דום נשימה חסימתי בשינה והקשר למיקרוביום ודברים נוספים

דום נשימה חסימתי בשינה (OSA – Obstructive sleep apnea) הוא מצב שינה כרוני המשפיע על כ-4-9% מהמבוגרים בגיל העמידה, למרות שהמצב לרוב אינו מאובחן ואינו מטופל ולכן ההערכה היא שלפחות 10% סובלים מהמצב.

דום נשימה חסימתי בשינה שכיח עד פי ארבעה בקרב גברים מאשר אצל נשים, אך הפער בין המינים מצטמצם לאחר שנשים מגיעות לגיל המעבר.
זה נפוץ יותר אצל אנשים עם השמנת יתר (50% מהסובלים הם שמנים), פוליפים באף, שקדים מוגדלים ובעיות מבניות אחרות. זה יכול להיות קשור לתת פעילות בלוטת התריס, בעיות מבניות באף וממחלות כרוניות אחרות.

לתופעה הזו יש השלכות על איכות החיים לדוגמה: שינה לא נינוחה, נשימות לא סדירות במהלך השינה, מחנק או התנשמויות כבדות (Gasping) או נחירות הגורמים להתעוררויות חוזרות, ישנוניות במהלך היום, תשישות כרונית, התעוררות לא רעננה בבוקר (עייפות), כאב ראש בבוקר, פגיעה בתפוקת העבודה, תאונות דרכים או תאונות עבודה, שינוים באישיות.

הקשר לדיסביוזיס המעי

כאשר כל כך הרבה אלמנטים נכללים בתופעה אחת סבירות גבוה שישנו גם קשר להפרעות במיקרוביום כסיבה או כתוצאה^[1] שכן הקשר הוא דו כיווני.

חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מיזורי ומהמרכז הרפואי MU גילו כיצד הפרעות שינה הקשורות ל- OSA משפיעות על מיקרוביום המעיים בעכברים וכיצד השתלת חיידקי המעיים האלה בעכברים אחרים יכולה לגרום לשינויים בדפוסי השינה בעכברים המקבלים.
המחקר שפורסם במהדורת דצמבר 20 בג'ורנל Experimental Neurology מראה כי מיקרוביום המעיים הוא משחק תפקיד מרכזי בוויסות השינה. בסופו של דבר זה יכול להיות מתורגם לטיפולים המכוונים למיקרוביום המעיים בבני אדם עם OSA ואולי נוכל למנוע או להמעיט חלק מההשלכות של דום נשימה בשינה.
המחקר חשף עכברים זכרים לאוויר החדר או למצב של היפוקסיה לסירוגין – מצב בו הגוף אינו מקבל מספיק חמצן, שנועד לחקות OSA. לאחר שישה שבועות אספו החוקרים צואה מכל המכרסמים. קבוצה שלישית של עכברים ללא חיידקים חולקה לשניים. האחת קיבלה השתלת צואה מהעכברים שנשמו אוויר בחדר והשניה מאלה שנחשפו להיפוקסיה לסירוגין. העכברים המושתלים עברו הקלטות שינה במשך שלושה ימים רצופים. החוקרים מצאו שהעכברים שקיבלו השתלות מקבוצת ההיפוקסיה לסירוגין ישנו זמן רב יותר וישנו לעתים קרובות יותר במהלך תקופת הערות הרגילה שלהם, מה שמרמז על ישנוניות מוגברת.
ניתוח המיקרוביום הצואתי הראה הבדלי מגוון חיידקים בין שתי קבוצות העכברים, דבר המצביע על כך שההשתלה שינתה את המיקרוביום של העכברים המקבלים.

העדויות מצביעות על כך שהמיקרוביום יכול להשפיע על בריאות ואיכות השינה דרך ציר Gut-Brain-Axis.

שינויים במגוון המיקרוביום הנגרמים על ידי חשיפות להיפוקסיה לסירוגין (IH) יכולים לעורר הפרעות שינה לעומת אלה שלא נחשפו ל-IH, מה שמרמז על כך שהפרעות שינה יכולות להיות מתווך, לפחות חלקית, על ידי שינויים הנגרמים למיקרוביום עקב דום נשימה כרוני.
https://medicine.missouri.edu/news/study-finds-gut-microbiome-plays-important-role-sleep-regulation

מחקר נוסף מאוקטובר 19 בג'ורנל JCSM מסיק כי דיסביוזה במעיים היא גורם חשוב בפתופיזיולוגיה של יתר לחץ דם הנגרם על ידי OSA.

*** תוספת אפריל 25
סקירה מדעית חדשה של חוקרים בבית הספר לרפואה Joan C. Edwards מדגישה קשרים מתפתחים בין בריאות המעיים לדום נשימה בשינה, ומצביעה על גישות טיפוליות חדשות פוטנציאליות לניהול הפרעה נפוצה וחמורה זו.
המאמר, שפורסם במהדורת יולי 25 בכתב העת Sleep Medicine, בחן כיצד מיקרוביום של ​​המעי עשוי להשפיע על התפתחות וחומרת הפרעות נשימה בשינה (SDB), כולל דום נשימה חסימתי בשינה (OSA), שכן שינויים בהרכב המיקרוביום נצפו באופן עקבי אצל אנשים עם דום נשימה בשינה, ועשויים לגרום ל"מעי דולף" – פגיעה בשלמות מחסום המעי, אשר בתורה מקדמת דלקת מערכתית המחמירה את תסמיני דום נשימה בשינה ומקלה על הופעת פגיעה באיברים הסופיים.
הסקירה מדגישה גם את תפקידן של שלפוחיות חוץ-תאיות (EVs) – חלקיקים זעירים המשתחררים על ידי תאים הנושאים אותות מולקולריים – כשליחים פוטנציאליים בין המעי למוח. EVs אלה עשויים להשפיע על ויסות השינה על ידי ויסות תגובות חיסוניות או העברת אותות מיקרוביאליים למוח ויכולים לשמש כסמנים ביולוגיים או מטרות טיפוליות בוויסות ציר המעי-מוח בדום נשימה בשינה.
https://jcesom.marshall.edu/news/musom-news/marshall-researchers-explore-gut-microbiota-s-role-in-sleep-apnea-in-new-review-published-in-sleep-medicine/

לכן…

גורמים נוספים והמלצות אפשריות

• כיוון נוסף שיכול לקשור הרבה מאוד אלמנטים שקשורים לאותה תופעה הוא תהליך דלקתי כתוצאה מחשיפה למזהמים תעשייתיים ומחסור בנוגדי חמצון ו/או ממחלות כרוניות שהוזכרו למעלה. למשל מחקר מ-2015 Inflammation in Sleep Apnea: An Update
• במחקר שפורסם בינואר 19 בכתב העת International Journal of Molecular Sciences, חוקרים מאוניברסיטת Missouri בדקו את הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין דלקת והנזק שנגרם בעקבותיו לאיברים. הם הגיעו למסקנה שהדום הנשימתי מקדם מצב דלקתי מתמשך בעצימות נמוכה מהסיבה שדום נשימה מוביל לריכוזים נמוכים של חמצן בדם, שעלולים לעורר דלקת.החוקרים סקרו מחקרים קודמים, תוך התמקדות בשני ציטוקינים פרו-דלקתיים ספציפיים, המופרשים על ידי תאים מסוימים במערכת החיסון. על ידי השוואה וניגוד בין הדרכים שבהן הציטוקינים הללו משפיעים על תאים, החוקרים הצליחו להבין טוב יותר את מנגנוני הדלקת השונים.
  הם מציינים שכיום, הטיפולים הנפוצים ביותר לדום נשימה הם הסרה כירורגית של רקמות שקדים ואדנואידים לילדים ושימוש במכשור CPAP למבוגרים. עם זאת הם חושבים שטיפולים מדויקים יותר עשויים לכלול ויטמין C או נוגדי חמצון צמחיים כדי להפוך את הנזק שנגרם על ידי התהליכים הדלקתיים הספציפיים ולהגן על הגוף מפני נזק עתידי.
  https://medicine.missouri.edu/news/obstructive-sleep-apnea-linked-inflammation-organ-dysfunction
  
• מחקר סיני שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת Nutrients נועד לחקור את הקשר בין צריכת ויטמין C בתזונה לבין סוגים שונים של הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ונדודי שינה.
  הם בחנו 68,221 משתתפים מה-ביובנק הבריטי בין השנים 2006-2010.
  צריכת ויטמין C בתזונה הוערכה באמצעות שאלון זיכרון תזונתי. הם חילקו את המשתתפים לפי חמישונים: Q1 צרכו פחות מ-51.7 מ"ג ליום, Q4 (132.88-191.51 מ"ג), Q5 (גבוה מ-191.51 מ"ג).
  התוצאות הראו שברביעון העליון של ויטמין סי (Q4) היה קשר מובהק להפחתת הסיכון להפרעות שינה של (22%-), ולדום נשימה של (25%-).
  ניתוח נוסף גילה שההשפעות היו קשורות במיוחד לגברים, אנשים בני 60 ומטה ואלה עם יתר לחץ דם.
  החוקרים גם ציינו כי ויטמין C יכול לשפר את תפקוד כלי הדם בדום נשימה בשינה ולסייע באיזון ההורמונים הקובעים את איכות השינה. החוקרים גם ציינו כי ויטמין C עשוי להפחית את השכיחות של הפרעות שינה בשל ההשפעות האנטי דלקתיות והנוגדות חמצון שלו, תוך ציטוט מחקרים קודמים בבעלי חיים המצביעים על מנגנון זה. וסקירה משנת 2020 שהראתה כי הפרעות שינה קשורות בסבירות גבוהה לדלקת מוגברת, עקה חמצונית והפחתת רמות נוגדי החמצון.
  המחקר מצא גם שחלבון C-reactive (CRP) היה אינדיקטור משמעותי ומתווך לתגובות דלקתיות הקשורות להפרעות שינה, תוך התאמה למחקרים קודמים.
• מחקרים נוספים שמציגים קשר לחסר/ תיסוף של נוגדי חמצון (ויטמין סי, ויטמין אי, NAC) [1][2][3] גלוטתיון [4][5].

לסיכום: הסובלים ממחסור בחמצן בזמן השינה, ראשית יש למצוא את הגורם ולפתור אותו. חשוב לחזק את המיקרוביום דרך תזונה פרה-ביוטית ופרוביוטיקה (עם כמה שיותר זנים).
לצרוך תה ירוק [1].
לוודא רמות טובות של ויטמין די [1] ומגנזיום [1].
לעסוק בשגרה בפעילות גופנית [1][2], טאיצ'י וצ'יקונג [1].
אפשר להעזר גם בדיקור סיני [1].

ולא תופתעו לראות שכל אלה (ועוד) נמצאים גם בפוסט על שינה.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים