חיסונים אינם גורמים לאוטיזם – לא ניתן להוכיח!

כך כולם טוענים!
כך טוען גם ה-CDC (המרכז לבקרה ומניעת מחלות)! הארגון שהרוב המוחלט של האנשים בעולם סומכים עליו בעיניים עצומות למרות שהוא מלא בניגודי עיניינים!!!

העמותה ללא רווח ICAN כבר ניצחה כמה פעמים תביעות מול FDA/CDC בקשר להטעיות הציבור
הטענה הזו שחיסונים (ברבים) אינם גורמים לאוטיזם נאמרה כל כך הרבה פעמים ושיש אלפים ועשרות אלפים של מחקרים שמגבים את העובדה היצוקה הזו וכפי שרואים בבירור זה מופיע גם באתר… לכן העמותה במסגרת חוק חופש המידע ביקשה תחת צו בית משפט שה-CDC יספק מחקרים שמוכיחים את הטענה הזו.
הבקשה כוללת את החיסונים הבאים : היפטיטיס בי (HEP B), טטנוס/דיפתריה/שעלת (DTaP), המופיליס אינפלואנזה בי (HIB), פוליו מומת (IPV) ופנמוקוק פבראנר.
בקיצור… שגרת החיסונים הניתנת עד גיל חצי שנה, מלבד ה-MMR שאמנם נעשו עליו מחקרים אבל גם הם מאוד בעייתיים.

בעודם מחכים לעומס של אלפי המחקרים… ה- CDC הציג אך ורק 20 מחקרים (עליהם מסתמכים כל הרופאים שאומרים "חיסונים אינם גורמים לאוטיזם"), כאשר אף אחד מהמחקרים לא היה קשור עם החיסונים שנתבקשו להציג!!!

20 המחקרים שה-CDC סיפקו בתור הוכחה שחיסונים (ברבים) אינם גורמים לאוטיזם:

• מחקר אחד על חיסון ה-MMR.
• 13 מחקרים שמראים שתימרוסל (אדג'ובנט כספית) לא גורם אוטיזם.
• 5 מחקרים שמראים חיסוני MMR ו-תימרוסל.
• מחקר אחד שבדק רמות שונות של אנטיגנים בלבד (ללא כל החומרים הנמצאים בחיסונים) .

הבנתם את זה?
אלפי ועשרות אלפי מחקרים הסתכמו ב- 20 מחקרים על חיסון אחד (MMR) ועל האדג'ובנט תימרוסל שכמעט לא משתמשים בו בחיסונים (רק בשפעת ואולי בחלק מאצוות הפטיטיס B וגם את זה הם יכחישו) ועל אנטיגנים…
שום דבר על החיסונים שהתבקשו, שום דבר על שאר רכיבים שקיימים בחיסונים!!

התביעה נחתמה ע"י בית המשפט המחוזי של ניו יורק ב-2.3.2020.

CDC Concedes in Federal Court It Does Not Have Studies to Support its Claim “Vaccines Do Not Cause Autism

המשמעות של זה היא שהחיסונים הניתנים לתינוקות עד גיל חצי שנה לא נחקרו ואין עליהם אף הוכחה שאינם גורמים אוטיזם, בניגוד למצוין באתר.
וזו הטעיה מכוונת וביודעין!!!

בפשוט… בדיחה רעה!!!
שקר אחרי שקר מתגלה דרך בתי המשפט ולציבור זה לא מגיע!!!

*** עדכון ינואר 21
בעקבות הפעילות המשפטית של ICAN נכנע סוף סול ה-CDC והוריד את הטענה.

תקשיבו גם לד"ר תרזה דיישר מה הממצאים שלה על החיסון לחצבת ואוטיזם  כאן https://www.bitchute.com/video/nDrXi7S0XLxs/
או כאן https://www.bitchute.com/video/Vc4MMTLVho54/ כי ביוטיוב היא צונזרה.

אחרי שנה החזירו את ההצהרה: אין דין ואין דיין!!

למעשה המחקרים הבודדים שעשו באמת בין מחוסנים ללא מחוסנים אלה המחוסנים חולים הרבה יותר בכל המחלות. יכולים לראות זאת במאמר: "חיסונים – חובת ההוכחה על מי"
ואת הבעיתיות של המחקר הדני הגדול שקבע שאין קשן בין חיסונים (ברבים) לאוטיזם, כאשר בפועל בדקו רק חיסון אחד (MMR) ושלא באמת בדקו מחוסנים מול לא מחוסנים, תוכלו לקרוא כאן

Portland doctor conducts his own vaxxed vs unvaxxed study. Autism Rates Show Unvaccinated At 1 in 715, Partially Vaccinated 1 in 440

*** תוספת אוקטובר 25 – ניתוח דו"ח McCullough Foundation על גורמי הסיכון ל-ASD
בניתוח רחב היקף וחסר תקדים, דו"ח McCullough Foundation: Determinants of Autism Spectrum Disorder ביקש לשלב באופן יסודי עדויות אפידמיולוגיות, קליניות ומכניסטיות מכלל גורמי הסיכון המיוחסים לעלייה הדרמטית בשכיחות האוטיזם (ASD), המאפיינת את העשורים האחרונים. הסיבה למחקר (הסקירה) הייתה הצורך הדחוף לספק פרספקטיבה מקיפה על התרומה היחסית של גורמים כגון גנטיקה, גיל הורי מתקדם, חשיפות סביבתיות וגורמים יאטרוגניים (נובעים מטיפול רפואי), וזאת על רקע שכיחות המאמירה המוערכת כיום במעל 1 מכל 31 ילדים בארצות הברית.

הדו"ח סקר ספרות אינטגרטיבית וניתח את כלל סוגי עדויות – החל ממתאמים ברמת האוכלוסייה, דרך מחקרי עוקבה (קוהורט) ובקרת-מקרה, ועד עדויות מכניסטיות (מנגנוניות) ברמה המולקולרית. חידוש מרכזי בסקירה זו היה שילובם של מחקרים שכללו השוואה ישירה בין קבוצות מחוסנות במלואן לבין קוהורטים של ילדים שלא חוסנו מעולם.

הסקירה זיהתה כי מתוך 136 מחקרים שנסקרו בנושא חיסונים ו-NDDs (הפרעות נוירו-התפתחותיות), 107 מחקרים העלו חשד לקשר אפשרי. הדו"ח הציג ממצאים סטטיסטיים ואפידמיולוגיים קריטיים:

1. השוואת מחוסנים מול לא מחוסנים: מתוך 12 מחקרים שהשוו ישירות מחוסנים ללא מחוסנים לחלוטין, הקבוצה הלא מחוסנת הראתה באופן עקבי תוצאות בריאותיות עדיפות לטווח ארוך, כולל סיכון נמוך משמעותית למחלות אוטואימוניות ונוירו-פסיכיאטריות כגון ASD. *** הפירוט המלא למטה ***
2. תמותה כוללת: אנליזה של מחקרים גדולים (כגון ה-CDC Vaccine Safety Datalink) לא הצליחה להדגים כל ירידה משמעותית בתמותה מכל סיבה בין קבוצות מחוסנות במלואן לקבוצות מחוסנות חלקית, מה שתורגם לכך שהיצמדות ללוח החיסונים המלא אינה מתבטאת בשיפור הישרדותי נטו.
3. תגובה-למינון (Dose-Response): נמצאו עדויות לגרדיאנט ברור – הסיכון עלה עם המינון המצטבר והצפיפות של החיסונים הניתנים במועד מוקדם. הדו"ח הדגיש את חוסר המחקר המוחלט על השפעת 25 מנות החיסון הניתנות לתינוק עד גיל שנה.

הנתונים הבאים נאספו ממחקרים עצמאיים שהשוו ישירות ילדים מחוסנים במלואם לילדים שלא חוסנו מעולם, כפי שסוכמו בדו"ח:

1. סיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות (NDD) ואוטיזם (ASD)
   • סיכון כללי ל-NDD: ילדים מחוסנים הראו שיעור מוגבר פי 5.53 להפרעות נוירו-התפתחותיות (NDD), הכוללות אוטיזם, בהשוואה ללא מחוסנים.
   • סיכון ל-ASD: שיעור גבוה יותר באופן משמעותי של אוטיזם (ASD) נצפה באופן עקבי בקרב קבוצת הילדים שחוסנה במלואה, בהשוואה ללא מחוסנים.
   • פגיעות פגים: פגים שחוסנו בהתאם ללוח הזמנים הרגיל הראו סיכון גבוה פי 3.6 ל-NDD בהשוואה לפגים שלא חוסנו.
   • סיכון ממוקד MMR: בקרב בנים אפרו-אמריקאים שחוסנו ב-MMR לפני גיל 36 חודשים, הסיכון ל-ASD היה מוגבר פי 2.25.
2. סיכון תלוי מינון מצטבר
   • עומס חיסוני: ילדים שקיבלו 11 מנות חיסון או יותר הראו סיכון מוגבר פי 4.4 לאוטיזם בהשוואה לילדים שלא חוסנו.
3. סיכון למחלות כרוניות וחיסוניות
   • אסתמה ואלרגיות:
     • שיעור גבוה פי 4.29 של אסתמה ובעיות נשימה נצפה בקרב מחוסנים.
     • שיעור גבוה פי 3.4 של אלרגיות ודרמטיטיס (דלקת עור) נצפה בקרב מחוסנים.
   • תחלואה כרונית כוללת: שיעור של פי 2 עד פי 5 למחלות כרוניות כלשהן (כגון דלקת אוזניים כרונית או דלקת שקדים) היה גבוה יותר בקבוצה המחוסנת, מה שמצביע על עומס תחלואה כרונית כללי.

הדיון סיכם כי חיסוני הילדות השגרתיים הניתנים בשילובים ובעיתוי מוקדם מייצגים את גורם הסיכון המשמעותי ביותר שניתן לשינוי (iatrogenic, כלומר, הנגרם על ידי התערבות רפואית). גורם זה בולט על פני גורמים גנטיים, סביבתיים ותזונתיים אחרים (כדוגמת פתלטים או SSRI בהיריון) שאינם יכולים להסביר את העלייה הדרמטית בשכיחות ASD מאז שנות ה-80.

המחקר מציג גם מנגנונים ביולוגיים אפשריים דרך שלושה מסלולים עיקריים המשתלבים יחד: שיבוש בתפקוד המיטוכונדריאלי (Mitochondrial Dysfunction), עקה חמצונית (Oxidative Stress) ונוירו-דלקת (Neuroinflammation). . רכיבים כגון כספית אתילית ואדג'וונט אלומיניום הודגמו כגורמים המשבשים מסלולים אלו במהלך תגובה חריפה לאחר חיסון, דבר המוביל לנזק נוירולוגי קבוע.

הדו"ח הדגיש כי המחקרים ה"ניטרליים" שלא מצאו קשר סבלו ממגבלות קריטיות: היעדר קבוצת ביקורת לא מחוסנת אמיתית, הסתמכות על רשומות רפואיות (Registry Misclassification) שאינן מאפשרות סיווג מדויק, ומיסוך הסיכון המתרחש בתת-קבוצות פגיעות (כגון ילדים עם רגישות חיסונית או מיטוכונדריאלית).

המסקנה הסופית של McCullough Foundation Report היא כי העדויות המדעיות מתכנסות לתמוך במודל רב-גורמי של ASD, שבו נטייה גנטית, עומס סביבתי וגורמים יאטרוגניים מצטלבים ליצירת פנוטיפ של מצב "פוסט-אנצפליטי" (מצב דלקתי לאחר פגיעה מוחית). הדו"ח קובע באופן נחרץ כי חיסוני הילדות המשולבים והמוקדמים מהווים את גורם הסיכון הניתן לשינוי המשמעותי ביותר, וכי יש צורך דחוף במחקרים אורכיים, בלתי תלויים, שיבחנו את הבטיחות המצטברת של לוח הזמנים המלא, בניגוד להתמקדות הנוכחית במוצרים בודדים.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים