הורמוני סטרס מאטים את התגובה החיסונית בזמן מחלה

תפקידה העיקרי של מערכת העצבים הסימפתטית (SNS) הוא לתאם את תגובת הלחץ, קבוצה של שינויים שמכשירה את הגוף למצב של מלחמה או ריצה במצבים מלחיצים או מסוכנים כדי להגן מפני נזק אפשרי. מרבית הרקמות, כולל בלוטות הלימפה והטחול, מונעות על ידי סיבי מערכת העצבים הסימפתטית.
תאי דם לבנים, הידועים גם בשם לויקוציטים, עוברים כל הזמן בגוף וניידים מאוד בתוך הרקמות, שם הם מאתרים ומחסלים מחוללי מחלות וגידולים.

חוקרים מאוניברסיטת מלבורן פרסמו באפריל 21 בג'ורנל Immunity. מחקר שמציג שהנוירוטרנסמיטר נוראדרנלין, הממלא תפקיד מפתח במנגנון ההישרדות – fight or flight, גורם להאטה של תאי דם לבנים שונים ברקמות שונות.
החוקרים השתמשו בהדמיה מתקדמת כדי לעקוב אחר תנועות תאי T בבלוטות הלימפה של העכבר. תוך דקות ספורות לאחר שנחשף לנוראדרנלין, תאי T שנעו במהירות נעצרו בעקבותיהם והסיטו את בליטותיהם דמויי הזרוע. השפעה זו הייתה ארעית ונמשכה בין 45 ל -60 דקות. תופעות דומות נצפו בעכברים שקיבלו עירוי נוראדרנלין, המשמשים לטיפול בחולים עם הלם זיהומי (septic shock)- מצב מסכן חיים המתרחש כאשר זיהום מוביל ללחץ דם נמוך באופן מסוכן.
החוקרים הופתעו מאוד מכך שלאותות הלחץ הייתה השפעה כה מהירה ודרמטית על איך תאי החיסון נעים. מכיוון שתנועה היא מרכזית לאופן שבו תאי החיסון יכולים להגיע לחלקים הנכונים של הגוף ולהילחם בזיהומים או גידולים, ביטול התנועה המהיר הזה היה בלתי צפוי. והוסיפו שהתוצאות בעצם גילו שאפנון זרימת הדם בתגובה לפעילות SNS היא חישה מהירה של שינויים בחמצן על ידי לויקוציטים ועיכוב התנועתיות. שיתוק מהיר כזה של התנהגות לויקוציטים מסבירה, לפחות חלקית, את הקשר הנצפה באופן נרחב בין מתח לפגיעה בחסינות.

אלה הן מסקנות המחקר:

• הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית עוצרת תנועה של לויקוציטים ברקמות.
• נוראדרנלין גורם להפחתת זרימת הדם של בלוטות הלימפה.
• ירידה בחמצון רקמות גורמת לאיתות סידן לשלוט בתנועתיות לויקוציטים.
• הפרעה בתנועתיות לויקוציטים תורמת לפגיעה בתגובות החיסון.

ברור שיש סיבה לכך מדוע זה קורה בזמן סטרס קיומי, כי ברור שהגוף לא יעשה דבר שיזיק לעצמו ולמערכת החיסון שלו.
המידע הזה חשוב במיוחד במצבים של סטרס כרוני שלא באמת קשור למנגנון ההישרדות, בזמן שימוש בתרופות שמפעילות את המערכת הסימפתטית ובעוד מגוון טיפולים רפואיים אחרים שמכניסים את הגוף לסטרס ומכניסים את האדם לסכנה חיסונית.

לדוגמה הטיפול בנוראדרנלין שעלול לפגוע בתפקודי לויקוציטים במצב של זיהום חיידקי שחייב את הלויקוציטים כדי לטפל במזהם, אבל אלה לא יגיעו בגלל האטת התנועה שלהם.
החוקרים גם מציינים כי פעילות SNS מוגברת בולטת בחולים עם השמנת יתר ואי ספיקת לב, בעוד לחץ פסיכולוגי יכול לגרום להתכווצות כלי הדם בחולים עם מחלת לב. השפעה לא מוערכת של פעילות מוגברת של SNS, במיוחד אצל אנשים עם מצבים בריאותיים בסיסיים, עלולה לפגוע בהתנהגות ובתפקודים של לויקוציטים. כלומר ניתן להבין מדוע נערכת החיסון שלהם פועלת מראש פחות טוב (קורונה, שפעת).
לממצאים עשויות להיות השלכות בריאותיות חשובות גם על חולים המשתמשים בתרופות המפעילות SNS לטיפול במחלות כגון אי ספיקת לב, אלח דם, אסטמה ותגובות אלרגיות. כלומר אנשים אלה מקבלים בין היתר תרופות שמאטות את התגובה החיסונית במצב שמערכת החיסון כבר לא עובדת הכי טוב.
https://www.eurekalert.org/pub_releases/2021-04/cp-sst042121.php

מאמרים נוספים קשורים שמסבירים את משמעות הסטרס על בריאותנו והדרכים להוריד את רמות הסטרס:

הקשר בין סטרס כרוני לסרטן.
מתח/סטרס מאיץ את ההזדקנות של מערכת החיסון.
מחלות אוטואימונויות והקשר לסטרס ומיקרוביום.

לדרכים היכולות לסייע בניהול סטרס הכנסו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים