פלבונואידים (פלבונולים, פלבונים, פלבנונים, פלבנולים) והשפעתם על כאבים ודלקות

בסופו של דבר כל כאב, גם אם הוא מכני לדוגמה חבלה ופציעה, גורם לתגובת שרשרת במערכת החיסון (היסטמינים וציטוקינים שמופרשים מתאי דם לבנים שונים, אנזימים ועוד) ויצירת תהליך דלקתי שמטרתו העיקרית הוא בידוד אותו אזור פגוע והפניית מלוא "תשומת הלב" של מערכת החיסון לטיפול ושיקום המקום. התהליך הזה כשלעצמו יוצר גם הוא כאב. זו הנפיחות והאודם באזור המודלק.

לתהליך דלקתי תפקיד מרכזי בפתרון הכאב

באו חברות הפארמה, שכרו שירותם של מדענים כדי למצוא את המנגנונים ובד בבד שיחפשו "תרופות" שיתערבו באותן מנגנונים. כמו COX-1 ו- COX-2 שבמקרה זה מדובר באנזימים שבין היתר אחראיים על היווצרות התהליכים הדלקתיים.

1. אקמול ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) – מעכבים פעילות של אנזים COX-2 ואכן מפחיתים דלקות וכאב אבל בעלי תופעות לוואי הקשורות לפגיעה בכליות ובלב וכיבים בקיבה והאקמול ידוע גם בפגיעה שלו בכבד.
2. משפחת האופיאטיים – נמצאת בשימוש נרחב וידוע היום שהיא התרופה שתורמת להכי הרבה מקרים של התמכרויות, כשלים של הריאות ומוות.
3. קורטיקוסטרואידים וחומרים אימונוביולוגיים – הם קבוצה אחרת של מולקולות המשמשות לטיפול בכאב. בעוד שהקורטיקוסטרואידים גורמים לשינויים הורמונליים (המוביל לדיכוי תפקוד האדרנל ואיבוד עצם), לתסמונת קושינג, שמאוחר יותר גורם לאי ספיקת לב.
   קורטיקוסטרואידים, חומרים אימונוביולוגיים ואופיואידים קשורים לדיכוי חיסוני וכתוצאה מכך להתפשטות הפתוגנים.

ישנם חוקרים שמבינים שהתרופות הניתנות היום לניהול כאבים ודלקות יש להם הרבה מאוד השלכות שליליות שבסופו של דבר גורמות לאיכות חיים ירודה ולחוסר אונים.

במחקר שפורסם בפברואר 2020 בג'ורנל הרפואי Molecules סקרו את ההשפעות והמנגנונים של פלבונואידים ביכולת שלהם לשכך כאבים ולטפל בתהליכי דלקת.
החוקרים מבינים את הבעיתיות בתרופות אלה ולכן החליטו לבדוק קבוצה של פלבונואידים שהמקורות שלהם הם פירות וירקות.

פלבונולים –

• קוורצטין – עוזר בניהול התהליך הדלקתי, משכך כאבים לרבות עקב סרטן, יעיל לדלקות פרקים כל זאת בעקבות היכולת למנוע עקה חמצונית, עיכוב אנזים cox-2 ועוד פעילויות של מערכת החיסון במנגנונים שונים המפורטים במחקר.
• רוטין – כוסמת, תות עץ לבן, פסיפלורה, עגבניות, הדרים ותפוחים – נוגד חמצון ונוגד דלקת, לרבות הדלקות עצביות (neuroinflammation), כמו כן נמצא מוריד בצקות בצורה יעילה יותר מקוורצטין.

פלבונים –

• אפיגנין – פטרוזיליה, תפוחים, ענבים, קמומיל – נוגד דלקת יעיל לפחות כמו קורטיקוסטרואידים (קולטיס).
• ויטקסין – שיח אברהם, פסיפלורה, עוזרר, דוחן – נוגד דלקת, נוגד חמצון, מגן עצב (neuroprotective) ועובד במנגנונים דומים לאופיאטיים.
• דיוסמין – פירות הדר – נוגד דלקת, נוגד חמצון ומשכך כאבים במגוון מנגנונים בין היתר פועל על רצפטורים של אופיאטיים ודופמין. נמצא יעיל למגוון של כאבים לרבות נוירופתיה וסיאטיקה^[1][2].
• לוטאולין – סלרי, ארטישוק, פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום אורגנו – פועל במנגנונים של cox 1+2.

פלבנונים –

• נרינגנין – אשכוליות ושאר פירות הדר – נוגד חמצון ונוגד דלקת שנמצא יעיל במגוון רחב של כאבים ומנגנונים.
• הספרידין – פירות הדר – נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד אלרגיה, משכך כאבים במגוון רחב של כאבים

פלבנולים –

• EGCG – תה ירוק – נוגד דלקת, נוגד חמצון, משכך כאבים במספר מנגנונים לרבות cox-2

---

את כל הדברים הנפלאים הללו הם עושים ללא תופעות לוואי, למרות העיכוב של COX ואפילו אלה שבוחרים לצרוך תרופות (פארמה) ונעזרים גם בפלבנואידים. תופעות הלוואי מהתרופות יורדות גם הן!

החוקרים מסכמים שהממצאים ממחקרים אלה מצביעים על כך שטיפול בפלבנואידים מקל ביעילות על דלקת וכאב במודלים פרה-קליניים מגוונים על ידי עיכוב גיוס לויקוציטים, עיכוב תהליך דלקת וכאב ועיכוב עקה חמצונית. כלומר לפלבנואידים יש תפקיד חשוב בניהול תהליכי דלקת והקלה על כאבים והם אכן נמצאו יעילים גם במחלות לב, דלקות פרקים, פרקינסון, קוליטיס, כאבים הקשורים לסרטן, דלקות פרקים וכאבים נוירופתיים.

*** תוספת פברואר 24
מחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת BMC Public Health שופך אור על הקשר המשמעותי בין צריכה מוגברת של נוגדי חמצון לבין סיכון מופחת לכאבי גב בנשים.
הם ציינו כי נתונים קודמים תמכו ברעיון שעקה חמצונית יכולה להחמיר כאבי גב תחתון וכי נוגדי חמצון יכולים לסייע בהפחתת העקה.
המחקר ניתח נתונים מסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומית בארצות הברית, וכלל 17,682 אנשים (11,573 משתתפים שחוו כאבי גב תחתון ו-6,109 שלא דיווחו על כאב כזה), החוקרים חילקו את המשתתפים לארבע קבוצות של צריכת נוגדי חמצון.
הניתוח הוכיח את היעילות של צריכת נוגדי חמצון בהפחתת כאבי גב תחתון.
החוקרים מצאו שאנשים עם צריכת נוגדי חמצון ברביע העליון היו בסיכון נמוך בכ-11.7% לחוות כאבי גב תחתון בהשוואה לאלה עם הכמויות הנמוכות יותר. כאשר הם הסתכלו ספציפית על מגדר, הקשר בין צריכה גבוהה יותר של נוגדי חמצון לבין סבירות נמוכה יותר לכאבי גב תחתון היה משמעותי יותר עבור נשים. נשים עם צריכה ברביע העליון היו בסבירות נמוכה של כמעט 20% לסבול מכאבי גב תחתון בהשוואה לנשים ברביעים הנמוכים יותר.

*** תוספת פברואר 26
מחקר חתך רחב היקף מתוך קוהורט ה-ELSA-Brasil, שפורסם בפברואר 26 בכתב העת Cambridge University Press, בחן את הקשר שבין צריכת תרכובות פנוליות (נוגדי חמצון טבעיים המצויים בשפע בצומח) לבין עשרה סמני דלקת שונים בקרב למעלה מ-14,000 משתתפים. המחקר נערך כדי לספק ראיות מוצקות להשפעת רכיבים אלו על דלקתיות מערכתית כרונית, המהווה גורם שורש להתפתחות מחלות מודרניות רבות.
החוקרים ניתחו את הרגלי התזונה של המשתתפים (בגיל ממוצע 52) והצליבו אותם עם מאגרי מידע מפורטים האומדים את תכולת הפוליפנולים, חומצות הפנוליות והפלבונואידים במגוון רחב של מאכלים ומשקאות. הממצאים המרכזיים הצביעו על קשר הפוך ומובהק בין צריכה גבוהה של תרכובות אלו לבין מדדי דלקת מרכזיים בדם:

• משתתפים שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של פנולים טוטאליים וחומצות פנוליות הציגו ירידה של 14-18% בסיכון לרמות גבוהות של hs-CRP (חלבון מגיב C, הסמן המרכזי שמשמש את הרפואה למדידת רמת הדלקת והסיכון למחלות לב).
• צריכה מוגברת של סטילבנים (נוגדי חמצון עוצמתיים המצויים בענבים ויין) הייתה קשורה לירידה של 18-48% ברמות GlycA, סמן דלקת חדיש המשקף דלקת כרונית מורכבת בכלי הדם.

הנתונים חושפים את "רשת הביטחון" התזונתית שסיפקה את ההגנה הזו. בעוד שהתורמים העיקריים ביומיום הברזילאי היו קפה (39.7%), יין אדום (12.1%) ותה מאטה (10.3%), בלטו ברשימה מזונות קריטיים נוספים: פירות הדר (תפוז ומיץ תפוזים) שסיפקו מעל 90% מהפלבנונים, ענבים כהים, תותים ותפוחים (כמקור מרכזי לסטילבנים, אנתוציאנינים ופלבאנולים), שעועית שחורה (מקור קטנייתי עוצמתי לפיגמנטים נוגדי דלקת), שוקולד וקקאו, ודגנים מלאים שהיוו את המקור העיקרי לליגננים (31%).

המולקולות הללו פועלות כ"בלמים ביולוגיים" למסלולי דלקת (כמו NF-κB). הן מסייעות בשיקום המיקרוביום, שם הן מותססות על ידי חיידקים ידידותיים המייצרים SCFAs (חומצות שומן קצרות שרשרת) המגנות על מחסום המעי ומונעות חדירת רכיבים מעוררי דלקת למחזור הדם. העבודה הנוכחית מוכיחה כי היתרון הממשי של תזונה מבוססת צומח נעוץ ביכולתם של הפיגמנטים הצמחיים לדכא סמני דלקת קליניים באופן עקבי, ובכך להוות חלופה טבעית ועוצמתית לתרופות נוגדות דלקת מסורתיות.

הנתונים המוצגים כאן מעניקים אישור קליני רחב היקף לראיות שהוצגו לאורך המאמר ומחזקים את הטענה כי הפלבונואידים והפוליפנולים אינם רק "תוספת בריאה", אלא החוליה המקשרת והחיונית בוויסות התגובה הדלקתית. העבודה הנוכחית מוכיחה כי היתרון הממשי של תזונה מבוססת צומח נעוץ ביכולתם של הפיגמנטים הצמחיים לדכא סמני דלקת קליניים באופן עקבי, ובכך להוות חלופה טבעית ועוצמתית לתרופות נוגדות דלקת מסורתיות. האינטגרציה בין הממצאים הללו לבין השימוש המושכל במזונות שלמים מדגישה כי הדרך היעילה ביותר לניהול כאב ודלקת כרונית עוברת דרך צלחת עשירה בנוגדי חמצון פנוליים, המנטרלים את העקה החמצונית בשורשה.

ועבורנו הישראלים… המסקנה איננה אימוץ צריכת קפה ויין, אלא מינוף העושר התזונתי המקומי. המולקולות שנמצאו במחקר קיימות בריכוזים גבוהים ואיכותיים הרבה יותר בלב התזונה הים-תיכונית: שמן זית כתית מעולה (Oleocanthal), רימונים, ענבים כהים, תפוחים ופירות יער, דגנים מלאים, קטניות מגוונות, ירקות מצליבים ופקעות, ועשבי תיבול טריים (סלרי, פטרוזיליה ואורגנו) המכילים פלבונואידים עוצמתיים שכלל לא נספרו במחקר הברזילאי.

למאמר המרכז על כאבים היכנסו.

וכשרואים את כל זה – מי עדין רוצה תרופות?!

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים