דיאטה עשירה בסיבים עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה

לפי ארגון הבריאות העולמי, אוכלוסיית העולם מזדקנת בקצב מהיר יותר מאשר בעבר. מספר האנשים בני 60 ומעלה ברחבי העולם עמד על כ-1.4 מיליארד בשנת 2022 וצפוי להגיע ל-2.1 מיליארד עד 2050.
חסרים טיפולים יעילים להרבה מצבים הקשורים לגיל, לכן חשוב שנמקד את האנרגיות שלנו בתחום הזה. וצריך לחקור יותר את הדרכים ולהרחיב את הידע שלנו על מניעה והאטה של מחלות זיקנה כגון דמנציה ובכל להוריד ככל הניתן את המחלות הקשורות לגיל.

אחת ההמלצות הבריאותיות הנפוצות ביותר היא לאכול יותר מזונות המכילים סיבים (פירות וירקות עם קליפה, אגוזים, שקדים, גרעינים, דגנים מלאים וקטנות). זה ידוע כחשוב ביותר למערכת עיכול בריאה, למיקרוביום משגשג וחיוני ולעוד מגוון עצום של מחלות הן במניעה והן לטיפול.
כעת, מתעוררות עדויות לכך שסיבים חשובים גם למוח בריא.

במחקר שפורסם בפברואר 22 בכתב העת Nutritional Neuroscience, חוקרים מיפן הראו שתזונה עשירה בסיבים קשורה לסיכון מופחת לפתח דמנציה.
החוקרים מציינים שדמנציה היא מחלה הרסנית הדורשת בדרך כלל טיפול ארוך טווח. והם התעניינו בכמה מחקרים עדכניים שהצביעו על כך שסיבים תזונתיים עשויים למלא תפקיד מונע. והחליטו לחקור זאת באמצעות נתונים שנאספו מאלפי מבוגרים ביפן עבור מחקר גדול שהחל בשנות כבר בשנות ה-80.
המשתתפים השלימו סקרים שהעריכו את צריכת התזונה שלהם בין השנים 1985-1999. הם היו בריאים בדרך כלל וגילם נע בין 40-64 שנים. לאחר מכן עקבו אחריהם מ-1999 עד 2020, וצוין אם הם פיתחו דמנציה הדורשת טיפול.
החוקרים חילקו את הנתונים, מ-3739 מבוגרים בסך הכל, לארבע קבוצות לפי כמות הסיבים בתזונה שלהם. הם מצאו כי הקבוצות שאכלו רמות גבוהות יותר של סיבים היו בסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה.
הצוות בדק גם האם קיימים הבדלים בין שני סוגי הסיבים העיקריים: סיבים מסיסים ובלתי מסיסים. סיבים מסיסים, המצויים במזונות כמו שיבולת שועל וקטניות, חשובים לחיידקים המועילים שחיים במעיים וכן מספקים יתרונות בריאותיים נוספים. סיבים בלתי מסיסים, המצויים בדגנים מלאים, בירקות ובכמה מזונות אחרים, ידועים כחשובים לבריאות המעיים. החוקרים מצאו כי הקשר בין צריכת סיבים לדמנציה בולט יותר עבור סיבים מסיסים.

לצוות יש כמה רעיונות לגבי מה שעשוי לעמוד בבסיס הקשר בין סיבים תזונתיים לסיכון לדמנציה.
החוקרים מציינים שהמנגנונים אינם ידועים כרגע, אך עשויים לכלול את האינטראקציות המתרחשות בציר המעי-מוח, כלומר אפשרות אחת היא שסיבים מסיסים מווסתים את הרכב חיידקי המעי. הרכב זה עשוי להשפיע על דלקת עצבית, שמשחקת תפקיד בהופעת דמנציה.

הקשר בין מחלת אלצהיימר למיקרוביום המעיים אושר.

החוקרים מוסיפים שייתכן גם שסיבים תזונתיים עשויים להפחית גורמי סיכון אחרים לדמנציה, כמו משקל גוף גבוה, לחץ דם גבוה, עודף שומנים בדם ורמות סוכר גבוהות. אותם הסיבים יודעים לאזן.

סיבים תזונתיים – מזון פרהביוטי – בריאות כללית.

על פי החוקרים, המנגנונים אינם ידועים כעת, אך עשויים לכלול את האינטראקציות המתרחשות בין המעי למוח. אפשרות אחת היא שסיבים מסיסים מווסתים את הרכב חיידקי המעי. הרכב זה עשוי להשפיע על דלקת עצבית, אשר משחקת תפקיד בהופעת דמנציה. ייתכן גם שסיבים תזונתיים עשויים להפחית גורמי סיכון אחרים לדמנציה, כגון משקל גוף, לחץ דם, שומנים ורמות גלוקוז.
https://www.tsukuba.ac.jp/en/research-news/20220210140000.html

*** תוספת ינואר 23
מחקר שפורסם בינואר 23 בג'ורנל Age and Aging מראה שנבדקים מבוגרים עם האפלוטיפ APOE-ɛ4, להם סיכון מוגבר לפגיעה קוגניטיבית ולמחלת אלצהיימר, עשויים להפיק תועלת מצריכת סיבים גבוהה יותר. עלייה בצריכת סיבים של 5 גרם ליום הייתה קשורה באופן מובהק לסיכון נמוך ב-30% לירידה קוגניטיבית.

*** תוספת מרץ 24
חוקרים מבית הספר למדעי החיים והאוכלוסיה של King's College London, ביקשו להבין כיצד התמקדות במיקרוביום המעי, באמצעות שני תוספי מזון זולים וזמינים (אינולין ו-FOS), יכולה להשפיע על בריאות השרירים ותפקוד המוח.
המחקר שפורסם בפברואר 24 בכתב העת Nature Communications הראה כי תוספת פשוטה וזולה זו שיפרו את תפקוד המוח של מבוגרים ב-12 שבועות בלבדי. מה שלדעתם טומן בחובו הבטחה ענקית לשיפור בריאות המוח והזיכרון באוכלוסייה המזדקנת. פתיחת סודות ציר המעי-מוח יכולה להציע גישות חדשות לחיים בריאים יותר לאורך זמן.
החוקרים הקצו 36 זוגות תאומים – 72 אנשים – מעל גיל 60 לקבל פלצבו או תוסף כל יום במשך 12 שבועות. לא צוות הניתוח ולא המשתתפים ידעו מה הם קיבלו עד שהניתוח הושלם (דאבל סמיות). לצד זה, כל משתתפי המחקר עשו תרגילי התנגדות ואכלו תוסף חלבון שמטרתו לשפר את תפקוד השרירים.
החוקרים עקבו אחר המשתתפים מרחוק באמצעות וידאו, שאלונים מקוונים ומבחנים קוגניטיביים. הם מצאו כי תוסף הסיבים הוביל לשינויים משמעותיים בהרכב המיקרוביום של המעיים של המשתתפים, במיוחד לעלייה במספר החיידקים המועילים כגון Bifidobacterium.
הם מציינים שאמנם לא היה הבדל משמעותי בחוזק השרירים בין הקבוצות, אבל הקבוצה שקיבלה את תוסף הסיבים הצליחה טוב יותר בבדיקות הערכת תפקוד המוח, כולל מבחן Paired Associates Learning שציון נמוך בו מהווה סמן מוקדם למחלת אלצהיימר. ובמבחני זמן תגובה ועיבוד מְהִירוּת. אמצעים החשובים לחיי היומיום – למשל תגובה לתנועה בכביש או היכולת להמנע מנפילה כשנתקלים במשהו. המשימה הבאה שלהם היא כמובן לראות אם ההשפעות הללו נמשכות לאורך תקופות ארוכות יותר ובקבוצות גדולות יותר של אנשים.
החוקרים מוסיפים שהיבט חדשני נוסף של המחקר היה היתכנות לערוך ניסויים במבוגרים ללא צורך בנסיעות נרחבות או ביקורים בבית חולים, שיכולים להתבצע במסגרות רבות ברחבי העולם.
https://www.kcl.ac.uk/news/daily-fibre-supplement-improves-older-brain-12-weeks

*** תוספת יוני 25
מחקר חתך-רוחב שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition בחן את הקשר בין ריכוז הסיבים התזונתיים הכולל לירידה בנפח החומר האפור בקליפת המוח (GMV) שבהיפוקמפוס – נפוץ במקרים של דמנציה ואלצהיימר – בקבוצה של 190 מבוגרים בריאים בגילאי 20-79 שנים שהשלימו את סקר הריאיון הלאומי לבריאות לשנת 2015 והדמיית תהודה מגנטית (MRI).

החוקרים ניתחו נתוני שאלון תזונה (NHIS 2015 Dietary Questionnaire) ובו 31 שאלות על תדירות צריכת מזונות שונים. לכל קבוצת מזון, הם חישבו ריכוז סיבים ממוצע (כמות גרם סיבים מתוך סך גרם המזון למנה).
תדירות הצריכה שדווחה על ידי המשתתפים (בסקאלה מ-1 עד 9: מ"אף פעם" ועד "פעמיים או יותר ביום") הוכפלה בריכוז הסיבים של קבוצת המזון הרלוונטית.
כל 31 המדדים הללו סוכמו ליצירת "מדד ריכוז סיבים כולל" (total fiber).
מדד הסיבים הכולל במחקר נע בין 0.90-4.40. הם חילקו את המשתתפים לרבעונים לפי מדד זה:

• סיבים נמוכים: מדד של 0.90-1.74.
• סיבים בינוניים: מדד של 1.74-2.09.
• סיבים גבוהים: מדד של 2.09-2.41.
• סיבים גבוהים מאוד: מדד של 2.41-4.40.

הניתוח גילה מתאם חיובי משמעותי בין צריכת סיבים תזונתיים לבין GMV בהיפוקמפוס הימני ובגירוס הפרהיפוקמפוס הימני. הוא גם זיהה כי נבדקים בעלי מדד סיבים של לפחות 1.74 הראו נפח חומר אפור גדול יותר בהיפוקמפוס. מעניין לציין כי החוקרים מצאו גם "אפקט גולדילוקס", המרמז כי צריכה של סיבים בטווח בינוני עד גבוה (בין 1.74-2.41) הניבה את היתרונות הגדולים ביותר לנפח ההיפוקמפוס הימני, בעוד שצריכה נמוכה מאוד או גבוהה מאוד הראתה השפעה פחותה.
כמו כן סיבים תזונתיים הראו גם קשר חיובי בין צריכת סיבים לבין ביצועים קוגניטיביים טובים יותר במדדי קשב/ריכוז ושפה.

כמובן שלא צריך לקנות תוספים כי הטבע עשיר בסיבים אלה, גם בשדות שליד הבית. בפוסט: "מזונות פרהביוטיים – 5 המובילים" תוכלו למצוא את המקורות עם הרמות הגבוהות ביותר.

למידע נוסף על אלצהיימר – דרכים למנוע ולהיטיב היכנסו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים