החשיבות של לידה נרתיקית

לידה טבעית היא כזו שהיונק עובר בסופו של דבר דרך הנרתיק.
העולם המודרני מציע היום לכל מי שרוצה, כלומר לפי הזמנה ולא כי ההריון נמצא בסיכון גבוה, ללדת בניתוח קיסרי.
שכיחות הניתוח הקיסרי גדלה בעולם בעשורים האחרונים. ארגון הבריאות העולמי מציע אמנם כי יש לבצע את ההליך בפחות מ- 15% מהלידות למניעת תחלואה ותמותה, אך השכיחות גבוהה יותר ברוב המדינות.

אני מבין את החשש שיש להריוניות מפני לידה. זה עובר מדור לדור כמו תורה שבעל פה, "בעצב תלדי בנים", "זה כואב", "זה יכאב" ו"זה סבל גדול".
אני באופן אישי מכיר גם סיפורים אחרים בלי סבל ובלי כאב, כי אפשר לנתב את המוח דרך דימיון מודרך ותת מודע, להגדרה אחרת ולפי בחירה. מי שלא מאמינה, אני מזמין אותה לחפש על שיטת קיי למשל…
אני לא בא בשפיטה, כי אינני אישה ולא חוויתי וגם לא אחווה לידה. מטרת הפוסט הזה היא להבין את החשיבות של לידה טבעית/ נרתיקית.

הקשר למיקרוביום והתפתחות מערכת החיסון

חשיפה לחיידקים בריאים –
מחקר שפורסם בנובמבר 18 בכתב העת Nature communications בהובלת חוקרים מלוקסמבורג מציג שכאשר ילד נולד בלידה נרתיקית, עוברים חיידקים חשובים מעוררי מערכת החיסון מהאם לתינוק, מה שיכול להסביר מדוע תינוקות שנולדו בקיסרי חשופים יותר למחלות הקשורות למערכת החיסון. הם מציינים שבני אדם נולדים ללא חיידקים, אבל מרגע לידתנו, חיידקים מכריעים מתחילים להתיישב סביב גופנו במקומות כמו הריאות, העור והמעי. מדענים חשדו זה מכבר שיש קשר בין תהליך זה לבריאותנו במהלך חיינו. חהמחקר הנוכחי חשף ראיות התומכות בחשד זה במחקר על יילודים, שמחציתם נולדו בניתוח קיסרי.
הם ראו שניתוח קיסרי מונע מחיידקים מסוימים, שבמהלך לידה נרתיקית מתקשרים עם המערכת החיסונית של התינוק, לעבור מהאם ליילוד.
החוקרים מציינים ש"הגירוי החיסוני בילדים שנולדו קיסרי נמוך בהרבה – או בגלל שהטריגרים החיידקיים נמצאים ברמות נמוכות בהרבה, או שחומרים חיידקיים אחרים מונעים את התרחשות התגובות החיסוניות הראשוניות הללו. זה עשוי להסביר מדוע, מבחינה אפידמיולוגית, ילדים שנולדו בניתוח קיסרי סובלים בתדירות גבוהה יותר ממחלות כרוניות הקשורות למערכת החיסון בהשוואה לתינוקות שנולדו נרתיקית". הצוות חושד כי ייתכן שמערכת החיסון של הילדים שנולדו בניתוח קיסרי עוברת דרך אחרת כבר משלב מוקדם.
החוקרים מציינים ש-31% מהתינוקות בלוקסמבורג נולדו בניתוח קיסרי ומגמת הלידה בניתוח קיסרי עולה בכל אירופה. ומבחינתם "כבר ברור שאסור להתערב חזק מדי בתהליך הלידה. יש ללדת תינוקות בניתוח קיסרי רק כאשר הדבר נחוץ מבחינה רפואית". אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שאנחנו כנראה מתערבים באופן מסיבי באינטראקציות הטבעיות בין בני אדם לחיידקים.

סביבת בית החולים –
במחקר שפורסם בספטמבר 2019 בג'ורנל הרפואי nature, בחנו דגימות צואה של תינוקות שעברו ניתוח קיסרי לעומת ניתוח וגינלי והחוקרים ראו שהתינוקות שנולדו בלידה רגילה (וגינלית) קיבלו את מרבית חיידקי המעי שלהם מנרתיק אימם, ואילו אצל התינוקות שנולדו בקיסרי נמצא שהם לא קיבלו חיידקים מאימם אלא חיידקים המקושרים לסביבת בית החולים, וזה בטח שלא דבר חיובי, ולכן עוד מוסיפים הרבה פעמים בלידות כאלה אנטיביוטיקה מראש, דבר שהורס גם את הטוב שהיה אם היה…

המחקר הזה מסביר למעשה מחקרים קודמים שהראו השפעה בין היעדר חשיפה לחיידקים מסוימים בתחילת החיים לבין מחלות אוטואימוניות כמו אסתמה, אלרגיות וסוכרת.

החשיבות של המיקרוביום בהגנה החיסונית בבני אדם היא ידועה, אולם חשיבותה אצל התינוקות היא בגדר קריטי… כי אין להם הגנה מלבד מה שהאם נותנת אם דרך ההנקה ואם דרך הנרתיק… ולמגוון החיידקים גם חשיבות רבה!

מגוון המיקרוביום –
במחקר שפורסם באפריל 2020 בג'ורנל הרפואי Royal Society Open Science מראים את החשיבות של המיקרוביום והמגוון שהתינוק מקבל בלידה וגינלית לעומת קיסרית.
המחקר הספציפי הזה הישווה גם בין מגוון החיידקים אצל הריוניות שונות והראה שלמגוון של האם תיתכן השפעה עתידית על בריאות היילוד לדוגמה במצבים של מחלות מטבוליות כמו סוכרת והשמנת יתר ואלרגיות למזון.. כי למגוון החיידקי חשיבות גם בדברים אלה (מטבוליזם של סוכרים ושומנים ואפילו אלרגיות למזון. כלומר לא רק לידה נרתיקית משפיעה על היילוד, אלא גם המצב הבריאותי של ההריונית.
ישנה עוד חשיבות במעבר של התינוק דרך הנרתיק וזה תהליך הסחיטה של מי השפיר מהריאות.
לצערי גם בתחום הלידות יש מניעים כספיים (בתי חולים מקבלים הרבה כסף עבור לידה) וזה משפיע הרבה פעמים על ההמלצה/התאמה של בית החולים לסוג הלידה הנכונה של ההריונית הבריאה.
ניתוח קיסרי, מבחינת הרפואה הוא בטוח ועם סיכונים נמוכים ואולי גם מעלה את אחוזי ההצלחה של בית החולים. דבר שיכול להשפיע על בחירת היולדת בבית חולים זה או אחר…

*** תוספת נובמבר 20 – אסתמה
במחקר שפורסם בנובמבר 20 בג'ורנל Science Translational Medicine החוקרים לקחו מידע ממחקרים תצפיתיים Copenhagen Prospective Studies on Asthma in Childhood 2010 קבוצת החוקרים ניתחו את ההשפעות של מצב הלידה על המיקרוביום במעיים בנקודות זמן מרובות בשנה הראשונה לחייהם ובדקו האם הפרעות במיקרוביום יכולות להסביר את הסיכון הקשור למצב לידה לפתח אסתמה במהלך הילדות.
הם מצאו שקיים סיכון מוגבר לאסתמה אצל ילדים שנולדו בניתוח קיסרי במיוחד אם לא חל שינוי בהרכב המיקרוביום מגיל שנה הן במגוון והן בכמות. כלומר הם טוענים שישנה אפשרות למנוע את היווצרות האסתמה והאלרגיות ובתנאי שהמיקרוביום יתרחב וישגשג.
*** החוקרים לא ציינו כיצד המיקרוביום השתנה, אני יכול להעריך שהנקה וחשיפה לטבע הועילה ושימוש חוזר באנטיביוטיקה מרע… ידוע שתינוקות קיסריים מקבלים אנטיביוטיקה כברירת מחדל. ואולי קשור גם לרמת החשיפה למזהמים אחרים (PFASs) שהתינוק נחשף דרך הנקה ומגע עם משטחים וחפצים.

*** תוספת נובמבר 21 – מיקרוביום והתזונה האימהית
מחקר שפורסם בנובמבר 21 בכתב העת Nature Communications מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מרילנד הראה שמיקרוביום נרתיק לא בריא באמהות הרות בשילוב עם תזונה לא בריאה תרמו להגברת המוות של צאצאים עכברים ולשינוי בהתפתחות של התינוקות ששרדו.
החוקרים קיזזו את מקרי המוות הללו מהמיקרוביום הנרתיק הלא בריא על ידי מתן תזונה בריאה יותר לאמהות. החוקרים אומרים שהממצאים שלהם יכולים לרמוז שהתערבויות פשוטות, כמו גישה לתזונה עשירה בפירות וירקות המכילים סיבים, עשויות לסייע לנטרל חלק מההשפעות המזיקות על תינוקות אנושיים שמיקרוביום לא בריא עשוי ליצור – במיוחד באוכלוסיות פגיעות.
החוקרים מציינים שכאשר תינוקות עוברים בתעלת הלידה, הם נחשפים למיקרוביום הנרתיק של אמם, שם עורם מצופה והם בולעים את החיידקים הראשונים שלהם מחוץ לרחם הסטרילי.
נשים עם מחלות כרוניות מסוימות, כמו סוכרת או לחץ דם גבוה, ואלו בשכונות דלי משאבים עם גישה מוגבלת לטיפול רפואי ותזונה, נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות במיקרוביום נרתיקי לא בריא.
עוד אומרים החוקרים שידוע שמה שבריא לאמא בריא להתפתחות המוח של התינוק, ובצד השני מתח תורם לסיכון למחלה.
לפני מספר שנים, מעבדת בייל הראתה שלגורי עכברים שנולדו בחתך קיסרי וקיבלו מיקרוביום נרתיקי מאמהות עכברים לחוצות היו הבדלים באופן ההתפתחות של המוח שלהם וכיצד הם הגיבו ללחץ מאוחר יותר בסביבתם בהשוואה לאותם גורים שקיבלו מיקרוביום ללא לחץ אימהי.
עבודה על המיקרוביום הנרתיק האנושי, גילתה שמיקרוביום נרתיקי אנושי מתחלק לחמש קבוצות שונות המבוססות על החיידקים הגרים. עם ארבע וריאציות בריאות, וקבוצה אחת 'לא בריאה'.
צוות המחקר רצה לדעת אם המיקרוביום בנרתיק הלא בריא הזה עלול להשפיע על התפתחות התינוק ותוצאות הלידה, בדומה למחקרים קודמים בעכברים שלהם.
הם בדקו את הרעיון הזה על ידי שימוש בדגימות מיקרוביום נרתיקי מנשים הרות במודל העכבר שלהם בחתך הקיסרי. ראשית, הם מרחו דגימות חיידקים בריאות או לא בריאות לתוך הנרתיק של העכבר כדי ליצור מחדש את סביבת ההריון. לאחר מכן, הגורים שנולדו דרך חתך קיסרי בלעו את אותם מיקרוביומים נרתיקיים המחקים חשיפה ללידה נרתיקית. החוקרים חקרו אילו גנים הופעלו וכיבו במוחם של הגורים כדי לראות כיצד החיידקים הנרתיקיים של האמהות משפיעים על התפתחות הגורים שלהם. הם גילו שלגורים הללו היתה הפעלה ופיתוח מוקדם של מערכת החיסון שלהם.
לאחר מכן, כדי ליצור מודל מדויק יותר של אוכלוסייה פגיעה ודלת משאבים, החוקרים חזרו על המחקר, אך הוסיפו את גורם הסיכון של טרום סוכרת והשמנת יתר על ידי החלפת המאכל הבריא דל שומן ועשיר בסיבים בדרך כלל של העכברה ההרה במאכל עתיר שומן לא בריא. דיאטה דלת סיבים. 60 אחוז מגורי העכברים שנחשפו למיקרוביום הלא בריא של האדם והוזנו בתזונה הלא בריאה מתו תוך 48 שעות מהלידה. עם זאת, עם אותה חשיפה למיקרוביום אך בתזונה בריאה עשירה בסיבים, שיעור התמותה ירד ביותר ממחצית.
הסיבה לכך היא שסיבים מסיסים, כמו אלה שנמצאים בפירות וירקות, מתסיסים במעיים, ומאפשרים לחיידקים לייצר חומצות שומן קצרות שרשרת, הדרושות להתפתחות המוח של התינוק והן גם תרופות אנטי דלקתיות יעילות עבור אמא.
החוקרים מסכמים שהרכב המיקרוביום בנרתיק הוביל לשינויים דרמטיים במוח באמצעות התפתחות מערכת החיסון של העובר, ונראה שמערכת החיסון הפעילה הזו מגבירה את הסיכון לתמותת תינוקות. בבני אדם ראינו את הקשרים האלה עם מיקרוביום נרתיקי לא בריא, אבל עכשיו העבודה הזו מאפשרת לנו ליצור את הקשרים האלה ולזהות את המנגנונים שבסופו של דבר משפיעים על תוצאות ההריון, אולי כסמנים ביולוגיים חדשים שיכולים לשמש בזיהוי נשים בסיכון.
https://www.medschool.umaryland.edu/news/2022/Microbiome-of-Mothers-Vagina-May-Affect-Infant-Mortality-Risk-and-Babys-Development-.html

*** תוספת נובמבר 24 – התפתחות המיקרוביום ורווחה כללית
מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, שכלל כמעט 1,000 דגימות צואה של תינוקות ומטא נתונים מקיפים על אורח חיים, בריאות התינוקות ובריאות ההורים שלהם, ופורסם בספטמבר 24 בכתב העת  Nature Communications, מציג את החשיבות של התפתחות המקרוביום של היילוד בעיצוב הבריאות העתידית ארוכת הטווח שלו והפחתת הסיכון למחלות אלרגיות, עודף משקל וזיהומים בדרכי הנשימה.

החוקרים יצרו אינדקס רווחה של מיקרוביום המבוסס על מסלולי התפתחות בריאים, אשר מנבא את הבריאות הכללית במהלך חמש השנים הראשונות לחייו.
השבועות הראשונים לחיים הם חיוניים להתפתחות המיקרוביום, כאשר מסלולים מוקדמים קשורים קשר הדוק לבריאות מאוחרת יותר. זוהה מסלול חיידקי מעיים טבעי ובריא, המאופיין בשפע יחסי גבוה של Bifidobacterium המהווה אינדיקטור מרכזי לרווחת המיקרוביום של ​​המעיים במהלך השנתיים הראשונות לחיים ו-Bacteroides שנקשרו להשפעות חיוביות על התפתחות עצבית. 2 אוכלוסויות אלה ידועות במיוחד בייצור לחומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs). שני הסוגים הללו נמצאו ברמות נמוכות בהרבה במהלך ניתוח קיסרי ושימוש באנטיביוטיקה.
החוקרים מציינים גם את הזנים Lactobacillus, Roseburia, Anaerobutyricum ו-Eubacterium spp כאינדיקטורים המעידים על בריאות טובה.
עוד החוקרים מציינים שהנקה בלעדית אינה מספיקה בשיקום המיקרוביום של ​​המעיים של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי. חלב אם אינו מקור מספיק לחיידקי מעיים לתינוק, אלא מקדם את הצמיחה של חיידקים שהתינוק מקבל במהלך הלידה הנרתיקית. כלומר זה השילוב של השניים.

החוקרים גם מציינים שמיקרוביום המעיים של תינוקות שניזונים מפורמולה הוכחה כמציגה פעילות מוגברת של הורדת ריר הקשורה למחסום מעיים מוחלש (מעי דליף) ושתינוקות שנגמלו מחלב אם מיד עם כניסת המזון המוצק חוו ירידה באינדקס החיידקי הבריא (MWI), מה שמצביע על כך שהמשך הנקה במהלך השנה הראשונה עשוי לעזור למיקרוביום של ​​המעי להסתגל לתזונה החדשה.
החוקרים מציגים גם שאחים התגלו כאחד הגורמים המשפיעים ביותר התומכים בהתפתחות מיקרוביום בריא. נראה שההשפעה המוקדמת של אחים נוצרה באמצעות העברה אימהית של Bifidobacterium. התוצאות מצביעות על כך שאחים מתחילים להשפיע ישירות על מיקרוביום המעיים של תינוקות לאחר 6 החודשים הראשונים.

הממצאים מדגישים את חשיבות המיקרוביום של ​​המעי כחלק מההתפתחות הפיזיולוגית של התינוק. הם גם מצביעים על כך שרצף המיקרוביום במעיים הוא לא רק צפוי אלא גם ניתן לעיבוד. משמעות הדבר היא שהתערבויות מוקדמות וחשיפות יכולות להשפיע באופן משמעותי על בריאות המעיים.
הבנת התפתחות המיקרוביום יכולה לעזור לזהות תינוקות בסיכון לבעיות בריאות עתידיות וישנה גם האפשרות לעצב את בריאות המעיים באמצעות בחירות הקשורות לצורת הלידה ולתזונה.
https://www.helsinki.fi/en/news/metabolism/shaping-future-health-how-infant-gut-microbiota-development-matters

*** תוספת יולי 25 – ניתוח קיסרי וסיכון ללוקמיה בילדות

סקירת העדויות המדעיות לגבי הקשר בין אופן הלידה לבריאות הילד ממשיכה להצטבר. מחקר עוקבה שוודי רחב היקף, שפורסם ביולי 25 בכתב העת International Journal of Cancer, שופך אור נוסף על היבט מדאיג: הקשר בין ניתוח קיסרי מתוכנן לבין סיכון מוגבר ללוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL) בילדות.

החוקרים מסבירים ש סרטן ALL היא צורת סרטן הדם השכיחה ביותר בילדות, ועל פי מחקרים קודמים, היא נובעת ככל הנראה מהתפתחות לא תקינה של המערכת החיסונית ותגובות חיסוניות חריגות לזיהומים. בעוד שמחקרים קודמים הצביעו על קשר בין ניתוח קיסרי למחלות נוספות הקשורות למערכת החיסון כמו אסתמה, אלרגיות וסוכרת סוג 1, המחקר הנוכחי התמקד ב-ALL מכיוון שזו הלוקמיה היחידה שנמצאו לגביה עדויות לקשר לניתוח קיסרי, בניגוד לסוגי לוקמיה אחרים. התמקדות זו אפשרה לחוקרים להעמיק ולהבהיר את הקשר, תוך בחינת מנגנונים ביולוגיים ספציפיים המשותפים גם למחלות חיסוניות אחרות.
ממצאי המחקר הראו סיכון מוגבר של 21% ל-ALL בקרב ילדים שנולדו בניתוח קיסרי מתוכנן בהשוואה ללידה וגינלית. סיכון זה היה מובהק במיוחד עבור סוג נפוץ ספציפי יותר (B-cell precursor) – סיכון מוגבר של 29%.
המחקר גם מצא שהסיכון המוגבר נצפה בעיקר בקרב בנים, ובילדים שאובחנו עם ALL בגיל צעיר (עד גיל 5).
החוקרים מדגישים שבניגוד לחששות קודמים שגורמים רפואיים לאם או להיריון הם אלה שמעלים את הסיכון (ולא הניתוח עצמו), מחקר זה מצא שהקשר נותר יציב וחזק גם לאחר התחשבות מקיפה בגורמים אלה.
ממצאי המחקר מחזקים את התיאוריות שהוצגו קודם לכן במאמר זה לגבי החשיבות של לידה נרתיקית בהתפתחות מערכת החיסון:
חשיפה מיקרוביאלית שונה: תינוקות בלידה נרתיקית נחשפים למיקרוביוטה הייחודית של תעלת הלידה של האם, שהיא חיונית להתיישבות ראשונית של חיידקים במעיים ובאתרים אחרים. בניתוח קיסרי מתוכנן, חשיפה זו נמנעת, והתינוק רוכש מיקרוביוטה ממקורות אחרים (כמו עור האם או סביבת בית החולים), שעשויה להיות פחות תורמת להתפתחות חיסונית אופטימלית.
השפעת הורמוני הדחק של הלידה: הלידה הווגינלית מלווה בתגובת דחק פיזיולוגית אצל התינוק, הכוללת שחרור הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין. הורמונים אלו ידועים כמעורבים בוויסות המערכת החיסונית ועשויים למלא תפקיד בהדברת תאים חריגים (כולל תאים טרום-לוקמיים) שעשויים להיווצר עוד ברחם. היעדר תגובה הורמונלית זו בניתוח קיסרי מתוכנן עלול להותיר את התינוק פגיע יותר.

מחקר זה מוסיף נדבך קריטי להבנה שלנו על ההשלכות ארוכות הטווח של אופן הלידה על בריאות הילד. הוא מחזק את הטיעון כי ללידה נרתיקית יש תפקיד מכריע בהתפתחות בריאה של מערכת החיסון, מעבר למחלות כרוניות כמו אסתמה ואלרגיות, ומשליך גם על הסיכון למחלות קשות יותר כמו לוקמיה. הממצאים מדגישים את הצורך להמשיך ולבחון את מדיניות הניתוחים הקיסריים שאינם הכרחיים מבחינה רפואית, ולשקול את ההשלכות הפוטנציאליות על בריאות הדור הבא.

מוזמנות/ים לקרוא גם "ניתוח קיסרי מעלה סיכון לסוכרת בבגרות".

למאמר המרכז על חשיבות ההנקה לתינוק ולאם המניקה היכנסו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים