חרקים מאביקים בסימן הכחדה – השלכות אקולוגיות וכלכליות

בכל העולם מבינים את החשיבות של חרקים מאביקים לחקלאות ולמזון שלנו… הדבורים הם אמנם המוכרות ביותר בנושא ההאבקה…

הדבורים נמצאות בירידה תלולה בשנים האחרונות, החל מ-2006 שדבוראים דיווחו על העלמות מסתורית של דבורים מהכוורות עם מעט מאוד דבורים מתות שנמצאו ליד המושבה.
כמה כוורנים דווחו על אבדות גבוהות בצורה יוצאת דופן של 30-90% מהכוורות שלהם.
לא פחות מ-50 אחוז מכל המושבות המושפעות הפגינו תסמינים שאינם עולים בקנה אחד עם גורמים ידועים למוות של דבורי דבש: אובדן פתאומי של אוכלוסיית הדבורים הפועלות במושבה
המלכה והגזע (צעירים) נשארו, ובמושבות היו מאגרי דבש ואבקנים בשפע יחסית.

סרטון הסברה על חשיבות הדבורים:

הארגון The Bee Informed Partnership ללא כוונת רווח הפועל לצד דבוראים בכדי לשפר את בריאות מושבות דבורי הדבש וההישרדות ברחבי ארצות הברית. החל מ-2007 הם מדווחים על הצטמצמות המושבות.
להלן החלק העיקרי של ממצאי הדוח:
במהלך קיץ 2020 (1 באפריל 2020 – 1 באוקטובר 2020) אבדו כ- 31.1% מהמושבות המנוהלות בארצות הברית, זה היה מעט נמוך יותר מהקיץ בשנה שעברה (32.1%), אך זה היה גבוה ב- 22.8% מאשר קיץ 2010.
במהלך חורף 2020-2021 (1 באוקטובר 2020 – 1 באפריל 2021), אבדו כ 32.2% מהמושבות המנוהלות בארצות הברית. זה מהווה עלייה בהשוואה לחורף הקודם (22.6%), והיה גבוה מההפסד הממוצע בחורפים ב 14 השנים הקודמות.
במהלך השנה כולה (1 באפריל 2020 – 1 באפריל 2021) איבדו הכוורנים בארצות הברית כ 45.5% ממושבות דבורי הדבש. זהו ההפסד השנתי השני בגובהו שנרשם מאז החלו לרשום… גבוה מההפסד בשנה שעברה (43.7%), וגם מהממוצע של עשר השנים האחרונות (39.4%).
https://ocm.auburn.edu/newsroom/news_articles/2021/06/241121-honey-bee-annual-loss-survey-results.php
https://www.honeybeeobscura.com/a-close-look-at-the-2020-2021-bip-annual-loss-survey-029/
https://apiaryinspectors.org/US-beekeeping-survey

אבל גם חרקים אחרים נמצאים בסימן הכחדה והם נכחדים פי 8 יותר משאר בעלי חיים (יונקים, ציפורים וזוחלים), למשל הגחליליות המהממות עליהן כתבתי פוסט לפני מספר חודשים. בפוסט זה גם צוינו חלק מהסיבות העיקריות להעלמות אותם חרקים…

לפי האתר של National Geographic יש זנים מסוימים של דבורים שמספרם ירד גם ב-90%… הם אמנם אומרים שהסיבות לא ידועות. אבל את הסיבות האמתיות אני מציג בהמשך.

מחקר שפורסם בספטמבר 20 בג'ורנל the journal Proceedings of the Royal Society B מסביר שהדבורים מתמודדות היום במגוון של תנאי לחץ, בדיוק כמו בני אדם, רק שאצל הדבורים זה בא ללא יכולת למחות… אצל הדבורים זה בא במוות של עשרות אחוזים מדי שנה.
המחקר מסביר שאמנם לצמצום שטח המחיה של הדבורים, שמשפיע על כמות המזון שלהם, יש גם השפעה, אך השפעת ההדברה היה פי 1.75 יותר.
במחקר הזה החוקרים בחנו חומרי הדברה ממשפחת הניאוניקוטינואיד … המחקר מצא כי דבורים נקבות שנחשפו לחומרי הדברה ומחסור במשאבים עיכבו את תחילת הקינון ב -3.6 יום ובילו חמישה ימים פחות בקינון מאשר דבורים שלא נחשפו, ומכיוון שדבורים מקננות מספר שבועות קטן, יש בכך השפעה גדולה על פוטנציאל הרבייה של הדורות הבאים.
במחקר נמצא כי חשיפה להדברה מפחיתה באופן דרמטי את ההסתברות שדבורה מייצרת אפילו בת יחידה. מבין כל הנקבות המקננות, רק 62 אחוז מהדבורים שנחשפו להדברה ייצרו לפחות בת אחת לעומת 92 אחוז מהדבורים שלא נחשפו להדברה.
https://www.ucdavis.edu/news/pesticides-and-food-scarcity-dramatically-reduce-wild-bee-population

איבוד סביבת המחייה – בורגנות, תעשיה!
תאורה מלאכותית – לדים!
הדברה!
קרינה אלקטרומגנטית!

ובשתי מילים – בני אדם!

חשיבות כלכלית וחקלאית של מאביקים

1. ב-2019 דיווחו מגדלים בארצות הברית על ירידה של 40% וחשוב להבין שפגיעה ממושכת תגרום הפסדים כלכליים ואינני מתכוון רק לתוצרת הדבש… תעשיה של 20 מיליארד דולר בארצות הברית כל שנה תיפגע מזה ושל 170 מיליארד בכל העולם.
2. באירופה 84% מהתוצרת החקלאית ו-4000 זנים של ירקות הם מהאבקת דבורים. שהם גם 90% מהמזון האנושי בעולם.
3. מחקר עדכני מיולי 2020 מהגורנל הרפואי Biological Sciences שממחיש את בעית המאבקים והשפעתה על התוצרת החקלאית במזונות שחשובים לבריאות שלנו – פירות וירקות!
   במחקר מצאו שגידולים רבים מוגבלים להאבקה, כלומר ייצור היבול יהיה גבוה יותר אם פרחי היבול יקבלו יותר האבקה. נמצא גם שדבורי דבש ודבורי בר סיפקו כמויות דומות של האבקה בסך הכל. הממצאים מראים כי ירידת המאביקים עלולה להיות מתורגמת לירידה ישירה בתפוקה או בייצור עבור רוב הגידולים שנחקרו.
4. מחקר נוסף מיולי 20 מהג'ורנל THE ROYAL SOCIETY חוקרים בחנו שבעה יבולים שונים ב 131 שדות ברחבי צפון אמריקה כדי לראות כמה יבולים היו "מוגבלים למאביקים" – כלומר יבולים שתשואתם תהיה גבוהה יותר אם היו יותר מאביקים.
   באופן מבהיל, חמישה מכל שבעת הגידולים שנותחו היו מוגבלים למאביקים לרבות כאלה המוגדרים כמועדפים כמו תפוחים, דובדבנים ואוכמניות. (תמונה).
5. *** תוספת ינואר 21
   מאביקים כמו דבורים ממלאים תפקיד חשוב ביותר בחקלאות. חרקים שמאביקים את יבול החקלאים מבססים את המגוון הביולוגי של המערכת האקולוגית שלנו, את התזונה האנושית ואפילו את הרווחה הכלכלית.
   מחקר מינואר 21 בג'ורנל Environmental Science & Technology מציג את המספרים הכלכליים בארצות הברית מנתוני מחירים וייצור זמינים וממחקרים על שדות הקשורים להאבקה.
   אחד הממצאים העיקריים במחקר הוא שהערך הכלכלי שתלוי בהאבקת חרקים הסתכם בשנת 2012 ב 34 מיליארד דולר, גבוה בהרבה ממה שחשבו בעבר. הצוות בדק את שנת 2012 כי זו הייתה השנה האחרונה שעבורה היו נתונים.
   מטרת המחקר החשוב הזה הוא בין היתר גם לזהות את האזורים בהם לחקלאות חשיבות כלכלית גבוהה ושם לדאוג שתנאי המחיה של המאביקים ישתפרו ולא ייפגעו.
6. *** תוספת מאי 22 – דבורים (bumblebees)
   חשיפה לגליפוסאט – אחד מקוטלי העשבים הנפוצים ביותר בעולם – עלולה לפגוע משמעותית ביכולת הקולקטיבית של דבורי הבומבוס לשמור על טמפרטורת הכוורת, במיוחד כאשר המזון דל, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם ביוני 22 בג'ורנל Science. החוקרים מציינים שהממצאים חושפים עלות נסתרת ועקיפה של שימוש בגליפוסט, שהתעלמו ממנו – כזו שעלולה להוביל לירידה במין מאביקים שכבר מאותגר אך חיוני.
   ירידות אלו, במיוחד במינים מכריעים של מאביקים כמו דבורים, מייצגות איום משמעותי על מערכות אקולוגיות וכלכלות גלובליות.
   החוקרים מוסיפים שגליפוסאט משווק כלא קטלני לבעלי חוליות. עם זאת, מספר הולך וגדל של מחקרים דיווחו על השפעות פיזיולוגיות והתנהגותיות מזיקות אך לא קטלניות על דבורי דבש. למרות זאת, האופן שבו הכימיקל משפיע על כמעט 20,000 מינים של דבורי בר נותר כמעט בלתי ידוע. כדי להתמודד עם פער הידע הזה, החוקרים חקרו את ההשפעות של חשיפה ארוכת טווח לגליפוסאט על דבורי בומבוס הם מצאו כי בעוד שחשיפה מציאותית מבחינה סביבתית לגליפוסט אינה קטלנית ישירות, היא הביאה לירידה ניכרת ביכולתם של חברי המושבה לשמור על ויסות תרמי של הכוורת במקרים בהם המשאבים היו מוגבלים. שמירה על טמפרטורת הכוורת היא קריטית להישרדות המושבה והיא הגורם החשוב ביותר בהתפתחות הגזעים. על פי הממצאים, היכולת הקולקטיבית של הכוורת לשמור על טמפרטורה זו ירדה ביותר מ-25% בתקופות של הגבלת משאבים.
7. *** תוספת אוגוסט 22
   חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בחנו את הקשר בין חומרי הדברה מודרניים למערכת העצבים של דבורי הדבש. את התוצאות פירסמו באוגוסט 22 בג'ורנל Frontiers in Insect Science.
   המחקר זה החוקרים הראו קוטלי חרקים בשימוש נפוץ כמו sulfoxaflor וה-neonicotinoid imidacloprid עלולים לפגוע באופן עמוק בהתנהגות המונחית החזותית של דבורי הדבש, הפרעות נוירולוגיות כמו אטקסיה, שבה חלקים במוח שמתאמים תנועה נפגעים. על פי החוקרים, התוצאות מהוות סיבה לדאגה מכיוון שהיכולת של דבורים להגיב כראוי למידע חזותי חיונית לטיסתן ולניווט שלהן, ובכך גם את הישרדותם.
   התוצאות מוסיפות לגוף הראיות ההולך וגדל במהירות [אשר] מצביע בתוקף על כך שהרמות הקיימות של זיהום סביבתי [מחומרי הדברה נאוניקוטינואידים] גורמות בקנה מידה גדול השפעות שליליות על דבורים וחרקים מועילים אחרים^[1][2].
   החוקרים מסבירים שלחרקים יש 'תגובה אופטו-מוטורית' מולדת, המאפשרת להם להתמצא בחזרה למסלול ישר כאשר הם מוסתים על ידי איום כל שהו מהמסלול.
   החוקרים קראו תיגר על התגובה האופטו-מוטורית של דבורי דבש בזמן של סרטוני פסים אנכיים שנעו משמאל לימין, או להיפך, על פני שני מסכים מולם. זה 'מרמה' את הדבורה להניח שפתאום היא ירדה מהמסלול וצריכה לבצע פנייה מתקנת כדי לחזור לדרך ישרה. תגובה אופטומוטורית בריאה תנחה את המערכת המוטורית של הדבורה להתמצא בחזרה לקו ישר.
   החוקרים השוו את היעילות של התגובה האופטו-מוטורית בין ארבע קבוצות של דבורי דבש בר, כאשר בין 22-28 דבורים נבדקו בכל קבוצה: כל אחת הורשה לשתות תמיסה טהורה של סוכרוז או מזוהמת בחומרי הדברה (imidacloprid, sulfoxaflor, imidacloprid או sulfoxaflor) ללא הגבלה במשך חמישה ימים.
   כל הדבורים היו פחות טובות בתגובה לזרימה האופטית המדומה כאשר הסורגים היו צרים או נעים לאט (כלומר, לכאורה רחוקים) מאשר כשהם היו רחבים או נעים מהר (כלומר, לכאורה קרובים). אבל בכל רוחב ומהירות, הדבורים שבלעו את חומרי ההדברה פעלו בצורה גרועה בהשוואה לדבורי הבקרה. לדוגמה, הם פנו במהירות לכיוון אחד בלבד ולא הגיבו לשינויים בכיוון התנועה או הראו חוסר בתגובות פנייה. חוסר הסימטריה בין פניות שמאלה לימין הייתה גדולה לפחות פי 2.4 עבור דבורים החשופות לחומרי הדברה מאשר דבורים מקבוצת הבקרה.
   החוקרים מראים גם בטכניקות מולקולריות שדבורים שנחשפו לחומרי הדברה נטו לשיעור גבוה יותר של תאים מתים בחלקים של האונות האופטיות של המוח, החשובות לעיבוד קלט חזותי. באופן דומה, גנים מרכזיים לניקוי רעלים היו חסרי ויסות לאחר חשיפה. אבל השינויים הללו היו שונים מאוד בין דבורים.
   החוקרים מסבירים שקוטלי חרקים (נאוניקוטינואידים וסולפוקסימין) מפעילים נוירונים במוח החרקים ולא תמיד ממוחזרים מהר מספיק כדי למנוע רעילות. החוקרים מעריכים כי זה יכול לנבוע מסוג של חיווט מחדש במוח: למנוע נזק עצבי על ידי הפחתת הרגישות של הנוירונים לחומרים אלה.
   החוקרים חוששים שאם הדבורים אינן מסוגלות להתגבר על פגיעה כלשהיא. בזמן טיסה – יכולות להיות השפעות שליליות עמוקות על יכולתם לחפש מזון, לנווט ולהאביק פרחי בר ויבולים.
   https://www.earth.com/news/honey-bees-cannot-fly-straight-after-ingesting-pesticides/
8. *** תוספת נובמבר 22
   לפרחים יש מגוון רמזים שמושכים דבורים כדי לקדם האכלה והאבקה. לדוגמה, דבורים משתמשות ברמזים כמו ריח וצבע של פרחים, אך הן משתמשות גם בשדות חשמליים כדי לזהות צמחים.
   מחקר, שפורסם בנובמבר 22 בג'ורנל PNAS Nexus מצא שמאביקים נוטים פחות לנחות על פרחים מודברים מכיוון שהם יכולים לזהות שינויים בשדה החשמלי סביב הפרח.
   לטענת החוקרים זו בעיה גדולה כי ישום אגרוכימי יכול לעוות רמזים פרחוניים ולשנות התנהגות אצל מאביקים כמו דבורים.
   החוקרים מוסיפים שלחלקיקים אחרים הנישאים באוויר, כגון ננו-חלקיקים, גזי פליטה, ננו-פלסטיק וחלקיקים ויראליים, עשויות להיות השפעות דומות, המשפיעות על מגוון רחב של אורגניזמים המשתמשים בשדות החשמליים שנמצאים כמעט בכל מקום בסביבה.
   החוקרים מכנים את התופעה כ'רעש' אנתרופוגני המפריע לחוש החשמלי של חיה יבשתית. 'זה דומה לרעש של סירות מנוע שמפריע ליכולת של דגים לזהות את הטורפים שלהם, או לאור מלאכותי בלילה שמבלבל את העשים.
   "זה מרחיב את ההבנה שלנו לגבי הדרכים הרב-גוניות שבהן פעילות אנושית משפיעה לרעה על העולם הטבעי, מה שיכול להיראות די מדכא, אבל אני מקווה שזה יאפשר להציג או להמציא פתרונות כדי למנוע את ההשפעות השליליות שעשויות להיות לכימיקלים האלה על דבורים".
   https://www.bristol.ac.uk/news/2022/november/fertilisers-change-how-bumblebees-sense-flowers.html
9. *** תוספת ינואר 23
   דבורים עשויות להיות בסיכון מחשיפה לגליפוסאט על פי מחקר חדש של מדעני טריניטי ו-DCU שפורסם בדצמבר 22 בג'ורנל Heliyon.
   החוקרים מציינים שגליפוסט הוא קוטל העשבים הנפוץ ביותר באיחוד האירופי והוא נפוץ מאוד גם במקומות אחרים בעולם. השאריות שמצאו בצוף במחקר זה עברו את הרמות המקסימליות המותרות באירופה של גליפוסט בדבש ובמוצרי עם דבש, מה שמרמז שהם עלולים להזיק לדבורי הדבש ולאלו שאוכלים את הדבש.
   שאריות של גליפוסט נמצאו בעבר בצוף ובאבקה שנאספו על ידי דבורים מחפשות מזון בצמחים שזכו למטרות סלקטיביות עם קוטל עשבים, אך זו הפעם הראשונה שדווח על כך בפרחי בר לא מרוססים הגדלים ליד שדות מרוססים.
   https://www.tcd.ie/news_events/top-stories/featured/bees-exposed-to-eus-most-common-weedkiller-via-wildflower-nectar/

המשמעות של הירידה במיגוון הביולוגי של מאביקים ושל צמחים

1. מחקר שכלל 21 מדענים המזוהים עם 23 מוסדות אקדמאיים מחמש היבשות, שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Science Advances, הוא הראשון שמביא הערכה גלובלית לחשיבות המאביקים לצמחים במערכות אקולוגיות טבעיות.
   החוקרים מציינים שמחקר זה מאפשר לראות טרנדים במיגוון המאביקים והשפעותיהם על השפע הצמחי ברמה העולמית.
   החוקרים השתמשו בתרומת המאביקים לייצור זרעים – הנמדדת על ידי השוואת ייצור הזרעים בהעדר מאביקים לייצור הזרעים עם המאביקים הקיימים – כאינדיקטור לחשיבותם לצמחים. הנתונים על כך היו קיימים אך הופצו במאות מאמרים שכל אחד מהם התמקד בניסויי האבקה על מיני צמחים שונים. כדי לטפל בבעיה זו, החוקרים איחדו את כל מאגרי המידע שהיו להם כבודדים למאגר נתונים חדש שהוא המחקר הנוכחי. הוא כולל נתונים מ -1528 ניסויים נפרדים, המייצגים 1392 אוכלוסיות צמחים ו -1174 מינים מ -143 משפחות צמחים וכל היבשות למעט אנטארקטיקה.
   הממצאים מראים כי ללא מאביקים, שליש ממיני הצמחים הפורחים לא ייצרו זרעים ומחציתם יסבלו מהפחתה של 80% או יותר בפריון. לכן, למרות שהפריון האוטומטי נפוץ, הוא בשום אופן לא מפצה באופן מלא על הפחתות בשירותי האבקה ברוב מיני הצמחים.
   מחקרים אחרונים מראים שמיני מאביקים רבים ירדו במספרים, וחלקם אף נכחדו. הממצא שלנו שמספר רב של מיני צמחי בר מסתמכים על מאביקים מראה כי ירידה במאביקים עלולה לגרום לשיבושים גדולים במערכות אקולוגיות טבעיות.
   אם יש פחות מאביקים בשטח, או אפילו רק שינוי במיני המאביקים, ניתן לצפות להשפעות על הצמחים, וכך פוגעים עוד יותר בבעלי חיים ובאדם, שזקוקים לצמחים אלה. כלומר המאבקים אינם חשובים רק לייצור היבול, אלא גם למגוון הביולוגי.
   עוד מציינים החוקרים שהיחס בין מאביקים למגוון הביולוגי הוא דו כיווני. לדוגמה: אם צמחים בעלי הפריה אוטונומית ישלטו על הנוף, אז מאביקים יושפעו לרעה, מכיוון שצמחים פוריים אוטומטיים נוטים לייצר פחות צוף ואבקנים.
   החוקרים מסכמים שכ -175,000 מיני צמחים – מחצית מכלל הצמחים הפורחים – מסתמכים ברובם או במלואם על מאביקים מהחי כדי לייצר זרעים וכך להתרבות. ירידה במאביקים עלולה לגרום לשיבושים גדולים במערכות האקולוגיות הטבעיות, כולל אובדן המגוון הביולוגי.
   http://www.sun.ac.za/english/Lists/news/DispForm.aspx?ID=8664
2. *** תוספת דצמבר 22
   על פי מחקר בראשות הרווארד T.H, האבקה לא מספקת הובילה לאובדן של 3-5% בייצור פירות, ירקות ואגוזים ולהערכה של 427,000 מקרי מוות מדי שנה מאיבוד צריכת מזון בריא ומחלות נלוות, כולל מחלות לב, שבץ, סוכרת וסוגי סרטן מסוימים. זהו המחקר הראשון שכימת את אגרת בריאות האדם של חוסר במאביקים פראיים על בריאות האדם.
   המחקר יפורסם בדצמבר 2022 בג'ורנל Environmental Health Perspectives.
   החוקרים מסבירים שחלק קריטי שחסר בדיון על המגוון הביולוגי היה היעדר קשרים ישירים לבריאות האדם ושמחקר זה קובע כי אובדן מאביקים כבר משפיע על הבריאות בקנה מידה עם גורמי סיכון בריאותיים עולמיים אחרים.
   החוקרים השתמשו במודל, שכלל עדויות אמפיריות מרשת של מאות חוות ברחבי אסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה הלטינית, שבדקו "פערי תפוקת מאביקים" עבור הגידולים החשובים ביותר תלויי מאביקים, כדי להראות כמה אובדן היבול נבע מהאבקה לא מספקת. לאחר מכן הם השתמשו במודל סיכון-מחלות עולמי כדי להעריך את ההשפעות הבריאותיות שיכולות להיות לשינויים בהאבקה על סיכונים תזונתיים ותמותה לפי מדינה. בנוסף, הם חישבו את אובדן הערך הכלכלי מאובדן האבקה בשלוש מדינות שנבחרו.
   החוקרים הגיעו להערכתם על ידי פנייה ראשונה לעבודה שפורסמה בג'ורנל Science ב-2016, שהעריכה שהפער בין חוות ממוצעות לאלה שמביאות הכי הרבה יבולים – נובע מהאבקה לא מספקת. מחקר זה עקב אחר 344 שדות של יבולים בהתאם ל-33 מאביקי חרקים ברחבי העולם, ומצא כי כרבע מפער היבול קשור ככל הנראה למאביקים שאבדו.
   על סמך הנתונים של 2016, הצוות העריך כי ירידה גלובלית של מאביקים גרמו לירידה של 4.7% מייצור הפירות והאגוזים ו-3.2% מהירקות. לאחר מכן הם עבדו כדי להתיר איך העולם היה נראה אם המאביקים האלה עדיין היו כאן. לאן תגיע התשואה הנוספת של פירות, אגוזים וירקות? איך זה ישפיע על המחירים? ולבסוף, כיצד תשפיע צריכת המזון האבוד על הבריאות הן ברחבי העולם והן בכל מדינה? החוקרים העריכו כיצד אכילת המזונות הבריאים הללו תועיל לבריאות, בהתבסס על מחקר אפידמיולוגי חזק שקשר בין צריכת פירות, ירקות ואגוזים גבוהה יותר לתמותה מופחתת ממחלות כרוניות רבות כמו מחלות לב, שבץ, סרטן וסוכרת.
   החוקרים לא רק מפרקים את ההשפעה של ירידת המאביקים בעולם, אלא גם ברמה הלאומית.
   מדינות בעלות הכנסה בינונית, כמו רוסיה, סין והודו, היו בין הנפגעות הקשות ביותר, במיוחד כאשר יש כבר נטייה גבוהה לתמותה עקב מחלות כרוניות, כמו סרטן, סוכרת או שבץ מוחי. מדינות עשירות היו חסינות יותר מפני ירידת המאביקים, מכיוון שרבות ממדינות אלו עדיין יכולות להרשות לעצמן פירות, ירקות ואגוזים גם אם המחירים עולים.
   באופן מפתיע, חלק מהאזורים שנפגעו הכי פחות מהידרדרות המאביקים הם אלו המושפעים ביותר מחוסר ביטחון תזונתי, כמו חלקים מאמריקה הלטינית ואפריקה שמדרום לסהרה.
   כמה מהמדינות שנפגעו הכי קשה בעולם, כוללות את אינדונזיה, וייטנאם ומיאנמר. בהן צריכת הפירות במדינות אלו ירדה ב-7-15% עקב ירידת המאביקים (הגבוהה מהממוצע העולמי).
   החוקרים מציינים שהתוצאות אולי נראות מפתיעות, אבל הן משקפות את הדינמיקה המורכבת של גורמים מאחורי מערכות מזון ואוכלוסיות אנושיות ברחבי העולם. רק עם סוג זה של מודלים בין-תחומיים נוכל לקבל תיקון טוב יותר של גודל הבעיה והשפעתה.
   https://news.mongabay.com/2023/02/pollinator-declines-linked-to-half-million-early-human-deaths-annually-study/

לי באופן אישי זה מאוד עצוב שהעולם מתעלם אפילו מהדברים שהם כן מצאו כחלק מהבעיות שגורמות למזון הטבעי שלנו להעלם..
ולא! מזון מהונדס גנטית זה לא פתרון! זה חלק גדול מהבעיה!!!
חקלאות אורגנית וברת קיימא.. כן!
להתנתק מהרשתות הגדולות.. כן!
לעבור לחקלאות מקומית שלא מרססת.. כן!
או לגדל לבד מה שאפשר.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים