אם תשאלו רופא הוא מיד יקשר בין ויטמין סי לצפדינה. מחלה של ימאים שלאורך תקופה ארוכה לא אוכלים פירות וירקות טריים.
- מאמר סקירה בין לאומי מיולי 20 בג'ורנל Nutrients מציג מספרים די מדאיגים בעולם המערבי המפותח. ישנן מדינות שמגיעות גם למצבי חסר אצל 20% מהאוכלוסיה (1 מכל 5 אנשים), כאשר נראה כי הממוצע נע בין 8-9% (1 מכל 11-12 אנשים).
מחסור בוויטמין C מתבטא באופן סימפטומטי לאחר 8-12 שבועות של צריכה לא מספקת של פירות וירקות טריים. ממצאים ראשוניים מתבטאים על פי רוב בתסמינים דרמטולוגיים למשל פצעים/חתכים שלוקח להם הרבה זמן להחלים, שבריריות של כלי הדם וכתוצאה מכך דימומים והופעת פיצוצי כלי דם קטנים בעור במיוחד בקצוות הרגליים, פטכיות, נזק לרקמות החיבור עקב כשל בייצור הקולגן, התעבות העור (hyperkeratosis) נפיחות חניכיים עד אובדן שיניים וקרע בגידים.
לא רק ביטויים עוריים יכולים להתחרש, תיתכן גם מעורבות של מערכות ואיברים אחרים כגון: בעיות ראומטולוגיות, חולשה בעצמות עד שברים, ביטויים בעיניים (יובש בעיניים, שטפי דם, Cotton wool spots). במקרים הגרועים יותר, צפדינה עלולה להוביל למוות[1][2][3].
ניתן למנוע צפדינה קלינית על ידי צריכת כמות קטנה של 10 מ"ג של ויטמין C ליום. צפדינה נדירה ביותר במדינות מפותחות[4]. ומה זה 10 מ"ג ויטמין סי? כמה פלחים בודדים של קלמנטינה או תפוז.
[*** אז פלא שלא מייחסים חשיבות לויטמין סי? כי מה הסיכוי שבן אדם לא יצרוך 10 מ"ג ויטמין סי? ***] - צפדינה, או מחסור בוויטמין C, היא לא רק מחלת יורדי ים מהמאה ה-18, כפי שמראה מחקר שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת הרפואי הקנדי CMAJ.
הרופאים מתארים מקרה של אישה בת 65 עם בעיות ניידות ובידוד חברתי ומדוע יש לשקול צפדינה בחולים עם דימום חריג ותסמינים לא ספציפיים.
המטופלת ביקרה במחלקת המיון בבית חולים במרכז העיר טורונטו עקב קלאודיקציה (כאבים קשים בהליכה המכריחים את האדם לעצור עד להקלה בכאב), נגעים בעור ושינוי צבע. היו לה גם כמה מצבים בריאותיים כרוניים: יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, תת פעילות של בלוטת התריס, חרדה ודיכאון.
בשבועות שקדמו לביקור שלה בבית החולים, היא התייעצה וירטואלית עם רופא המשפחה שלה עבור נגעי העור שהיו לה, ונקבע לה טיפול אנטי-פטרייתי ללא שיפור בסימפטומים.
יכולתה לעשות קניות במכולת, לבשל ולבצע פעילויות אחרות בחיי היומיום הוגבלה בגלל בעיות הניידות, והייתה לה מעט תמיכה מבחוץ. היא התקיימה בעיקר ממרק משומר ודגי טונה מקופסאות, יחד עם לחם לבן וגבינה מעובדת, ללא תוצרת טרייה.
"המקרה הזה מציג דוגמה מורכבת של חוסר ביטחון תזונתי המתבטא כאבחנה לא שכיחה. אבחנה מאחדת נחשפה רק לאחר הערכה מפורטת של ההיסטוריה החברתית והתזונתית שלה". ד"ר Sarah Engelhart, המחברת הראשית של המאמר.
היא מסבירה שמחסור בוויטמין C נפוץ יותר מהצפוי במאה ה-21, עם שכיחות של 5.9% בארצות הברית ושיעורים גבוהים אולי עד 25% בקבוצות מסוימות בעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך בבריטניה. כמו כן מכיוון שתסמינים לרוב אינם ספציפיים, כגון עייפות, חולשה וקוצר נשימה, האבחנה יכולה להיות מאתגרת. אישה זו גם דיווחה על עישון של חצי קופסא ביום, דבר שתורם למחסור בויטמין C. לאחר שהחלה בטיפול בויטמין C, הסימפטומים שלה השתפרו, ובדיקת דם למחסור בוויטמין C אישרה בסופו של דבר את האבחנה.
הם מציינים שרופאים צריכים להיות ערניים למחסור בויטמין C בעת הערכת מטופלים, כולל ילדים ומבוגרים מבודדים, עם דפוסי אכילה לא מגוונים למשל, בהפרעת הספקטרום האוטיסטי או דיאטות 'תה וטוסט'.
החוקרים מעודדים ערנות בהערכת חוסר ביטחון תזונתי, המהווה גורם סיכון ומשפיע על כ-1 מכל 5 משקי בית בקנדה.
[ *** כלומר אם לא היו מתשאלים אותה לגבי אורח החיים שלה בתקופה האחרונה, על המצב הרגשי שלה, על התזונה שלה, על היושבנות שלה, לא היו מגיעים לסיבה. ***]
הניסיון הקליני של מטפלים ברפואה טבעית ואינטגרטיבית מראים שתיסוף של ויטמין סי עוזר להרבה מאוד מצבים, כאש המוכר ביותר ואולי החשוב ביותר הוא:
ויטמין סי ומערכת החיסון
למרות שכל העולם עסוק היום בוירוס אימתני וקטלני וויטמין סי לא נמצא בסדרי העדיפויות של מדע הפארמה, קשה למצוא מחקרים חדשים המסקרים את ויטמין סי וחשיבותו לבריאותנו לרבות חיזוק מערכת החיסון. אף על פי כן הצלחתי למצוא מאמר שפורסם בפברואר 2020 בג'ורנל הרפואי JTD על ידי פרופסור לרפואה בשם Paul E. Marik, מומחה לרפואת חירום פנימית וריאות… והוא סוקר את חשיבות ויטמין סי בבני אדם ובמניעת אלח דם.
במאמרו הוא מסביר כי ויטמין C מסונתז בכבד מגלוקוז-6-פוספט ברוב היונקים ובכל הצמחים. הוא מסונתז גם בכליות של זוחלים ודו-חיים. עם זאת, בני אדם (פרימטים אנתרופואידים), חזירים ודגים בודדים אינם מסוגלים לסנתז ויטמין C עקב מוטציה בגן L-gulono-γ-lactone oxidase (GULO).
על פי הערכות עז מייצרת 2-4 גרם ליום ויטמין סי בשוטף וזה מוגבר במצב של סטרס (עקה חמצונית). וזה מראה את הקשר של ויטמין סי לניהול הסטרס. המנגנון הזה נצפה כבר בשנת 1962.
הוא מוסיף שידוע שויטמין סי הוא גם נוגד חמצון שמשתתף בעוד תהליכים ביולוגיים לרבות הולכה עצבית ואפנון עצבי (neurotransmission and neuromodulation) כמו כן יש לו תפקיד חשוב במערכת החיסון כנגד פתוגנים מזהמים על ידי כך שמגביר קטילת אותם מזהמים ובמקביל מונע נזק חמצוני, שומר על המיטוכונדריה והתפקודים המטבוליים, מווסת תגובה דלקתית ומונע פגיעה באיברים חיוניים דבר המוביל לספסיס ומוות.
כשעושים את החיבור בין מערכת החיסון שמושפעת על יד סטרס (חיצוני ופנימי) לויטמין סי אז מבינים את החשיבות של ויטמין סי במצבים של עקה חמצונית ובמיוחד בכזו שמאיימת על חיינו כמו פתוגנים אלימים. כלומר חסר של ויטמין סי לא גורם רק לצפדינה! בלעדיו מתאפשר הרס של מערכות. ואם הגוף לא מייצר אותו, ואם לא צרכת ממנו מספיק = סכנת חיים!
והשאלה היא מדוע מה שידוע לא קיים בפרקטיקה ובפרוטוקולים של בתי החולים. הם רוצים להציל חיים לא?
הבהרה נוספת ואחרונה: לא כל דבר שניקח אותו יעשה את מה שאנחנו רוצים, כי לפעמים זה לא רק החסר שלו… לפעמים יש עוד דברים ברקע… אבל דבר אחד בטוח… בלעדיו יהיה הרבה יותר קשה להחלים ללא פגע!
מאמרים נוספים שהצגתי המראים את חשיבות ויטמין סי לחולשה של מערכת החיסון ותוצאות קליניות:
- ויטמין סי – זיהומים – עירויים.
- ויטמין סי – קיצור השהות במיון.
- מניעת אלח דם.
- ויטמין סי – קורונה.
- צינון ושפעת.
- אלרגיות [1][2][3][4][5][].
- הרפס [1][2][3].
- דלקות בדרכי השתן.
- דלקת ריאות (סיסטיק פיברוזיס).
- מאמר סקירה על ויטמין סי וזיהומים.
- מחסור בוויטמין C נפוץ בחולים עם סרטן מתקדם. לחולים עם ריכוזי פלזמה נמוכים של ויטמין C יש שרידות קצרה יותר [1]. נוגד חמצון ואנטי סרטני – שד, לבלב, שחלות, לוקמיה.
חשיבות ויטמין סי במניעה וטיפול במחלות כרוניות אחרות:
- מערכת הלב, כלי הדם ומחלות מטבוליות
- סוכרת ומחלות כלי דם ולב.
- אי ספיקת לב.
- טרשת עורקים [1].
- לחץ דם גבוה.
- מעלה רמות חנקן חמצני (NO) והאנזים תחמוצת חנקן סינתאז (NOS) ובכך למנוע סיבוכים ריאתיים וכן פגיעה בכלי הדם, הלב והמוח.
- מערכת השריר-שלד, עצם ורקמות חיבור
- שמירה על מסת שריר וניוון שרירים.
- שמירה על בריאות העצם ומניעת בריחת סידן – אוסטאופרוזיס.
- דימום מהחניכיים.
- דלקות חניכיים כרוניות (פריודונטיטיס).
- *** תוספת נובמבר 25
מחקר רטרוספקטיבי (מבוסס רשומות עבר) שנערך בבית חולים שלישוני בתאילנד על פני תקופה של 20 שנה (2004–2024), בחן את המאפיינים הקליניים, גורמי הסיכון התזונתיים והתוצאות של חסר ויטמין C בקרב 46 ילדים בגילאי 1-15. המחקר נערך מתוך הכרה כי חסר בוויטמין C (צפדינה), למרות היותו ניתן למניעה, נותר מצב שאינו מאובחן דיו בקרב ילדים, במיוחד במדינות מתפתחות. חסר בוויטמין C, הנדרש כקופקטור קריטי לסינתזת קולגן ולתפקוד מערכת החיסון, עלול להוביל לתחלואה קשה, כולל פגיעה בעצמות ודימומים, אם אינו מטופל.
החוקרים מצאו כי מעל מחצית מהילדים שאובחנו (54.4%) סבלו מעיכוב התפתחותי או הפרעות נוירולוגיות (כגון ASD ובעיות התנהגות), כאשר עיכוב זה קשור לדפוסי אכילה מוגבלים. הגורם המרכזי לחסר היה תזונה לקויה: כמעט שלושה רבעים מהילדים (73%) לא צרכו פירות וירקות במידה מספקת. יתרה מכך, המחקר הדגים קשר מובהק בין צריכה מופרזת של חלב לבין רמות נמוכות יותר של ויטמין C בדם.
בדיקות דם שנערכו הראו כי 80% מהילדים אובחנו עם חסר ויטמין C חמור.
הסימנים הקליניים העיקריים שדווחו היו כאבי גפיים (76.1%), סירוב ללכת (52.2%) ודימום בחניכיים (39.1%). מבחינה מבנית, צילומי רנטגן הראו פגיעה משמעותית בעצמות: 73.8% הציגו אוסטאופניה (דלדול עצם), ו-47.6% הציגו את הסימן הפתוגנומוני (מאפיין) של צפדינה בעצמות, "קו פרנקל לבן" (White line of Frankel) .
מעבר לחסר בוויטמין C, נמצא כי ילדים אלו סבלו לעתים קרובות גם מחסרים תזונתיים מרובים נוספים, כגון חסר ברזל (56%) וחסר ויטמין די (62.5%). טיפול בתוספי ויטמין C דרך הפה הביא לשיפור קליני תוך שלושה ימים בממוצע, והחוקרים הדגישו כי מתן ייעוץ תזונתי להורים הוביל לשיפור בהרגלי האכילה של כמחצית מהילדים.
מסקנות החוקרים מדגישות את הצורך הקריטי של רופאים לשקול חסר ויטמין C באבחנה המבדלת של ילדים המציגים כאבי גפיים בלתי מוסברים או דפוסי אכילה בררניים, גם בהיעדר תת-תזונה (Overweight). ההמלצה היא כי יש לבצע תשאול תזונתי מפורט ולהקפיד על חינוך הורי בנוגע לתזונה מאוזנת כבר בילדות המוקדמת.
המחקר הנוכחי מהווה אישור קליני חזק ועדכני לראיות קודמות באשר לתפקידו המבני של ויטמין C. הוא מחזק את הקשר בין חסר ויטמין C לפגיעה בבריאות העצם והחניכיים, אך משמעותי במיוחד בכך שהוא מרחיב את מפת הסיכון: המחקר מקשר בין הפרעות נוירו-התפתחותיות והרגלי אכילה כגורמים מנבאים לחסר ויטמין C וחוסרים תזונתיים מרובים נוספים. בעוד שמחקרים רבים הדגישו את חשיבות הוויטמין למערכת החיסון, מחקר זה מדגים כי חסר ויטמין C אינו רק בעיה חיסונית, אלא בראש ובראשונה בעיה מבנית ונוירולוגית המאיימת על התפתחות תקינה. בכך, הוא מדגיש כי בדיקה קלינית ממוקדת והתערבות תזונתית נכונה הן חיוניות למניעת תחלואה קשה ובלתי הפיכה.
- תפקוד קוגניטיבי ובריאות הנפש
- הקשר בין ויטמין סי לבעיות קוגנטיביות בזיקנה.
- בריאות הנפש [1][2].
- מערכת הנשימה ומחלות כרוניות נוספות
- בריאות האישה, הריון ופריון
- בריאות העור ומניעת הזדקנותו.
- הגנה ממזהמים סביבתיים
- ויטמין סי מוריד סיכון לנזקי עופרת.
- מאמר סקירה: Vitamin C in Disease Prevention and Cure: An Overview
הצטננות, ריפוי רקמות, ברזל, פוריות, טרשת עורקים, סרטן, סוכרת, חיזוק מערכת החיסון, רעילות מתכות כבדות, הפרעות ניווניות של מערכת העצבים
ויטמין סי במזון
פירות וירקות הם מקורות טובים לויטמין C, ו~90% מהצריכה היומית באוכלוסייה הכללית מגיעה ממקורות אלו:
פירות: גויאבה, תותים, פירות הדר, קיווי, גמבות, עגבניות, מנגו, פפאיה, ליצ'י
ירקות: ברוקולי, שעועית ירוקה, עלים ירוקים כמו קייל, פטרוזיליה ותרד.
סה"כ 5-9 מנות של פירות וירקות טריים או קפואים ליום מוערכים בכ-200 מ"ג של ויטמין סי[1][2][3][4].

חשוב לזכור שויטמין סי מתפרק באור ובטמפרטורה שעולה על 30 מעלות ולכן תמיד עדיף לאכול את הפירות והירקות שנסחטו או נקצצו כמה שיותר קרוב לזמן הסחיטה/ קציצה.
בטמפרטורות שעולות על 70 מעלות ויטמין סי גם מתחמצן והופך ללא מועיל עד מזיק[5].
יש גם הבדל בין ויטמין סי כמוצר (למשל אבקה או נוזל) לבין ויטמין סי בירק/ פרי שכן בתוך הירק ייקח יותר זמן להתפרק ולהתחמצן גם כאשר מדובר בבישול.
לכן והיה ומבשלים ירקות שמכילים ויטמין סי כמו גמבות, אפונה ירוקה, תרד, דלעת וגזר לזמן הבישול יש משמעות גדולה כפי המוצג בטבלאות שבקובץ המצורף
מוזמנים לקרוא גם על טכנולוגיה ליפוזמלית שמשפרת ספיגה.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה