כשנותנים לכל דבר שם הופכים אותו למיוחד. זה רק הוא ואין שני לו…
כשנותנים לכל דבר שם מאבדים לעתים את היכולת להתמקד…
אם לכל וירוס המכונה פתוגן יש שם, אז זה אומר שכל דבר שידענו קודם על וירוס צריך להיבדק שוב על הוירוס החדש.
זה בהחלט חשוב כדי להבין דברים, אבל לפעמים מפספסים את הברור מאליו, כי לבדוק את כל הדברים לוקח המון זמן ובינתיים חוסר הידיעה גורמת להרבה מאוד אנשים להכנס למקומות חשוכים, להכנס לחרדות ולעשות דברים שקובעים עבורם גם אם לא נכון להם ואף מזיק.
כשאני נשאל מה אני חושב על קורונה על ידי אדם שפגש אותי בפעם הראשונה. אני עונה, שקורונה זה פשוט עוד שם שניתן למשהו שהוא חלק מתהליך אקולוגי/ביולוגי כלומר חלק מאיתנו. אני אומר שנולדנו עם מערכת חיסון אחת שבמידה ומזהה פתוגן יש לה את כל הכלים לטפל בבעיה ולא משנה מה שמו של מייצר הבעיה (כביכול). מי הם האנשים ללא הכלים? אילו הם האנשים שנפגעו הכי הרבה מהתעשיות המזהמות (אוכל, מים, ריסוס, הדברה, אנרגיה, פארמה וכיוצא באלה).
מחקר מיוני 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי Cell בדק את השפעת המיקרוביום על חידק שקוראים לו כולרה, שטוענים שנדבקים בו 4 מיליון איש בשנה, מהמים שהוא גורם להרבה מאוד מקרי מוות.
החוקרים בדקו את המיקרוביום של אנשים מבנגלדש, שם הרבה מאוד אנשים סובלים מכולרה. הם אפילו מדגישים שמדובר כתוצאה ממזון ומים מזוהמים, סניטציה ירודה (ביוב והיגיינה בסיסית). והם רצו לראות האם וכיצד תנאי סטרס חיצוניים ותת תזונה משפיעים על היכולת של הגוף להתמודד עם החידק הספציפי הזה.
הממצאים הפתיעו אותם כי הם חשבו שיראו שיעורי זיהום גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות עם תנאי סטרס גבוהים, כאשר למעשה הממצאים הראו שהזיהום מושפע מהרכב המיקרוביום ולא מהמיקום והתנאים שבהם חיים.
הצוות גם גילה חיידק ידידותי בשם Blautia obeum, שמבטל את תנאי הסביבה שמאפשרים לכולרה לשגשג וליצור זיהום

החוקרים מבינים שהחיידק הזה הוא הפתרון לכולרה והם עכשי יחפשו את המזון שגורם לחיידקים הספציפיים האלה לשגשג ולהתרבות… והם היו גם מאוד רוצים שאת אותו הדבר יחפשו בקשר לקוביד-19.
https://news.ucr.edu/articles/2020/06/29/microbiome-confers-resistance-cholera
איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה