אנתוציאנינים ומחלות מטבוליות (סוכרת, השמנת יתר ומחלות לב וכלי דם)

אנתוציאנינים הם פוליפנולים מקבוצת הפלבנואידים (נוגדי חמצון), שהם פיגמנטים מסיסים במים בצבע כחול-אדום-סגול הנמצאים בפירות, ירקות ופקעות. למעלה מ-650 תרכובות אנתוציאנינים שונות זוהו עד כה, כאשר הנפוצות שבהן כוללות פלרגונידין (Pg), ציאנידין (Cy), דלפינידין (Dp) ועוד.

• מבין הפירות המובילים:
• סמבוק שחור (5430-to 1050 מ"ג/100 גרם)
• פטל טרי (2199.0 מ"ג/100 גרם).
• חמוציות (835.2 מ"ג/100 גרם).
• צ'וקברי (686.0 מ"ג/100 גרם).
• אוכמניות (534.2 מ"ג/100 גרם).
• פטל שחור (465.4 מ"ג/100 גרם).
• דובדבנים (344.9 מ"ג/100 גרם).
• דומדמניות שחורות (287.8 מ"ג/100 גרם).
• תותים (204.3 מ"ג/100).
• דומדמניות אדומות טריות (22.1 מ"ג/100 גרם).
• מבין הירקות המובילים:
• כרוב אדום (275.4 מ"ג/100 גרם).

האנתוצינינים ידועים בחשיבותם בהגנה על התאים מנזקים של מזהמים סביבתיים (ריסוס, קרינה ושאר תעשיות), הגנה על כלי הדם, הלב, המוח ועוד.

במחקר מסוג סקירה שפורסם ביוני 2020 בג'ורנל הרפואי Physiology and Biochemistry הראו את החשיבות והמכניזם של אנתוציאנינים בקשר למניעה וטיפול בסוכרת סוג 2 אבל לא רק.
תוצאות סקירה זו מראות כי לתרכובות אלה יש יכולת לעכב אנזימים שונים, והשפעה על מסלולים מטבולים של גלוקוז, כמו AMPK, ולכן ביכולתם למנוע ולטפל בסוכרת והפרעות קשורות אחרות, כמו היפרליפידמיה, עודף משקל, השמנת יתר וכלי לב וכלי דם.

***הערת שוליים
חלבון הAMPK חשוב לא רק בקשר לאנרגיה ולמטבוליזם. יש לו חשיבות רבה בכל הקשור באפיגנטיקה (עיצוב ביטוים של גנים, כלומר לא שינוי ה-DNA אלא חיזוק או החלשה של גנים).
לדוגמה במצב של סטרס בתאים על ידי קרינת UV ורמות גלוקוז נמוכות נמצא שה- AMPK נדד לגרעין התא והפעיל, על ידי שרשרת אירועים, שני גנים. אחד שהאט את קצב צמיחת התא עד שיעבור משבר האנרגיה והשני הוא גן הקשור בהרבה הליכים הקשורים לסוכרת ולהשמנה.
כלומר אותם אנתוציאנינים יכולים להשפיע לא רק על האדם שצורך אותם אלא גם על צאצאיו דרך אפיגנטיקה.
https://www.mpg.de/11397136/epigenetics-between-the-generations
https://science.sciencemag.org/content/357/6347/212

*** תוספת פברואר 23
לאנתוציאנינים בצמחים יש תכונות המפחיתות את הסיכון לסוכרת מסוג 2, מראה מאמר סקירה של היחידה למדעי המזון של אוניברסיטת Turku שבפינלנד. ממצאיו פורסמו בדצמבר 22 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry.
החוקרים מסבירים שהפיגמנטים האדומים, הסגולים והכחולים בפירות, ירקות ופקעות הנקראים אנתוציאנינים יכולים להפחית את הסיכון לסוכרת על ידי השפעה על חילוף החומרים האנרגטי, מיקרוביום המעי וויסות רמות דלקת.
מאמר הסקירה הנוכחי המשווה בין תוצאות המחקר בנושא מראה כי ההשפעה המיטיבה של אנתוציאנין על סוכרת מסוג 2 מוגברת אם האנתוציאנין עובר תהליך הנקרא אצילציה, כלומר מתווספת קבוצת acyl לחלקי הסוכר של האנתוציאנין.

כמות גדולה של אנתוציאנינים 'אציליים' ניתן למצוא בתפוחי אדמה סגולים, בטטות סגולות, צנוניות, גזר סגול וכרוב אדום, ואילו אוכמניות ותות עץ מכילים בעיקר אנתוציאנינים לא 'אציליים'. אנתוציאנינים אצילים נספגים בצורה גרועה בעיכול, אך יש להם תכונות פרהביוטיות ומפחיתים את הסיכון לסוכרת בצורה יעילה.
על פי החוקרים האנתוציאנינים ה'אציליים' הם נוגדי חמצון יעילים יותר מהאנתוציאנינים הלא 'אציליים' והם יכולים גם לשפר את מחסום המעי המאפשר ספיגת חומרי הזנה הדרושים. יתר על כן, האנתוציאנינים ה'אציליים' שומרים על הומאוסטזיס של מיקרוביוטה במעיים, מדכאים מסלולים פרו-דלקתיים ומווסתים את חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים.
החוקרים מוסיפים שאנתוציאנינים 'אציליים' עוברים בגופנו ממערכת העיכול העליונה אל המעי הגס, שם הם עוברים חילוף חומרים על ידי מיקרוביוטת המעיים. 'נשאי גלוקוז' מעורבים בספיגת אנתוציאנין, אך יש סוגים שונים שלהם עם השפעות שונות על הספיגה ועל האנזימים המעורבים בחילוף החומרים.
ולסיכום המחקר הזה הראה כי האנתוציאנינים השונים יכולים להשפיע על סוכרת מסוג 2 בדרכים שונות. ולכן – מיגוון!
https://www.utu.fi/en/news/press-release/purple-vegetables-and-tubers-have-antidiabetic-properties

*** תוספת מרץ 23
במחקר שפורסם במרץ 23 בג'ורנל Nutrition, Metabolism and Cardiovascular Diseases חוקרים העריכו את ההגנה הקרדיומטבולית (MetS) הניתנת על ידי פוליפנולים תזונתיים.
המחקר נערך בין אוגוסט 2017 לינואר 2018 וכלל 676 מבוגרים דנים שהשתתפו בניסוי התזונה הדנית, הסרטן ובריאות הדורות הבאים (DCH-NG-MAX). נתונים תזונתיים וקליניים הושגו באמצעות היזכרות תזונתית מקוונת בקו הבסיס, שישה חודשים ושנה.
הכלי המקוון היה מקושר למאגר המזון הלאומי של דנמרק וכלל 1,600 פריטי מזון. מקורות נתונים אחרים של מזון שנעשה בהם שימוש במחקר כללו את סוכנות המזון של שוודיה, טבלת הרכב המזון של McCance and Widdowson ומסד הנתונים myfood24. ניתוחים משניים בוצעו כדי להעריך הבדלים בין הקשרים לפי גיל, מין, הרגלי עישון והיסטוריה רפואית.
הנבחנים הותאמו ל-4 רבעונים (Q) כאשר הרביעי מציין את התפריט העשיר ביותר בפוליפנולים.
הגיל הממוצע של המשתתפים היה 44 שנים והצריכה הכוללת הממוצעת של פוליפנולים הייתה 1,368 מ"ג ליום, כאשר 12% מהאנשים סבלו מ-MetS בתחילת המחקר. בהשוואה ל-Q1, סך צריכת הפוליפנולים, הפלבנואידים והחומצה הפנולית הובילה לירידה של 50% בסבירות שלהם לפתח מחלה מטבולית.
צריכת פוליפנולים נמצאה גם בקורלציה הפוכה למדידות היקף המותניים.

*** תוספת אפריל 24
מאמר סקירה שפורסם באפריל 24 בכתב העת Nutrients מציג את סגולות האנטוציאנינים במגוון רחב של מודלים במניעת וטיפול במחלות קרדיומטבלויות:

1. השפעות על חילוף החומרים של פחמימות.
2. השפעות על חילוף החומרים של שומנים.
3. השפעות אנטי דלקתיות.
4. תכונות נוגדות חמצון.
5. השפעה על מסת גוף ושומן בטני.
6. השפעות על לחץ הדם.

העדויות המדעיות העדכניות מצביעות על כך שאנתוציאנינים הם דרך יעילה, זמינה וזולה למניעה וטיפול בהפרעות מטבוליות ובסיבוכיהן.
מידע זה עשוי לתרום לשינויים בהמלצות התזונתיות נגד השמנת יתר ומחלות לב וכלי דם ולהשלכותיהן האפשריות.
החוקרים (וגם אני) מבקשים להבין ולהתייחס לתפקידם של אנתוציאנינים בעת בחירה תזונתית.
החוקרים (וגם אני) מקווים שהסקירה הנוכחית תתרום לתיקון המלצות תזונתיות כדי להפחית את השכיחות של התסמונת המטבולית תוך שיפור הבריאות ואיכות החיים של אנשים..

*** תוספת ינואר 25 – פירות הסמבוק שניתנים בדרך כלל לבעיות הקשורות לחולשה חיסונית (שפעות, שיעול וכדומה) תומכים במטבוליזם ובמניעת סוכרת והשמנה.
מיץ סמבוק עשוי להיות כלי רב עוצמה לניהול משקל ולשיפור הבריאות המטבולית, על פי מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון סטייט, שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת Nutrients.
המחקר מצא ששתיית 12 אונקיות (340 מ"ל) של מיץ סמבוק מדי יום במשך שבוע גורמת לשינויים חיוביים במיקרוביום המעי ומשפרת את סבילות הגלוקוז ואת תהליך שריפת השומן וייצור אנרגיה תאית.
החוקרים בדקו את ההשפעות של סמבוק על הבריאות המטבולית בניסוי קליני אקראי מבוקר פלצבו עם 18 מבוגרים הסובלים מעודף משקל. המשתתפים צרכו מיץ סמבוק או פלצבו עם צבע וטעם דומים, שתוכננו במיוחד על ידי מעבדת חדשנות המזון של אוניברסיטת צפון קרוליינה, תוך שמירה על תזונה סטנדרטית.
בדיקות קליניות לאחר ההתערבות הראו כי למשתתפים שצרכו מיץ סמבוק הגדילו באופן משמעותי כמויות של חיידקי מעיים מועילים, כולל: Faecalibacterium, Ruminococcaceae, Bifidobacterium firmicutes ו-actinobacteria.
בנוסף לשינויים חיוביים אלה, התערבות הסמבוק הביאה לשיפור חילוף החומרים. התוצאות הראו כי מיץ הסמבוק הפחית את רמות הגלוקוז בדם של המשתתפים בממוצע של 24%, מה שמעיד על שיפור משמעותי ביכולת לעבד סוכרים בעקבות צריכת פחמימות.
בנוסף, התוצאות הציעו כי מיץ סמבוק יכול לשפר את יכולת הגוף לשרוף שומן. Vמשתתפים שקיבלו את מיץ הסמבוק הראו עלייה משמעותית בפירוק חומצות השומן, לאחר ארוחה עתירת פחמימות ובמהלך פעילות גופנית.
החוקרים מייחסים את ההשפעות החיוביות הללו לריכוז הגבוה של אנתוציאנינים בסמבוק. הם ציינו שריכוז האנתוציאנינים בסמבוק גבוה פי 4 מזה של פטל שחור (המופיע ברשימה שלמעלה).

*** תוספת יוני 25 – ציאנידין-3-גליקוזיד (C3G): נוגד חמצון רב עוצמה וידיד חיידקי המעי במלחמה בטרשת עורקים (AS)

טרשת עורקים היא מחלה דלקתית כרונית מתקדמת, המהווה גורם סיכון מרכזי למחלות לב וכלי דם, הנחשבות לגורם המוביל לתמותה ברחבי העולם. הפתולוגיה מאופיינת בשקיעת שומנים מחומצנים, הצטברות תאים דלקתיים ויצירת פלאק בדפנות העורקים, המובילה להיצרותם, ירידה בגמישותם ובסופו של דבר לאירועים קרדיווסקולריים חמורים.
יש צורך הולך וגובר באסטרטגיות טיפוליות עם פחות תופעות לוואי, ופוליפנולים טבעיים כמו C3G מציגים פוטנציאל מבטיח בהקשר זה.

סקירה שפורסמה ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, שופכת אור על מנגנוני הפעולה המורכבים והמבטיחים של ציאנידין-3-גליקוזיד (C3G) בהקשר למניעת טרשת עורקים. סקירה זו מדגישה את חשיבותם של פוליפנולים לא רק בזכות תכונותיהם הישירות, אלא גם בשל האינטראקציה המורכבת שלהם עם מיקרוביום המעי ומחזקת את ההבנה שחלק ניכר מהשפעתם המיטיבה מתרחש דרך ציר המעי, בדומה למנגנונים שנצפו גם באנתוציאנינים אחרים בהם הזמינות הביולוגית מוגבלת, והשפעתם ניכרת בעיקר דרך אינטראקציה עם מיקרוביום המעי.

ציאנידין-3-גליקוזיד (C3G): מהו ומה מקורו?
C3G הוא פלבנואיד מסיס במים, השייך למשפחת האנתוציאנינים – הפיגמנטים המעניקים צבע אדום, כחול וסגול לפירות וירקות. הוא נפוץ במיוחד במזונות כמו פירות יער (אוכמניות, פטל), דובדבנים, ירקות סגולים (כרוב סגול, חצילים), שעועית שחורה ויין אדום. C3G ידוע בתכונותיו הנוגדות חמצון, אנטי-דלקתיות ונוגדות יתר לחץ דם, המקנות לו תפקיד מפתח בהגנה על בריאות כלי הדם.

הסקירה מדגישה את יכולתו הייחודית של C3G לפעול בשני מישורים מרכזיים כנגד טרשת עורקים:

• השפעה אנטי-דלקתית ונוגדת חמצון ישירה:
  • C3G מפחית את ייצור ציטוקינים פרו-דלקתיים כמו TNF-α ו-IL-1β, המעורבים בתהליכי דלקת כרוניים בטרשת עורקים.
  • הוא מגן על תאי האנדותל (הציפוי הפנימי של כלי הדם) מפני נזק חמצוני ודלקתי, משפר את תפקודם ומשמר את ייצור תחמוצת החנקן (NO)' שחיוני להרחבת כלי דם, מניעת קרישת דם והצטברות תאים, ובכך תורם לשמירה על גמישות כלי הדם.
  • C3G אף משפר את פעילותם של אנזימים נוגדי חמצון טבעיים בגוף (כמו Nrf2/Ho-1) ומווסת את פעילותו של חלבון SIRT1, המעורב בהגנה על ה-DNA של תאי כלי הדם.
  • C3G מציג השפעה מווסתת על תאי שומן, כולל הפחתת דלקת הקשורה להשמנה, מה שחשוב לאור היותה של השמנה גורם סיכון משמעותי לטרשת עורקים. (המנגנון מוצג בתאור התמונה)

• אינטראקציה דו-כיוונית עם חיידקי המעי:
  • C3G פועל כפרה-ביוטיקה, כלומר, הוא מהווה מצע מזון לחיידקים מועילים במעי. הוא עובר פירוק אנזימטי על ידי חיידקי המעי, מה שמסייע לשגשוגם של חיידקים פרוביוטיים כמו ביפידובקטריה ולקטובצילוס. תהליך זה מוביל לייצור מוגבר של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA), כולל חומצה בוטירית. להן תכונות אנטי-דלקתיות חזקות, והן מפחיתות את פעילותם של מסלולי דלקת מרכזיים בגוף (כמו NF-κB).
  • מטבוליטים שנוצרים מפירוק ה-C3G על ידי חיידקי המעי, כגון חומצה פרוטוקטכואית (protocatechuic acid – PCA), הופכים לזמינים יותר ביולוגית ובעלי השפעה משופרת על הגנה על כלי הדם וויסות שומנים.
  • C3G ומטבוליטים אלו תורמים לשמירה על שלמות מחסום המעי, מפחיתים "מעי דולף" ובכך מצמצמים את חדירת חומרים פרו-דלקתיים למחזור הדם. מחקרים אף הראו כי C3G מסייע בשיקום מחסום המעי במצבי דלקת.

הסקירה הנוכחית מספקת עדות חזקה ופרטנית לכך שחלק ניכר מהיתרונות הבריאותיים של פוליפנולים נובע מהאינטראקציה המורכבת שלהם עם מיקרוביום המעי. היא מחזקת את המסר כי לא די רק בצריכת מזונות מבוססי צומח, אלא יש חשיבות מכרעת לאיכות המזונות הללו ולתוכנם ברכיבים ביו-אקטיביים כמו C3G.

הוספת מזונות עשירים ב-C3G לתזונה, כגון פירות יער כהים, היא אסטרטגיה תזונתית חשובה להפחתת דלקת, חיזוק המערכת החיסונית ושיפור תפקוד כלי הדם. המנגנונים הכפולים – הן הפעולה הישירה של C3G והן תרומתו לשיפור בריאות חיידקי המעי – ממחישים את הפוטנציאל הטיפולי של תזונה מגוונת ועשירה בפוליפנולים במניעה וטיפול במחלות קרדיו-מטבוליות.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים