מחקר מצא – מגורים ליד אזורים ירוקים מפחיתים את הסיכון ללקות בשבץ ב-16%, זיהום אוויר מעלה סיכון.

מחקר משותף של מכון המחקר הרפואי Hospital del Mar, הסוכנות הקטלאנית לאיכות והערכת בריאות (AQuAS) ומכון ברצלונה לבריאות גלובלית (ISGlobal), ניתח נתונים על כל אוכלוסיית קטלוניה בין 2016 ל-2017. על הקשר בין סביבת המגורים, קרבה לשטחים ירוקים וזיהום אוויר עם היארעות שבץ איסכמי. הממצאים פורסמו במרץ 22 בג'ורנל Environment International.

המחקר לקח בחשבון מידע על חשיפה לשלושה מזהמים אטמוספריים הקשורים לתנועת כלי רכב בלמעלה משלושה וחצי מיליון אנשים שנבחרו מבין 7.5 מיליון תושבי קטלוניה, מעל גיל שמונה עשרה שלא סבלו משבץ מוחי לפני ההתחלה של המחקר. באופן ספציפי, הוא ניתח את ההשפעה של רמות החלקיקים (PM2.5), דו תחמוצת החנקן (NO2) וחלקיקי פיח במקום המגורים של כל אחד מהאנשים שנחקרו. כמו כן, נחקרו מספרם וצפיפותם של שטחים ירוקים ברדיוס של 300 מטרים מבתיהם. הנתונים הושגו באמצעות התייחסות גיאוגרפית ועל ידי עיצוב מודלים של חשיפה לשני הפרמטרים, תוך שימוש בנתוני אוכלוסיה שהתקבלו על ידי שימוש חוזר במידע בריאותי ואנונימי מקטלוניה.

יותר זיהום, סיכון גבוה יותר לשבץ

התוצאות מצביעות על קשר ישיר בין רמות מוגברות של NO2 באטמוספירה לבין הסיכון לשבץ איסכמי. על כל עלייה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, סיכון זה עולה ב-4%. אותו דבר קורה כאשר רמות PM2.5 עולות ב-5 מיקרוגרם/מ"ק. במקרה של חלקיקי פיח, הסיכון עולה ב-5% על כל עלייה של 1 מיקרוגרם/מ"ק באטמוספרה. נתונים אלה זהים עבור כלל האוכלוסייה, ללא קשר לגורמים סוציו-אקונומיים אחרים, גיל או הרגלי עישון.
החוקרים מציינים כי יש לזכור שבניגוד למזהמי אוויר אחרים, שיש להם מקורות שונים, NO2 נגרם בעיקר מתעבורת כבישים. לכן, אם אנחנו באמת רוצים לצמצם את הסיכונים המרובים שמזהם זה מהווה לבריאות האנשים, עלינו ליישם אמצעים נועזים לצמצום השימוש ברכב. כמו כן המחקר מדגים את חשיבותם של גורמים סביבתיים בסיכון לשבץ מוחי. בהתחשב בכך שצפוי כי השכיחות, התמותה והנכות המיוחסים למחלה יגדלו בשנים הקרובות, ולכן חשוב להבין את כל גורמי הסיכון המעורבים. כל הגורמים הללו פועלים כטריגרים לשבץ.

יותר ירוק סיכון מופחת לשבץ

לעומת זאת, הסיכון ללקות בשבץ איסכמי, הסוג הנפוץ ביותר של אירוע מוחי, נמוך ב-16% אצל אנשים שיש להם שטחים ירוקים במרחק של פחות מ-300 מטרים מבתיהם. במובן זה, אנשים המוקפים ברמות ירוקות יותר במקום מגוריהם מוגנים מפני הופעת שבץ מוחי. חשיפה לשטחים ירוקים נחשבת בדרך כלל כבעלת השפעות מועילות באמצעות מגוון מנגנונים, כגון הפחתת מתח, פעילות גופנית מוגברת ומגע חברתי, ואף חשיפה למיקרוביום מועשר.

חשיבה מחודשת על מגבלות מזהמי אוויר שנקבעו

לאור נתונים אלה, החוקרים מציינים כי יש צורך לבחון מחדש את הרמות הנוכחיות של זיהום אטמוספרי הנחשבות בטוחות על פי האיחוד האירופי: 40 מיקרוגרם/מ"ק ל-NO2, ו-25 מיקרוגרם/מ"ק ל-PM2.5. נכון לעכשיו גם לא נקבעו רמות עבור חלקיקי פיח.
כי הרמות שנרשמו במהלך התקופה המנותחת היו נמוכות בממוצע מאלו שנקבעו על ידי הרשויות האירופיות (35 מיקרוגרם/מ"ק ל-NO2 ו-17 מיקרוגרם/מ"ק ל-PM2.5). כלומר למרות העמידה ברמות שנקבעו על ידי האיחוד האירופי, קיים סיכון בריאותי, כמו זה שזיהינו במחקר זה, שבו יש קשר ישיר בין חשיפה למזהמים בסביבתנו לבין הסיכון ללקות בשבץ מוחי. כלומר הסכנה עדיין קיימת ויש לנקוט צעדים רבים נוספים בהתחשב בגידול באוכלוסייה העירונית והזדקנותה.
https://www.imim.cat/news/469/living-near-green-areas-reduces-the-risk-of-suffering-a-stroke-by-16

שבץ מוחי – הדרכים להוריד את הסיכון בצורה משמעותית

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה