גלוטן הוא האויב מספר 1 עבור אלה עם צליאק, וקשה להימנע ממנו. פרקים של מחלה אוטואימונית כרונית זו יכולים להיגרם על ידי בליעת גלוטן, חלבון מפתח בחיטה ועוד כמה דגנים.
לבני אדם יש סוגים רבים של חיידקים החיים במערכת העיכול שלהם, אך אלו עם מחלת הצליאק מכילים מגוון קטן יותר של חיידקים טובים. וגם אם הם מקפידים על דיאטה נטולת גלוטן, הם בדרך כלל לא מצליחים להקים מחדש מיקרוביום אידיאלי במעיים בעצמם. בפרט, רמות החיידקים במשפחת הביפידובקטריה נמוכות יותר באנשים הסובלים מהמצב מאשר אנשים בריאים.
צוות של מדענים מהמכון Institute of Biosciences שבברזיל בחנו כיצד ניתן להשתמש בחיידקי מעיים, במיוחד ביפידובקטריה, כטיפול. הם פירסמו את תוצאות ניסויי המעבדה במרץ 20 בג'ורנל הרפואי ACS Publications.
החוקרים הפיקו חלבוני גלוטן מקמח חיטה וטיפחו ארבעה זנים ממשפחת הביפידובקטריה, גם בנפרד וגם בקבוצה אחת גדולה בסביבת מעיים מלאכותית. הם ראו שחיידקים מסוג B. longum קצצו את חלבוני הגלוטן לרסיסים רבים, בהשוואה לזנים האחרים ולתערובת של כל ארבעת הזנים.
בהמשך, הצוות ניתח את התגובות הציטוטוקסיות והדלקתיות לפפטידים השונים, ומצא שאלו מזן B. longum גרמו לפחות נזק לתאי מעיים בצלחות פטרי. תוצאות אלו מסמנות את הזיהוי הראשון של פפטידים ספציפיים שמקורם בגלוטן שנוצרו ישירות מחלבוני גלוטן שלמים על ידי פעילות Bifidobacteria ואת התגובות האימונולוגיות אליהם על ידי תאים אנושיים. התוצאות הללו על פי החוקרים סוללות את הדרך לטיפולים חדשים ותוצאות טובות יותר של המטופלים.
https://www.acs.org/pressroom/presspacs/2020/acs-presspac-april-15-2020/how-probiotic-bifidobacteria-could-help-celiac-disease-patients.html

למחקר הזה 2 משמעויות: באחת היא שפרוביוטיקה שמכילה את השרשרת ביפידום לונגום יכולה לסייע לאנשים עם רגישות לגלוטן, במניעת תהליכי דלקת מעי. והשניה היא שגלוטן הוא חלבון שיכול לייצר בעיות אצל כולם גם אם חיידקים אלה נמצאים במעיים.
את זה ניתן להבין מהביטוי "caused the least harm", כלומר גרמו להכי פחות נזק, כלומר עדין קיים נזק!
מחקרים נוספים שמציגים שיפור של מתן פרוביוטיקה לחולי צליאק [1][2][3][4][5][6].
איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה