חשיבות המיקרוביום לשיקום מערכת החיסון עקב טיפולים מדכאי חיסון (השתלות תאי גזע ומח עצם)

קבוצה של חוקרים מ-Memorial Sloan Kettering Cancer Center בחנו שינויים בהרכב המיקרוביום אצל מטופלים שעברו השתלת תאי גזע ומח עצם אלוגניים. לאחר שימוש בכימותרפיה חזקה או טיפול בהקרנות להשמדת תאי דם סרטניים, מוחלשת מערכת יצירת הדם של המטופל בתאי גזע מתורם. בשבועות הראשונים עד שתאי הדם של התורם – כולל תאי הדם הלבנים המרכיבים את מערכת החיסון – התבססו. במהלך תקופת ההשתלה המטופלים מקבלים אנטיביוטיקה ותרופות נוספות לדיכוי מערכת החיסון, כדי שזו לא תתקוף את החלק המושתל. הטיפול הזה גורם גם לאיבוד גדול בחיידקים הטובים מה שידוע כמחליש מערכת חיסון.
במחקר קודם שפורסם בפברואר 20 בג'ורנל NEJM לקחו דגימות מ- 1,362 אנשים שעברו השתלת תאי גזע או מוח עצם בארבעה מרכזים ברחבי העולם. הממצאים אישרו כי קיום מגוון רב יותר של מינים במיקרוביום המעי קשור בסיכון נמוך יותר למוות לאחר השתלה. הם גם דיווחו שבמקרים בהם המגוון היה נמוך עוד לפני ההשתלה הסיכון לסיבוכים ומחלות כתוצאה מהשתל עלה.

במחקר החדש הצוות הראה לראשונה שמיקרוביום המעיים מעצב ישירות את המרכיב של מערכת החיסון האנושית. באופן ספציפי, מחקריהם הראו כי ריכוזם של סוגים שונים של תאי חיסון בדם השתנה ביחס לנוכחותם של זני חיידקים שונים במעיים. תוצאות המחקר שלהם, שבחנו יותר מעשר שנים של נתונים שנאספו מדגימות צואה מיותר מ -2,000 חולים אצל מרביתם הדגימות נאספו ברמה יומית. את התוצאות פירסמו בנובמבר 20 בג'ורנל Nature.
אחד הממצאים המהותיים היה נוכחותם של שלושה סוגים של חיידקי מעיים – הנקראים Faecalibacterium, Ruminococcus 2 ו- Akkermansia – שנקשרו לריכוז מוגבר של תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים, שתפקידם העיקרי הוא בליעה וחיסול של חיידקים מזהמים. ומנגד שני סוגים הנקראים Rothia ו- Clostridium sensu stricto 1 נקשרו למספר מופחת של תאי חיסון אלה (נפוצים אחרי שימוש באנטיביוטיקה).

מחקרים מסוג אלה מעודדים מאוד כי הם מהווים התייחסות לטבע האדם באמת. הם מראים את המגבלה של הטיפול הקונבנציונאלי מצד אחד ומצד שני כשבאמת אין ברירה וצריך השתלה חייבים להתייחס לתפקיד החשוב של המיקרוביום.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים