גלייפוסט (GLY) הוא קוטל עשבים רחב-ספקטרום שנרשם בפטנט בשנת 1974 על ידי מונסנטו (כיום בבעלות באייר). הוא הותר לראשונה לשימוש חקלאי בשנת 1996.
יותר מ-20 שנה מאוחר יותר, החברה פיתחה גידולים מהונדסים גנטית כולל סויה, תירס וכותנה שיכולים לעמוד בפני חשיפה ישירה לחומרי ההדברה הללו. זה איפשר לחקלאים לרסס ישירות גלייפוסט על הגידולים, לחסל עשבים שוטים מבלי לפגוע בגידולים עצמם. זה גם הגורם לעליה בשימוש בו.
למרות שהשימוש בגלייפוסט הוגבל בחלק ממדינות האיחוד האירופי, השוק העולמי צפוי להתרחב בשיעור צמיחה שנתי של 6.3% עד 2022[1]. גידולים עמידים לקוטלי עשבים שעברו שינוי גנטי מהווים כיום כ-56% מהשימוש בגלייפוסט הגלובלי.
העליה בשימוש בו גם יצרה מצב שבו ההדברה הזו נמצאת כמעט בכל מקום והיא חלק עיקרי בזיהום מים, מזון, אדמה, אבק ואוויר.
בארצות הברית למשל מחקר משנת 2017 מצא שהחשיפה של אמריקאים לגלייפוסט גדלה בכ-500% מאז שהוצג בארה"ב ב-1996, והיה זיהוי נרחב של גלייפוסט בשתן ובדם אנושיים, כולל בנשים הרות החוק. החוק הפדרלי בארצות הברית מחייב לבחון את הכימיקלים הללו כל 15 שנה. ובשנת 2020, הסוכנות (EPA) קבעה כי אם נעשה בו שימוש על פי הנחיות התווית, הוא אינו מהווה סיכון לבריאות האדם.
ה-EPA גם מצא כי קוטל העשבים אינו סביר לגרום לסרטן בבני אדם. בשנת 2022. דבר שנמצא בדיונים בתביעות משפטיות רבות.
לאורך השנים הגיעו עדויות מדעיות לפגיעות אפשריות רבות כתוצאה מחשיפה לקוטל העשבים הנפוץ הזה.
למשל מחקר שנערך בפורטו ריקו, ופורסם במאי 21 בג'ורנל Environmental Health Perspectives מצא כי חשיפה לגלייפוסט במהלך ההריון קשורה לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת, כלומר לידתו של התינוק לפני השבוע ה -37 להריון בכ-30-70%.
לידה מוקדמת מהווה סיכון בריאותי משמעותי מכיוון שהיא יכולה להיות קשורה הן להשפעות בריאותיות לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
המחברים בחרו להעריך את הקשר ללידה מוקדמת משתי סיבות. ראשית, עדויות ניסיוניות ומחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שמדובר בתוצאה בריאותית שלילית שיכולה להיות קשורה לחשיפה לגליפוסאט. שנית, לידה מוקדמת היא סוגיה מרכזית, אך לא מובנת, של בריאות הציבור שעלולה להיות בעלת השפעות בריאותיות שליליות.
בפרספקטיבות לבריאות הסביבה. החוקרים ערכו ניתוח בקרת מקרים מקוננים באמצעות נתונים מקבוצת PROTECT. במחקר נרשמו 247 נשים בהריון בגילאי 18-40 שחיו בפורטו ריקו, שם שיעורי הלידה המוקדמת הם גבוהים במיוחד. הם אספו דגימות שתן בסביבות 18 שבועות ו- 26 שבועות בהריון ומדדו רמות של גלייפוסט וחומצה אמינו-מתיל-פוספונית, שלדבריהם היא "תוצר סביבתי מתמשך" של גלייפוסט.
53 מקרים של לידות מוקדמות ו -194 בקרות נבחרו באופן אקראי.
שיעורי ה- OR המתואמים ללידה מוקדמת בהתבסס על חשיפה בהריון של 26 שבועות היו 1.35 עבור glyphosate ו- 1.67 עבור חומצה אמינו-מתיל-פוספונית..
המחקר חשוב והממצאים מצביעים על השפעות פוטנציאליות על בריאות הרבייה של חשיפות לרמה נמוכה של גלייפוסט באוכלוסייה הכללית הרלוונטיות בעולם. עם זאת, זה בהחלט רחוק מלהיות סופי.
החוקרים מציינים, שלמרות שריכוזי הגלייפוסט בשתן היו מעט נמוכים יותר באוכלוסיית מחקר זו בהשוואה למחקרים אחרים שחקרו חשיפה לקוטל עשבים זה. אפילו ריכוזים נמוכים יחסית היוו סיכונים.
המסר המרכזי ממחקר זה הוא שעבור קוטל העשבים הנפוץ ביותר בעולם, המחקר האפידמיולוגי הסופי ביותר על תוצאות בריאותיות משמעותיות – לידה מוקדמת – מבוסס על אוכלוסייה של 250 איש בלבד. כלומר היבטים רגולטוריים ומשפטיים ספציפיים לגלייפוסט היוו עד היום מכשול חמור למחקר ובקרה ראשוניים ופוסט-מרקט בחשיפה לקוטל עשבים זה[2].
המחלוקת בעקבות ייעודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של גלייפוסט כמסרטן אנושי אפשרי[3], מתוזמרת בעיקר על ידי אינטרסים ארגוניים . המחלוקת נוצרה גם בגלל היעדר ראיות מדעיות ממחקרים פרוספקטיביים גדולים על חשיפת קוטל עשבים בקרב חקלאים ומיישמים מקצועיים או בציבור הרחב.
יש צורך במחקרי עוקבות אפידמיולוגיים גדולים ומגוונים נוספים, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית עם תשתית לביצוע מחקרים כאלה[4] וכי החשיפה עשויה להיות גבוהה יותר מזו שבמדינות בעלות הכנסה גבוהה.
גם אם יושקו בסופו של דבר יוזמות מחקר כה גדולות, הן יכסו רק חלק מהבעיה בנוגע להשפעות קוטלי עשבים. השימוש הנרחב במוצרים אלה ברחבי העולם מהווה בעיה מרכזית לעולמנו, מה שמוליד זיהום כימי והשפלה של המערכת האקולוגית. במקרה של גלייפוסט, שימוש נרחב הביא לנוכחות שאריות באבק הבית, באדמה, במים ובמזונות, על פי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית.
https://www.healio.com/news/primary-care/20210525/glyphosate-exposure-may-increase-risk-for-preterm-birth
הון שלטון זה נגד בריאות הציבור! לאף אחד לא באמת אכפת!!!
*** תוספת אוקטובר 22
קבוצה של חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה מצאו גם הם את אותו הקשר בין גלייפוסט ללידה מוקדמת כבר במרץ 2018. ובמחקר שפורסם באוקטובר 22 בג'ורנל Environmental Health, צוות החוקרים צפו בקבוצה של 187 נשים הרות באינדיאנה מהן נאספו דגימות שתן בשליש הראשון להריון. לכל הנשים, מלבד אחת, התגלה גלייפוסט בשתן, שזה ממצא מטריד במיוחד. כמו כן הם ראו שרמות גבוהות שלו היו קשורות למשקל לידה נמוך יותר וגם לסיכון גבוה יותר לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ בילודים.
החוקרים מציינים שחשיפה לחומרי הדברה בהריון, במיוחד בתחילת ההריון, יכולה להטביע שינוי ב-DNA ולשנות את ביטוי הגנים.
https://medicine.iu.edu/news/2022/10/environmental-health-glyphosate-exposure-study
*** תוספת ינואר 25
מאז כניסתם של גידולים מהונדסים גנטית, השימוש השנתי בגלייפוסט בארה"ב גדל בכ-750%, על פי דו"ח של המכון הגיאולוגי האמריקאי. זאת כאמור מאז הדוך של 2017 שדיבר על 500%.
מאמר שפורסם בינואר 25 בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Oregon הראה כי עלייה דרמטית בשימוש בגלייפוסט במחוזות ארה"ב המתאימים ביותר לגידולים מהונדסים גנטית הורידו את משקלי הלידה ואת מספר השבועות מההתעברות ועד הלידה. ויש לכך הן השלכות בריאותיות ויש לכך השלכות כלכליות שמוערכות בסך של 82,000 דולר בהשוואה ללידה תקינה. מה שמתורגם ל-750 מיליון דולר ועד 1.1 מיליארד דולר בשנה. לחוקרים במחקר הנוכחי יש גם רקע כלכלי אז התחום הזה מדבר אליהם גם כן יחד עם זאת הם גם תכננו מחקר משלהם כדי לבסס בסיס קפדני יותר להבנת ההשפעות של גלייפוסט על בריאות האדם.
במחקרם, הם העריכו את ההשפעות על בריאות האדם באמצעות שלושה סוגים של נתונים קיימים עבור מחוזות כפריים בארה"ב: התאמת יבול מהונדס גנטית, יישומים היסטוריים של חומרי הדברה ותיעוד לידה.
מארגון המזון והחקלאות של האו"ם, הם אספו נתונים על התאמת היבול כפי שנקבע על ידי קרקעות ואקלים. הם השתמשו בנתונים האלה כדי לדרג מחוזות חקלאיים על התאמתם לגידול תירס, כותנה ופולי סויה מהונדסים גנטית. מחוזות המותאמים מאוד לגידולים כאלה, בעיקר מקומות שבהם כבר גודלו גרסאות לא מהונדסות גנטית של גידולים אלה, ראו עלייה משמעותית יותר בשימוש בגלייפוסט לאחר 1996.
נתונים על לידות הגיעו ממשרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי. והחוקרים בחרו קבוצה של יותר מ-9 מיליון רישומי לידה במחוזות כפריים מ-1990 עד 2013. כל הנתונים היו אנונימיים. מידע מזהה, כגון מיקומם המדויק של שדות יבול ובתי הורים מולדים, לא נכלל.
החוקרים מסבירים שעל ידי שימוש במחוז בה חיה האם, הם התאימו את מדדי התינוק לרמת החשיפה לגלייפוסט. ואז שאלו כמה משקל הלידה השתנה במחוזות בעלי עם שימוש גבוה יותר לעומת מחוזות עם שימוש נמוך יותר.
לפני 1996, הנתונים הראו שמגמות בשתי תוצאות הלידה – משקל לידה והריון, נותרו דומות למדי בין מחוזות שהשתמשו פחות או יותר עם גידולים מהונדסים גנטית. עם זאת, לאחר 1996 חלה הידרדרות חדה בבריאות התינוקות במחוזות המתאימים יותר לאותם גידולים מהונדסים גנטית. התדרדרות זו מיוחסת לשינוי בשימוש בגלייפוסט.
החוקרים גם בחנו עבור כל גורם שלא נצפה שעלול להשפיע על הבריאות לפני ואחרי הלידה משנה לשנה או בין המחוזות.
התוצאות מצביעות על הפחתה משמעותית של משקל הלידה הממוצע ומשך ההריון
- ההשפעה המשוערת של גלייפוסט על משקל הלידה עבור תינוקות בקבוצת המשקל הצפוי הנמוך ביותר הייתה גדולה עד פי 12 מהקבוצה הגבוהה ביותר – המייצגת ירידה של עד 4% ממשקל הלידה הצפוי שלהם עקב חשיפה לגלייפוסט.
- עבור 10% מהלידות הכפריות, שבהן עוצמת הגליפוסט גבוהה ב-200% מהממוצע, החוקרים מעריכים שהירידה הממוצעת במשקל הלידה היא 62-95 גרם – במילים אחרות, ירידה נוספת של 2-3% ממשקלם בגלל חשיפה לגלייפוסט.
- עבור 1% מהלידות הכפריות שנחשפו לרמות הגליפוסט הגבוהות ביותר, הירידה המשוערת המשוערת היא 146-243 גרם – או 5-9%.
החוקרים מתארים זאת: "זה כמו להיות חולה ואז להיפגע ממחלה אחרת. אתה פגיע יותר".
החוקרים מציינים שיחד עם שילוב עבודות אחרות, הממצאים מאתגרים את העמדה הרגולטורית הרווחת לפיה יבולים מהונדסים גנטית והפרקטיקות החקלאיות הקשורות אליהם בטוחים – שלא לומר מועילים לבריאות. "משהו חייב להשתנות, הרגולטורים יכולים להודות שחשיפה לגלייפוסט מציגה כמה דאגות לבריאות האדם. יש עדויות מתגברות שזה עלול להזיק".
https://usrtk.org/healthwire/glyphosate-harms-infants-health-in-rural-areas/
נראה כי החוקרים די פסימיים. הם כותבים שבעצם גם המינימום שהוא ניטור של הכימיקל הזה במים ולאן הוא עוד הולך לאחר היישום שלו לא באמת קורה. כלומר מילא לא מסדירים את השימוש בו, אבל לפחות שינטרו אותו. זה סוג של בסיס בריאות הציבור והאקולוגיה. והם עוד עדינים… הרגולטורים (EPA) מסתמכים על המחקרים של היצרניות (בעלות ההון) שהם מראש מוטים לטובתם וגם אם נמצא משהו חריג הם (EPA) מסתירים וממשיכים כאילו כלום. חלק מהדוגמאות תוכלו למצוא במאמר: "מונסנטו – גלייפוסט – תביעות ומיקרוביום".
*** תוספת יולי 23 – חומרי הדברה אחרים
על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מומים מולדים הם הגורם המוביל לתמותת תינוקות, כאשר אחד מכל 33 תינוקות נולד עם חריגה שגורמת למוות[1]. לכן, מחקרים כמו זה אמורים לעזור לממשלה ולפקידי הבריאות לעשות הכל כדי להגן מפני נזקים של חומרים אלה.
מחקר שפורסם במהדורת אוגוסט 23 בכתב העת Environment International מוסיף למחקרים הרבים המוכיחים שחשיפה לחומרי הדברה לפני ההריון והלידה עלולה לגרום לתוצאות לידה שליליות.
במחקר הנוכחי החוקרים בחרו אמהות הרות מעל 16 שנים שחיו באזורים לא עירוניים (מעולם לא עברו כתובות או רק עברו פעם אחת) כמשתתפים מתוך רישומי הלידה בהולנד בין השנים 2009-2013. החוקרים העריכו כמה ק"ג מתוך 139 החומרים הפעילים נמצאים בשימוש בטווח של 50, 100, 250 ו-500 מטרים מבית האם במהלך ההריון. המחקר השתמש במודלים ליניאריים, תוך התאמה למבלבלים אפשריים והתוצאות מצאו כי חשיפה לחמישה מרכיבי הדברה: fluroxypyr-meptyl, glufosinate-ammonium, linuron, vinclozolin ו- picoxystrobin יש השפעות שליליות על גיל ההריון (GA), משקל הלידה (BW), תמותה לאחר לידה, התפתחות מוקדמת, משקל לידה נמוך (LBW), קטן לגיל ההריון (SGA), וגדול לגיל ההריון (LGA).
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
כתיבת תגובה