תזונה מערבית – מנגנון אפשרי שגורם לירידה קוגנטיבית

הפרעות נוירודגנרטיביות כוללות מגוון מצבים הנובעים מאובדן מבנה ותפקוד של מערכת העצבים המרכזית או ההיקפית. שתי ההפרעות הנוירודגנרטיביות הנפוצות ביותר הן מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון.
על פי איגוד האלצהיימר (AA), יותר מ-6 מיליון מבוגרים בארצות הברית סובלים מהמצב, וכמיליון אנשים בארה"ב סובלים ממחלת פרקינסון^[1].

ארבעת שלבי החומרה הקוגניטיבית המתפרשים על פני הזדקנות רגילה ועד דמנציה:

1. ללא הפרעה קוגניטיבית (NCI)
2. ליקוי קוגניטיבי סובייקטיבי (SCI)
   ירידה סובייקטיבית ביכולות קוגניטיביות או תפקודיות שאינה מונעת מאדם לבצע כל אחת מהפעילויות הרגילות או המורכבות ביותר שלו. אנשים מודעים לכך שחלה ירידה ביכולת מסוימת, אך הם עדיין יכולים לפצות על ביצועה. במחלת אלצהיימר, שלב ה-SCI נמשך 15 שנים. כלומר מדובר בהתחלת התהליך.
3. ליקוי קוגניטיבי קל (MCI)
   ירידה ביכולות קוגניטיביות כגון שפה, חשיבה זיכרון, שיפוט או תפיסה שאינה נובעת מהזדקנות רגילה. אנשים בשלב החומרה של MCI יכולים לנהוג באופן עצמאי, לקנות, לבשל, ​​לשלם חשבונות, לנהל כספים, לעשות מטלות בית ומיומנויות נלמדות אחרות שאינן מציבות דרישות משמעותיות ללימוד מידע חדש. במחלת אלצהיימר, שלב ה-MCI נמשך בממוצע 7 שנים.
4. דמנציה
   רמת החומרה לאחר שלב MCI ברוב ההפרעות הקוגניטיביות. אנשים בשלב הדמנציה ירדו ביכולת לבצע פעילויות אינסטרומנטליות בחיי היומיום, הכוללות מיומנויות בישול, קניות מצרכים, נהיגה למקומות מוכרים, תשלום חשבונות, ביצוע עבודות בית או תיקונים בבית, ביצוע תחביבים. בשלב זה נפגעות מיומנויות בסיסיות: רחצה, הלבשה, הפעלת שירותים, עשיית צרכים. דמנציה מתקדמת לבסוף משפיעה על דיבור, הליכה, בליעה, שליטה בצרכים, הצוואר והפנים. במחלת אלצהיימר, שלב הדמנציה נמשך בממוצע 7 שנים.

מחקרים רבים מראים כי ההשפעה של השמנת יתר ותזונה לקויה עלולה להגביר את הסיכון של אדם לפתח מצב נוירודגנרטיבי, כגון מחלת אלצהיימר ושמניעת השמנת יתר בשלב מוקדם יותר בחיים באמצעות תזונה בריאה יותר יכולה לעכב או למנוע את מחלת האלצהיימר.
תזונה מערבית טיפוסית כוללת בדרך כלל כמויות גדולות יותר של מזון עם אחוזי קלוריות ושומן גבוהים, יותר מזון מעובד, סוכר, מלח וערך תזונתי נמוך יותר.

מחקרים אחרים^[1][2] בחנו פפטיד בשם NaKtide כדרך לחסום אותות ממשאבת הנתרן-אשלגן התאית הנקראת Na,K-ATPase . ונמצא שעל ידי חסימת האותות חלה ירידה בצמיחת ההשמנה בעכברים שניזונו בדיאטה עתירת שומן.

מחקר שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל iScience מצביע על כך שתזונה מערבית יוצרת ירידה קוגניטיבית וניוון עצבי באמצעות איתות מוגבר של Na,K-ATPase באדיפוציטים או בתאי שומן. כאשר החוקרים הפריעו לאות Na,K-ATPase באמצעות שימוש ב-NaKtide בתאי השומן הללו, הם גילו שזה עצר את ההשפעות השליליות שהיו לתזונה המערבית על המוח, במיוחד ההיפוקמפוס, אשר ממלא תפקיד חיוני בלמידה וזיכרון לטווח ארוך.
במחקר השתמשו החוקרים במודל עכברים. הם האכילו את העכברים בתזונה רגילה או בתזונה מערבית במשך 12 שבועות.
בסיום המחקר, החוקרים הבחינו כי העכברים שאוכלים את התזונה המערבית העלו את משקל גופם באופן משמעותי בהשוואה לעכברים בדיאטה רגילה. הקבוצה הראשונה של העכברים הראתה תנגודת לאינסולין משמועית, אנרגיה נמוכה וירידה ברמות החמצן. יתרה מכך, תזונה מערבית הגבירה את סוג מולקולות הציטוקינים המעודדות דלקת ומשפיע על שינויים ביוכימיים התנהגותיים ומוחיים. העכברים שאכלו את התזונה המערבית הראו סימנים של שינויים התנהגותיים ושינויים בביטוי הגנים ובאותות בהתאם לאלו האופייניים לאנשים עם מחלות אלצהיימר ופרקינסון. https://www.eurekalert.org/news-releases/932388

מטרת המחקר האמיתית היא ייצור תרופה שחוסמת את האותות. כמובן שלאותות האלה יש משמעות לתפקוד תקין של תאים, אנרגיה תאית, איזון לחץ דם ועוד. כי הם לא סתם קיימים. אז גם אם תאושר תרופה כזו, זה לא הכיוון.

הסיבה שאני משתף את המחקר הזה היא כדי להראות מנגנון שמקשר בין תזונה מערבית לבעיות קוגנטיביות. ההשמנה היא גם פועל יוצא של התזונה הזו וכאמור היא כבר נקשרה בעבר לבעיות קוגנטיביות ולאלצהיימר. אבל עכשיו אנחנו מבינים שהדלקת שנוצרת עקב התזונה היא המקור להשמנה ולירידה הקוגנטיבית ולא משאבת אשלגן נתרן או תאי השומן כפי שמוצג על ידי החוקרים.

*** תוספת נובמבר 22
מחקר שפורסם בנובמבר 22 בכתב העת Nutrients המבוסס על מחקר 3C study (מחקר אורך על הקשר בין מחלות כלי דם ודמנציה אצל 9,294 אנשים בני 65 ומעלה (3,649 גברים ו-5,645 נשים) משלוש ערים בצרפת: בורדו, דיז'ון ומונפלייה.
במחקר הנוכחי נכללו אנשים מבוגרים שלא אובחנו עם דמנציה בזמן דגימת הדם, ונאספו מדדים חוזרים של קוגניציה במשך 12 שנים שלאחר מכן.
באמצעות פלטפורמת מטבולומיקה ממוקדת, החוקרים זיהו 72 מטבוליטים. מתוכם נמצא כי רמות גבוהות יותר של חומצה פרופיונית (סוג של חומצת שומן קצרת שרשרת), נקשרו לסיכוי וגבר של 26% לירידה קוגניטיבית. החוקרים מסבירים שחומצה פרופיונית נמצאת בקורלציה חזקה עם סוכר בדם ועם צריכת בשר וגבינה, אך לא סיבים מה שמצביע על תפקיד מינורי של מזונות פרה-ביוטיים כשלעצמם, אך תפקיד עיקרי במזונות מעובדים , במיוחד כאלה שבהם חומצה פרופיונית היא החומר המשמר.

*** תוספת ינואר 25
אנשים שאוכלים יותר בשר אדום, במיוחד בשר אדום מעובד כמו בייקון ונקניקים אחרים, נוטים יותר לירידה קוגניטיבית ודמנציה בהשוואה לאלה שאוכלים מעט מאוד בשר אדום. כך עולה ממחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת Neurology.
כדי לבחון את הסיכון לדמנציה, החוקרים כללו קבוצה של 133,771 אנשים (ממחקר האחיות ואנשי מקצועות רפואיים) בגיל ממוצע של 49 שלא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר. הם היו במעקב עד 43 שנים. מתוך קבוצה זו, 11,173 אנשים פיתחו דמנציה.
המשתתפים השלימו יומן מזון עם פירוט מה הם אכלו ובאיזו תדירות.
חוקרים הגדירו בשר אדום מעובד כבייקון, נקניקיות, סלמי ומוצרי בשר מעובדים אחרים. הם הגדירו בשר אדום לא מעובד כבשר בקר, חזיר, כבש והמבורגר. מנת בשר אדום שווה 3 אונקיות (85 גרם). החוקרים חישבו כמה בשר אכלו המשתתפים בממוצע בכל יום.
עבור בשר אדום מעובד, הם חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות. הקבוצה הנמוכה אכלה בממוצע פחות מ-0.10 מנות ביום; הקבוצה הבינונית אכלה בין 0.10-0.24 מנות ביום; והקבוצה הגבוהה, 0.25 מנות או יותר ביום. (כמויות ברמה של נשנוש).
לאחר התאמה לגורמים כמו גיל, מין וגורמי סיכון אחרים לירידה קוגניטיבית, מצאו החוקרים שלמשתתפים בקבוצה הגבוהה היה סיכון גבוה יותר ב-13% לפתח דמנציה בהשוואה לאלו בקבוצה הנמוכה.
כדי למדוד ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית (השלב הראשון), החוקרים בחנו קבוצה אחרת של 43,966 משתתפים עם גיל ממוצע של 78.
לאחר התאמה לגורמים כמו גיל, מין וגורמי סיכון אחרים לירידה קוגניטיבית, החוקרים מצאו כי משתתפים שאכלו בממוצע 0.25 מנות או יותר ביום של בשר אדום מעובד היו בסיכון גבוה יותר ב-14% לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית בהשוואה לאלו שאכלו בממוצע פחות מ-0.10 מנות ביום.
הם גם מצאו כי אנשים שאכלו מנה אחת או יותר של בשר אדום לא מעובד ביום היו בסיכון גבוה ב-16% לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית בהשוואה לאנשים שאכלו פחות מחצי מנה ביום. כלומר לבשר הלא מעובד יש השפעה על התחלת דמנציה ובמחקר הנוכחי מדובר על ממוצע של קציצה אחת בלבד ביום.
ממצא נוסף שהזכירו החוקרים לגבי ירידה קוגניטיבית אוביקטיבית (דרך מבחנים קוגניטיביים), שאכילת בשר אדום מעובד גבוה יותר קשורה להזדקנות מוחית מהירה יותר בקוגניציה העולמית עם 1.61 שנים עם כל מנה נוספת ביום ובזיכרון מילולי עם 1.69 שנים עם כל מנה נוספת ליום.

לבסוף, החוקרים גם מצאו כי החלפת מנה אחת ליום של בשר אדום מעובד במנה אחת ליום של אגוזים וקטניות קשורה לסיכון נמוך ב-19% לדמנציה ול-1.37 שנים פחות של הזדקנות קוגניטיבית. ביצוע אותו תחליף לדגים היה קשור לסיכון נמוך ב-28% לדמנציה והחלפה בעוף הייתה קשורה לסיכון נמוך ב-16% לדמנציה.

*** תוספת אפריל 25
מחקר שפורסם באפריל 25 בכתב העת international journal of obesity בהובלת חוקרים מאוניברסיטת סידני מקשר בין תזונה שומנית וסוכרית לבין תפקוד מוחי לקוי. הממצאים מתבססים על גוף הולך וגדל של ראיות המראות את ההשפעה השלילית של תזונה עתירת שומן וסוכר (HFHS) על היכולת הקוגניטיבית, ומוסיפים להשפעות הפיזיות הידועות שלהן.
על פי החוקרים זהו הראשון שבודק בבני אדם את הקשר בין תזונה עתירת שומן וסוכר במיוחד תזונה עשירה בסוכר מזוקק ושומן רווי, לבין ניווט מרחבי – היכולת ללמוד ולזכור נתיב ממקום אחד למשנהו. כמו למשל כשאנו חוקרים עיר חדשה או לומדים מסלול חדש הביתה.

צוות המחקר גייס 55 סטודנטים באוניברסיטה בגילאי 18-38. כל משתתף מילא שאלונים שתיעדו את צריכת המזונות הסוכריים והשומניים שלו. כמו כן, נבדק זיכרון העבודה שלהם בתרגיל זכירת מספרים.
הניסוי עצמו דרש מהמשתתפים לנווט במבוך מציאות מדומה ולאתר תיבת אוצר שש פעמים. המבוך היה מוקף בנקודות ציון בהן המשתתפים יכלו להשתמש כדי לזכור את המסלול שלהם. נקודת ההתחלה שלהם ומיקום תיבת האוצר נותרו קבועים בכל ניסוי.
אם המשתתפים מצאו את האוצר בפחות מארבע דקות, הם המשיכו לניסוי הבא. אם לא הצליחו למצוא את האוצר בזמן הזה, הם נשלחו למיקומו וניתנו להם 10 שניות להכיר את המיקום לפני הניסוי הבא.
ניסוי שביעי הסיר את תיבת האוצר מהמבוך הווירטואלי אך ביקש מהמשתתפים למצוא ולסמן את מיקומו הקודם על סמך הזיכרון בלבד. אלו עם רמות נמוכות יותר של שומן וסוכר בתזונה שלהם הצליחו לאתר את המיקום ברמת דיוק גבוהה יותר מאשר אלו שצרכו מזונות אלה מספר פעמים בשבוע.

"לאחר שליטה על זיכרון עבודה ו-BMI, שנמדדו בנפרד מהניסוי, צריכת הסוכר והשומן של המשתתפים הייתה מנבא אמין של ביצועים במבחן האחרון, השביעי"

החוקרים מצאו כי לתזונה עתירת שומן וסוכר יש השפעה מזיקה על היבטים מסוימים של תפקוד קוגניטיבי. החדשות הטובות הן שהם חושבים שזהו מצב הפיך בקלות, כלומר שינויים תזונתיים יכולים לשפר את בריאות ההיפוקמפוס, ולכן את יכולתנו לנווט בסביבתנו.

"מחקר זה נותן לנו ראיות לכך שתזונה חשובה לבריאות המוח בבגרות המוקדמת, תקופה שבה התפקוד הקוגניטיבי בדרך כלל תקין"

https://www.sydney.edu.au/news-opinion/news/2025/04/21/high-fat-high-sugar-diets-impact-cognitive-function.html

הכיוון האמיתי הוא: תזונה מבוססת צומח [2] כמה שיותר מגוונת כמה שיותר נקיה ממזהמים סביבתיים, אורח חיים בריא, ניהול מתחים, חשיפה לשמש ולטבע, תנועה/ פעילות גופנית הם הרפואה המונעת והמטפלת.
רוצים עוד מידע על דרך הטבע במניעה וטיפול בבעיות קוגנטיביות היכנסו

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה