מתן פרוביוטיקה לפגים יכול להציל חיים

פג על פי ההגדרה הרפואית הוא כל תינוק שנולד לפני שבוע 37 של ההריון.
ככל שהפג נולד בשבוע נמוך יותר, האיברים והמערכות יתפקדו פחות טוב.
פגות היא סיבת המוות העיקרית בקרב תינוקות. חלק מאלה השורדים את התקופה הזאת עלולים להתמודד עם בעיות בריאותיות לאורך כל החיים כגון: בעיות נשימה, בעיות אכילה ועיכול, בעיות בגדילה, בעיות בראייה ו/או שמיעה, איחור התפתחותי, ליקויי למידה ואף פיגור שכלי.
לפגות יש גם קטגוריות של משקל:

• משקל לידה נמוך – (LBW) Weight Birth Low : כל משקל לידה מתחת ל- 2,500 גרם, ללא קשר לשבוע שבו נולד התינוק.
• משקל לידה נמוך מאוד – (VLBW) Weight Birth Low Very : משקל לידה נמוך מ- 1,500 גרם. בדרך כלל מדובר בפגים שנולדו לפני 33-32 שבועות הריון.
• משקל לידה נמוך קיצונית – (ELBW) Weight Birth Low Extremely : משקל לידה נמוך מ- 1,000 גרם. מדובר בדרך כלל בפגים קטנים מאוד שנולדו בשבועות 28-25 להריון.

כאשר תינוקות נולדים בטרם עת, הם חווים גורמים רבים המשפיעים על התפתחות המיקרוביום, כמו ההחדרה הכמעט אוניברסלית של אנטיביוטיקה, הידועה כמשנה את המיקרוביום. המיקרוביום הבוסרי שלהם נראה שונה מאוד מזה של תינוק שנולד בלידה, עם מספר מופחת מאוד של מינים ביפידובקטריאליים, החיוניים למיקרוביום בריא של תינוקות. למיקרוביום המעי הבוסרי שלהם יש גם מספר גבוה של פתוגנים פוטנציאליים שיכולים לגרום לזיהומים מסכני חיים.

חוקרים מאוניברסיטת לינקופינג שבשבדיה, ערכו מחקר על תינוקות שנולדו פחות מ-1 ק"ג בשבועות 23-28 במשקל של פחות מ-1 ק"ג (ELBW).
החוקרים מציינים כי אחד מכל ארבעה מהתינוקות הפגים ביותר מת. במצבים הללו המערכות רחוקות מלהיות מושלמות ובפרט מערכת העיכול והחיסון.
בפגות הזו יש נטיה עוד יותר גדולה לדלקות חמורות של המעיים ועד מצב של דלקת מעי נמקית (NEC), שמובילה למוות חלקים במעי וסיבוכים ארוכי טווח כמו תסמונת מעיים קצרים וליקויים בהתפתחות עצבית.
החיידקים במעיים של פגים נבדלים מאלו של תינוקות שנולדו בזמן. מה שגרם לחוקרים לבדוק האם למתן תוספי פרוביוטיקה המכילים חיידקים מסוימים יש השפעה חיובית.
החוקרים בחנו 132 תינוקות שנולדו בטרם עת, בין השבוע 23-28 להריון. כולם שקלו פחות מקילוגרם בלידה. כל תינוק הוקצה באופן אקראי לאחת משתי קבוצות: טיפות שמן שהכילו את פרוביוטיקה עם החיידק L. reuteri או פלצבו. הסיבה שבחרו לבחון דווקא את החיידק הזה היא כי מחקרים קודמים הראו שהוא סייע לדלקות במעיים אצל פגים בקבוצות הגדולות יותר. וגם כי הוא שורד במעי גם בטיפול האנטיביוטי שאותם פגים מקבלים.
הטיפול ניתן מדי יום בתקופת הילודים. המדענים חקרו כיצד הושפעה פלורת החיידקים במעי מהתוסף וניתחו חיידקים בצואה בכמה נקודות זמן. את הממצאים שיתפו בפברואר 21 בג'ורנל Cell Reports Medicine.
החוקרים ראו שהרכב החיידקים במעי שונה במהלך החודש הראשון לטיפול בפרוביוטיקה. עושה רושם שאותו חיידק תורם גם לסימביוזה החיידקית, כלומר המגוון של החיידקים הטובים עולה במהלך השבוע הראשון לחיים, ומנגד קבוצות החיידקים סטפילוקוקוס וכלבסיאלה (Klebsiella), להם מיוחסות אותן דלקות נמקיות (NEC) ואלח דם, היו נמוכות יותר מאשר בקבוצה שקיבלה פלצבו.
ההשפעה החיובית של הטיפול בהגדלת המגוון של חיידקי המעי עשויה להיות מנגנון אחד מאחורי ההשפעות החיוביות של פרוביוטיקה זו שהוצגה במחקרים הקודמים.
https://liu.se/en/news-item/probiotika-okar-mangfalden-av-tarmbakterier

חוקרים מאוניברסיטת קלגרי הראו שתוספי פרוביוטיקה יכולים לעזור ליצור מיקרוביום בריא במעיים של התינוקות הקטנים ביותר שנולדו ללא מיקרוביום מעי שנוצר במלואו. המחקר שפורסם באפריל 22 בג'ורנל Cell Host Bifidobacterium & Microbe מצא כי תערובת ספציפית (חמישה מינים של ביפידובקטריום) של תוספי פרוביוטיקה האיצה את הבשלת המיקרוביום למצב הדומה למיקרוביום של וולדים בריאים והפחיתה את דלקת המעיים אצל פגים קיצוניים.
הניסוי הקליני האקראי, שנערך ביחידה לטיפול נמרץ בילודים (NICU) במרכז הרפואי Foothills, כלל תינוקות שנולדו בפחות משבוע 29 להריון, ושוקלים פחות מקילוגרם אחד בלידה.
החוקרים מציינים שבעוד פרוביוטיקה מומלצת לעתים קרובות לפגים בשבועות מאוחרים יותר, כדי למנוע דלקת רצינית של מערכת העיכול ואלח דם, אין מספיק ראיות להמליץ ​​על שימוש בפרוביוטיקה בתינוקות פגים במיוחד, גם אם קבוצה זו נמצאת בסיכון הגבוה ביותר למצבים אלו.
בניסוי שלהם החוקרים מצאו שהזנים הביפידובקטריאליים בתוך תוסף הפרוביוטיקה פעלו כמו מהנדס מערכות אקולוגיות, מקדמים את צמיחת המיקרוביום, הקשרים בין המינים ויציבות המיקרוביום. זה גם הפחית את דלקת המעיים.
https://www.ucalgary.ca/news/ucalgary-study-finds-probiotic-supplement-helps-form-mature-microbiome-extremely-preterm-infants

עוד מציינים החוקרים שבשל מערכת העיכול והחיסון הבוסרית שלהם, פגים מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בכל הנוגע להאכלה. תערובת הפרוביוטיקה במחקר שלהם הביאה לסבילות טובה יותר להאכלה ולהפחתת סימני תגובה אלרגית במערכת העיכול של תינוקות. כמה זנים פרוביוטיים נמצאו במעיים לאחר שישה חודשים של הפסקת הפרוביוטיקה וייתכן שתרמו להופעה הנמוכה של אלרגיה למזון לאחר שחרור מבית החולים.

מחקר שפורסם ביוני 24 בכתב העת Nutrients מספק עדות נוספת שמתן פרוביוטיקה (Bifidobacterium breve) לפגים, מפחית את הסיכון לאשפוז מכל סיבה ובמיוחד לאשפוז הקשור לנשימה) עד שנתיים אחרי השחרור מהפגיה.

אני לא חושב שבעקבות פרסומים אלה יציעו פרוביוטיקה לפגים. אני גם יודע שבישראל משרד הבריאות עושה קשיים במתן פרוביוטיקה לתינוקות בני פחות משנה (הרוב המוחלט של התכשירים מיועדים לגיל שנה ומעלה).
לא לשכוח שפגים גם לא מתחברים לאמא בהנקה ולכן לא מקבלים את ההגנה הנוספת של חלב אם [2] דרך הנקה. ולכן כדאי לשקול מתן פרוביוטיקה גם לקטנים וגם לקטנטנים.

שאלה למשרד הבריאות: אם חסר משהו שידוע שמגן עלי, מה יכול לקרות לרעה אם נספק את אותו חסר? מדוע להגביל מתן פרוביוטיקה לכל גיל כשצריך אותה?

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים