נמצא המנגנון שמסביר מדוע אומפרזול (אומפרדקס) מעלה סיכון לדמנציה

ריפלוקס חומצי הוא כאשר חומצת הקיבה זורמת מהקיבה לכיוון הוושט, בדרך כלל לאחר ארוחה או בשכיבה. אנשים עם ריפלוקס חומצי עלולים לחוות צרבת וכיבים ולאורך זמן הם עלולים לפתח GERD, שעלולה להוביל גם לסרטן הוושט.
הטיפול העיקרי של הרפואה הוא מעכבי משאבת פרוטון (PPI) שמפחיתים את חומצת הקיבה על ידי מיקוד באנזימים שברירית הקיבה המייצרים חומצה זו.

צרבת הליקובקטר ואומפרדקס והפתרונות הטבעיים שניתן לעשות.

אצטילכולין הוא אחד מהנוירוטרנסמיטרים הנפוצים בגוף האדם. הוא נמצא בכל חלקי המוח, יש לו השפעות דרך הפעלת תת-סוגים שונים של קולטנים ניקוטיניים (Nicotinic), שגורמים לכיווץ של שרירים כאשר הם מופעלים וקולטנים מוסקריניים (Muscarinic), שאחראים על האפקטים הקוגניטיביים העיקריים כגון ריכוז, יכולת למידה וזיכרון לטווח קצר. ויש תרופות הנקראות אנטיכולינרגיות המוזכרות בפוסט שכתבתי בעבר בהקשר לדמנציה/ אלצהיימר ובעיות קוגנטיביות.

מחקר שפורסם במאי 2020 בג'ורנל הרפואי Alzheimer's & Dementia מצא שתרופות מעכבי משאבות הפרוטונים (PPI) ממשפחת אומפרזול (אומפרדקס) תרופה שניתנת למצבים של צרבות, כיבים, הליקובקטר, ריפלוקס וכולי. חוסמות את הפעילות של האנזים שנקרא כולין-אצטיל-טראנספראז (ChAT) שתפקידו לסנתז את הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין ושתפקידו הוזכר למעלה. כלומר נמצא מנגנון שבו אומפרדקס מעלה סיכון לדמנציה.

כלומר אומפרזול נכנס לרשימה הלא מכובדת של תרופות אנטיכולינרגיות שמעלות סיכון לבעיות קוגנטיביות לרבות דמנציה.

*** תוספת אוגוסט 23
מחקר חדש שפורסם באוגוסט 23 בכתב העת Neurology®, מציג גם הוא קשר בין תרופות PPI לדמנציה.
החוקרים מסבירים שמעכבי משאבת פרוטונים הם כלי שימושי לשליטה בריפלוקס חומצי, אולם שימוש ארוך טווח נקשר במחקרים קודמים לסיכון גבוה יותר לשבץ מוחי, שברים בעצמות ומחלת כליות כרונית. ומכיוון שחלק מהאנשים נוטלים את התרופות האלה נוטלים אותן באופן קבוע, הם החליטו לבדוק אם הן קשורות לסיכון גבוה יותר לדמנציה. ואכן הם מצאו סיכון גבוה יותר לדמנציה הקשור בשימוש ארוך טווח בתרופות אלו.
המחקר כלל 5,712 אנשים, בני 45 ומעלה, שלא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר. גילם הממוצע היה 75.
החוקרים קבעו אם המשתתפים נטלו תרופות ריפלוקס על ידי סקירת התרופות שלהם במהלך הביקורים ובשיחות טלפון שנתיות. מבין המשתתפים, 1,490 אנשים, או 26%, נטלו את התרופות הללו. לאחר מכן חולקו המשתתפים לארבע קבוצות על סמך האם לקחו את התרופות ולמשך כמה זמן: אנשים שלא נטלו את התרופות; אלה שנטלו את התרופות עד 2.8 שנים; אלה שלקחו אותם במשך 2.8 עד 4.4 שנים; ואנשים שלקחו אותם במשך יותר מ-4.4 שנים.
לאחר מכן עקבו אחר המשתתפים במשך חציון של 5.5 שנים. במהלך תקופה זו, 585 אנשים, או 10%, פיתחו דמנציה.
מתוך 4,222 אנשים שלא נטלו את התרופות, 415 אנשים פיתחו דמנציה, או 19 מקרים לכל 1,000 שנות אדם. שנות אדם מייצגות הן את מספר האנשים במחקר והן את משך הזמן שכל אדם נוכח במחקר. מתוך 497 אנשים שנטלו את התרופות במשך יותר מ-4.4 שנים, 58 אנשים פיתחו דמנציה.
לאחר התאמה לגורמים כמו גיל, מין וגזע, כמו גם לגורמים הקשורים לבריאות כמו לחץ דם גבוה וסוכרת, החוקרים גילו שלאנשים שלקחו PPI במשך יותר מ-4.4 שנים היו בסיכון גבוה ב-33% לפתח דמנציה מאשר אנשים שמעולם לא נטלו את התרופה.
https://www.aan.com/PressRoom/Home/PressRelease/5107

מחקרים נוספים המציגים קשר חלקם אף גבוה יותר:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36260313/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37178361/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26882076/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36045363/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36331350/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35170158/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33273636/

לדברים אחרים שתרופה זו נמצאה כמעלה סיכון היכנסו

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים