שימוש קצר טווח של קורטיקוסטרואידים קשור לתופעות לוואי חמורות

תרופות קורטיקוסטרואידים נמצאות בשימוש נרחב לשלל מצבים כרוניים דלקתיים כמו מחלות אוטואימוניות (עור, עיכול, פרקים), דלקות בדרכי נשימה עליונות ותחתונות, אלרגיות, כאבים הקשורים לעמוד השדרה ועוד… ותופעות הלוואי שלהן ידועות ורבות…

עלייה בלחץ הדם, עלייה ברמת סוכר בדם, שיעור בפנים, אגירת נוזלים המובילה לעליה במשקל, ירידה ברמת החיסון, הפרעות במצב הרוח, הפרעות שינה, מצבים פסיכיאטריים שונים, סימני מתיחה בעור, הידללות עצם, עליה בסיכון לאוסטאופורוזיס, הפרעות גדילה אצל ילדים, קטרקט.
https://www.infomed.co.il/drugs/steroids/

השימוש בתרופות אלה נמצא בעליה גם במצבים אקוטיים ולתקופות קצרות לדוגמה כחלק מטיפול בקוביד-19

מחקר מסוג סקירה שפורסם ביולי 2020 בג'ורנל הרפואי Annals of Internal Medicine
המחקר כלל 2,623,327 מטופלים מטייוואן (אוכלוסיה שמונה 15.8 מיליון = 16.5% מכלל האוכלוסיה שקיבלו טיפול של קורטיקוסטרואידים) בגילאי 20-64 (גיל ממוצע 38), כאשר 85% מהם יוחסו כאנשים בריאים באופן כללי.
המחקר גילה קשר בין שימוש קצר טווח של קורטיקוסטרואידים לתופעות לוואי חמורות שמתרחשות אחרי ימים ספורים ועד חודש לאחר מתן התרופות. תופעות של דימומים במערכת העיכול, ספסיס/ אלח דם (תגובת יתר דלקתית שגורמת לפגיעה קשה באיברים פנימיים עד כדי קריסה) ולכשל לבבי.

המחקר הזה למעשה מחזק מחקר דומה שנעשה בארצות הברית ופורסם באפריל 2017 בכתב העת BMJ

מחקר חדש מדצמבר 20 בכתב העת PLOS Medicine בחן את הקשר למחלות לב וכלי דם במינון נמוך.
כדי לכמת את הסיכון הקרדיווסקולרי תלוי במינון גלוקוקורטיקואידי, החוקרים ניתחו רשומות רפואיות של 87,794 חולים שאובחנו עם 6 מחלות דלקתיות מתווכות חיסוניות שקיבלו טיפול מ 389 מרפאות ראשוניות בבריטניה בשנים 1998-2017. החוקרים מצאו כי עבור חולים המשתמשים בפחות מ -5 מיליגרם פרניזולון ליום, הסיכון המוחלט למחלות לב וכלי דם כמעט הוכפל בהשוואה לחולים שאינם משתמשים בגלוקו-קורטיקואידים (יחס סיכונים = 1.74). נמצא כי יחסי הסיכון המוגברים קשורים לכל המחלות הקרדיו-ווסקולריות שנמדדו, כולל פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב החריף, מחלת עורקים היקפית, מחלת כלי דם מוחיים ומפרצת אבי העורקים בבטן.

"בעבר האמינו כי נטילת 5 מ"ג גלוקוקורטיקואיד לאורך זמן הינה בטוחה, אך המחקר מציע כי גם לחולים הנוטלים מינונים נמוכים יש סיכון כפול לפתח מחלות לב וכלי דם"

https://guernseypress.com/news/uk-news/2020/12/03/low-steroid-doses-may-be-linked-to-increased-cardiovascular-disease-risk/

אני לא מאשים את הרופאים, בטח שלא רק אותם, כי אלה הכלים שיש להם!
אבל חברים… תקראו ותבדקו את ההשלכות ותהיו חלק בקבלת ההחלטות!
אם תרופה מעלה סיכון לזיהום ואלח דם… וזו הסיבה שלשמה ניתן אותו טיפול… זה אומר דרשני! משהו עקום פה!

אז מי יודע אם הטיפול התרופתי התומך הוא לא זה שהורג או החיידק שנרכש בבית החולים? ועדין קוביד-19 יירשם כסיבת המוות!

ראו גם:
פרדניזון – הורמון סינתטי נוגד דלקת ואלרגיה מעלה סיכון לסוכרת.
תרופות סטרואידיות נקשרו לשינויים במבנה ובנפח של החומר הלבן והאפור במוח.
הוויסות הצירקדי של תפקוד ההיפוקמפוס מופרע עם טיפול בקורטיקוסטרואידים.

*** תוספת מאי 25 – מה קורה בשימוש ארוך טווח?
במחקר שהוצג בקונגרס המשותף הראשון בין האיגוד האירופי לאנדוקרינולוגיה ילדים (ESPE) לאיגוד האירופי לאנדוקרינולוגיה (ESE) החוקרים בחנו 558,667 אנשים שהשתמשו בטבליות סטרואידים או סטרואידים בשאיפה במשך 3 חודשים עד 5 שנים, והשוו אותם לאנשים שטופלו רק בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs).
המחקר מצא שאנשים הנוטלים טבליות סטרואידים במשך יותר מ-3 חודשים נמצאים בסיכון גבוה פי 6 לאבחון אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה בהשוואה לאלו המטופלים בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות. בנוסף, הם נמצאים בסיכון גבוה יותר להתאשפז עקב אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה. וזה לא ש-NSAIDS בטוחות.

החוקרים מציינים ש"ההשפעה של קורטיקוסטרואידים על בלוטת יותרת המוח – הממוקמת במוח ומווסתת את הפרשת הקורטיזול של בלוטת יותרת הכליה – נבדקה בעבר, אך מחקרים על שכיחות אי ספיקת יותרת הכליה לאחר שימוש כרוני בקורטיקוסטרואידים דרך הפה ובשאיפה הם מועטים".

"הממצאים שלנו מראים שאפילו מינונים נמוכים של סטרואידים בשאיפה יכולים להוביל לאי ספיקת יותרת הכליה, בניגוד למה שאפשר היה לחשוב עד כה. יש להפיץ מידע זה באופן נרחב בקהילה הרפואית"

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים