כוחה של אדיבות בשיפור בריאות המוח שלך של משפחתך וסביבתך

למילה Kindness יש הרבה מאוד משמעויות מעבר לאדיבות. כי מי הוא אדם אדיב?
Kindness היא גם חמלה, טוב לב, נדיבות והתחשבות באחר ובסביבה מבלי לצפות לתמורה. היא למעשה אומנות הן מולדת והן נרכשת. כלומר אנחנו נולדים עם Kindness, אבל לעתים ואולי לעתים קרובות מדי יש אתגרים שגורמים לתכונה הזו "לנבול" ולכן יש לעסוק בה גם כשמאתגר, ברמה יומיומית וגם עם ילדים קטנים.
Kindness הוא למעשה אוסף של תכונות רבות עוצמה ומחקר שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Frontiers in Psychology מגלה שהוא עוזר להשפיע לא רק על בריאות המוח של האינדיבידואל, אלא על בריאות המוח של המשפחה כולה.

צוות חוצה תחומים של חוקרים וקלינאים מהמרכז לבריאות המוח באוניברסיטת טקסס בדאלאס ביקש להבין האם תוכנית אימון מקוונת לאדיבות משפרת את ההתנהגויות הפרו-חברתיות של ילדים בגיל הגן ואת החוסן של הוריהם בתקופת הקורונה. מתוך הבנה וידיעה שבתקופה הזו הן ילדים והן הוריהם חוו אתגרים רבים וקשים: סגרים, בידודים, ריחוק חברתי. ואני מוסיף פרופוגנדה חרדתית, חד צדדית, יומיומית.
החוקרים בחנו את ההשפעה של תוכנית מקוונת, Kind Minds with Moozie, שפותחה על ידי טד דרייר, על 38 אמהות וילדיהן בני 3-5 שנים.
החוקרים שואפים לעודד הורים לעסוק באינטראקציות מעשיות ובריאות מוח עם ילדיהם, המסייעות להבנה טובה יותר זה של זה, במיוחד בתקופות של לחץ. כי מחקרים מראים שאדיבות היא גורם חזק למעורבות חברתית תוססת וקריטית לבריאות המוח הכללית.
כדי לקבוע כיצד אדיבות משפיעה על בריאות המוח, הצוות ביקש מההורים לסקר את החוסן הנפשי (resilient) שלהם ולדווח על האמפתיה של ילדיהם לפני ואחרי תוכנית האימונים. הם גילו שהורים עם חוסן גדול יותר וילדים בגיל הגן הם אמפתיים יותר לאחר התרגולים והאימונים.
החוקרים מסבירים שגם חוסן וגם אמפתיה דורשים מיומנויות קוגניטיביות כמו תגובה טובה לגורמי לחץ או התחשבות בנקודות מבט שונות ושהממצאים שלהם תומכים ברעיון שאדיבות יכולה להשפיע על תפקוד קוגניטיבי ועל בריאות המוח הכללית.
החוקרים בדקו גם האם הבנת המדע שמאחורי תוכנית האימון משפיעה על החוסן של ההורים. לשם כך הם בחרו קבוצה אקראית של 21 אמהות מתוך המחקר, שקיבלה בנוסף חומר עיוני הסברתי לקריאה למשל על גמישות המוח והפלסטיות שלו, אך החוקרים לא מצאו הבדלים ברמת החוסן של ההורים, או באמפתיה של ילדיהם, בתוספת מידע מדעי.

המשמעות של זה היא שגם הפוסט הנוכחי, גם אם הוא מסביר היטב את הדברים, אין לו משמעות אלא רק על ידי פרקטיקה ואימון יומיומי.

זה יהיה נכון במיוחד בתקופות של לחץ. לקחת רגע כדי לתרגל 'טוב לב' עם עצמך ולתת דוגמה עבור הילדים.
החוקרים מסכמים שההשפעות של אדיבות עשויות אפילו להרחיק מעבר למשפחות, הן למעשה מגבר עוצמתי לבריאות המוח שמעלה את החוסן, לא רק עבור הורים ומשפחות אלא עבור החברה כולה.
https://www.eurekalert.org/news-releases/949471

*** תוספת ינואר 23
אנשים הסובלים מתסמיני דיכאון או חרדה עשויים לרפא את עצמם על ידי עשיית מעשים טובים עבור אחרים, כך עולה ממחקר שפורסם בדצמבר 22 בג'ורנל The Journal of Positive Psychology.
המחקר מצא כי ביצוע מעשי חסד הוביל לשיפורים שלא נראו בשתי טכניקות טיפוליות אחרות המשמשות לטיפול בדיכאון או בחרדה. והכי חשוב, ציין המחבר הראשי של המחקר, פרופ' לפסיכולוגיה David Cregg מאוניברסיטת Ohio State, כי טכניקת מעשי החסד הייתה ההתערבות היחידה שנבדקה שעזרה לאנשים להרגיש מחוברים יותר לאחרים ובכך מחזקים את הרווחה.
המחקר גם חשף מדוע ביצוע מעשי חסד עבד כל כך טוב: זה עזר לאנשים להסיר את דעתם מתסמיני הדיכאון והחרדה שלהם, מה שמצביע על כך שהמחשבה שיש לגבי אנשים עם דיכאון עשויה להיות שגויה, כלומר לעיתים קרובות אנו חושבים שלאנשים עם דיכאון יש מספיק דברים להתמודד איתם, אז אנחנו לא רוצים להכביד עליהם בלעזור לאחרים. אבל תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על ההיפך כנכון.

"לעשות דברים נחמדים עבור אנשים ולהתמקד בצרכים של אחרים עשויים למעשה לעזור לאנשים עם דיכאון וחרדה להרגיש טוב יותר עם עצמם"

במחקר השתתפו 122 אנשים במרכז אוהיו עם תסמינים בינוניים עד חמורים של דיכאון, חרדה ומתח.
לאחר פגישת היכרות, חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות: מעשי אדיבות (AK), פעילויות חברתיות (SA) או אימון קוגניטיבי התנהגותית (CR).
כולם קיבלו משימות בהתאם לקבוצה. המשימות היו לאורך יומיים בשבוע.
בקבוצת AK מעשים אדיבים הוגדרו כמעשים המועילים לאחרים או משמחים אחרים, בדרך כלל במחיר מסוים במונחים של זמן או משאבים. לדוגמה: אפיית עוגיות לחברים, הצעה להסיע לחבר, והשארת פתקיות עם מילות עידוד לשותפים בדירה.
המשתתפים מילאו את ההנחיות שלהם במשך חמישה שבועות, ולאחר מכן הם הוערכו שוב. לאחר מכן בדקו החוקרים עם המשתתפים לאחר חמישה שבועות נוספים כדי לראות אם ההתערבויות עדיין יעילות.
הממצאים הראו כי המשתתפים בכל שלוש הקבוצות הראו עלייה בשביעות הרצון מהחיים והפחתה בתסמיני דיכאון וחרדה לאחר 10 השבועות של המחקר. תוצאות מאוד מעודדות כי הן מצביעות על כך שכל שלוש התערבויות המחקר יעילות בהפחתת מצוקה ושיפור שביעות הרצון. עם זאת מעשים אדיבים הראו יתרון בכך שגרמו לאנשים להרגיש מחוברים יותר לאנשים אחרים, שזה חלק חשוב מהרווחה. והאופן כללי יותר שביעות רצון מהחיים.
החוקרים ציינו שבאופן מעניין קבוצת SA שעסקה בפעילויות חברתיות תחושות החיבור החברתי לא השתפרו. זה מצביע על כך שיש משהו ספציפי בביצוע מעשים אדיבים, שגורם לאנשים להרגיש מחוברים לאחרים. כלומר זה לא מספיק רק להיות ליד אנשים אחרים או להשתתף בפעילויות חברתיות.
https://news.osu.edu/feeling-depressed-performing-acts-of-kindness-may-help/

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה