אנטיביוטיקה – דלקות חוזרות בדרכי השתן (UTI) ומה יש לטבע להציע

אחד התסכולים הגדולים ביותר בנוגע לדלקות בדרכי השתן (UTI) הוא שהן חוזרות על עצמן לעתים קרובות כל כך.
על פי הערכות UTIs משפיעים על למעלה מ-150 מיליון אנשים ברחבי העולם והשכיחות גבוה יותר בקרב נשים בוגרות, כאשר 50-60% מהנשים חוות אותם בשלב מסוים במהלך חייהן.
על פי הרפואה הדלקות נגרמות על ידי חיידקים בדרכי השתן: Escherichia coli, Klebsiella spp, Enterobacter spp, Staphylococcus spp, Proteus spp ו-Enterococcus spp.
הדלקת מאופיינת במתן שתן תכוף מלווה בצריבה, כאב ואי נוחות.

על פי רוב האישה מגיעה לרופא וזה שולח אותה לבדיקות לזיהוי חיידקים וכשנמצא אחד כזה, הרופא מציע אנטיביוטיקה. סבב של אנטיביוטיקה מנקה את הסימפטומים, אך ההקלה היא לרוב זמנית: רבע מהנשים ממשיכות לפתח UTI שני בתוך שישה חודשים. מקבלים שוב ושוב טיפולי אנטיביוטיקה עד שמגיע שלב שבו גם התסמינים לא משתפרים.
ביום שהרפואה תבין שלא ניתן לטפל בבעיה הקשורה לחוסר איזון בעזרת תכשיר שגורם לחוסר איזון, אולי הסבב המתסכל הזה ייפסק.

במאמר: "חיידקים עמידים והטכנולוגיה שלהם – הטבע חזק יותר מכל מניפולציה רפואית" מבינים היטב מדוע זה קורה ומדוע זה מחמיר ועוד יחמיר וממש לא רק בדרכי השתן. ובקצרה לוקחים אנטיביוטיקה שמחסלת חיידקים (גם ואולי בעיקר את אלה החיוניים לבריאותנו. לחיידקים כמו לבני האדם ויתר החיות צורך לשרוד ויש להם "טכנולוגיה" שיודעת ליצור מנגנוני הגנה = חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לוקחים שוב פעם אנטיביוטיקה? מי ישרוד? אלה עם מנגנוני ההגנה. אותם חיידקים שמעודדים דלקת. ואם כמות החיידקים בגופנו מוגבלת, אז אין מקום לחיידקים החיוניים.

אנטיביוטיקה מעלה סיכון להישנות המחלה, הפניות למיון ואשפוזים.
נמצא קשר בין שימוש מוקדם של אנטיביוטיקה למחלות אקוטיות וכרוניות רבות.

במאמר: "מערכת החיסון שומרת על איזון המיקרוביום – התפקיד של נוגדני IgA" הצגתי את ההסבר כיצד מערכת חיסון שלא מופרעת יודעת לנהל את החיידקים גם אלה המועדים לפורענות כגון E.coli

והנה מחקר שפורסם במאי 22 בג'ורנל Nature Microbiology, שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטאות וושינגטון, MIT והרווארד מצביע על כך שנשים החולות בדלקות חוזרות בדרכי השתן (UTIs) עלולות להיקלע למעגל קסמים שבו האנטיביוטיקה שניתנת למיגור זיהום אחד גורמת לנטייה להישנות הדלקת.
החוקרים מסבירים שהמחקר הראה שסבב ​​של אנטיביוטיקה מחסל חיידקים גורמי מחלות משלפוחית ​​השתן אך לא מהמעיים. חיידקים שורדים במעיים יכולים להתרבות ולהתפשט שוב ​​לשלפוחית ​​השתן, ולגרום ל- UTI נוסף.
במקביל, מחזורים חוזרים ונשנים של אנטיביוטיקה זורעים הרס על קהילת החיידקים המועילים שחיים במעיים (מיקרוביום). ובדומה להפרעות אחרות שבהן חיידקי מעיים ומערכת החיסון קשורים, לנשים עם UTI חוזרים במחקר היה מגוון דל של חיידקים מווסתי דלקת.

החוקרים מציינים שזה מאוד מתסכל נשים שמגיעות לרופא עם הישנות לאחר הישנות לאחר הישנות, והרופא, שהוא בדרך כלל גבר, נותן להן עצות לגבי היגיינה. זו לא בהכרח הבעיה. זה לא בהכרח היגיינה לקויה שגורמת לזה. הבעיה טמונה במחלה עצמה, בקשר הזה בין המעי לשלפוחית ​​השתן ורמות הדלקת. בעיקרון, רופאים לא יודעים מה לעשות עם UTI חוזר. כל מה שיש להם זה אנטיביוטיקה, אז הם זורקים יותר אנטיביוטיקה על הבעיה, מה שכנראה רק מחמיר את המצב.

על פי הרפואה רוב UTIs נגרמים על ידי חיידקי Escherichia coli (E. coli) מהמעיים הנכנסים לדרכי השתן. כדי להבין מדוע חלק מהנשים חוטפות זיהום לאחר זיהום ואחרות מקבלות זיהום בודד או אף אחד, החוקרים בחנו 15 נשים עם היסטוריה של UTI חוזרים ו-16 נשים ללא. כל המשתתפים סיפקו דגימות שתן ודם בתחילת המחקר ודגימות צואה חודשיות. הצוות ניתח את הרכב החיידקים בדגימות הצואה, בדק את נוכחותם של חיידקים בשתן ומדד ביטוי גנים בדגימות דם.
במהלך שנה, 24 מקרי UTIs התרחשו, כולם במשתתפים עם היסטוריה של UTIs חוזרים. כאשר המשתתפים אובחנו עם UTI, הצוות לקח דגימות שתן, דם וצואה נוספות.
ההבדל בין הנשים שקיבלו UTI חוזרים לאלו שלא, באופן מפתיע, לא הסתכם בסוג ה-E. coli במעיים או אפילו בנוכחות E. coli בשלפוחית ​​השתן. שתי הקבוצות נשאו במעיהן זני E. coli המסוגלים לגרום לדלקת UTI, וזנים כאלה התפשטו מדי פעם לשלפוחית ​​השתן.
ההבדל האמיתי היה בהרכב המיקרוביום שלהם במעיים. מטופלים עם זיהומים חוזרים הראו ירידה במגוון של מיני חיידקים בריאים במעי, מה שיכול לספק הזדמנויות רבות יותר למינים גורמי מחלות לשגשג ולהתרבות. החוקרים ציינו כי המיקרוביום של נשים עם UTI חוזרים היה דל במיוחד בחיידקים המייצרים בוטירט, חומצת שומן קצרת שרשרת עם השפעות אנטי דלקתיות.
החוקרים חושבים שנשים בקבוצת הביקורת הצליחו לנקות את החיידקים משלפוחית ​​השתן שלהן לפני שהן גרמו למחלה, ונשים עם UTI חוזרת לא הצליחו, בגלל תגובה חיסונית מובהקת לפלישה חיידקית לשלפוחית ​​השתן המתווכת על ידי מיקרוביום המעי.

החוקרים מסכמים שהממצאים מדגישים את החשיבות של מציאת אלטרנטיבות לאנטיביוטיקה לטיפול ב- UTI. ושהמחקר שלהם מדגים בבירור שאנטיביוטיקה לא מונעת זיהומים עתידיים או מנקה זנים גורמי UTI מהמעי, והם עשויים אפילו להגדיל את הסיכוי להישנות על ידי שמירה על המיקרוביום במצב מופרע.
https://medicine.wustl.edu/news/recurrent-utis-linked-to-gut-microbiome-chronic-inflammation/

*** תוספת יוני 24
מחקר שפורסם ביוני 24 בכתב העת Nutrients בחן את הקשר בין דיסביוזיס מיקרוביאלי במעיים לבין גורמי סיכון בנשים עם היסטוריה של דלקות בדרכי השתן.
נשים בגילאי 18-45 שאובחנו עם UTI בחמש השנים האחרונות נבחרו למחקר הנוכחי. נשים עם שני פרקים או יותר של UTIs בששת החודשים הקודמים או יותר משלושה UTIs בשנה הקודמת סווגו תחת UTIs חוזרים. חיידקים אורופתוגנים בודדו מדגימות השתן של המשתתפות.
קבוצת מחקר נוספת כללה נשים שלא חלו בדלקת UTI ב-12 החודשים הקודמים; עם זאת, לנשים אלו הייתה היסטוריה של UTIs ספורדיים (חד פעמיים).
המשתתפות עברו בדיקת דיסביוזה צואה במעבדה מיוחדת.
המשתתפות מילאו גם שאלון שסיפק מידע על בריאותם התזונתית, אורח חייהם, כולל הרגלי עישון, שתיית אלכוהול וקפה, והיסטוריה רפואית, כולל מידע על עמידות לאנטיביוטיקה עקב טיפולים אנטיביוטיים חוזרים.
הממצאים הראו שהסיכון לחדירות יתר של רירית המעי עולה עם צריכה מופרזת של פחמימות ושומנים פשוטים, מתכות כבדות במזון ובמים, תזונה דלה בסיבים, ריכוז גבוה של חומרי הדברה במזון, חומרים משמרים וממתיקים מלאכותיים, צריכת אלכוהול כרונית וטיפולים אנטיביוטיים מיותרים וחוזרים. גם אי שתייה מספקת של מים (ליטר מים ומטה) מגבירה את הסיכון לדלקות שתן חוזרות.
החוקרים מסבירים שהממצאים שלהם תואמים לממצאים שדווחו במחקרים קודמים – אורח חיים ושינויים תזונתיים משנים את הרכב החיידקים ואת שפע החיידקים במעי, מה שעלול לגרום לשכיחות של UTI. כמו כן שימוש תכוף באנטיביוטיקה עלול להוביל להופעת מיקרואורגניזמים עמידים, דבר שאושר גם במחקר הנוכחי על ידי בדיקת רגישות החיידקים לאנטיביוטיקה.
החוקרים מציינים גם שמחקרים מראים שמעל 70% מהנשים עם דיסביוזיס במעיים מפתחות rUTIs.

מחקרים נוספים שמראים קשר בין אנטיביוטיקה לדלקות שתן חוזרות [1][2][3].

אז נשים יקרות אני מבין שבפעם הראשונה שזה קורה הכי קל זה ללכת לרופא לקבל אנטיביוטיקה ולקוות לטוב, כאשר עתה ברור שיש סיכוי גבוה שההמשך לא יהיה טוב.

אני חוזר ומדגיש. מערכת העיכול שלנו היא האדמה והשורשים של כל איברי הגוף. לא נצרוך את המזונות הבריאים. דברים יקרו.
במידה וכבר נכנסתן למעגל הזה להלן כמה דברים שנמצאו מועילים:

• חמוציות.
• שמן זרעי אשכוליות [1][2].
• שמן אורגנו [1][2][3] יחד עם טימין [4].
• כוסברה.
• פיקנוגנול (מיצוי קליפת אורן) [1][2].
• היביסקוס [1][2][3][4].
• ארוניה [1][2].
• קינמון [1].
• גרגיר הנחלים וחזרת הגינה [1][2].
• פרונלה [1].
• ויטמין סי [1][2][3].
• ויטמין די [1][2][3][4].
• ויטמין איי [1].
• די מאנוז [1][2][3][4][5][6][7].
• לוטאולין (סלרי, ארטישוק, פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום אורגנו) [1][2][3][4].
• פרוביוטיקה [1][2][3] ובשילוב עם חמוציות וויטמין סי או די מאנוז [1][2].

*** תוספת יולי 23 – נרות וגינליים
דלקות חוזרות בשלפוחית השתן (RC) נפוצות מאוד בקרב נשים לאחר גיל המעבר. הנרתיק הוא ביתם של שורה של חיידקי מעיים מועילים, כגון לקטובצילים.
על פי חוקרים מאוניברסיטת Okayama שביפן מחקרים קודמים הראו ששינויים במיקרוביוטה הנרתיקית הם הסיבה העיקרית להתפתחות UTIs. יתר על כן, מספר ניסויים קליניים הוכיחו את התועלת של נרות פרוביוטיים המכילים לקטובצילוס במניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן^[1][2]. עם זאת, חסרים מחקרים המשווים את המיקרוביוטה הנרתיקית בנשים לאחר גיל המעבר עם RC לזו של נשים בריאות לאחר גיל המעבר, כמו גם שינויים במיקרוביוטה הנרתיקית לפני ובמהלך התערבות עם נרות המכילים לקטובצילוס אצל חולות RC. את כל אלה הצוות בחן. הצוות גם חקר את השפע היחסי של מיני חיידקים שונים בנרתיק, לפני ואחרי מתן נרות נרתיקיות המכילות Lactobacillus crispatus. ממצאי המחקר פורסמו במאי 23 בכתב העת Frontiers in Microbiology.
הצוות ניתח את קהילת החיידקים הקיימת בדגימות הנרתיק אצל נשים בריאות לאחר גיל המעבר, אצל חולות RC, אצל חולות בדלקת שתן 'פשוטה' ואצל אלו שקיבלו נרות ווגינליים. היה שוני בין כל הקבוצות, אך השוני המהותי נמצא בקבוצה של RC. בקבוצה הזו הצוות לא מצא לקטובצילים. המינים הדומיננטיים היו ממשפחת Enterobacteriaceae. השפע היחסי של לקטובצילים בקבוצת הנרות היה גבוה בהרבה (19%) מאשר בקבוצת RC.
מחקר זה מציע שדרה טיפולית חלופית בצורה של נרות נרתיקיות המכילות לקטובצילים שיכולים לסייע בהפחתת חוסר האיזון במיקרוביוטה הנרתיקית, ובתמורה להפחית את התרחשות RC.
עוד החוקרים מציינים שהשימוש התכוף בתרופות אנטי-מיקרוביאליות במקרים של זיהומים חוזרים עלול להוביל לצורות חמורות של דלקת שלפוחית השתן, שקשה עוד יותר לטפל בהן.
https://sj.jst.go.jp/news/202307/n0704-02k.html

אני לא יודע אם ניתן להשיג פתיליות פרוביוטיות מוכנות, אבל כן יש אפשרות להכין כאלה. טמפון אקולוגי אורגני (חשוב במיוחד) + גל אלוורה טבעי (100%) + כמוסות פרוביוטיקה נשיים. את טמפון תובלים במעט ג'ל ואת אבקת החיידקים מפדרים על הג'ל. כלומר הג'ל הוא זה שתופס את החיידקים. ניתן לעשות זאת מספר פעמים ביום לפי התחושה.
זה כמובן אמצעי נוסף, זמני ולא עיקרי, שכן הרכב החיידקים בנרתיק נקבע בעיקר על ידי חיידקי המעיים והמזון שנכנס לפה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה