אנטיביוטיקה – מחלות מעי דלקתיות וסרטן המעי הגס

מחלת מעי דלקתית (IBD) היא מונח המתאר הפרעות הכרוכות בדלקת כרונית של רקמות במערכת העיכול. סוגי IBD כוללים:

• קוליטיס כיבית – מצב זה כרוך בדלקת ובפצעים (כיבים) לאורך רירית המעי הגס (המעי הגס) והרקטום.
• מחלת קרוהן. סוג זה של IBD מאופיין בדלקת של רירית מערכת העיכול, שלעתים קרובות יכולה לערב את השכבות העמוקות יותר של מערכת העיכול. פוגעת לרוב במעי הדק. עם זאת, זה יכול להשפיע גם על המעי הגס ובאופן נדיר, על מערכת העיכול העליונה.
• גם קוליטיס כיבית וגם מחלת קרוהן מתאפיינים בדרך כלל בכאבי בטן, שלשול, דימום בפי הטבעת או בצואה, עייפות, ירידה בתיאבון ובמשקל (לא מכוונת).

חיידקי המעיים שלנו חיוניים לעיכול מזון ולאימון מערכת החיסון. עם זאת, פעילותם חייבת להיות מווסתת בקפידה על ידי גופנו כדי למנוע סיכון בריאותי.
המעיים מרופדים בשכבת ריר המתרחבת ללא הרף, שבדרך כלל חיידקים אינם יכולים לעבור.
חיידקי מעי מסוימים משתמשים בריר של מחסום המעי כדי לשגשג, מה שהופך את השכבה לדקה יותר. אמנם מצב זה נחשב נורמלי ברמות נמוכות במעי בריא, יחד עם זאת כאשר חיידקים מסוג זה דומיננטים, מחסום המעי נפגע ומכאן הדרך לדלקות מעי מתקצרת. יש כמה גורמים סביבתיים לדיסבוזה זו במעי למשל: מזון מעובד, מסוכר, כימיקלים תעשייתיים ותרופות, כאשר אנטיביוטיקה היא הדומיננטית בקשר הזה.

אין ספק שיש שימוש יתר באנטיביוטיקה, לא רק בילדים אלא בכל האוכלוסייה.
לרופאים נטיה להציע אנטיביוטיקה לכל דבר אם כטיפול ראשוני ואם כחלק נלווה לטיפולים בבתי החולים. החל מבעיות בסינוסים, דלקות גרון וריאה, דלקות במערכת העיכול ובעבור כל חיידק עם שם וכשהולכים לרופא מקבלים מה שיש לו להציע.
אנטיביוטיקה היא חסרת הבחנה בנתיב ההרס שלה, והיא פוגעת במיוחד באוכלוסיית החיידקים המועילים (מיקרוביום) שבמעי. קורסים חוזרים ונשנים של אנטיביוטיקה יכולים לדלדל את החיידקים הטובים, וליצור סביבה נוחה לחיידקים מזיקים לבסס נוכחות קבועה.
שינוי זה במיקרוביום המעי נקשר למצבים כמו דיכאון, חרדה, IBD והשמנת יתר. באופן מדאיג יותר, זה עשוי גם למלא תפקיד בהתפרצות המוקדמת של סרטן המעי הגס.

*** תוספת ספטמבר 24
חוקרים מאוניברסיטאות Umeå (שוודיה) ו- Tartu (אסטוניה) מצאו שהיסטוריה של שימוש חוזר באנטיביוטיקה גורמת לפגמים במחסום הריר המגן של המעי, עקב שינויים המונעים על ידי אנטיביוטיקה במיקרוביוטה. במחקר נוסף בשיתוף פעולה אחר, החוקרים מצאו מנגנון בלתי תלוי בחיידקים שדרכו אנטיביוטיקה יכולה לפגוע ישירות במחסום הריר. כלומר באופן ישיר ולא בתיווך חיידקי.
התוצאות פורסמו ביולי 24 בכתב Gut Microbes ובספטמבר 24 בכתב העת Science Advances. "יחד, שני המחקרים הללו מצביעים על כך שאנטיביוטיקה יכולה להזיק לשכבת הריר באמצעות לפחות שני מנגנונים בלתי תלויים, ושעשויות להיות להן השפעות ארוכות טווח באמצעות דיסביוזת המעי".
החוקרים עדין חושבים שלאנטיביוטיקה יש מקום, אך ברור להם שאנטיביוטיקה יכולה להזיק גם בשימוש לטווח קצר ובטח בשימוש חוזר.
במחקר הנוכחי החוקרים בנו קבוצה מאופיינת עמוקה של אנשים שסיפקו דגימות צואה ותיעוד בריאות. הם בחרו אנשים שנטלו לפחות חמישה קורסים של אנטיביוטיקה בעבר, אך לא בתוך שישה חודשים לפני איסוף הצואה, והשוו את הרכב המיקרוביום שלהם לאנשים שלא נטלו אנטיביוטיקה כלשהי בעשר השנים האחרונות.
"הניתוח גילה שינויים בהרכב חיידקי המעי, למרות שהאנטיביוטיקה נלקחו לפני זמן רב. תוצאות אלו מצביעות על כך שלשימוש חוזר באנטיביוטיקה יש השפעה מתמשכת על הרכב חיידקי המעי שיכול להימשך לפחות חודשים לאחר הטיפול האחרון" תקופת הזמן שנבחנה במחקר זה.
החוקרים יצאו לבחון זאת גם בעכברים. הם השתילו להם את המיקרוביום האנושי ובאמצעות שיטות מיוחדות לניתוח תפקוד הריר במעי, הם גילו שתפקוד שכבת הריר הופרע בעכברים שהושתלו בחיידקים מבני אדם עם היסטוריה של שימוש חוזר באנטיביוטיקה. התרחבות הריר פחתה, ושכבת הריר הפכה לחדירה.
הם ראו שאותם חיידקים שניזונים משכבת ​​הריר היו נוכחים ברמות גבוהות יותר בעכברים אלה.
המחקר השני הראה עוד כי אנטיביוטיקה יכולה גם לשבש ישירות את מחסום הריר באופן בלתי תלוי בחיידקי המעי.
במחקר הזה הם נתנו אנטיביוטיקה לעכברים רגילים ו'נטולי חיידקים', הם הצליחו להראות שהאנטיביוטיקה יכולה לפעול ישירות על מחסום הריר, ללא תלות בחיידקי המעי. ניסויים משלימים ברקמת המעי הראו שהאנטיביוטיקה עלולה לשבש את התרחבות הריר תוך דקות ספורות מהיישום.

קצת נתונים על מחלות מעי דלקתיות

• לפי מאמר מ-2019 בג'ורנל THE LANCET מעריכים ש-7 מיליון אנשים בערך מאובחנים במחלה (84.3 איש על כל 100,000).
• מקרי IBD בילדים עולים ברחבי העולם, וכ-1 מתוך 4 מכל מקרי IBD מאובחנים כעת לפני גיל 21.
• במיוחד באירופה, בארה"ב ובאזורים אחרים בעולם עוברים התפתחות כלכלית מהירה, תברואה מוגברת ושימוש תכוף יותר באנטיביוטיקה.
• אנטיביוטיקה מיועדת לטיפול בחיידקים ולמרות זאת נרשמים בעולם מרשמים לאנטיביוטיקה ובאחוזים גבוהים (לפי ה-CDC לפחות 30%) ללא נחיצות וכשלא ידוע בכלל אם קיים חיידק ויחד עם תעשיית המזון מהחי נוצרה גם מגפה של חיידקים עמידים ואנטיביוטיקה בכל מקום.

עם ההערכה הגוברת של תפקיד המיקרוביום של המעיים בשמירה על בריאות האדם, עולה החשש כי אנטיביוטיקה עשויה להפריע ולשנות לצמיתות את קהילות המיקרוביאליות השבריריות הללו. זה עלול להשפיע על הסיכון למחלות במערכת העיכול.

אנטיביוטיקה – קרוהן וקוליטיס

1. מחקר, שפורסם באוגוסט 20 בג'ורנל The Lancet Gastroenterology & Hepatology מצא כי שימוש באנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה עם ספקטרום גדול יותר של כיסוי מיקרוביאלי, עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר למחלות מעי דלקתיות חדשות (IBD) ולתתי הסוגים שלה קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.
   הו המחקר הגדול ביותר שקשר עד כה טיפול אנטיביוטי וסיכון ל- IBD, החוקרים בשוודיה ובארה"ב הצליחו להוכיח באופן סופי כי שימוש תכוף יותר באנטיביוטיקה קשור להתפתחות IBD ותתי-סוגיו, קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.
   החוקרים זיהו כמעט 24,000 מקרי IBD חדשים (16,000 סבלו מקוליטיס כיבית ו -8,000 מחלת קרוהן) והשוו אותם עם 28,000 אחים, ו- 117,000 בקרות מכלל האוכלוסייה. שימוש קודם באנטיביוטיקה (לעולם לא לעומת אי פעם) היה קשור לסיכון מוגבר כמעט פי שניים ל- IBD לאחר התאמה למספר גורמי סיכון. סיכון מוגבר נצפה הן לקוליטיס כיבית והן למחלת קרוהן עם האומדנים הגבוהים ביותר התואמים לאנטיביוטיקה רחבת טווח.
   ואלה התוצאות לאחר התאמה למספר גורמי סיכון:
   חולים שהשתמשו באנטיביוטיקה לעומת אלו שמעולם לא השתמשו באנטיביוטיקה – סיכון מוגבר של 1.88 לאבחון ארוע IBD. כמו כן 1.74 עבור אבחון קוליטיס כיבית, ו-2.27 עבור מחלת קרוהן. הסיכון עלה עם כל מנת אנטיביוטיקה נוספת: 1.11, 1.38, 1.55 (מנה, 2 מנות, 3 מנות בהתאמה).
   סיכון מוגבר צוין של 1.47 לקוליטיס כיבית עם שלוש או יותר ו-1.64 לקרוהן.
   מחקרים קודמים בתחום היו קטנים, ומעטים עברו מעקב מעבר למספר שנים. לעומת זאת החוקרים במחקר זה הצליחו לרשום את כל החולים עם IBD חדש ממרשם מבוסס אוכלוסייה במשך תקופת מחקר של עשר שנים, מה שמגביל את ההטיה של הבחירה. כמו כן בשוודיה קיים כיסוי תרופתי אוניברסלי עם מידע מלא כמעט על כל הניתוחים לתרופות, כולל אנטיביוטיקה, תוך צמצום ההטיה לבירור וזה הופך את הרישומים השבדים לאידיאליים לחקר גורמי סיכון ל- IBD.
2. *** תוספת ינואר 22
   מחקר שפורסם בינואר 22 בג'ורנל Journal of Crohn's and Colitis ויוצג בסוף החודש בועידה Digestive Disease week בסן דייגו סקר 2.3 מיליון רישומי חולים ומרשמים מהמאגר הלאומי בדנמרק בין השנים 2000-2018, שניתנו לאנשים בני 60 ומעלה שאובחנו לאחרונה עם מחלת מעי דלקתית. במהלך תקופת המחקר, ולאחר מכן חושבו יחסי שכיחות (IRR) בהתאם לשימוש באנטיביוטיקה 1-5 שנים לפני אבחון IBD.
   החוקרים בדקו גם את סוגי האנטיביוטיקה שבהם נעשה שימוש, ומתי הם נרשמו ביחס לאבחנה.
   בסך הכל, 10,773 מקרים חדשים של קוליטיס כיבית ו-3,825 מקרים חדשים של מחלת קרוהן זוהו בקרב 2,327,796 אנשים בגילאי 60 עד 90. לאחר התאמה לגיל, מין ותזמון המחלה, החוקרים מצאו שכל שימוש באנטיביוטיקה קשור לעלייה של 64% בסיכון למעי דליק בהשוואה לכאלה שלא השתמשו באנטיביוטיקה.
   המחקר מצא גם שככל שנרשמו יותר אנטיביוטיקה לחולים, כך גדל הסיכוי שהם יפתחו מחלות מעי דלקתיות. הסיכון עלה באופן משמעותי עם כל קורס.
   קורס אחד גרם לעליה בסיכון של 27% מאלו ללא שימוש באנטיביוטיקה.
   שני קורסים הסיכון עלה ב-55%.
   שלושה קורסים הסיכון עלה ב-67%.
   ארבעה קורסים, הסיכון עלה ב-96%
   חמישה קורסים או יותר, קשישים היו בסבירות גבוהה יותר של 236% לקבל אבחנה חדשה של מחלת מעי דלקתית מאשר אלו ללא אנטיביוטיקה בחמש השנים הקודמות.
   האבחנות החדשות היו הגבוהות ביותר כאשר נרשמה אנטיביוטיקה שנה עד שנתיים לפני כן (72%), אך הסיכון נותר גבוה עבור מרשמים בתקופה של שנתיים עד חמש שנים (42%) לפני האבחנה. הקשר נמצא עבור כל סוגי האנטיביוטיקה, למעט ניטרופורנטואין, שנרשם בדרך כלל לדלקות בדרכי השתן.
   אנטיביוטיקה שנרשמה בדרך כלל לזיהומים במערכת העיכול: פלואורוקווינולונים (127%); ניטרואימידזולים (121%) ו- מקרולידים (74%) היו בסבירות הגבוהה ביותר להיות קשורה לאבחנה חדשה של מחלת מעי דלקתית.
   החוקרים השמיטו מרשמים פחות משנה לפני האבחון כדי להפחית את הסיכוי שהמרשמים היו לתסמינים של מחלת מערכת העיכול שטרם אובחנה.
3. *** תוספת ינואר 23
   שימוש תכוף באנטיביוטיקה עשוי להגביר את הסיכון למחלות מעי דלקתיות בקרב בני למעלה מ-40, מציע מחקר שפורסם בדצמבר 22 בכתב העת Gut.
   הסיכון נראה מצטבר ומתגבר אחרי 1-2 שנים לאחר השימוש באנטיביוטיקה המכוונת לזיהומי מעיים.
   החוקרים הסתמכו על נתונים רפואיים לאומיים בין השנים 2000-2018 עבור אזרחים דנים בני 10 ומעלה שלא אובחנו עם IBD.
   הם רצו במיוחד לדעת אם העיתוי והמינון של האנטיביוטיקה עשויים להיות חשובים להתפתחות IBD.
   יותר מ-6.1 מיליון אנשים נכללו במחקר, קצת יותר ממחציתם נשים. בסך הכל, ל- 5.5 מיליון (91%) נרשמו לפחות קורס אחד של אנטיביוטיקה בין השנים של המחקר.
   במהלך תקופה זו אובחנו כ-36,017 מקרים חדשים של קוליטיס כיבית ו-16,881 מקרים חדשים של מחלת קרוהן.
   בסך הכל, בהשוואה ללא שימוש באנטיביוטיקה, שימוש בתרופות אלו היה קשור לסיכון גבוה יותר לפתח IBD, ללא קשר לגיל. אבל גיל מבוגר יותר היה קשור בסיכון הגבוה ביותר.
   לבני 10-40 היה סיכוי גבוה יותר ב-28% להיות מאובחנים עם IBD; בני 40-60 היו בסבירות גבוהה יותר ב-48%, בעוד שאנשים מעל גיל 60 היו בסבירות גבוהה ב-47%.
   הסיכונים היו מעט גבוהים יותר למחלת קרוהן מאשר לקוליטיס כיבית: 40% בקרב בני 10-40; 62% בקרב בני 40-60; ו-51% בקרב בני יותר מ-60.
   עוד נראה היה שהסיכון היה מצטבר, כאשר כל קורס עוקב הוסיף סיכון מוגבר של 11%, 15% ו-14% נוספים, בהתאם לטווח הגילאים.
   הסיכון הגבוה מכולם נצפה בקרב אלו שנקבעו ל-5 קורסים או יותר של אנטיביוטיקה: סיכון מוגבר של 69% לבני 10-40; הכפלת הסיכון לבני 40-60; וסיכון מוגבר של 95% לבני ה-60 ומעלה.
   התזמון גם נראה משפיע, כאשר הסיכון הגבוה ביותר ל-IBD מתרחש 1-2 שנים לאחר חשיפה לאנטיביוטיקה. באופן ספציפי, בקרב בני 10-40 הסיכון ל-IBD היה גבוה ב-40% 1-2 שנים לאחר נטילת אנטיביוטיקה והנתונים לבני 40-60 היו 66% ובגיל מעל 60 63%.
   באשר לסוג האנטיביוטיקה, הסיכון הגבוה ביותר ל-IBD היה קשור ל-nitroimidazoles ו-fluoroquinolones, המשמשים בדרך כלל לטיפול בדלקות מעיים. אלו ידועות כאנטיביוטיקה עם ספקטרום רחב מכיוון שהן מכוונות ללא הבחנה לכל החיידקים, לא רק לאלה הגורמים למחלות.
   הבנתם? דווקא האנטיביוטיקה המיועדת לטיפול בדלקות מעיים היא המסוכנת ביותר למחלות הכרוניות קרוהן וקוליטיס!!!
4. *** תוספת מאי 23
   דיאטנית אוסטרלית, Nisha Thacker, המחברת הראשית של המחקר שהוצג בתחילת מאי 23 בכנס Digestive Disease Week® (DDW) 2023 שבשיקגו. מציגה דאגה ייחודית לגבי IBD בילדים בשל ההשפעה שיש לדלקת על גדילת הילד ועל התקדמות ההתבגרות.
   כחלק מלימודי הדוקטורט שלה, באוניברסיטת ניוקאסל באוסטרליה, היא ערכה מטה-אנליזה של 36 מחקרים תצפיתיים המייצגים כ-6.4 מיליון ילדים. היא מצאה שכל חשיפה לאנטיביוטיקה לפני גיל 5 הייתה קשורה לסיכון גבוה פי 3 ל-IBD בילדים, וחשיפה לארבעה קורסים או יותר של אנטיביוטיקה לסיכון גבוה של פי 3.5.
   כמו כן נראה כי מצב סוציו-אקונומי נמוך יותר הוא גורם מגן הקשור לסיכון נמוך ב-65% ל-IBD בילדות. צריכה גדולה יותר של ירקות הייתה גם מגנה, וגם מצבים של שני אחים או יותר, וחשיפה לחיות מחמד במהלך הילדות.
   הממצאים הללו מצביעים על כך שהיגיינה מוגזמת יכולה להפחית חיידקים בסביבה ולהפריע להתפתחות מיקרוביום חזק.
   היא מוסיפה שרבים מהגורמים הללו יכולים להשפיע על מיקרוביוטת המעיים שלנו ועשויים להיות להם השפעה חזקה במיוחד על ילד. תזונה מערבית, עשירה בסוכרים ומזונות אולטרה מעובדים ודלה בירקות, היא דוגמה (שלילית) מצוינת.
   גורם סיכון נוסף הוא חשיפה מוקדמת לעישון פסיבי, שהכפיל את הסיכון ל-IBD בילדים.
   https://www.the-microbiologist.com/news/child-ibd-risk-linked-to-antibiotics-and-diet/969.article

להבנה נוספת על מעי רגיז, קרוהן וקוליטיס דרכי מניעה וטיפול היכנסו.

IBD נקשר לסיכון מוגבר למוות ולסרטן, לא רק אבל אולי במיוחד של המעי גס^[1][2][3][4] ועל כן גם אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה – סרטן מעי גס

1. סרטן המעי הגס הוא אחד הנפוצים בעולם (השלישי בארצות הברית בשכיחותו והשני כגורם מוות מכל הסרטנים) והגיל הנצפה בסרטן זה יורד כל הזמן.
   חוקרים מסקוטלנד אספו נתונים מחולים וניתחו מקרים של הופעה מוקדמת ומאוחרת של סרטן המעי הגס. הם סיווגו אנשים מתחת לגיל 50 כבעלי סרטן המעי הגס המוקדם, ואלה בני 50 ומעלה כסובלים מסרטן המעי הגס מאוחר יותר.
   החוקרים השוו בסך הכל 7,903 אנשים עם סרטן המעי הגס עם 30,418 אנשים בקבוצות הביקורת. מבין משתתפי המחקר עם אבחנה של סרטן המעי הגס, 445 היו מתחת לגיל 50.
   החוקרים בחנו מרשמי אנטיביוטיקה דרך הפה ותקופת חשיפה לאנטיביוטיקה בקרב אלו עם סרטן המעי הגס ובקבוצות הביקורת המותאמות.
   את התוצאות פירסמו ביולי 21 בג'ורנל Annals of oncology.
   הם מצאו קשר בין שימוש באנטיביוטיקה לבין סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס בקטגוריות המוקדמות והמאוחרות.
   הסיכון לסרטן המעי הגס הקשור לשימוש באנטיביוטיקה השתנה בין ההתחלה המוקדמת לקבוצות המאוחרות.
   על פי תוצאות המחקר, אנשים הסובלים מסרטן המעי הגס בגיל מאוחר יותר היו בסיכון של 9% עקב שימוש באנטיביוטיקה. הקשר היה גבוה בהרבה בקרב אלו עם סרטן המעי הגס המוקדם, עם סיכון מוגבר של כמעט 50%.
   הממצאים מצביעים על כך שאנטיביוטיקה עשויה להיות בעלת תפקיד ביצירת גידול המעי הגס בכל קבוצות הגיל, במיוחד בקרב אנשים מתחת לגיל 50. יתכן שחשיפה לאנטיביוטיקה יכולה לתרום לעלייה שנצפתה ב [סרטן המעי הגס המוקדם], במיוחד במעי הגס הפרוקסימלי.
2. ***תוספת ספטמבר 21
   מחקר מספטמבר 21 שפורסם בג'ורנל Journal of the National Cancer Institute השתמש בנתונים על 40,000 חולים ממאגר (Swedish Colorectal Cancer Registry) ביו השנים 2010-2016. הם הושוו אל מול קבוצת ביקורת תואמת של 200,000 אנשים נטולי סרטן.
   החוקרים מצאו כי נשים וגברים שנטלו אנטיביוטיקה במשך יותר מחצי שנה היו בסיכון גבוה ב-17% לחלות בסרטן במעי הגס העולה.
   החוקרים מציינים שהסיכון המוגבר לסרטן המעי הגס נראה לעין כבר חמש עד עשר שנים לאחר נטילת אנטיביוטיקה. אמנם העלייה בסיכון הייתה הגדולה ביותר עבור אלו הנוטלים את רוב האנטיביוטיקה, אבל ניתן היה גם להבחין בעלייה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן לאחר קורס אנטיביוטי יחיד.
   המחקר השבדי מאשר באופן כללי את התוצאות של המחקר הבריטי.
3. מחקר מדצמבר 21 בג'ורנל british journal of cancer שבחן קרוב ל-40 אלף בריטים מצא ששימוש באנטיביוטיקה קשורה לסרטן המעי במיוחד לפני גיל 50.
4. *** תוספת ספטמבר 23
   מחקר מבריטניה שפורסם ביולי 23 בכתב העת Wiley מוסיף עוד ראיות לגבי שימוש באנטיביוטיקה בגילאים מוקדמים והארעות אדנומות (גידול שפירי) וסרטן מעי גס (CRC) מוקדמים.
   המחקר לקח את הנתונים ממשתתפי הביובנק בבריטניה (מאגר הכולל רישומי בריאות מלמעלה מ-500,000 אנשים) שגויסו בין השנים 2006-2010 והיו במעקב עד פברואר 2022.
   כדי להבטיח דיוק, החוקרים צמצמו את המיקוד שלהם לאנשים בטווח הגילאים של 20-55 שעמדו בקריטריונים ספציפיים. אי הכללות בוצעו עבור אלה שאינם ממוצא אירופי, אנשים שאובחנו בעבר עם סוגים שונים של סרטן, ומקרים של סרטן המעי הגס מוקדם שהתרחש לפני גיל 19.
   כדי להעמיק יותר, החוקרים בדקו גם סמנים גנטיים הקשורים לנטייה לסרטן המעי הגס ולהיסטוריה משפחתית. לאחר מכן, נתוני המשתתפים סווגו לקבוצות שונות על סמך סמנים גנטיים. לאחר מכן, כל קבוצה הייתה נתונה להערכה מדוקדקת של ההיסטוריה של שימוש חוזר באנטיביוטיקה בילדות.
   המחקר כלל בסך הכל 113,256 משתתפים. היו 165 מקרי CRC שהופיעו מוקדם ו-719 מקרים של אדנומה מוקדמת.
   שימוש באנטיביוטיקה נמצא מעלה סיכון ב-48% וב-40% לסרטן ואדנומה בהתאמה.
   עבור אנשים עם הגנוטיפ rs281377 TT הסיכון עלה ב- 174% וב- 75% לסרטן ואדנומה בהתאמה.
   הקשר בין שימוש באנטיביוטיקה לסיכון ל-CRC מוקדם לפי היסטוריה משפחתית היה ב-134% גבוה יותר.
   תוצאות המחקר הצביעו על כך ששימוש באנטיביוטיקה בילדות הוא גורם סיכון פוטנציאלי לסרטן המעי הגס המוקדם על פני כל הגורמים, אם כי הסיכון הגדול ביותר הוא בקבוצות שיש להן נטייה גנטית לסרטן המעי הגס.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים