קוטלי עשבים (דיקמבה) – עמידות, נזקים, מי מרוויח ומי משלם

זה מה שקורה כשכסף מנהל את העולם!!!
העשבים השוטים, שבגלל הימצאותם בגידולים נפוצים (סויה, תירס, חיטה, שיבולת שועל, עגבניות וכדומה) ,מרוססים בכל מיני חומרי הדברה ש"מקלים" על החקלאים בגידול. אותם עשבים מראים בשנים האחרונות עמידות לחומרי ההדברה (ראונד-אפ, דיקמבה) ולכן השימוש בהם גובר וזו בעיה אקולוגית, בריאותית וכלכלית.
ושלא תבינו לא נכון.. לחקלאים יש חלק גדול בהרעלה הזו, עקב בורות או חוסר אכפתיות. גם הם כל עניינם הוא שתהיה תוצרת גבוהה יותר ופחות מאמץ גם אם על חשבון האיכות של האדמה והמזון.

והכיוון הולך למקומות לא טובים, כי התוצרת היבולית שיכולה לעמוד (כרגע) מול אותם חומרי הדברה מבלי להפגע, הם אלה המהונדסים גנטית.. בהנדסה גנטית (GMO) יש המון בעיות
ומי הספק הראשי לאותה "טכנולוגיה"?
נכון!!! מונסנטו היצרנית של אותם חומרי הדברה רעילים, שנרכשה על ידי באייר. והם לא רעילים רק לבני האדם אלא גם לדבורים [1] ולשאר מאביקים שמאוד חשובים לחקלאות – אירוניה או טמטום תבחרו אתם.
הדיקמבה גם פוגע ביכולת של הצמחים לייצר פרחים. והוא בקלות נישא באוויר במיוחד בתנאי חום ולחות.
https://www.npr.org/sections/thesalt/2020/02/06/800397488/pesticide-police-overwhelmed-by-dicamba-complaints-ask-epa-for-help

לקריאה נוספת על הנזק ושמו דיקמבה הכנסו.

ומה עושה יצרנית מוצרים מזיקים?
תוקפת את המדענים שמראים את הנזקים!

Monsanto Attacks Scientists After Studies Show Trouble For Weedkiller Dicamba

אבל לפשעים נגד הסביבה והאנושות יש גם מחיר (לא תמיד גבוה אבל לפעמים כן)
חברת באייר שרכשה את מונסטו ממשיכה לקבל מכות.
לא יודע איך הגיעו למספר הזה, אבל ממש לא אכפת לי…
בית משפט פסק שעליהם לשלם 265 מיליון דולר לחקלאי שהצליח לשכנע את חבר המושבעים, שמטע האפרסקים שלו נפגע מהדברה של חומר אחר dicamba. החומר הזה כמו הראונדאפ, מייצר נזקים והחברה צפויה לעמוד מול 140 תביעות נוספות בהקשר לחומר הזה..

וזה לא מסתכם כאן…
הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) מקבלים טלפונים רבים מחקלאים ומבעלי חוות, בתלונות שכל היבול שלהם חולה ופגוע.. ומבדיקות עלה שרוב היבולים הכילו את ה'דיקמבה'!

When tests were done, they showed the same thing over and over again: dicamba

*** עדכון 03.04.20***

מסמך חדש נחשף.. בעקבות המשפט שהיה כנגד מונסנטו, שבו פסק בית המשפט על 265 מיליון דולר על נזקי חומרי ההדברה שלהם… המסמך הוא פרוטוקול של הישיבות של מונסטנטו משנת 2009..
ובעמודים 15 והילך רואים שמונסנטו מודעים לנזקים העתידיים של חומרי ההדברה שלהם לשדות וליבולים.
המומחים של מונסנטו אמרו שהריסוס הוא נדיף ונע בין השדות… מה שיותר חשוב להבין, הוא שמונסנטו דואגים לכך שרק מי שנעזר בתוצרת המהונדסת שלהם, לא ייפגע מהריסוס שלהם.
https://www.theguardian.com/us-news/2020/mar/30/monsanto-crop-system-damage-us-farms-documents
https://usrtk.org/wp-content/uploads/2020/02/dicamba-PLTF-6.pdf

*** תוספת דצמבר 22 – "סחף דיקמבה"
תנועת קוטל העשבים דיקמבה מהיבולים דרך האטמוספרה – עלולה לגרום לנזק לצמחים שכנים. כדי למנוע סחף של דיקמבה, מערבבים אותו עם כימיקלים אחרים, בדרך כלל אמינים, כדי "לנעול" אותו במקומו ולמנוע את התנדפותו או שיהפוך לאדים הנעים ביתר קלות באטמוספירה.
מחקר חדש מהמעבדה של Kimberly Parker, עוזרת פרופסור להנדסה אנרגיה, סביבה וכימיה באוניברסיטת וושינגטון (St. Louis’ McKelvey School of Engineering), שופך אור חדש על הסיפור הזה על ידי הדגמה שהאמינים האלה עצמם מתנדפים, לעתים קרובות יותר מהדיקמבה עצמה.
הממצאים פורסמו בספטמבר 22 בכתב העת Environmental Science & Technology.
קימברלי מסבירה שהנידוף של האמינים בעת שימוש בדיקמבה עשוי לסייע בהסבר התהליכים הגורמים לסחף של דיקמבה. עם זאת, אמינים משמשים גם בקוטלי עשבים אחרים, כולל גלייפוסט, קוטל העשבים הנפוץ ביותר בעולם.
אם אמינים, משתחררים לאטמוספירה, יש להם השפעה שלילית על בריאות האדם שכן הם יכולים ליצור חומרים מעודדי סרטן. הם גם משפיעים על האקלים ועל הכימיה האטמוספרית.
בגלל הסכנה הפוטנציאלית שלהם ושכיחותם, הספרות המדעית מלאה במחקרים העוסקים בדרכים שהם משתחררים לאטמוספירה – למעט דרך השימוש שלהם בשילובם עם קוטלי עשבים. וזה היה מאוד מפתיע עבורם לגלות זאת! (*** במכוון או בטעות אנוש???).
קימברלי מוסיפה שאמינים גם עוברים תגובות שמייצרות חלקיקים זעירים שיכולים לפלס את דרכם לגוף בשאיפה. החלקיקים האלה הם גם רעילים ומסרטנים והם נושאים השלכות על הכימיה באטמוספירה על ידי השפעה על האקלים.
https://source.wustl.edu/2022/10/study-shows-hazardous-herbicide-chemical-goes-airborne/

בניסויי המעבדה הקודמים שלה על השילוב של אמינים עם קוטלי עשבים בחקלאות. הטכניקה השגורה הזו לעתים קרובות לא הייתה יעילה, והדיקמבה נסחפה לגידולים סמוכים.
הסופר הראשון במחקר הנוכחי, Stephen Sharkey, שהוביל את המחקר הקודם תהה: "אם הדיקמבה מתנדפת, מה קורה לאמין שאמור להיות שם כדי לעצור את תהליך הנידוף?". וכדי לגלות זאת הוא מדד את השינוי בכמות האמינים הקיימים לאורך זמן כאשר הם מעורבים עם קוטלי עשבים שונים. התוצאות? בכל התערובות האמינים התנדפו מתערובות קוטל העשבים. Sharkey עבד גם עם המעבדה של פרופ' Brent Williams להנדסה סביבתית וכימיה, כדי לאשר שהאמינים נכנסים לשלב הגז מתערובות קוטלי עשבים על ידי לכידת אמינים מהאוויר.
בנוסף לניסויים אלה, Sharkey גם כימת את כמות האמינים שנכנסו בפועל לאטמוספירה, מה שדרש מעט עבודת בילוש. הוא השתמש בשני מערכי נתונים נפרדים – שיעור משוער של יישומי קוטלי עשבים ונתוני סקר של חקלאים אמריקאים שהראו באילו אמינים ספציפיים נעשה שימוש עם קוטלי עשבים שונים. Sharkey הגיע למסקנה ששימוש בקוטלי עשבים אחראי לשחרור של כ-4 ג'יגהגרם (4,000 טון מטרי) של אמינים מדי שנה בארצות הברית.
הממצאים הפתיעו מעט את פארקר, לא רק בגלל שהכימיה לא מרמזת מיד שהאמינים מתנדפים בדרך זו, אלא גם מסיבה מעשית יותר. כלומר הייתה עבודה נרחבת שבדקה את הדרכים השונות שבהן אמינים נכנסים לאטמוספירה והושקעו בה מאמצים רבים מאיפה באים אמינים, אבל מחקר על השימוש בו עם קוטלי עשבים פשוט לא נשקל קודם לכן.
*** כלומר נוסף – מי בודק בכלל את הנזקים הרבים של הדברה??!!

*** תוספת פברואר 24
המכון Center for Food Safety שמטרתו היא להעצים אנשים, לתמוך בחקלאים ולהגן על הטבע מההשפעות המזיקות של חקלאות תעשייתית, באמצעות פעולה משפטית ומדעית להגנה וקידום הזכות הבסיסית למזון ולסביבה בטוחים. משתף בניצחון סוחף של חקלאים ועשרות צמחים ובעלי חיים בסכנת הכחדה – בית משפט פדרלי ביטל את האישור של חומר ההדברה הידוע לשמצה, דיקמבה.

חומר ההדברה הנוטה לסחף פגע במיליוני דונמים של יבולים וצמחי בר מדי שנה מאז שהסוכנות להגנת הסביבה (EPA) אישרה אותו לראשונה בשנת 2017 לריסוס על גידולי כותנה ופולי סויה שהונדסו גנטית על ידי מונסנטו ( באייר). הפסיקה הזו של בית המשפט המחוזי באריזונה מבטלת את האישור המחודש של ה-EPA לשנת 2020 של חומר ההדברה, שכלל הגבלות יישום נוספות שבכל זאת לא הצליחו למנוע את נזקי הסחף המתמשכים.

"זהו ניצחון חיוני לחקלאים ולסביבה. פעם אחר פעם, הראיות הראו שלא ניתן להשתמש בדיקמבה מבלי לגרום לנזק מסיבי וחסר תקדים לחוות, כמו גם לסכן צמחים ומאביקים. בית המשפט אישר היום מחדש באופן מהדהד את מה שתמיד טענו: הטענות של ה-EPA ומונסנטו של הבטיחות של דיקמבה הייתה חסרת אחריות ובלתי חוקית"

מאז שדיקמבה אושרה לריסוס השימוש בה גדל פי 20. ה-EPA מעריך ש-65 מיליון דונם (שני שליש מפולי סויה ושלושה רבעים מכותנה) כבר עמידים לדיקמבה, כשבערך מחצית מהשטחים מרוססים בדיקמבה, אזור כמעט בגודל של אלבמה.
בהחלטה של בית המשפט ביטל את השימוש המוגזם בדיקמבה, וקבע כי EPA הפרה את דרישת FIFRA. הפרה זו היא חמורה מאוד, על פי בית המשפט, במיוחד בגלל ש-EPA לא לקח בחשבון סיכונים חמורים של דיקמבה בהוצאת הרישום הקודם.
בית המשפט תיאר את הנזק האדיר לבעלי עניין שנמנעה מהם האפשרות להגיב, כגון מגדלים שאינם משתמשים בדיקמבה מוגזמת וספגו הפסדים כספיים משמעותיים ומדינות שדיווחו שוב ושוב על נזקים ברמת הנוף עקב אותה החלטה של ה-EPA בשנת 2020. בית המשפט מצא כי "לא סביר שה-EPA תנפיק את אותם אישורים לאחר שלקח בחשבון את החששות של בעלי העניין הללו".
בית המשפט גם מתח ביקורת על הערכת ה-EPA לגבי הנזקים הנרחבים של אישורי 2020. מונסנטו וה-EPA טענו שהשימוש החדש "המופרז" הזה בדיקמבה לא יגרום נזק עקב ההגבלות החדשות על השימוש. אולם בית המשפט מצא כי "הגישה המעגלית של ה-EPA להערכת סיכונים, המבוססת על הביטחון הגבוה שלה שאמצעי בקרה הנוספים כמעט יחסלו את הסחף של דיקמבה מחוץ לאתר המשומש, מה שהתברר ככישלון.

"אני מקווה שדחייתו הנחרצת של בית המשפט את האישור הפזיז של ה-EPA לדיקמבה תדרבן את הסוכנות להפסיק סוף סוף להתעלם מהנזק מרחיק הלכת שנגרם על ידי חומר הדברה מסוכן זה", אמר Nathan Donley, מנהל מדעי הבריאות הסביבתית במרכז Center for Biological Diversity. "פרפרים ואוכלוסיות דבורים בסכנת הכחדה ימשיכו להתנקות אם ה-EPA ימשיך להתפתל לבייגלה כדי לאשר את המוצר הזה רק כדי לפייס את תעשיית חומרי ההדברה".

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים