הנקה ומשך ההנקה משפרים קישורים קוגניטיביים

היתרונות החיסוניים, הגופניים והנוירולוגיים המשמעותיים של הנקה מבוססים היטב, אך באיזו מידה רווחים אלה נמשכים לילדות מאוחרת יותר עדין לא ברור.

צוות של חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר בחנו את הקשר בין משך ההנקה לבין ביצועים קוגניטיביים ספציפיים במדגם מגוון של 9,116 ילדים בגילאי 9-10 שנרשמו למחקר Adolescent Brain Cognitive Development (ABCD והשוו את הביצועים לעשרות ילדים שלא ינקו בכלל. את הממצאים פרסמו באפריל 21 בג'ורנל Frontiers in Public Health.

הממצאים מצביעים על כך שלכל כמות הנקה יש השפעה קוגניטיבית חיובית, גם לאחר מספר חודשים בלבד. יחד עם זאת הקשר החזק ביותר היה בילדים שהניקו יותר מ -12 חודשים

החוקרים מציינים עוד שישנה קורולציה בין משך ההנקה לביצועים, כלומר הנקה היא חשובה גם אם לכמה חודשים אבל ככל שמיניקים יותר זמן. מדובר גם בשיפור גדול.

Benefits on General Ability ranged from a 0.109 (1–6 months) to 0.301 (>12 months) standardized beta coefficient difference compared to those not breastfed

ממצאי מחקר זה חשובים למשפחות במיוחד לפני הלידה ומיד אחרי הלידה כאשר מתקבלות החלטות על הנקה. זה עשוי לעודד יעדי הנקה של שנה ומעלה. זה גם מדגיש את החשיבות הקריטית של המשך העבודה לספק גישה ממוקדת בהון לתמיכה בהנקה, לחינוך טרום לידתי ולפרקטיקות לביטול חסמים מבניים להנקה – כלומר לעשות כל מה שדרוש כדי להניק..

*** תוספת דצמבר 23
חוקרים מאוניברסיטת Boulder שבקולורדו מצאו כי הנקה, אפילו חלקית לצד האכלת פורמולות, משנה את ההרכב הכימי – או המטבולום – של מעי התינוק בדרכים המשפיעות לטובה על התפתחות המוח ועשויה להגביר את ציוני הבדיקות הקוגניטיביות שנים מאוחר יותר. כפי שמציינים המחברים, 80-90% מנפח המוח גדל בשנתיים הראשונות לחיים.
המחקר, שפורסם בדצמבר 23 בכתב העת npj Metabolic Health and Disease, זיהה גם מטבוליטים ספציפיים להתפתחות המוח, שאולי כדאי שיצרנים ישקלו להוסיף לפורמולת התינוקות שלהם. כמו גם תרכובות שעליהם לוודא שלא ימצאו בפורמולות, שכן הן עושות את ההיפך.
החוקרים מציינים: "המחקר שלנו מצביע על כך שגם ברמות נמוכות, לחלק מהמזהמים שנמצאים בפורמולה עשויים להיות השפעות נוירו-התפתחותיות שליליות במורד הזרם.

לצורך המחקר, הצוות בדק את מה שמכונה "מטבולום הצואה" – האוסף מגוון המטבוליטים שנמצא במעיים ויוצא עם הצואה.
המטבוליטים, מסבירים החוקרים, הם מולקולות קטנות שנוצרות על ידי חיידקי המעי (מיקרוביום) כחלק מחילוף חומרים של המזון ועושות את דרכן לזרם הדם, ומשפיעות על המוח ועל איברים אחרים. כלומר ההסתכלות במיקרוביום המעי אומר לנו אילו חיידקים נמצאים שם, בעוד שהסתכלות על מטבולום הצואה יכולה לעזור לספר לנו מה הם עושים, זה כמו כרטיס בריאות עבור המעיים.

הצוות אסף דגימות צואה מ-112 תינוקות בגיל חודש ו-6 חודשים וניתח כימית אילו מטבוליטים היו קיימים. הם קיבצו תינוקות על סמך כמות ההנקה שלהם לעומת האכלה מפורמולה. בגיל שנתיים עברו הילדים מבחנים קוגניטיביים, מוטוריים ושפה.
המחקר מצא כי הדגימות של תינוקות בקבוצות האכלה שונות הכילו רמות שונות באופן משמעותי של מטבוליטים. כאשר הסתכלו מקרוב על מטבוליטים ספציפיים, החוקרים זיהו 14 שהיו קשורים גם להבדלים בציוני המבחנים בגיל שנתיים.
ככל שהיו להם יותר מטבוליטים הקשורים להאכלת פורמולות, כך תוצאות המבחנים היו גרועים יותר.

"העקביות של תוצאות אלה בולטת ותומכת ביתרונות של הנקה ככל האפשר בתחילת החיים"

מטבוליט אחד מועיל במיוחד היה כולסטרול: בגיל חודש ו-6 חודשים כאחד, ככל שהתינוק יונק יותר, כך היה לו יותר כולסטרול בצואה. וככל שלתינוקות היה יותר כולסטרול בצואה, כך הם הצליחו במבחנים קוגניטיביים. זה הגיוני, אומרים החוקרים, שכן חומצת השומן היא קריטית ליצירת מעגלים בריאים בין תאי המוח.
לעומת זאת, ככל שהתינוק ניזון יותר מפורמולה, כך רמות המטבוליט הנקרא קדברין (cadaverine) גבוהות יותר, מזהם ידוע שנוצר באמצעות תסיסה עם חיידקים מסויימים (** דרך אגב, החומר הזה נוצר גם בתהליך של ריקבון). במחקר נמצא שככל שילד ניזון יותר מפורמולה, כך רמות הקדברין גבוהות יותר והציונים הקוגניטיביים נמוכים יותר בגיל שנתיים.
החוקרים מציינים שבעוד שהתרכובת נחשבת לרעלן ברמות גבוהות יותר, מנהל המזון והתרופות מתיר רמות נמוכות בפורמולות לתינוקות ולכן הם מציעים ליצרני פורמולות להיות ערניים יותר בהורדת רמות התרכובת הזו לאפס.

החוקרים משתפים על מטבוליט חריג בולט אחד, קפאין. במחקר נמצא שתינוקות שינקו רמות גבוהות יותר של קפאין בצואה שלהם, למרות היותו ממריץ ידוע, היו קשורים לציונים קוגניטיביים נמוכים יותר. חשיפה לקפאין טרום הלידה נקשרו בעבר עם ציונים נוירו-התפתחותיים נמוכים יותר, ומומחים ממליצים על לא יותר מכוס/ מאג קפה ליום לנשים בהריון.

החוקרים מודעים לעובדה שלא כל אימא יכולה להניק, למעשה אך בארצות הברית, רק 63% מהתינוקות יונקים באופן בלעדי מיד לאחר הלידה. עד שישה חודשים, רק רבע מהתינוקות בארה"ב יונקים באופן בלעדי. לכן הם מדגישים שלא מדובר ב"הכל או כלום" – זה שילד לא יונק לא אומר שיהיו לו ליקויים נוירו-התפתחותיים. דפוסי האכלה מוקדמים הם רק אחד מגורמים רבים שתורמים לאופן שבו המוח מתפתח. ועדיין שווה לעשות הכל כדי להניק אפילו חלקית, גם אם יש קושי, לא לוותר, זה לא חייב להיות הכל או כלום.
https://www.colorado.edu/today/2023/12/13/breastfeeding-including-part-time-boosts-babys-gut-and-brain-health

"להגדלת שיעור חלב אם ביחס לפורמולה עשויה להיות השפעה חיובית על הילד המתפתח שלך"

ראו גם: "רכיב בחלב אם משפר את ההולכה העצבית במוח"

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים