סטרס – מחלות לב וכלי דם

סטרס/מתח יכול לנבוע מהרבה סיבות, כאשר העיקריות קשורות לעבודה, משק בית ויחסים בין אנשים (משפחה/זוגיות). הבסיס האבולוציוני של מערכת הורמוני הסטרס לא לקח בחשבון את "מירוץ העכברים" שאנחנו נמצאים בו הוא נועד ברמת העיקרון למצבי דחק של חיין ומוות עכשוויים ואמיתיים.
תגובת הלחץ של הגוף מורכבת וכוללת מספר הורמונים, כולל קורטיזול שמעלה את רמות האנרגיה ומסייע לגוף להגיב בזמן חירום. לחץ גם משחק תפקיד בשחרור קטכולאמינים שכוללים דופמין, אפינפרין ונוראדרנלין, השניים האחרונים ממלאים תפקידי מפתח בתגובת ה-fight or flight של הגוף. אפינפרין ונוראדרנלין מסייעים לכווץ כלי הדם לשמירה על לחץ הדם, להגביר את קצב הלב ואת הכוח שבו הלב מזרים דם לשאר חלקי הגוף, להרפות את שרירי דרכי הנשימה ולשלוט על חילוף החומרים של הגלוקוז.

כאשר אדם נמצא במתח, לגוף יש רמות גבוהות יותר של הורמונים אלה, שכאמור באים להגן עלינו במצבי דחק אקוטיים. אבל כשמדובר במשהו כרוני שלא מנוהל נוצרות בעיות בריאות. זה מתחיל כבר בירידה של תפקודי מערכת החיסון, מחלות אוטואימוניות, מחלות מטבוליות לרבות סוכרת, בעיות עיכול (מעיים/קיבה).
כפי שצוין כבר על ידי איגוד הלב האמריקאי, לחץ כרוני עלול להוביל ללחץ דם גבוה, מה שמגדיל את הסיכון של אדם ללקות בשבץ או התקף לב. יתר על כן, כאשר אנשים חווים מתח, הם עלולים לפנות למנגנוני התמודדות לא בריאים לדוגמה: עישון, אכילת יתר רגשית, חוסר בפעילות גופנית ודיאטה לא בריאה.

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס חוקרים את הקשר בין הורמוני סטרס לסיכונים של בעיות לב וכלי דם ופרסמו את ממצאיהם במחקר שפורסם בספטמבר 21 בכתב העת Hypertension.
המחקר הוא מחקר עוקבה פרוספקטיבי הבוחן את הקשר בין רמות גבוהות יותר של הורמוני סטרס לבין סיכון מוגבר ללחץ דם גבוה ואירועים קרדיווסקולריים.
המחקר כלל 412 מבוגרים בגילאים 48-87 שנים. למשתתפים לא הייתה היסטוריה קודמת של לחץ דם גבוה, שהיה אחד ההבדלים המרכזיים בין המחקרים הנוכחיים למחקרים קודמים. המחקר כלל גם שילוב מגוון של משתתפים, כולל אנשים לבנים, שחורים והיספנים.
החוקרים לקחו בחשבון את מין המשתתפים, רמת ההשכלה, ההכנסה ומצב ביטוח הבריאות. הם בחנו גם את גורמי אורח החיים שלהם, כולל האם הם שתו אלכוהול, עישנו וביצעו פעילות גופנית כלשהי.
החוקרים גם בחנו את מצבם הבריאותי של המשתתפים, כולל האם הם סובלים מסוכרת, שימוש בתרופות כלשהן, מדד מסת הגוף ותפקוד הכליות.
מחקר זה היה חלק ממחקר גדול יותר בשם Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis (MESA) (מחקר גדול של גורמי סיכון לטרשת עורקים בקרב יותר מ -6,000 גברים ונשים משש קהילות בארה"ב). בתחילת המחקר, החוקרים ביקשו מקבוצת משתתפים מהמחקר הגדול יותר ללא מחלות לב וכלי דם שאובחנו להשתתף באיסוף שתן בן 12 שעות. החוקרים ניתחו את השתן לפי רמות אפינפרין, נוראדרנלין, דופמין וקורטיזול.
החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 6.5 שנים בממוצע להערכת יתר לחץ דם. במהלך שנות המעקב, 48.8% מהמשתתפים חוו לחץ דם גבוה. במהלך המעקב הממוצע של 11.2 שנים, 5.8% מהמשתתפים חוו אירועים קרדיווסקולריים. אירועים קרדיווסקולריים כללו התקפי לב, מוות ממחלות לב כליליות, שבץ והתפתחות מחלות כלי דם היקפיים.
באמצעות מודלים של סיכון פרופורציונלי רב -משתני של קוקס, החוקרים חישבו את הסיכון ללחץ דם גבוה ואירועים קרדיווסקולריים הקשורים להורמוני סטרס בשתן.
החוקרים מצאו שכל פעם שרמות ארבעת הורמוני הלחץ הוכפלו היה קשר לעלייה של 21-31% בסיכון לפתח יתר לחץ דם. כמו כן הם ראו שבמהלך 11.2 שנות מעקב (חציוני), היה סיכון מוגבר של 90% לאירועים קרדיווסקולריים עם כל הכפלה של רמות הקורטיזול.
החוקרים גם מצאו שהקשר הזה היה חזק יותר בקרב אנשים צעירים יותר מאשר בקרב אנשים מבוגרים.

"הורמוני הלחץ נוראדרנלין, אדרנלין, דופמין וקורטיזול יכולים לעלות עם לחץ מאירועי חיים, עבודה, מערכות יחסים, כספים ועוד. ואישרנו שלחץ הוא גורם מפתח התורם לסיכון ליתר לחץ דם ואירועים קרדיווסקולריים."
https://newsroom.heart.org/news/elevated-stress-hormones-linked-to-higher-risk-of-high-blood-pressure-and-heart-events?preview=dafe

*** תוספת נובמבר 22
חוקרים מאוניברסיטאות ייל ובראון ערכו סקירה שיטתית של מחקרים שפורסמו בין השנים 2017-2022 על הקשר בין מצוקה פסיכולוגית לאבחנה הראשונה של מחלות לב וכלי דם (CVD).
המחקר פורסם בנובמבר 22 בג'ורנל Journal of Cardiopulmonary Rehabilitation
החוקרים מסבירים שעדויות רבות הראו שמצוקה פסיכולוגית – כולל תסמינים מוגברים של דיכאון, חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטית ולחץ פסיכו-סוציאלי – קשורה לסיכון למחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת רוב המחקר התמקד באנשים שכבר אובחנו עם מחלות לב וכלי דם.
כדי לחפש קשרים בקרב הציבור הרחב, החוקרים חיפשו בשלושה מאגרי מידע גדולים עבור מחקרים הכוללים מבוגרים ללא אבחנה פסיכיאטרית בעבר, שנבדקו לאיתור דיכאון, חרדה, PTSD, מתח או תסמינים כלליים של בריאות הנפש, ועקבו במשך יותר משישה חודשים כדי לקבוע את הסיכון שלהם למחלות לב וכלי דם. הם כללו רק מחקרים שפורסמו בחמש השנים האחרונות. הניתוח כלל 658,331 משתתפים, 58% מהם היו נשים.
המטה-אנליזה קבעה כי מצוקה פסיכולוגית שהוערכה עם בדיקות מיון קצרות אכן קשורה למחלות לב וכלי דם: החוקרים מצאו כי משתתפים שדיווחו על מצוקה פסיכולוגית גבוהה הראו סיכון גבוה ב-28% למחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו עם מצוקה נמוכה או ללא מצוקה.

החוקרים מציינים שהתוצאות מצביעות על כך שרופאים יכולים לספק שאלון קצר על בריאות הנפש למטופל במהלך ביקור, ועל סמך תשובות מדווחות עצמיות, לקבל מושג טוב יותר לא רק על הסיכונים הבריאותיים הנפשיים של אותו מטופל, אלא גם על הסיכון הקשור למחלות לב וכלי דם.
עוד מוסיפים החוקרים שאיגוד הלב האמריקאי הרחיב את רשימת הבדיקה של גורמי בריאות ואורח חיים לבריאות לב וכלי דם מיטבית, אבל בעוד ששינה בריאה נוספה כהיבט חיוני לבריאות לב טובה, ניהול מתח ובריאות נפשית קיים ברשימה.

במילים אחרות, אמרו החוקרים, לא להזניח את המצב הרגשי/ נפשי של המטופל ולא להסיק שהכל בסדר רק על ידי מבט חטוף.

ועדיין מי שהולך לרופא מקבל מה שיש לרופא להציע, כלומר אם יבחנו הרופאים את המצב הרגשי על ידי שאלון מובנה ויגיעו למסקנה שיש בעיה. הפתרון יהיה תרופה.
חשוב להבין גם שהתרופות הניתנות היום למצבי דיכאון מסוג מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) לא באמת הוכחו כיעילות יותר מפלסבו, המדע שעומד מאחורי התרופות הללו קיבל סטירה מצלצלת, מדובר בתרופות עם הרבה תופעות לוואי, תסמיני התמכרות וקושי לסגת מהן כמו כן הן משנות לרעה את הרכב המיקרוביום וזה כשלעצמו יכול ליצור בעיות רגשיות. ולכן אם הייתי בדיכאון, הייתי הולך על דברים שהגוף מכיר ותומכים במיקרוביום ולפחות לא פוגעים בו.

דבר מעניין נוסף שתוכלו לראות בפוסט המציג דרכים טבעיות לוויסות לחצים והורדת סטרס. שכל הרכיבים חשובים ותומכים בבריאות הלב.
גוף ונפש – אחד הם!

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה