המיקרוביום אחראי בין היתר לעיכול וסינתוז חומרים שמגיעים מהמזון שלנו. ובהתאם למזון יש גם שינויים במגוון לטוב ולרע.
TMAO הינו תוצר לוואי המיוצר כאשר חיידקי המעיים באים במגע עם רכיבי תזונה מסוימים (קרניטין ולציטין/ כולין) השופעים במיוחד בבשר אדום ובמוצרים אחרים מן החי. כן הם גם קיימים בצומח אך ברמות נמוכות יחסית.
הרכב ומיגוון החיידקים תלוי בעיקר במגוון המזונות שאוכל האדם ואם יש דגש על מזונות מהחי, מן הסתם יופיעו יותר חיידקים שקשורים לפירוק מזונות מהחי.

חוקרים ממכון המחקר לרנר בקליבלנד בחנו את הקשר שבין מיקרוביום המעי לשבץ מוחי ולחומרת הפגיעה. המחקר שהתפרסם ביוני 21 בג'ורנל Cell Host & Microbe מתבסס על יותר מעשור של מחקרים הקשורים לתפקיד המיקרוביום במעיים בבריאות הלב וכלי הדם, כולל ההשפעות השליליות של TMAO (טרימתילאמין N- אוקסיד).
כל המחקרים מראים שרמות TMAO גבוהות יכולות להוביל להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
במחקרים קליניים בהשתתפות אלפי חולים הם הראו שרמות ה- TMAO בדם מנבאות את הסיכון העתידי להתקף לב, שבץ וממצאי מוות. מחקרים קודמים של צוות החוקרים הראו קשר בין TMAO לבין סיכון מוגבר לקרישת דם.

במחקר זה מצאו כי כולין מהתזונה ו- TMAO מחמירים את החומרה והתוצאות של השבץ. החוקרים הראו כי השתלת חיידקי מעיים שמייצרים TMAO הספיקה כדי לגרום לשינוי עמוק בחומרת השבץ.
החוקרים השוו נזק מוחי במודלים של שבץ פרה-קליני בין אלו עם רמות TMAO גבוהות או מופחתות. לאורך זמן, אלו עם רמות גבוהות יותר של TMAO סבלו מפגיעה נרחבת יותר במוח ובמידה גבוהה יותר של ליקויים תפקודיים מוטוריים וקוגניטיביים בעקבות שבץ מוחי. החוקרים מצאו גם כי שינויים תזונתיים המשנים את רמות ה- TMAO, כגון אכילת פחות בשר אדום וביצים, השפיעו על חומרת השבץ.

הצוות מצא כי אנזים של חיידקי מעיים בשם CutC שהופך TMA שאיננו מסוכן ל-TMAO הבעיתי הביא לחומרת השבץ. החוקרים מציעים להתמקד באנזים חיידקי המעיים הזה כגישה מבטיחה למניעת שבץ מוחי, כי כשהם השתיקו את הגן החיידקי המעיים המקודד את CutC, חומרת השבץ פחתה משמעותית. הם כן מדגישים גם את החשיבות בהתערבויות תזונתיות המסייעות בהפחתת רמות ה- TMAO ובסיכון לשבץ מוחי, מכיוון שידוע כי גם דיאטה מערבית וגם דיאטה עשירה בבשר אדום מעלים את רמות ה- TMAO.
https://newsroom.clevelandclinic.org/2021/06/16/new-cleveland-clinic-research-identifies-link-between-gut-microbes-and-stroke/

כלומר אם נוריד בצורה מהותית את צריכת הבשר לא יהיה כמעט ממה ליצור את ה-TMAO. כפי שגם הצגתי בפוסט: "הקשר בין בשר (ל-קרניטין) למחלות לב ומיקרוביום".

אני לא הייתי שם דגש באנזים הזה, כי סביר שיש לו עוד דברים שעושה שכן נחשבים לחשובים. וגם בגלל שזה נותן את האפשרות להמשיך לאכול מאכלים מהחי שהם בעייתיים לבריאות דרך מנגנונים אחרים כמו העלאת רמות דלקת ו-PH חומצי.

*** תוספת דצמבר 25 – התפקיד המגן של ה-TMA ופרדוקס המערכת המטבולית
מחקר פורץ דרך שפורסם ביולי 25 בכתב העת Nature Metabolism ביקש להבין את הדינמיקה המורכבת שבין תזונה מערבית עתירת שומן לבין התפתחות דלקת כרונית ותנגודת לאינסולין. החוקרים עקבו לאורך זמן אחרי מודלים של עכברים שקיבלו תזונה עתירת שומן (65% מהקלוריות) וגילו תופעה מפתיעה: למרות שהתזונה גרמה להשמנה, נוכחות גבוהה של המטבוליט החיידקי TMA (טרימתילאמין) הצליחה למנוע את הופעת הדלקת הסיסטמית ולשמור על רמות סוכר תקינות. כדי לאשש את הממצאים בבני אדם, החוקרים בודדו תאי דם לבנים (PBMCs) מאנשים בריאים וחשפו אותם לרעלנים חיידקיים (LPS) ולשומן רווי (חומצה פלמיטית). הם מצאו כי ה-TMA פועל כ"מעצור" טבעי לאנזים בשם IRAK4, המהווה צומת מרכזית במערכת החיסון להפעלת תגובה דלקתית. ה-TMA נקשר פיזית לאנזים זה בעוצמה גבוהה מאוד וחסם את הפרשת הציטוקינים הדלקתיים, כמו IL-6 ו-TNF, ובכך נרמל את היכולת של האינסולין להכניס סוכר לתאים.

מסקנות החוקרים מצביעות על כך ש-TMA הוא "מולקולת איתות" חיונית השולחת משוב שלילי למערכת החיסון בזמן אכילת שומנים, מה שמונע מהגוף להיכנס למצב של דלקת מטבולית הרסנית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי היעילות של מנגנון הגנה זה מוגבלת על ידי הכבד: ברגע שה-TMA עובר דרך הכבד, הוא הופך ל-TMAO – אותה מולקולה שכבר הוכחה במחקרים קודמים כמעלה סיכון למחלות לב ושבץ.

"הפרדוקס המטבולי": במעי (נקודה 2): חיידקי המעי מפרקים כולין מהמזון ומייצרים TMA.
בתא הכבד (נקודה 3): ה-TMA חוסם ישירות את האנזים IRAK4. חסימה זו מונעת מהסיגנלים הדלקתיים שמגיעים משומן רווי (Saturated FAs) ומרעלני חיידקים (LPS) להפעיל את ה-NF-κB בתוך גרעין התא. התוצאה (נקודה 4): ירידה בייצור ציטוקינים דלקתיים (כמו IL-6) ושיפור בתגובה המטבולית לתזונה עתירת שומן.

הערך המוסף של מחקר זה לראיות המדעיות הקודמות הוא משמעותי, שכן הוא חושף את "פרדוקס ה-TMAO" במלואו ומאשר את ההבחנה הקלינית בין חומר הגלם לבין תוצר הלוואי. בעוד שהראיות הקודמות הדגישו את הנזק הישיר של ה-TMAO לכלי הדם ולחומרת השבץ, המחקר החדש מראה שהבעיה אינה בעצם ייצור ה-TMA על ידי החיידקים – שמתגלה כעת כחומר מגן על מאזן הסוכר – אלא בעודף קיצוני שלו המגיע מתזונה עתירת מוצרים מהחי. הצפה זו של חומרי גלם (כמו כולין וקרניטין) לא רק מספקת דלק לייצור מוגבר, אלא מעודדת שגשוג של "מפעל חיידקי" המייצר נחשול של TMA. במצב זה, הכבד אינו מצליח לשמר את ה-TMA בתפקידו כמגן דלקתי, אלא נאלץ להמירו במהירות ל-TMAO מזיק. גילוי זה נותן אישור קליני סופי לכך שניהול המיקרוביום דרך תזונה מבוססת צומח (ים-תיכונית – טבעונית) אינו רק אמצעי להורדת ה-TMAO המזיק לכלי הדם, אלא אסטרטגיה לשימור האיזון העדין שבו המיקרוביום מייצר כמות מתונה ומבוקרת של TMA המבצע את תפקידו המקורי כמכבה דלקות, מבלי להפוך לנשק הפוגע בכליות ובמוח.

פוסט קשור נוסף: "תזונת פליאו והקשר לטרשת עורקים".
מהי התזונה המתאימה ביותר לבני אדם והאם קיים הבדל מתקופת הפליאו.
תזונה מבוססת צומח – הגורם המשפיע ביותר במניעת מוות בטרם עת.

המאמר המרכז על שבץ מוחי ממה ודברים שמורידים סיכון לשבץ וחומרה של שבץ ומסייעים לשפר תפקודים אחרי שבץ.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב