ויטמין די – מכניזם כנגד וירוסים לרבות שפעת וקוביד-19… חובה לכל תסמין נשימתי

האם שמעתם על המושג "סערת ציטוקינים"?
מדובר בתגובה חיסונית סוערת ביותר, המובילה לשרשרת תהליכים הרסניים בגוף – ולמוות, בתגובה לזיהום.
בכתבה הבאה מ-Ynet ד"ר איתי גל מתאר בצורה מאוד יפה מה קורה באופן כללי כאשר וירוס חודר לגוף ומה קורה באותו הקשר עם וירוס הקורונה.

התא שאליו חדרו חלקיקי הנגיף מתחילים לייצר עבורו חלקיקים חדשים. מתוך התא הזה, שעומד או-טו-טו לגווע, פורצים החוצה מאות נגיפים, הנכונים לתקוף תאים בריאים נוספים, להרוג אותם ולשכפל את עצמם.
עם פלישת הנגיפים מזעיק הגוף את תאי הדם הלבנים. תחילה מגיעים לקו-האש המקרופאגים, ומאותתים לתאי T להגיע. תאי ה-T הקטלניים עוזבים את בלוטות הלימפה, נעים אל עבר התא הנגוע בנגיף ומשמידים אותו.
באותו זמן תאי ה-B מתחילים להתרבות וליצור נוגדנים. אלפי נוגדנים חדשים נשפכים אל זרם הדם ומתכווננים על הנגיפים שפלשו. חלקם הופכים את הנגיפים ל"טעימים" עבור המקרופאגים, הטורפים את התאים הנגועים, ועבור תאי ה-T, המשמידים את התאים הנגועים. נוגדנים אחרים ייצרו מערכת זיכרון, שתהפוך את ההדבקה הבאה באותו נגיף למחלה ללא תסמינים (אסימפטומטית) או למחלה קצרה וקלה הרבה יותר.
 
נגיף הקורונה, כך מסתבר ממחקרים שנעשו עד כה, גורם ל"סערת ציטוקינים". הוא מעורר הפרשה מוגברת ביותר של אותם מתווכים דלקתיים, ואלה גורמים לגיוס אדיר של תאי מערכת החיסון הנוהרים לאזור ההדבקה. תפקידם: להרוג את נגיף הקורונה במלחמה "עקובה מדם". אלא שהנגיף כבר חדר לתאי הגוף, במטרה להשתכפל ולהתרבות.

אז השוני כאן, הוא שבמקרים מסוימים הגוף מגיב בצורה קיצונית הרבה יותר לאותו וירוס וזה גורם לקשיי נשימה וקריסה של הריאות והלב…

תאי הדם הלבנים, של מערכת החיסון שלנו, מתחילים בפעולה, מפרישים חומרים הגורמים להרס רב בתאים הנגועים. חלק מההרס הזה גורם לאי ספיקת ריאות ולהופעה של תמט בנאדיות הריאה ולהיווצרות נוזלים וחלבונים בתוכם. נאדיות הריאה הן אותם בלונים זעירים שדרכם מתבצע חילופי הגזים בריאות – החמצן נקלט והפחמן הדו חמצני משתחרר. 
סערת הציטוקינים, גורמת גם להרחבת כלי דם, כדי להזרים לכל הגוף עוד ועוד תאים של מערכת החיסון שנועדו לכאורה להילחם בנגיף הקורונה. אלא שההפעלה ביתר של הציטוקינים, גורמת להרחבה מרובה מדי של אותם כלי דם, מה שמוביל לירידת לחץ דם. הלב מנסה לפצות על כך, מגביר את התפוקה שלו, אך גם הוא בשלב מסוים כבר אינו עומד בעומס הרב.

שאלות שלא קיבלו תשובה:
מדוע זה קורה דווקא עם נגיף הקורונה?
מה קורה בגוף, של אותם אנשים שסובלים הכי הרבה? האם חסר להם משהו? האם יש להם עודף של משהו?
מדוע ישנם מצבים שמתחילים בסימפטומים קלים ולפתע החמרה תלולה?

אני חושב שאת חלק מהתשובות ניתן למצוא במחקר שפורסם באפריל 2020 בג'ורנל הרפואי Nutrients שמציג את המכניזם של ויטמין די ואת היכולת שלו לשפר חולי הקשור לשפעת ולקורונה – 19 בצורה מאוד יפה ומגובה:

  • ויטמין די מוריד סיכון לצינון/התקררות ב-3 צורות עיקריות – תחזוקה של צמתים בצורה כזו שהמזהמים לא יוכלו לעבור ממקום אחד לאחר, חסינות טבעית ומערכת החיסון הלומדת (אדפטיבית), זו שמייצרת זיכרון והגנה טבעית כאשר אותו וירוס תוקף שוב.
  • חיזוק מערכת החיסון המולדת שאחראית על זיהוי גורם זר או עצמי, וניהול תהליכי דלקת כאשר מזהה גורם זר… בתוכה נכללים גם מחסומים כגון עור וריריות, תאי T (בולענים והורגים) ולהם פפטידים אנטימיקרוביאליים.
  • ויטמין די מפחית סערת ציטוקינים.
  • רמות ויטמין די בדם יורדות עם השנים. זה מסביר מדוע זה קורה יותר אצל מבוגרים.
  • תוסף של ויטמין די משפר את הביטוי של גנים הקשורים לנוגדי החמצון גלוטתיון, שיודע לחזר נוגדי חמצון אחרים (A,C,E) אחרי שהם התחברו עם רדיקלים חופשיים. ובכך להעצים את היכולת להתמודד עם עקה חמצונית. וזה מתקשר גם לעובדה שזיהום אוויר (רדיקלים חופשיים) הוא גורם קריטי לתמותה.

האם מישהו בודק רמות ויטמין די בדם?
האם מישהו בודק רמות ויטמין סי בדם?

ויטמין די מונע סערת ציטוקינים !!!

*** תוספת אפריל 20
אם מישהו חושב שבישראל לא מודעים לחשיבות של ויטמין די בקשר… אז מודעים גם מודעים!!!
אמנם באיחור קל מארצות הברית שם כבר הומלץ ב-23.03.20 חוקרים מאוניברסיטת ירושלים יצאו במסמך משלהם... המסמך הינו סיקור תזונתי – ויטמין די כצעד מניעתי להתמודדות עם מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה.
הסיקור זכה לתמיכה מצד מומחים בתחום מהארץ ומחו"ל והוצג בפני אגף התזונה במשרד הבריאות!

האם נתקלתם במישהו במשרד הבריאות ובתקשורת שממליץ על ויטמין די? האם מישהו במשרד הבריאות המליץ להחשף לשמש, לצאת לטבע? או שאולי הפוך?!

*** תוספת יולי 20
במחקר מיולי 2020 תוצרת ישראל (אוניברסיטצת בר אילן) שפורסם בג'ורנל הרפואי FEBS השתתפו 7,807 ממבוטחי "לאומית" שביצעו בדיקת מטוש במארס ובאפריל ושהיה עבורם רישום של רמות ויטמין D. מתוכם 10.1% (782) אובחנו כחיוביים לקורונה. המטופלים שנדבקו בנגיף הציגו רמת ויטמין D בדם נמוכה באופן משמעותי מאשר אצל אלה שלא נדבקו.
נמצא בו כי מי שסבלו ממחסור בויטמין D – רמה נמוכה של 25 (OH) היו בסיכון גבוה כדי פי 1.45 להידבקות בקורונה ובסיכון גבוה פי 2 לאשפוז, בהשוואה למי שרמת ויטמין D בגופם תקינה. בקרב בני 50 ומעלה נקשר מחסור זה עם אשפוז.
ממצאי המחקר תומכים בטיעון שמחסור בויטמין D יכול להיחשב כגורם סיכון עצמאי, במיוחד כשמדובר בקבוצת גיל זו של מעל 50 עם תחלואה – סיכון משמעותי נוסף למצב קשה ולאשפוז בשל קורונה.

הנה עברו יותר מ-3 חודשים מאז המסמך המלצה על תיסוף ויטמין די… כבר נתקלתם בהמלצה כזו ממשרד הבריאות והתקשורת??!!

*** תוספת ספטמבר 20
מסתבר שיש כאלה שבדקו אנשים עם קוביד-19 ואת הקשר לויטמין די… למשל במחקר שפורסם בספטמבר 2020 בג'ורנל הרפואי JAMA Network Ope בו נמדדו בדיקות של ויטמין די ל-489 אנשים כשנה לפני ההתפרצות ונמצא שאנשים עם מחסור של ויטמין די היו בשכיחות גבוהה יותר להיות חיוביים לנגיף פי 1.77.
החוקרים מאוניברסיטת שיקגו מזמינים את כולם לערוך בדיקות אלה ולבדוק אם תיסוף של ויטמין די לאנשים שיש חסר יכול להשפיע על רמות ההדבקות, שכן זה יוריד מהעומס על בתי חולים (***בהנחה ויש כזה)

באמת שאינני מבין.. למי מחכים?!

*** תוספת אוקטובר 20
האם המל"ל אולי ישפיע על מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות

דוח אמ"ן: ויטמין D עשוי לסייע למנוע את מחלת הקורונה

וגם במקרה זה ממליצים אבל בחצי כוח
פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הוציאה מכתב למנהלי מחלקות התזונה בקופות החולים, ובו כתבה "כי חוסר ויטמין D נקשר בתצפיות אפידמיולוגיות להשפעה שלילית על הדבקות ותחלואה בזיהומים בדרכי הנשימה, רמה תקינה של ויטמין D קשורה בהפחתת הדבקות ותחלואה ב- 19 COVID…"

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/nd-391339820/he/files_publications_corona_nd-391339820.pdf

עדכונים של בדיעבד וכמה חיים היו יכולים להיחסך

***תוספת יוני 21
קבוצה של חוקרים בספרד העניקה ויטמין D3 (קלצידיאול) לחולים שאושפזו במחלקות COVID-19 בבית החולים ברצלונה דל מאר. ממצאי המחקר פורסמו ביוני 21 בג'ורנל JCEM.
כמחצית מהחולים קיבלו ויטמין D3 בסך 21,280 IU ביום הראשון בתוספת 10,640 IU בימים 3 7, 15 ו- 30. אלו שקיבלו ויטמין D הצליחו טוב יותר באופן משמעותי, כאשר רק 4.5% נדרשו לקבל טיפול ביחידה לטיפול נמרץ לעומת 21% בקבוצת ללא ויטמין D.
טיפול בוויטמין D גם הפחית משמעותית את התמותה, כאשר 4.7% מקבוצת ויטמין D מתו בעת הקבלה לעומת 15.9% בקבוצת שללא ויטמין D . בתגובה לממצאים צייץ חבר הפרלמנט הבריטי דייוויד דייויס בטוויטר.

טיפול בוויטמין D הוביל לתוצאות טובות משמעותית עבור אנשים המאושפזים עם COVID-19. מחקר שפורסם גם הוא ביוני 21 בג'ורנל Nutrients חולי COVID-19 המאושפזים שקיבלו ויטמין D3 היו בשיעור תמותה של 5%, בהשוואה ל -20% בקרב אלו שלא.
ההשפעה המגוננת של ויטמין די נותרה משמעותית לאחר התאמה לגורמי אחרים הקשורים לחומרת המחלה גם לאחר בחירת אותם נבדקים שהיו מבוגרים יותר (65 שנים) והיו בעלי רמות סטורציה גרועות יותר בעת הקבלה (<96%)

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה שפורסמו ביוני 21 בג'ורנל Journal of Endocrinological Investigation כלל 13 מחקרים שכללו 2,933 חולי COVID-19. ויטמין D היה "מנצח" מובהק (66% פחות), כאשר השימוש בו בחולי COVID-19 היה קשור באופן משמעותי להפחתת קבלת טיפול נמרץ ולתמותה, יחד עם סיכון מופחת לתופעות לוואי באופן כללי במהלך הטיפול, במיוחד כאשר ניתן לאחר אבחון בקוביד 19.

***תוספת ספטמבר 21
מחקר נוסף שפורסם ב -25 בספטמבר 2021 (Preprint) מטעם אוניברסיטת Yale מראה את המתאם בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין הסיכון לחלות בקוביד-19.
בבדיקה רטרוספקטיבית זו של מחקר אוכלוסייה אחד ושבעה מחקרים קליניים בהם נמדדו רמות ויטמין D3 ביום האשפוז, אמרו החוקרים, "שני מערכי הנתונים מספקים עדות חזקה לכך ש- D3 נמוך הוא מנבא ולא תופעת לוואי של הזיהום."
הם הציעו שאפשר "למנוע או לצמצם" התפרצויות קוביד חדשות על ידי העלאת רמות ויטמין D3 של אנשים ל -50 ng/ml ומעלה. למרות שהם אמרו כי הם מאמינים כי החיסון הוא חלק מהמאבק נגד COVID, הם הוסיפו כי הראיות המתמשכות של חלק ויטמין D משחקות בסיכון להידבקות בזיהום חשובות במיוחד מכיוון שהנגיף ממשיך להשתנות, מה שמאתגר את האפקטיביות של הנגיף. חיסונים.

מחקר אחר שפורסם בספטמבר 21 בג'ורנל nature חוקרים, לראשונה, בדקו במשותף את רמת ויטמין D החזויה מבחינה גנטית וקרני UVB. כמעט חצי מיליון אנשים בבריטניה השתתפו במחקר. קרינת UVB סביבתית הוערכה בנפרד לכל משתתף. כאשר השוו את שני המשתנים, החוקרים מצאו כי המתאם לריכוז ויטמין D הנמדד במחזור הדם היה פי שלושה ברמת ויטמין D החזויה מ- UVB, בהשוואה לחזוי גנטי.
החוקרים מצאו כי קרינת UVB סביבתית במקום מגוריו של אדם שקדם לזיהום קוביד-19 קשורה באופן הדוק והפוך לאשפוז ומוות. זה מצביע על כך שוויטמין D עשוי להגן מפני מחלות קשות של קוביד-19 ומוות.
החוקרים מוסיפים שהמחקר הזה נותן עדויות נוספות לכך שוויטמין D עשוי להגן מפני זיהום חמור מ- קוביד-19. בהתחשב בכך שתוספי ויטמין D בטוחים וזולים, זה בהחלט מומלץ לקחת תוסף זה ולהגן מפני מחסור בוויטמין D, במיוחד כשהחורף באופק.
החוקרים מסכמים שהעדויות לגבי ויטמין די במחקר הזה הן אינן מספקות כי רמות ויטמין D נמדדו בממוצע 11 שנים לפני המגיפה. עם זאת קרינת UVB מהשמש היה קשור באופן הדוק והפוך לאשפוז ומוות של קוביד-19.

קרנים אולטרה סגולות (UV) כנגד וירוסים לרבות קוביד-19

*** תוספת נובמבר 21
במחקר שפורסם בנובמבר 21 בג'ורנל Nature Immunology בהשתתפות של חוקרים מאוניברסיטת פרדו והמכונים הלאומיים לבריאות, המדענים השיגו לאחרונה תובנות לגבי האופן שבו ויטמין D מתפקד כדי להפחית דלקת הנגרמת על ידי תאי מערכת החיסון שעשויים להיות רלוונטיים לתגובות במהלך קוביד-19 חמור.
החוקרים מציינים שהעבודה הזו מדגימה מנגנון שבאמצעותו ויטמין די מפחית דלקת הנגרמת על ידי תאי T. אלו הם תאים חשובים של מערכת החיסון ומעורבים כחלק מהתגובה החיסונית לזיהום הגורם לקוביד-19.
במחקר קודם צוות החוקרים הראו כיצד נגיפים משפיעים על תאי ריאה. החוקרים גילו כי וירוסים יכולים להפעיל מסלול ביוכימי, המכונה 'מערכת המשלים' החיסוני, החוקרים החלו לחפש דרכים לשבש את המסלול הזה ולשפר את הדלקת שלאחר מכן.
הצוות חקר וניתח תאי ריאה בודדים משמונה אנשים עם קורונה והם גילו שבתאי הריאות של אנשים עם נגיף הקורונה, חלק מהתגובה החיסונית נכנסה להילוך יתר, והחמירה את דלקת הריאות.
בזיהומים רגילים, תאי Th1, תת-קבוצה של תאי T, עוברים שלב פרו-דלקתי, שמטרתו לנקות את הזיהום, ואז המערכת נכבית ועוברת לשלב אנטי-דלקתי. ויטמין די עוזר להאיץ את המעבר הזה מהשלב הפרו-דלקתי לאנטי-דלקתי של תאי ה-T.
אצל החולים הקשים נראה שהשלב הפרו-דלקתי של תאי Th1 אינו כבוי, החוקרים משערים שזה בגלל שלחולים לא היה מספיק ויטמין די במערכת שלהם או בגלל שמשהו בתגובת התא לוויטמין די היה חריג. לדעתם במקרה זה, הוספת ויטמין די לטיפולים הקיימים בצורה של מטבוליט תוך ורידי מרוכז במיוחד עשויה לעזור לאנשים להתאושש מזיהומים בקורונה.

המחקר הזה מסביר בעצם שויטמין די הוא אחד המתגים ליצירת הדלקת ולכיבויה. ואצל אנשים מסוימים או שחסר המתג הזה או שהוא קיים אבל יש "קצר" בין המתג למערכת ההפעלה. ואז במקרה כזה כדאי יהיה להזריק אותו בצורתו המכבה.

*** תוספת פברואר 22
במחקר שפורסם בפברואר 22 בכתב העת PLOS ONE חוקרים מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת והמרכז הרפואי לגליל בנהריה, מציגים מתאם בין מחסור בוויטמין D לבין חומרת ותמותה של קוביד-19.
המחקר הוא בין הראשונים לנתח רמות ויטמין D לפני ההדבקה, מה שמקל על הערכה מדויקת יותר מאשר במהלך אשפוז, כאשר הרמות עשויות להיות נמוכות יותר משניות למחלה הוויראלית.
בתיעוד של 1,176 חולים שאושפזו בין אפריל 2020 לפברואר 2021 במרכז הרפואי לגליל (GMC) עם בדיקות PCR חיוביות, נבדקו רמות ויטמין D שנמדדו שבועיים עד שנתיים לפני ההדבקה.
מטופלים עם מחסור בוויטמין D (פחות מ-20 ננוגרם/מ"ל) היו בסיכון גבוה פי 14 ללקות במחלה חמורה או קריטית של נגיף הקורונה בהשוואה לאלו עם יותר מ-40 ננוגרם/מ"ל.
התמותה בקרב חולים עם רמות מספיקות של ויטמין D הייתה 2.3%, בניגוד ל-25.6% בקבוצת החסר בוויטמין D.
המחקר הותאם לגיל, מין, עונה (קיץ/חורף), מחלות כרוניות, ומצא תוצאות דומות על פני השטח המדגישות שרמת ויטמין D נמוכה תורמת משמעותית לחומרת המחלה ולתמותה.

החוקרים מדגישים שמחקר זה תורם לגוף שמתפתח ללא הרף של ראיות המצביעות על כך שהיסטוריה של מחסור בוויטמין D של חולה היא גורם סיכון מנבא הקשור למהלך מחלה קלינית ותמותה לקויה של COVID-19. עדיין לא ברור מדוע אנשים מסוימים סובלים מהשלכות קשות של זיהום בקוביד-19 בעוד שאחרים לא. הממצא הנוכחי מוסיף מימד חדש לפתרון החידה הזו.
https://www.eurekalert.org/news-releases/942287

*** תוספת נובמבר 22
בקרב חולים וטרנים (לבנים ושחורים), תוספי ויטמין די הפחיתו את הסיכון הנלווה לזיהום בקוביד-19 ב-20% וב-28% (בהתאמה), כמו כן מנע ב-33% וב-25% מקרי מוות. כמובן שמטופלים עם רמות נמוכות של ויטמין D בתחילת המחקר הרוויחו יותר מתוספים מאשר מטופלים עם רמות גבוהות יותר בנסיוב. https://www.nature.com/articles/s41598-022-24053-4

כמה ויטמין די צריך לקחת? תלוי את מי שואלים!
האם הגיע הזמן לשנות את המינון היומי? ככל הנראה כן!
האם צריכה של ויטמין די ברמות גבוהות בהרבה מאלה המורשים בישראל היא בטוחה? את התשובה תוכלו למצוא במחקר: "Daily oral dosing of vitamin D3 using 5000 TO 50,000 international units a day in long-term hospitalized patients: Insights from a seven year experience"

מה עושים בפועל עם כל המידעים? הפרקטיקה!

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב