פעילות יתר של מערכת בקרת איכות המזון מעוררת אלרגיות למזון

אלרגיה היא תופעה שמתבטאת בתגובת יתר של מערכת החיסון ויכולה להתבטא בכל פתח בגוף: עור, עיניים, אף, אוזניים, מעיים.
בפוסט הזה נתעכב באלרגיה למזון.

אלרגיות למזון משפיעות על בין 2-5% מהמבוגרים לבין 6-8% מהילדים הן גדלו באופן דרמטי ברחבי העולם המפותח במשך יותר מ -30 שנה. למשל, עד 8% מהילדים בארה"ב חווים כיום תגובות של מערכת החיסון הקטלנית למזונות כמו חלב, אגוזים, חיטה דגים ורכיכות.
אלרגיות למזון מתרחשות כאשר מערכת החיסון מגיבה יתר על המידה לחלבונים המצויים במזון. ילדים צריכים בדרך כלל לפתח סבילות דרך הפה, המאפשרת להם לאכול מבלי שגופם יתייחס לחלבונים תזונתיים כאיום, אך אם המערכת החיסונית או מחסום המעי נפגעים, הם עלולים במקום זאת להפוך לרגישים ולפתח תגובה אלרגית.

במאמר שפורסם בינואר 20 בג'ורנל Cell, ארבעה אימונוביולוגים של ייל מציעים הסבר מורחב לעליית אלרגיות למזון – הפעלה מוגזמת של מערכת בקרת איכות המזון הפנימית שלנו. זהו מנגנון ביולוגי מורכב ומפותח שנועד למנוע מאיתנו לאכול מזונות מזיקים. למשל נוכחותם של חומרים לא טבעיים, לרבות מזון מעובד, או כימיקלים סביבתיים, כגון חומרי ניקוי לשטיפת כלים מסירי שומן וכדומה. יחד עם היעדר חשיפה טבעית לחיידקים, ממלאים תפקיד בשיבוש מערכת הבקרה הזו.

מערכת החיסון של הילדים נבנית מחשיפה (לטבע) ולא מהימנעות.
החיים קרוב לאדמה ולחיות משק מחזקים את מערכת החיסון של התינוקות ובכלל.
חשיפה לחיות משק ולאדמה בגיל ינקות מונעת התפתחות אסתמה, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות.

"אנחנו לא יכולים לתכנן דרכים למנוע או לטפל באלרגיות למזון עד שנבין היטב את הביולוגיה הבסיסית, כשם שלא ניתן להיות מכונאי רכב טוב אם לא יודעים כיצד פועלת מכונית רגילה"

אז החוקרים מסבירים שמערכת בקרת המזון האיכותית הקיימת בביולוגיה של כל בעלי החיים כוללת שומרי חושים ובמצבים של חשיפה למשהו עם ריח או טעם לא טובים, הם לא אוכלים אותו. כמו כן יש זקיפים במעיים ובמידה שצורכים רעלים, הם מתגלים ומגורשים. במקרה האחרון, חלק ממערכת החיסון כמו גם הזרוע הפאראסימפתטית של מערכת העצבים מתגייסים גם הם כדי לסייע בנטרול האיום.
סוג זה של תגובה של מערכת החיסון מעורר אלרגיות, כולל אלרגיות למזון, עובדה שהולידה את מה שמכונה "השערת ההיגיינה" של אלרגיות למזון. החוקרים מסבירים שבהיעדר איומים טבעיים, כמו טפילים, הפך את החלק הזה של המערכת החיסונית לרגיש יתר ולסבירות גבוהה יותר להגיב לחלבונים לא מזיקים בדרך כלל שנמצאים בקבוצות מזון מסוימות. זה עוזר להסביר מדוע אנשים המתגוררים באזורים כפריים בעולם נוטים הרבה פחות לפתח אלרגיות למזון מאשר אלה שחיים באזורים עירוניים יותר.
מלבד אי חשיפה לטפילים, בעידן המודרני יש גורמים נוספים שמייצרים סביבה לא מאוזנת של חיידקים, פטריות, ויתר ייצורים מיקרוסקופיים. שימוש מוגבר במוצרי היגיינה ושימוש יתר באנטיביוטיקה [2],צריכה מוגברת של מזון מעובד ובמקביל חשיפה מופחתת למזון שגדל באופן טבעי ולא מרוסס. כל אלה גורמים לחשיפה נמוכה יותר למיגוון מיקרוביום טבעי ובמקביל פוגעים במיקרוביום האנושי. שינויים אלה בסביבה גורמים למעשה לתגובות בקרת איכות המזון שגורמות למערכת החיסון להגיב לחלבוני מזון כפי שהיא תגיב לחומרים רעילים, טוען הצוות. אלרגיות למזון אינן שונות ממחלות רבות אחרות, הנגרמות על ידי גרסאות חריגות של תגובות ביולוגיות נורמליות. הבנת הביולוגיה הבסיסית של תהליכים נורמליים כמו מערכת בקרת איכות המזון אמורה לעזור לחוקרים לזהות אשמים פוטנציאליים לא רק באלרגיות למזון, אלא גם במחלות אחרות.
https://news.yale.edu/2021/01/14/overactive-food-quality-control-system-triggers-food-allergies

הקשר למיקרוביום

*** תוספת מרץ 21
במחקר שפורסם במרץ 21 בג'ורנל Gastroenterology חוקרים מצאו קשר סיבתי בין לידה קיסרית -מיקרוביום מעיים – רגישות למזון (במיוחד לבוטנים) בתינוקות.
צוות המחקר ניתח את חיידקי המעיים של 1,422 תינוקות, על ידי בחינת דגימות צואה שנאספו בגיל שלושה או ארבעה חודשים ושוב בשנה אחת. הם זיהו ארבעה מסלולים אופייניים להתפתחות חיידקים, כולל אחד שבו לתינוקות היו רמות נמוכות באופן קבוע של חיידקים, סוג של חיידקים הידועים כקריטיים להתפתחות מערכת החיסון. פרופיל זה היה הנפוץ ביותר אצל תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי.
התינוקות קיבלו בדיקות דקור בעור בגיל שנה ושלוש כדי להעריך את תגובתם למגוון אלרגנים, כולל ביצה, חלב ובוטנים. התינוקות עם רמות נמוכות של חיידקים נמצאו בעלי עלייה של פי שלושה בסיכון לפתח רגישות לבוטנים עד גיל שלוש – והסיכון היה גבוה פי שמונה אצל תינוקות שנולדו לאמהות ממוצא אסייתי.
החוקרים גם הבחינו כי לתינוקות עם חיידקים נמוכים היו גם רמות נמוכות יותר של ספינגוליפידים, המצויים בעיקר ברקמות עצבים והם בעלי תפקיד חשוב בהעברת אותות ובזיהוי תאים כלומר בעלי חשיבות גם למערכת החיסון. חיידקי המעיים הם המקור העיקרי לחלבונים אלה. ילדים הסובלים ממחסור זה בתאי החיסון שלהם נוטים יותר לפתח אלרגיות למזון. ככל שמיקרוביוטת המעיים מתפתחת כך גם מערכת החיסון של המעיים, מאמנת את המעיים להגיב לפתוגנים ולהיות סובלניים למזון שאנו זקוקים לו.
החוקרים מציינים שלחצי מיליון ילדים קנדים יש אלרגיה למזון, בעוד שאלרגיה לבוטנים סובלים שניים מתוך 100 ועלולה להוביל לאנפילקסיס קשה. תינוקות הסובלים מאלרגיות למזון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אסטמה, צפצופי נשימה, אקזמה ונזלת אלרגית בשלב מאוחר יותר בחייהם.
שיעור האלרגיות הכללי עולה במדינות המערב והוא קשור ככל הנראה לגורמים סביבתיים.
בסין אלרגיות למזון אינן שכיחות, אך אלו המהגרים לקנדה מתמודדים עם סיכון גבוה יותר וצורה חמורה יותר של מחלות אלרגיות וזה כנראה קשור לשינוי בתזונה ובסביבה.

*** תוספת ספטמבר 25
בסקירה שפורסמה בספטמבר 25 בכתב העת Nutrients, חוקרים בדקו 31 מחקרים תצפיתיים וקליניים על ילדים, כדי להבין טוב יותר את הקשר בין מיקרוביום המעי לאלרגיות למזון, עם דגש על מנגנונים אפשריים והתערבויות שמכוונות למיקרוביום. המטרה היתה לשלב מידע עדכני על איך גורמים בסביבה המוקדמים (לידה, הנקה, אנטיביוטיקה, חשיפה סביבתית) משפיעים על הרכב המיקרוביום, איך שינויים אלו קשורים לרגישות אלרגנית, ומהן ההתערבויות התזונתיות או הפרוביוטיות שיכולות לשפר סבילות חיסונית.

לשם כך החוקרים חיפשו מחקרים החל משנת 2015: רנדומלים מבוקרים (RCTs), מחקרי חתך (cross‐sectional) ומחקרי מאפיין משותף (Cohort). החוקרים דגמו השוואות של ילדים בריאים מול ילדים עם אלרגיות למזון, בחנו מדדים כמו גיל, שיטת הלידה, שימוש באנטיביוטיקה, דפוסי הנקה, חשיפה לאלרגנים ולסביבה זיהומית.

המחקר מתייחס לכל אחד מהגורמים המרכזיים שהוזכרו ומפרט כיצד הם משפיעים על התפתחות המיקרוביום ועל חוסן החיסון של התינוק, אם כי לא תמיד בפירוט מולקולרי עמוק לכל מנגנון.

1. אופן הלידה (Delivery mode)
   • לידה רגילה (vaginal delivery) מאפשרת חשיפה למיקרוביום הנשי (נרתיק, עור, צואה), תורמת לעושר מיקרובי ומגוון טוב יותר.
   • לידה בקיסרית (C-section) קשורה לירידה ב-Bacteroidetes ו-Escherichia coli, פחות גיוון מיקרוביאלי, ועלייה ב-קולוניזציות של חיידקים פתוגניים כגון Klebsiella, Enterococcus ו-Clostridium.
   • ילדים שנולדו בקיסרית נוטים יותר לפתח אלרגיות למזון ואסתמה.
2. סוג ההנקה:
   • הנקה בלעדית מעשירה את המעי ב-Bifidobacteria, Lactobacilli ו-Clostridia, ותומכת בפיתוח סבילות חיסונית.
   • ראו גם: "להנקה מלאה ולמשך ההנקה יש השפעה על אסתמה, אלרגיות, על זיהומים בדרכי הנשימה ועוד
3. תזונה מבוססת פורמולה עשויה להוביל לפחות גיוון מיקרוביאלי, במיוחד אצל ילדים שנולדו בקיסרית.
   • ראו גם: "החשיבות של לידה נרתיקית".
4. שימוש באנטיביוטיקה (Antibiotic exposure)
   • אנטיביוטיקה בשנים הראשונות גורמת לירידה בגיוון המיקרוביאלי, כולל ירידה ב-Actinobacteria, Lactobacilli ו-Bacteroides.
   • חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה קשורה לעלייה בסיכון לאקזמה, ריניטיס אלרגי ואלרגיות למזון.
   • ראו גם: "אנטיביוטיקה "כדור שלג" מסוכן – הגנו על התינוקות מפניה"
5. חשיפה למשפחה ואחים (Family environment / siblings).
   • נוכחות אחים גדולים קשורה לירידה בסיכון לאלרגיות, ככל הנראה דרך שגשוג מהיר יותר של המיקרוביוטה והגדלת רמות SCFA כגון אצטט ובוטיראט.
   • ילדים עם אחים מראים בגרות מיקרוביאלית גבוהה יותר בגיל 1-12 חודשים.
6. חשיפה לפתוגנים.
   • חשיפה מוקדמת למיקרואורגניזמים סביבתיים, כגון חיות מחמד וסביבה חקלאית, מגוונת את המיקרוביוטה ותורמת לחיסון מאוזן.
   • מחקרי תצפית מראים ירידה בסיכון לאלרגיות בקרב ילדים שגדלו בכפר או בבית עם חיות.
   • ראו גם: חשיפה לאדמה ולחיות משק בונה את מערכת החיסון של התינוקות ומונעת התפתחות אסתמה, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות.
7. חיסונים
   • המחקר מזכיר את החיסונים כגורם פוטנציאלי שמשפיע על המיקרוביום, אך אינו מפרט מנגנון ישיר לעומת שאר הגורמים. ההשפעה מוצגת בהקשר של חשיפה סביבתית וחיסון המערכת החיסונית.

המחקר גם זיהה שילדים עם אלרגיות למזון מציגים ירידה בגיוון המיקרוביום, ירידה בחיידקי “טובים” (Bifidobacteria, Faecalibacterium, Clostridia) ועלייה באוכלוסיות פרו‐דלקתיות (Escherichia-Shigella). כמו גם קשרים בין ירידה בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) לבין תגובות חיסוניות מסוג Th2, ודפוסים של פעילות נמוכה של תאי בקרת חיסון (Treg).

המחקר גם מדגיש את החשיבות של חשיפה מוקדמת לגורמים סביבתיים טבעיים ומיקרוביאליים, ומשלימים בכך את ממצאי מחקרים קודמים על השפעת הלידה הקיסרית והחשיפה לסביבה על סיכון לאלרגיות.
למשל שחשיפה מוקדמת לפרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או פורמולות עם חיידקים מועילים (כגון Lactobacillus ו-Bifidobacterium) בשלב הלידה או הילדות יכולה לשפר חלק מהמדדים המיקרוביאליים ולחזק סבילות אלרגנית.

החוקרים מציינים שהמחקר תורם בכך שהוא מאשר את החשיבות של חשיפה מוקדמת לגורמים סביבתיים טבעיים ומיקרוביאליים, ומשלים את ממצאי המחקר ממרץ 21 על השפעת הלידה הקיסרית והחשיפה לסביבה על סיכון לאלרגיות.פורמולות מזון המשלבות חיידקים מועילים ו/או אוליגוסכרידים (HMOs) שיתמכו בהתפתחות מיקרוביום מעי בריא ומאוזן במקרים שבהם הנקה אינה אפשרית.

הקשר לתוספי מזון מסויימים

*** תוספת דצמבר 22
הננו-טכנולוגיות חוללו מהפכה בטכנולוגיית המזון עם שינויים בייצור ועיבוד מזון שנועדו להפוך את המזון שלנו ל"בטוח" ו"בריא יותר". מוצרים פיטוסניטריים, עזרי עיבוד, תוספי מזון ומשטחים הנוגעים במזון באחסון יכולים כולם להעביר ננו-חלקיקים שעלולים להיצרך על ידי בני אדם הן דרך האוכל ובינקות דרך חלב האם.
בסקירה שפורסמה בדצמבר 22 בג'ורנל Frontiers in Allergy, חוקרים מאוניברסיטת Paris-Saclay הצביעו על כך שלשינוי כה משמעותי בייצור המזון עלולות להיות השלכות בריאותיות בלתי צפויות. הצוות הציג ראיות שהצביעו על כך שננו-חלקיקים לא רק חוצים את השליה כדי להגיע לעוברים מתפתחים בזמן ההריון, אלא משאירים אותם בסיכון גבוה יותר לאלרגיות למזון שעלולות להיות מסכנות חיים.
בשל התכונות האימונוטוקסיות והביוצידיות של ננו-חלקיקים, חשיפה עלולה לשבש את המיקרוביוטה של המעי ועלולה להפריע למחסום המעי ולהתפתחות מערכת החיסון הקשורה למעיים בעובר וביילוד. זה עשוי להיות קשור למגיפה של הפרעות הקשורות למערכת החיסון בילדים, כמו אלרגיות למזון.
החוקרים מציינים שידוע שגורמים סביבתיים ממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחות אלרגיה, והשכיחות הגבוהה יותר בילדים מעידה על כך שסביר להניח שגורמים סביבתיים בתחילת החיים הם מפתח דומיננטי. התזונה והסביבה משפיעות על בריאות המעיים בילדים צעירים, והמחסור במיקרוביוטה של המעי ומגוון רחב של חלבונים תזונתיים יכולים להשפיע על התפתחות מחלות חיסוניות.
כדי להבין כיצד ננו-חלקיקים יכולים לשבש את האיזון העדין הזה דרך התזונה, הצוות התמקד בשלושה תוספים נושאי ננו-חלקיקים הנמצאים באופן קבוע במזון, תרופות ועוד: דו תחמוצת הסיליקון (SiO2), טיטניום די אוקסיד (TiO2) או כסף (Ag).

החוקרים מסבירים שננו-חלקיקים נמצאו חוצים את השליה הן במכרסמים והן בבני אדם. כמו כן הם אינם נספגים במעי אלא מצטברים שם, ומשפיעים על החיידקים הקיימים במיקרוביום המעי על ידי שינוי מספר המינים הקיימים והפרופורציות שלהם. חלקיקי ננו משפיעים גם על מחסום המעי של האפיתל, שהוא עוד מרכיב חיוני של תגובה בריאה לחלבונים בתזונה.
אמנם קשה יותר לאסוף עדויות לרעילות חיסונית, אך הצוות הצביע על ראיות לכך שגם הרקמה הלימפואידית הקשורה למעיים בבני אדם מושפעת לרעה מננו-חלקיקים אלה. זה מצביע על כך שההשפעה על מערכת החיסון גדולה יותר ממה שמבינים כיום. עם זאת, אלה בדרך כלל משקפים מינון גבוה יחסית מהצריכה המשוערת על ידי בני אדם.
https://blog.frontiersin.org/2022/12/05/scientists-find-inorganic-food-additives-might-make-babies-more-vulnerable-to-allergies/

בפוסט קודם: "החשיבות של לידה נרתיקית" ראינו שתינוק שנולד בניתוח קיסרי ולא עובר את הנרתיק, איננו מקבל את המגוון החיידקי של האם ועל פי רוב גם מקבל אנטיביוטיקה וזה חושף אותו לסיכון יתר לתופעות כמו אלרגיות (לרבות מזון), אסטמה ומחלות אוטואימוניות.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים