שימוש בתרופות נוגדות דיכאון במהלך ההריון עשוי להגביר את הסיכון לשינויים נוירו-התפתחותיים במוחם של תינוקות.

תרופות ממשפחת מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים‏‏ (SSRIs) מאוד נפוצות בקרב נשים בהריון.
על פי ארגוני הבריאות והרגולטורים, תרופות מסוג SSRI נחשבות לבטוחות בניהול דיכאון אצל נשים בהריון.
על פי הערכות בין 5-8% מהילדים נחשפו לתרופות אלה במהלך ההריון.
כמו כן יש עדויות לכך שהן יכולות להגביר את הסיכויים ללידה מוקדמת ואת הסיכון לבעיות נוירולוגיות ובעיות בריאות אחרות בילדים.

נכון להיום, בדיקות של רעילות נוירולוגית במכרסמים הן מאוד יקרות ודורשות זמן רב והרבה פעמים גם לא מעיד על מה יקרה אצל בני האדם.
קבוצה של מדענים הצליחה ליצור שיטה המדמה מוח עוברי (mini-brains) על ידי סוגים שונים של תאי גזע והם בחנו את השפעת התרופה פרוקסטין (סרוקסט/פאקסט). את הממצאים הם פרסמו בפברואר 2020 בג'ורנל הרפואי Frontiers in Cellular Neuroscienc
מצאו 80% ירידה במרקרים הסינפסיים, 60% ירידה בהתפתחות נוירונים ו- 40-75% ירידה של תאים בשם 'אוליגודנדרוציטים' שמייצרים את מעטה המיאלין בתאי העצב.
המחקר שלהם מראה שתרופה זו מעלה התפתחות אבנורמלית של המוח דבר שיכול לגרום לתופעות לוואי.

אולי בעזרת שיטה זו יוכלו לבדוק גם השפעה של נוירוטוקסינים אחרים על המוח בלי לפגוע בחיות ובתינוקות?

מאמרים חדשים נוספים שמראים קשרים על התפתחות המוח:

1. *** תוספת מרץ 22
   מחקר שנערך במרכז BABA, יחידת מחקר באוניברסיטת הלסינקי, שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Frontiers in Neuroscience בחן את ההשפעות של טיפול תרופתי נגד דיכאון אצל נשים הרות על תפקודי רשת המוח של היילוד ונמצא שעשוי להשפיע על התפתחות רשתות המוח של היילוד. רשתות המוח אחראיות על אינטראקציות בין אותות בתדרים שונים וממלאים כלומר יש להם תפקיד חיוני בחישוב עצבי, אינטראקציה בין אזורי המוח השונים ובפתופיזיולוגיה של המחלה.
   המחקר השתמש באלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) למדידת פעילות מוחית חשמלית במהלך השינה, ותכונות רשת קליפת המוח חושבו באמצעות טכניקות מתמטיות מתקדמות.
   החוקרים מציינים שבמחקרים קודמים, הם הראו ששינויים בפעילות קליפת המוח על פני מצבי שינה עשויים לספק מידע חשוב על מצבם הנוירולוגי של תינוקות ושהמחקר הראה כי חשיפה לתרופות אנטי אפילפטיות ונוגדי דיכאון במהלך תקופת העובר מובילה לשינויים נרחבים ברשתות הקורטיקליות, והשפעות אלו עשויות להיות ספציפיות לסוג החשיפה לתרופה.
   במקרה של תרופות נוגדות דיכאון, ההשפעה הייתה בולטת יותר ברשתות קליפת המוח המקומיות. לעומת זאת, לחשיפה לחומרים אנטי אפילפטיים היו השפעות על הרשתות הרחבות במוח. שני סוגי התרופות השפיעו על רשתות מוח שמגיבות לשינויים בשלבי השינה.
   מבחינת החוקרים מה שהיה משמעותי מבחינה קלינית בממצאים היה שכמה ממצאי EEG קשורים להתפתחות הנוירופסיכולוגית לאחר מכן של ילדים. שינויים חזקים יותר ברשתות עצביות חזו סטייה גדולה יותר בהתפתחות בגיל שנתיים.
   החוקרים מאמינים שהשיטות החדשות שלהם מספקות מסגרת אנליטית כללית שתתמוך במחקר עתידי נרחב על השאלות כיצד התפתחות מוח העובר מושפעת משינויים בסביבה התוך רחמית. ומעבר לטיפול תרופתי אימהי, כלומר כולל גם תזונת האם ומצבה הגופני הכללי.
   https://www.helsinki.fi/en/news/healthier-world/fetal-exposure-drugs-may-affect-infants-brain-development
2. *** תוספת דצמבר 22
   מחקר חדש מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וירג'יניה (UVA) מצא כי תרופות נוגדות דיכאון בשימוש נפוץ פלואוקסטין (פרוזק, פריזמה ופלוטין) הידועות כמעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI) יכולים לקיים אינטראקציה עוצמתית עם דלקת בגוף האם. בעכברי מעבדה, אינטראקציה זו גרמה לשינויים מזיקים בשליה וברקמת האנדוטליום (decidua) – הקשר הישיר בין האם לילד – והשפיעה על המוח המתפתח.
   כדי להבין את חשיבות הממצא הזה חשוב להבין גם על מערכת החיסון האימהית בזמן התפתחות העובר.
   באופן טבעי הריון תקין הוא גם זמן של אתגר למערכת החיסון האנושית, שכן מצד אחד העובר, מכיל הרכב אנטיגני שונה בחלקו משל האם והוא חייב להיות מוגן מפני התקפה על ידי מערכת החיסון האימהית. תופעה הנקראת סבילות חיסונית (immune tolerance). במקביל, על האם להיות מסוגלת להגן על עצמה ועל עוברה מפני מזהמים סביבתיים פתוגניים.
   כמו כן המצב הרגשי/מנטלי (מתחים וחרדות) של האם והחשיפה המתמדת למזהמים סביבתיים משפיעים על הפעילות של מערכת החיסון של האם. מצב שנקרא גם: הפעלה חיסונית אימהית (Maternal immune activation- MIA). מונח המתייחס לעלייה ברמות של סמנים דלקתיים כך שהם נשארים באופן עקבי בטווח הנורמלי הגבוה.
   מצבים אלו נקשרו לשכיחות גבוהה יותר של פגיעה בהתפתחות נוירוטית ומחלות נפש אצל הצאצאים לרבות אוטיזם, הפרעות קשב ומחלות פסיכיאטריות אחרות בהמשך החיים. כלומר זה מצב שהוא די שכיח בעולמנו העמוס במזהמים ובאתגרים רגשיים/מנטליים.
   תרופות מסוג SSRI נרשמות ל-80% מהנשים ההרות שנמצאות במתחים, חרדות ודיכאונות, שמפעילים כאמור את MIA. ועל כך בדיוק מתריע המחקר שפורסם במהדורת פברואר 23 בג'ורנל Brain, Behavior, and Immunity.
   החוקרים מצאו שתרופות SSRI יכולות לייצר תגובה דלקתית חזקה ב"ממשק האם-עובר", הקשר הפיזי בין האם לצאצאים במהלך ההריון.
   צאצאיהם של אמהות שנחשפו לדלקת הראו מאוחר יותר שינויים התנהגותיים המבוססים על מין, כמו התנהגויות שנראו אצל אנשים עם אוטיזם, כגון ירידה בתקשורת וירידה בעניין באינטראקציות חברתיות. מודלים כאלה של עכברים נמצאים בשימוש נרחב ככלי חשוב לחקר אוטיזם.
   החוקרים זיהו סימנים דלקתיים בשליה המתואמים עם שינויים נוירולוגיים בצאצאים בוגרים של אמהות שנתקלו באתגר חיסוני במהלך ההריון. כלומר SSRI, מאמינים חוקרי UVA, עשויים לקיים אינטראקציה עם אותה דלקת ומגבירים אותה, מה שמוביל לשינויים מוחיים קבועים בעובר.
   החוקרים ראו שבמצב MIA רמות הסרוטונין בקבוצה שלא קיבלה SSRI היו גבוהות פי 2 (גרף B) מהמצב הקודם. בקבוצה שקיבלה SSRI רמות הסרוטונין כמעט ולא אובחנו.
   התוצאות מאוד הגיוניות לחוקרים, בגלל האופן שבו תרופות SSRI משנות את רמות הסרוטונין בגוף האם. הם מסבירים שסרוטונין הוא ווסת מצב רוח חשוב, אבל הוא גם מווסת חיוני של התגובה החיסונית של הגוף. תינוקות מתפתחים מקבלים סרוטונין רק מאמהותיהם דרך השליה בשלבים המוקדמים של ההריון, כך שלשיבוש רמות הסרוטונין אצל האם עלולות להיות השלכות גם על רמות הסרוטונין אצל העובר וזה מפריע יותר בוויסות רמות הדלקת ובכך מסכן יותר את העובר והתפתחות מוחו.
   https://newsroom.uvahealth.com/2022/12/19/antidepressants-infection-linked-to-neurodevelopmental-disorders/
   להבנה נוספת על ספקטרום האוטיזם ודרכים להמנע ולהיטיב עם המצב היכנסו.
3. *** תוספת דצמבר 24
   מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Colorado Anschutz שפורסם בפברואר 24 בכתב העת Nature Communications מספק עדות ישירה לכך ששימוש בתרופות נוגדות דיכאון במהלך ההריון יכול להשפיע על התפתחות המוח של הילד ולתרום לסיכון להפרעות בבריאות הנפש בשלב מאוחר יותר בחיים.
   המחקר התמקד בהשפעה של פלואוקסטין על קליפת המוח הקדם-מצחית בעובר. מהסיבה שלמרות שידוע שסרוטונין ממלא תפקיד בהתפתחות המוח, המנגנונים האחראים להשפעה זו, במיוחד בקליפת המוח הקדם-מצחית, לא ברורים.
   החוקרים מסבירים שקליפת המוח הקדם-מצחית, אזור המוח המפותח ביותר, ממלאת תפקיד מרכזי בקוגניציה מהדרג הגבוה ביותר, וזו הסיבה שהתמקדו דווקא בה.
   החוקרים גילו שסרוטונין משפיע ישירות על קשרים סינפטיים מעוררים חדשים ולא בשלים בקליפת המוח הקדם-מצחית, שאם מופרעים במהלך ההתפתחות המוקדמת יכולים לתרום להפרעות בריאות נפשיות שונות.
   החוקרים מציינים שהמחקר חושף את התהליכים הספציפיים ברמה הסינפטית שמסבירים כיצד סרוטונין תורם להתפתחות אזור המוח החשוב הזה במהלך חשיפה לפלואוקסטין בגיל מוקדם. לטענתם זוהי העדות הראשונה להשפעה הישירה של סרוטונין על קליפת המוח הקדם-מצחית המתפתחת כאשר פלואוקסטין נלקחת במהלך ההריון, מכיוון שחוצה הן את השיליה ולחלב האם.
   כדי לחקור את ההשפעה, החוקרים בדקו את ההשפעה של מחסור ועודף של סרוטונין על התפתחות המוח בעכברים. הם גילו שסרוטונין אינו מעורב רק בתפקוד המוח הכולל, אלא יש לו גם תפקיד ספציפי בהשפעה על האופן שבו קשרים אישיים בין נוירונים משתנים ומסתגלים, מה שתורם ליכולת המוח ללמוד ולהסתגל.
   https://news.cuanschutz.edu/news-stories/study-shows-impact-of-antidepressants-on-fetal-brain-development-during-pregnancy

לסיכום:
מתח אימהי, דיכאון וחרדה יכולים לבדם להפריע להתפתחות העצבית של הצאצאים, לתרום לתוצאות התנהגותיות וקוגניטיביות שליליות, לכן יש חשיבות רבה בניהול אותם מצבים, אבל האפשרות של SSRI היא די בעייתית. ולכן את הפתרונות, נשים בהריון תצטרכנה למצוא בדרך הטבע.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים