נוירולוגים מאוניברסיטת פיטסבורג עקבו אחר מסלולי עצבים המחברים את המוח לקיבה, ומספקים מנגנון ביולוגי המסביר כיצד מתח יכול לעודד התפתחות כיב.
הממצאים, שפורסמו במאי 2020 בג'ורנל הרפואי PNAS, מראים בסיס מדעי להשפעת המוח על תפקוד האיברים.
עד כה, המחקר שבדק את האינטראקציה בין המיקרוביום למוח (gut-brain-axis) התמקד במידה רבה בהשפעת המיקרוביום על המוח. אבל זה לא חד כיווני – המוח משפיע גם על תפקודי המעי דרך המיקרוביום.
פבלוב, שכונן את המושג תגובה פבלובית, הדגים לפני שנים רבות כי מערכת העצבים המרכזית משתמשת בסימנים סביבתיים וניסיון/ זיכרון העבר בכדי לייצר תגובות המקדמות עיכול יעיל.
ד"ר פיטר סטריק, אחד החוקרים ומנהל מדעי במכון המוח ויו"ר הנוירוביולוגיה אמר שכבר מזמן ידוע שכל עלייה באבטלה והמתח הנלווה אליה מלווה בעלייה בשיעורי התמותה מכיב בקיבה.
כדי למצוא אזורים במוח השולטים במעיים, השתמשו בזן של נגיף כלבת כדי לעקוב אחר קשרים מהמוח לקיבה. לאחר שהוזרק לבטן של חולדה, ראו שהנגיף עשה את דרכו חזרה למוח על ידי קפיצה מנוירון לנוירון – תוך שימוש באותו טריק בו נגיף הכלבת משתמש כדי לחדור למוח לאחר שנכנס לגוף דרך ביס או שריטה וכך הם חשפו את אזורי המוח שהנגיף משפיע עליהם המפעילים שליטה על הקיבה.

לדוגמה 'אינסולה'.
האינסולה מעורבת במספר תהליכים ותפקודים מוחיים מורכבים, ביניהם: יצירת חוויות רגשיות, מודעות לסביבה ולתהליכים המתרחשים בגופנו, ויסות הומאוסטטי של הגוף, תהליכי תפיסה, שליטה מוטורית, תפקוד קוגניטיבי וחוויה בין-אישית. בהקשר לתפקודים אלו, האינסולה מעורבת גם במגוון של פסיכופתולוגיות.
הבטן שולחת מידע חושי לקליפת המוח, שמחזיר הוראות למעיים, המשמעות היא ש'רגשות הבטן 'שלנו בנויים לא רק מאותות שמקורם בבטן, אלא גם מכל ההשפעות האחרות על האינסולה, כמו חוויות עבר וידע קונטקסטואלי.
לעומת זאת, מסלולי המערכת הסימפטטית של מערכת העצבים המרכזית, עוקבים בעיקר מהבטן אל ה'אזור המוטורי העיקרי', ששולט על שרירי השלד שמניעים את הגוף, כדי להלחם או לרוץ…

לדוגמה, אם חיידק הליקובקטר פילורי מעורר בדרך כלל היווצרות כיב, זה יכול להיות מושפע גם ממתחים שמשפיעים על הרכב חומציות הקיבה דרך קליפת המוח, דבר שיביא לשגשוג אותם חיידקים = שינוי מיקרוביום וסביבה נוחה יותר לשגשוג חיידקים שנקראים מחוללי מחלות.
https://www.upmc.com/media/news/051820-pnas-brain-to-stomach
מתח/סטרס – מיקרוביום – כיב
ניהול מתחים, חיזוק המיקרוביום ותזונה מבוססת צומח מורידים את חומציות הקיבה ומונעים את הסימפטומים שמורידים את איכות החיים.
למידע נוסף לגבי צרבות והליקובקטר ופתרונות טבעיים אפשריים היכנסו.
לדרכים טבעיות לוויסות לחצים והורדת סטרס היכנסו.
איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה