שבט בוליביאני שנקרא Tsimané – תוחלת חיים

דוגמה מדהימה שלדעתי גם מבטלת את תאורית ההיגיינה שתרמה לאריכות ימים בעולם המערבי. כנראה שזה לא קשור לסניטציה, תרופות וחיסונים.

שבט בוליביאני שנקרא Tsimané הוא אחד הבריאים ביותר בעולם. אין שם שום דבר מתועש הם אוכלים מה שהם מלקטים וצדים (ממש כמו פעם).

צוות של חוקרים רשמו למחקר 746 מבוגרים משבט 'צימאן', בגילאים 40 עד 94 וסרקו את מוחם, הם סיפקו הסעות למשתתפים מכפריהם הנידחים לטרינידד, בוליביה, העיירה הקרובה ביותר עם ציוד סריקת CT. המסע הזה יכול להימשך יומיים שלמים.
הצוות השתמש בסריקות כדי לחשב את נפחי המוח ואז בחן את הקשר שלהם לגיל. לאחר מכן, הם השוו תוצאות אלה לתוצאות משלוש אוכלוסיות מתועשות בארה"ב ובאירופה.
את הממצאים פירסמו במאי 21 בכתב העת Journal of Gerontology.
המדענים מצאו כי ההבדל בנפחי המוח בין גיל העמידה לגיל הזקנה קטן ב 70% מאשר באוכלוסיות מערביות. זה מצביע על כך שמוחם חווה ניוון מוחי קטן בהרבה מאשר המערביים ככל שהם מזדקנים; ניוון מתואם עם הסיכון לפגיעה קוגניטיבית, ירידה תפקודית ודמנציה.
החוקרים מציינים כי לצימאנים יש רמות גבוהות של דלקת, אשר בדרך כלל קשורה לניוון מוחי במערב. אך המחקר שלהם מציע כי לדלקת גבוהה אין השפעה ניכרת על מוחם, כלומר על אף שנחשפים לאותם מזהמים שבמדינות המערב כה חוששים מהם ובעבורם מחטאים ומנקים ומקרצפים כל דבר גם כמה פעמים ביום ובעבורם מייצרים חיסונים, להם אחר כך נותנים את הקרדיט לתוחלת החיים הארוכה (רק עם בריאות לא משהו).
אורח החיים שלהם שומר להם על כלי דם נקיים על לב בריא וצעיר גם בגיל מבוגר ועל מוח בריא ומתפקד.
על פי מחברי המחקר, הסיכונים הקרדיווסקולריים הנמוכים שלהם עשויים לעלות על הסיכון הדלקתי המונע על ידי זיהום, ולהעלות שאלות חדשות לגבי הגורמים לדמנציה. סיבה אפשרית אחת היא שבמערב, דלקת קשורה להשמנה ולגורמים מטבוליים. בשבט, לעומת זאת, הוא מונע על ידי זיהומים בדרכי הנשימה, במערכת העיכול ובטפילים.
שבט הילידים תפס את תשומת ליבם של המדענים – ואת העולם – כאשר מחקר קודם מצא שיש להם לבבות בריאים במיוחד בגיל מבוגר. מחקר קודם זה, שפורסם בג'ורנל The Lancet בשנת 2017, הראה כי ל- Tsimane יש השכיחות הנמוכה ביותר של טרשת עורקים כלילית מכל אוכלוסיה המוכרת למדע וכי יש להם מעט גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. השיעור הנמוך מאוד של מחלות לב בקרב כ- 16,000 צימאנים קשור ככל הנראה לאורח החיים הקדם תעשייתי שלהם של ציד, איסוף, דיג וחקלאות.
https://news.usc.edu/187075/tsimane-amazon-indigenous-people-healthy-brain-aging-usc-study/

*** תוספת מרץ 22
בעוד מדענים ברחבי העולם מחפשים פתרונות למחלת האלצהיימר, מחקר שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's מגלה כי לשתי קבוצות ילידים באמזונס הבוליביאני יש את השיעורים הנמוכים ביותר של דמנציה בעולם.
הצוות מצא בקרב אנשים מבוגרים של צימן ומוסטן, רק כ-1% סובלים מדמנציה. לעומת 11% מהאנשים בני 65 ומעלה החיים בארצות הברית.
החוקרים סוברים שמשהו באורח החיים הפרה-תעשייתי מגן עליהם מפני דמנציה.
החוקרים השתמשו בתמונות סריקות מוח ממוחשבת, הערכות קוגניטיביות ונוירולוגיות ושאלונים מתאימים מבחינה תרבותית – בהנחיית צוות מקומי של מתרגמים מיומנים ורופאים בוליביניים – כדי לאבחן דמנציה והפרעות קוגניטיביות בקרב בני צימן ומוסטן.
החוקרים מצאו רק חמישה מקרים של דמנציה בקרב 435 אנשים Tsimane ורק מקרה אחד בקרב 169 Moseten בני 60 ומעלה.
באותן קבוצות מעל גיל 60, צוות המחקר אבחן כ-8% מ-Tsimane ו-10% מ-Moseten עם ליקוי קוגניטיבי קל (MCI), המסומן בדרך כלל על ידי אובדן זיכרון בשלב מוקדם או ירידה ביכולת קוגניטיבית אחרת, כגון שפה או תפיסה מרחבית. שיעורים אלה דומים יותר למדינות בעלות הכנסה גבוהה.
החוקרים מסבירים שכ-17,000 'צימאן' נשארים פעילים מאוד פיזית לאורך כל חייהם כשהם דגים, צדים, עובדים עם הידיים ואוספים מזון מהיער. 3,000 'מוסטן' מתגוררים גם בכפרים ועוסקים בעבודות חקלאות בר קיימא, אבל בניגוד ל'צימאן' המבודדים יותר, הם גרים קרוב יותר לעיירות ויש להם בתי ספר, גישה למים נקיים ושירותים רפואיים, וסביר יותר שהם יודעים קרוא וכתוב.
מחברי המחקר השוו את תוצאותיהם לסקירה שיטתית של 15 מחקרים על אוכלוסיות ילידים באוסטרליה, צפון אמריקה, גואם וברזיל. סקירה מוקדמת זו מצאה שכיחות דמנציה נעה בין 0.5% ל-20% בקרב קשישים ילידים.
החוקרים מציינים שהעובדה שלאוכלוסיות ילידיות בחלקים אחרים של העולם יש שיעורים גבוהים של דמנציה עשויה לנבוע מכמות גבוהה יותר של מגע עם – ואימוץ אורחות חיים של שכניהם הלא ילידים. הם גם מתמודדים עם סיכונים גדולים יותר לסוכרת, יתר לחץ דם, שימוש לרעה באלכוהול, השמנת יתר ומחלות לב וכלי דם.
החוקרים מסכמים שבניגוד ל'צימאן', גורמי אורח חיים במדינות בעלות הכנסה גבוהה יותר – כולל חוסר פעילות גופנית ותזונה עשירה בסוכרים ושומנים – תורמים למחלות לב ועשויים גם להאיץ את הזדקנות המוח.
הם מאמינים שעל ידי עבודה עם אוכלוסיות כאלה, נוכל לקבל הבנה טובה יותר של השונות האנושית העולמית ומה הייתה בריאות האדם בסביבות שונות לפני התיעוש. מה שאנחנו כן יודעים הוא שהחיים התעשייתיים, העירוניים והתעשייה הם די חדשניים בהשוואה לאופן שבו חיו אבותינו במשך יותר מ-99% מקיומה של האנושות.
https://news.usc.edu/197541/some-of-the-worlds-lowest-dementia-rates-are-found-in-amazonian-indigenous-groups/

*** תוספת מרץ 23
מחקר המשך של אותה קבוצה שפורסם במרץ 23 בג'ורנל PNAS מצביע על כך שיש רמות אופטימליות של צריכת מזון ופעילות גופנית הממקסמות הזדקנות מוחית בריאה ומפחיתות את הסיכון למחלות.
כדי להבין טוב יותר את נקודת המפנה שבה השפע המודרני והקלות בלהשיג את המזון מתחילים לערער את הבריאות, החוקרים רשמו 1,165 מבוגרים Tsimané ו-Mosetén, בגילאי 40-94 שנים, וסיפקו הסעות למשתתפים מהכפרים המרוחקים שלהם לבית החולים הקרוב ביותר עם ציוד סריקת CT.
הצוות השתמש בסריקות CT כדי למדוד את נפח המוח לפי גיל. הם גם מדדו את מדד מסת הגוף של המשתתפים, לחץ הדם, הכולסטרול הכולל וסמנים אחרים של אנרגיה ובריאות כללית.
החוקרים מצאו שהשהשבטים חווים פחות ניוון מוח ושיפור בריאות הלב וכלי הדם בהשוואה לאוכלוסיות מתועשות בארה"ב ובאירופה.
החוקרים מציינים שזמינות המזון של אבותינו הפרה-תעשייתיים היתה מוגבלת. בני אדם בילו באופן היסטורי הרבה זמן בפעילות גופנית מתוך הכרח כדי למצוא מזון, ופרופילי הזדקנות המוח שלהם שיקפו את אורח החיים הזה.
הממצאים גם המחישו הבדלים מרכזיים בין שני השבטים. לבני ה Mosetén יש יותר חשיפה לטכנולוגיה מודרנית, רפואה, תשתיות וחינוך. ולכן הם מהווים סוג של מתווך חשוב המאפשר להשוות קשת רחבה של גורמי אורח חיים וטיפול רפואי. כלומר זה יתרון גדול יותר מאשר השוואה ישירה בין ה Tsimané לעולם המתועש. לאורך הרצף הזה, שבט ה-Mosetén הראה אמנם בריאות טובה יותר מאשר אוכלוסיות מודרניות באירופה ובצפון אמריקה, אבל לא טובה כמו זו של ה Tsimané.

בקרב ה-Tsimané, באופן מפתיע, BMI ורמות גבוהות במידת מה של "כולסטרול רע" היו קשורים לנפחי מוח גדולים יותר לגיל. עם זאת, ייתכן שהסיבה לכך היא שאנשים שריריים יותר, בממוצע, מאשר אנשים במדינות מתועשות שיש להם BMI דומים.
ובכל זאת, גם ה-Tsimane וגם Mosetén מתקרבים יותר ל"נקודה המתוקה", או האיזון בין מאמץ יומיומי ושפע מזון, שלדעת המחברים עשוי להיות המפתח להזדקנות מוח בריאה.

מחברי המחקר מסבירים שאנשים החיים בחברות עם מזון בשפע ודרישה מועטה לפעילות גופנית מתמודדים עם קונפליקט בין מה שהם יודעים שהוא הטוב ביותר לבריאותם לבין התשוקות, או הדחפים, שמקורם בעבר שלנו.
החוקרים מציינים שלאורך ההיסטוריה שלנו, יותר מזון ופחות קלוריות שהושקעו בהשגתו הביאו תחילה לשיפור הבריאות, רווחה ובסופו של דבר הצלחת רבייה גבוהה יותר, אבל זה גם גרם להשתוקק למזון נוסף ופחות עבודה פיזית לאורך השנים, ויחד עם התיעוש, התכונות הללו הובילו אותנו לעקוף את המטרה.

https://gero.usc.edu/2023/03/20/for-clues-to-healthy-brain-aging-look-to-the-bolivian-amazon/

בואו נבין עכשיו את המשמעות האמיתית של תוחלת חיים

קבוצה של חוקרים מ -42 מוסדות ב -14 מדינות, מספק תובנות חדשות לגבי תיאוריית ההזדקנות.
החוקרים לא בחנו כמה שנים ניתן לחיות אלא את ממוצע הגילאי של המוות באוכלוסיות שונות לרבות אצל פרימיטים (גורילות, שימפנזים, בבונים ושאר קופים).
החוקרים ניתחו את הקשר בין תוחלת החיים, שהוא הגיל הממוצע בו אנשים מתים באוכלוסייה, ושוויון תוחלת החיים, שמודד עד כמה מרוכזים מקרי המוות סביב הגילאים המבוגרים.
את הממצאים פרסמו ביוני 21 בג'ורנל nature communications
יותר ויותר תינוקות, ילדים וצעירים שורדים וזה מעלה את תוחלת החיים הממוצעת. כלומר שוויון אורך החיים הוא גבוה מאוד כאשר רוב האנשים באוכלוסייה נוטים למות בערך באותו גיל כמו שנצפו ביפן המודרנית או בשוודיה – שהם בסביבות שנות ה -70 או ה -80.
עם זאת, בשנות התשעים של המאה העשרים היה השוויון נמוך מאוד באותן מדינות, שכן מקרי המוות היו פחות מרוכזים בגילאים מבוגרים, וכתוצאה מכך גם תוחלת החיים נמוכה יותר.
אפשר לראות גם באתר של ארגון הבריאות העולמי את אותו שינוי

Substantial global progress has been made in reducing child deaths since 1990. The total number of under-5 deaths worldwide has declined from 12.6 million in 1990 to 5.2 million in 2019. Since 1990, the global under-5 mortality rate has dropped by 59%, from 93 deaths per 1,000 live births in 1990 to 38 in 2019. This is equivalent to 1 in 11 children dying before reaching age 5 in 1990, compared to 1 in 27 in 2019.
https://www.who.int/…/detail/children-reducing-mortality

החוקרים מצאו שהדפוס הזה נכון גם לפרימיטים.
החוקרים מסכמים: תוחלת החיים גדלה באופן דרמטי ועדיין עולה במקומות רבים בעולם. אך זה לא בגלל שהאטנו את קצב ההזדקנות שלנו; הסיבה היא שיותר ויותר תינוקות, ילדים וצעירים שורדים.
מה שאני מבין מזה היא שגם בעבר היו אנשים שהגיעו לגילאי 70-80-90, רק שלא היו הרבה כאלה כי מקרי מוות רבים יותר היו גם בגילאים צעירים יותר, אם זה בגלל מחסור במזון ואם זה בגלל מלחמות רבות או מכל דבר שלא ידעו להתמודד בעבר. כלומר אם עד לפני 70-80 שנה העולם המערבי היה "עסוק" במלחמות וחיילים רבים מתו בגילאי 20 ואף פחות, זה השפיע רבות על הגיל הממוצע של המוות.

We cannot cheat ageing and death
Philosophers, artists and scientists – and probably all the rest of us – have long obsessed over the key to human immortality. Now, a new study gives us evidence for our inevitable death.

אפשר לתת איזה שהוא קרדיט לרפואה המודרנית ביכולת להציל את אותם ילדים וצעירים שהיו מתים בתקופות אחרות מהעבר בחלק מהמקרים, אבל זה שהדבר גם נצפה אצל פרימיטים, שהם כאמור לא קשורים לרפואה המודרנית. לא ניתן לייחס זאת לרפואה בלבד וגם לא כעיקר.

מי שלא יודע בשנים האחרונות ישנה ירידה בגיל הממוצע של המוות במדינות מודרניות מסוימות.

https://www.vox.com/2016/12/8/13875150/life-expectancy-us-dropped-first-time-decade
U.S. life expectancy continued to fall in 2021
Life expectancy in the United States declined by almost two years to 76.9 years between 2018 and 2020, the largest drop since World War II, according to a new study 
https://www.pnas.org/content/118/5/e2014746118/tab-figures-data
https://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/2756187

https://ukhsa.blog.gov.uk/2021/03/31/life-expectancy-in-england-in-2020/
https://www.kingsfund.org.uk/publications/whats-happening-life-expectancy-england

לפי https://medlineplus.gov/ency/article/001915.htm שלוש הסיבות העיקריות למוות לפי קבוצת גיל 0 עד שנה:

• מצבים התפתחותיים וגנטיים שהיו קיימים בלידה (תעשיות מזהמות?)
• מצבים עקב לידה מוקדמת (תעשיות מזהמות?)
• בעיות בריאות של האם במהלך ההריון (תעשיות מזהמות?)

שנה עד 4 שנים:

• תאונות
• מצבים התפתחותיים וגנטיים שהיו קיימים בלידה (תעשיות מזהמות?)
• רצח (חיים קשים? מדיניות מקשה?)

5 עד 14 שנים:

• תאונות
• סרטן (תעשיות מזהמות?)
• התאבדויות (חיים קשים?)

תעשיות מזהמות הן רבות החל מאוויר, מים, מזון, אנרגיה, פלסטיק, הדברה, תקשורת אלחוטית, תרופות/ חיסונים.
חיים קשים נובעים על פי רוב ממחסור גדול של אמצעים או מעודף של מתחים. 2 הדברים הללו קשורים במידה רבה למדיניות של הממסד/ממשל וב"קידמה" שיצרה פערים גדולים יותר בין קבוצות שמובילים גם לקשיים רגשיים אצל ילדים.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה