השפעת תזונה ים תיכונית על תסמיני דיכאון אצל גברים צעירים

דיכאון הוא מצב בריאותי נפשי המשפיע על כ-280 מיליון אנשים בעולם מדי שנה. ישנן דרגות שונות של דיכאון. ההשפעה של דיכאון היא על כל רבדי החיים ובכל האינטראקציות היומיומיות לרבות, משפחה, חברים, עבודה, לימודים וכולי.
דיכאונות הם גם גורם סיכון משמעותי להתאבדות, הגורם המוביל למוות בקרב מבוגרים צעירים. למעשה יותר מ-700,000 אנשים מתים כתוצאה מהתאבדות מדי שנה. התאבדות היא סיבת המוות הרביעית בקרב בני 15-29.
זה נכון שאירוע יחידני יכול לייצר דיכאון, אבל זה תמיד קשור גם לארועים רגשיים קודמים ולאינטנסיביות שבין האירועים. כלומר זה יכול לקרות כתוצאה מאירוע טראומתי קיצוני, אבל לרוב זה קורה מרצף של אירועים או מאירוע אחד שנמשך לאורך תקופה ארוכה ומשבש את החיים. למשל תקופת הקורונה.

אי אפשר להתעלם יותר – מדיניות הקורונה (סגרים וריחוק חברתי) מכלה את הנפש, הורגת ותהרוג

גם הדרך לצאת מהמצב הזה לא יכולה להיות בום טראח. זה דורש התייחסות הן לחומר והן לנפש. חייבים לעסוק בשניהם ויש גם צורך ברצון של האדם הדיכאוני לצאת מהמצב. זה מתחיל בלזהות שהוא שם, ממשיך בהבנה שזה פוגע בו ושזה סוג של כדור שלג. הדרכים הן מגוונות ולכל אחד המסע שלו בחיפוש אחר הדבר המתאים לו ביותר. ושיהיה ניתן להתמיד בו ושזה יחזק גם את הגוף וגם את הנפש.

חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית בסידני ערכו את הניסוי האקראי המבוקר הראשון שבחן את ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על תסמיני דיכאון אצל גברים צעירים (18-25) לתקופה של 12 שבועות. ממצאי המחקר שעבר ביקורת עמיתים פורסמו באפריל 22 בג'ורנל American Journal of Clinical Nutrition.
התזונה ששימשה במחקר הייתה עשירה בירקות צבעוניים, קטניות ודגנים מלאים, דגים שמנים (אומגה 3), שמן זית ואגוזים חיים. ההתמקדות העיקרית הייתה בהגברת איכות התזונה עם מזונות מלאים טריים תוך הפחתת צריכת המזון המהיר, סוכר ובשר אדום ומעובד.
קבוצת הביקורת היתה תכנית הנקראית befriending שמשמשת הרבה מחקרים הקשורים בבעיות נפשיות. זוהי תכנית שבה מתנדב (ללא הכשרה מקצועית) פשוט נמצא שם מקשיב ומדבר עם החולה. כמו חבר חדש.

המטופלים אובחנו לפני באמצע ואחרי הטיפול ב- 2 שאלונים פסיכולוגיים: שאלון בֶּק להערכת דיכאון (BDI-II) ו- שאלון איכות חיים (QoL).

החוקרים הופתעו עד כמה הצעירים היו מוכנים לקחת על עצמם דיאטה חדשה. אלה שהוקצו לתזונה הים תיכונית הצליחו לשנות באופן משמעותי את התזונה המקורית שלהם, בהנחיית תזונאית, על פני מסגרת זמן קצרה.

מקור ההפתעה הוא הסיבה שאנשים בדיכאון הם על פי רוב עם תיאבון ירוד והם פחות פתוחים להתחיל דברים חדשים.
וגם התוצאות הכלליות לאחר 12 שבועות בלבד, היו מצוינות הן בהשוואה לקבוצת הביקרות והן בשני השאלונים.

החוקרים מסבירים שיש הרבה סיבות למה מבחינה מדעית אנחנו חושבים שאוכל משפיע על מצב הרוח. לדוגמה, כ-90% מהסרוטונין, חומר כימי שעוזר לנו להרגיש מאושרים, נוצר במעיים שלנו על ידי חיידקי המעיים ושישנן עדויות שחיידקים אלה מתקשרים עם המוח דרך עצב הוואגוס, במה שנקרא ציר המעי-מוח. וכדי שיהיו לנו חיידקים מועילים, אנחנו צריכים להאכיל אותם בסיבים, שנמצאים בקטניות, בפירות ובירקות.

החוקרים מציינים שכמעט כל המשתתפים שלהם נשארו עם התוכנית, ורבים היו להוטים להמשיך בדיאטה לאחר שהמחקר הסתיים, מה שמראה עד כמה הם מצאו את ההתערבות יעילה, נסבלת וכדאית.
https://www.uts.edu.au/news/health-science/better-diet-helps-beat-depression-young-men

*** תוספת אוקטובר 25
מחקר חלוצי שפורסם באוקטובר 25 בכתב העת המדעי Nutrients חקר את הקשר בין צריכת פיטוכימיקלים בתזונה לבין תסמיני דיכאון בקרב סטודנטים לתואר ראשון בטורקיה. המחקר נערך מתוך ההבנה כי סטודנטים הם קבוצת סיכון פגיעה במיוחד לדיכאון עקב לחצים אקדמיים ומעבר סביבתי, וכי דפוסי תזונה עשירים בנוגדי חמצון ואנטי-דלקתיים עשויים לספק הגנה. במחקר תצפיתי-חתך זה, השתתפו 789 סטודנטים, והוא נערך במטרה לבדוק את הקשר באמצעות מדד ה-DPI (מדד פיטוכימיקלי תזונתי), המחושב כאחוז האנרגיה היומית הכוללת שמקורה במזונות עשירים בפיטוכימיקלים. תסמיני הדיכאון הוערכו באמצעות שאלון מקיף בשם Burns Depression Checklist (BDC).

ממצאי המחקר היו עקביים ומובהקים: המשתתפים שדורגו ברביע ה-DPI הנמוך ביותר (Q1) הראו את ציוני הדיכאון הכוללים והגבוהים ביותר, וציונים אלה ירדו באופן משמעותי ככל שציון ה-DPI עלה. הניתוח הסטטיסטי חשף כי הירידה בציון הדיכאון הכולל בהשוואה לרביע הנמוך ביותר (Q1) נעה בטווח של 5.79-6.41 נקודות בקרב הרבעונים הגבוהים יותר. פער זה השתרע על כל תת-המדדים של הדיכאון – החל ממערכות יחסים ועד סימפטומים גופניים.
ממצא קליני מבטיח ומשמעותי נוסף היה קשר הפוך ומובהק במיוחד בין DPI גבוה לבין ירידה במחשבות אובדניות, כפי שנמדד בשאלון. קשר זה (0.195-) הוכח כחזק ביותר מבין כל תתי-המדדים הדיכאוניים שנבדקו במחקר: פעילויות ויחסים אישיים (0.082-) ולסימפטומים פיזיים (0.071-). החוקרים הדגישו כי קשר שלילי זה נשאר יציב וחזק גם לאחר ניטרול גורמים מבלבלים כמו מגדר, הכנסה או חוג לימודים, והראו מגמה עקבית ומובהקת סטטיסטית לאורך רבעוני ה-DPI. החוקרים מסכמים כי דפוס תזונה עשיר בפיטוכימיקלים עשוי לשמש אסטרטגיה תזונתית מעשית לתמיכה בבריאות הנפש בקרב מבוגרים צעירים.

מחקר זה מספק אישור חותך וחשוב לראיות הקליניות הקודמות שמתחברות יחד משני הכיוונים: דפוס תזונה (DPI גבוה) קשור לרמות נמוכות יותר של דיכאון בקרב סטודנטים, ודפוס תזונה (ים תיכונית) מוביל לשיפורים קליניים.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים