חנקן חמצני (NO) יכול למנוע סיבוכים ריאתיים המשויכים לוירוסים וכן פגיעה בכלי הדם, הלב והמוח.

חנקן חמצני (NO) – מולקולה במצב צבירה של גז המכילה אטום אחד של חמצן ואטום אחד של חנקן והיא חשובה במספר מנגנונים עיקריים:

• NO מוליך עצבי ביונקים לרבות בני אדם הפעיל כמעט בכל אזור במוח. הוא מקיים אינטראקציה עם תאי מוח וכימיקלים אחרים במוח ומסייע בתקשורת בין תא לתא. הוא מעורב בהרבה מפעילויות המוח ומערכת העצבים לרבות שינה, כאב, חרדה, למידה, זיכרון, תנועה והאכלה.
• NO משפיע על לחץ הדם לטובה בכך שמהווה איתות לתאי האנדותל של כלי הדם להרגע (relax)ולהתרחב והכך משפרת גם את זרימת הדם. וזה חשוב למניעת מחלות לב וכלי דם
• NO חשוב גם במניעת נזקי סוכרת שבה כלי הדם הקטנים נפגעים. NO מווסת מרכזי של חילוף החומרים בגוף וזמינותו הביולוגית יורדת אצל סוכרתיים. המנגנון הוא כדלהלן: אינסולין עוזר להכניס גלוקוז לתאי הכבד, השריר ותאי השומן, שם הוא מומר לאנרגיה. האינסולין שולט גם בפעילות האנזים Nitric Oxide synthase, שאחראי על יצור NO למשל מחומצת אמינו ארגינין. לכן כאשר אדם סוכרתי יש בעיות בייצור תחמוצת החנקן והשפעה לרעה על כלי הדם^{[1][2][3][4][5][6]}.

החיסרון במולקולה הזו הוא אי היציבות שלה, כלומר אחרי מספר שניות בודדות היא מגיבה לחומרים אחרים בגוף. ולכן כדי לשמור על רמות טובות שלה יש לשפר את רמות הרכיבים מהמזונות אותם אמנה בסוף המאמר.

NO קשור לתחלואה קשה יותר ותמותה על רקע זיהומים בדרכי הנשימה לרבות אלה הנטענים ממקור ויראלי

לא בדיוק ברור איך NO משפיע על מערכת החיסון, אבל לתאי החיסון יש פעילות תחמוצת חנקן גבוהה. NO יכול להגביר או לחסום דלקת ולהפעיל תאים שתוקפים ומתגוננים מפני זיהומים וחיידקים זרים. NO הוא גם גז רעיל לחיידקים, ולכן הגוף משתמש בו כדי להרוג חיידקים שעלולים לגרום לזיהום.
מחקרים מראים את חשיבות NO גם במחלות המיוחסות לזיהומים וירליים: הרפס^[7], קוקסאק^[8], הנטה^[9], ^[SARS^[10, וזה המכונה קוביד- 19^[11][12].

האם אנחנו אמורים לנשום חנקן חמצני? האם זו הדרך הטבעית והנכונה עבורנו?

אולי עבור מי שמאושפז במצב קשה^[13].
אבל לכל השאר כדאי לדעת, שהגוף שלנו מייצר את המולקולה הזו במגע של השמש בעור. הצגתי את זה בפברואר 19 במאמר שכתבתי על "חשיבות החשיפה לשמש".

והנה הגיע המחקר המבוקש שפורסם באפריל 21 בג'ורנל British Journal of Dermatology.
חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו השוו את כל מקרי המוות שנרשמו מקוביד 19 בארצות הברית מינואר עד אפריל 2020 עם רמות UV עבור 2,474 מחוזות ארה"ב באותה תקופה.
המחקר מצא כי אנשים החיים באזורים עם רמת החשיפה הגבוהה ביותר לקרני UVA – המהווים 95 אחוז מאור ה- UV של השמש – היו בסיכון נמוך יותר למות מקוביד -19 בהשוואה לאלה עם רמות נמוכות יותר. הניתוח חזר על עצמו באנגליה ובאיטליה עם אותן תוצאות.
החוקרים לקחו בחשבון גורמים הידועים כקשורים לחשיפה מוגברת לנגיף ולסיכון למוות כמו גיל, מוצא אתני, מצב סוציו-אקונומי, צפיפות אוכלוסין, זיהום אוויר, טמפרטורה ורמות זיהום באזורים מקומיים.
המומחים אמרו כי לא ניתן היה להסביר את הירידה שנצפתה בסיכון למוות כתוצאה מקוביד 19. במחקר נכללו רק אזורים, עם רמות לא מספיק של UVB לייצור ויטמין D משמעותי בגוף.
אחד ההסברים למספר מקרי המוות הנמוכים יותר, שהחוקרים עוקבים אחריהם, הוא שחשיפה לאור השמש גורמת לעור לשחרר תחמוצת החנקן. זה עשוי להפחית את היכולת לשכפל את SARS Coronavirus2.
מחקרים קודמים של אותה קבוצה הראו כי חשיפה מוגברת לאור השמש קשורה לשיפור בריאות הלב וכלי הדם, עם לחץ דם נמוך יותר ופחות התקפי לב. מכיוון שמחלות לב הן גורם סיכון ידוע במוות מקוביד 19, זה יכול להסביר גם את הממצאים האחרונים.

עכשיו.. אם מחברים את כל המידעים האמורים יחד עם היכולת של קרני השמש לחסל וירוסים עד 99.9% תוך 30 דקות כולל את זה המוכנה קוביד-19^[14][15]..

האם המסקנה המתבקשת היא להמנע מחשיפה לשמש? להתמגן מפני השמש? להיות בבית כדי לצמצם חשיפה לוירוס? נכונה???

הכל הפוך!!!

כמו כן את תחמוצת החנקן (NO) הגוף יודע לייצר גם דרך מזונות שמכילים ניטרטים/חנקות במיוחד עלים ירוקים^[16][17][18] כמו מנגולד, סלרי, חסה, תרד, אורוגולה, ירקות אחרים כמו סלק^[19][20].
חשוב לציין שישנם מאכלים כמו בשר מעובד, שמכילים ניטרטים כתוסף מזון במקרים אלה הם נמצאו מזיקים. את ההסבר תוכלו לקרוא במאמר: "מדוע ניטראטים וניטריטים בבשר מעובד מזיקים – אבל אלה בירקות אינם מזיקים".
דברים נוספים שמעלים רמות של NO דרך תזונה:
פירות וירקות שמכילים ויטמין סי יכולים לשפר את רמות NO על ידי הגדלת הזמינות הביולוגית שלו ומקסום ספיגתו בגוף^[21] ויכולים גם להגביר את רמות האנזים תחמוצת חנקן סינתאז (NOS), שמסייע בהמרה של NO מחומצת האמינו ל-ארגינין^[22][23]. גם שום^{[24][25][26][27]} ורימונים^[28] עושים אותו דבר.
קקאו עשיר בפלבנולים שיכולים לסייע בביסוס רמות אופטימליות של תחמוצת החנקן^[29][30].
אגוזים וזרעים שמכילים חומצת אמינו ל-ארגינין^[31][32] מעלים רמות של NO.
גם לאומגה 3^[33] השפעה על רמות NO
כאשר מסתכלים על הרשימה הזו ניתן להבין עוד מנגנון/סיבה שמזונות אלה מסייעים במניעת מחלות לב וכלי דם, איזון לחץ דם ועוד.
גם לחיידקים הטובים בפה יש קשר לייצור NO ולכן שטיפות פה המכילות חומרים אנטיבקטריאליים יכולים לפגוע בפעילות זו^[34][35][36].

מוזמנים לקרוא גם את המאמר: חנקן חמצני (NO) – חשיבות בריאותית ומידעים חדשים.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה