מיקרוביום וקישורים חברתיים

למיקרוביום שבמעי יש השפעה ידועה על המוח בהרבה הקשרים (gut-brain-axis). בעיקר אלה הקשורים למצבי סטרס, חרדות ודיכאונות ואתגרים חברתיים כמו קשב (ADHD) וספקטרום האוטיזם. השפעה זו קשורה למעורבות הישירה של המיקרוביום על יצור נוירוטרסמיטורים סרוטונין, דופמין, אוקסיטוצין, חומצות שומן קצרות שרשרת קטכולמינים וגלוטמאט.

במחקר שפורסם בינואר 19 בכתב העת journal Human Microbiome בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, בדקו את הקשר בין הרכב המיקרוביום למאפייני האישיות וההתנהגויות החברתיות.
במחקר לקחו דגימות צואה של 651 בוגרים ובדקו המצאות של 165 שרשראות של חיידקים מועילים. והנבדקים נשאלו לגבי ההתנהגות שלהם, הבריאות הכללית שלהם לרבות תזונה לאורך השנים, אורח החיים ועל פקטורים סוציודמוגרפיים.

והם ראו שאצל אותם אנשים עם קישורים חברתיים הרכב המיקרוביום היה הרבה יותר גדול, דבר שמרמז על כך שקישורים חברתיים משפיעים על הרכב המיקרוביום ואילו אלה שסבלו מסטרס וחרדות הרכב המיקרוביום היה נמוך.
דברים נוספים שהתבררו דרך המחקר:
מי שבילדותו קיבל פורמולות של תחליפי חלב אם הרכב המיקרוביום היה נמוך יותר, מה שמרמז על כך שלתחליפי החלב השפעה ארוכת שנים על הרכב המיקרוביום.
הרכב המיקרוביום הושפע לחיוב גם בקשר לטיסות בינלאומיות כנראה בגלל שנחשפו לחיידקים אחרים ולתזונה שונה.
אלה עם הרכב מיקרוביום גדול יותר נמצא אצל מי שאוכל מזונות מותססים^[*] ממקור טבעי (גבינות מותססות, כרוב כבוש, קימצ'י) ומזונות פרה ביוטייים (בננות, דגנים מלאים, אספרגוס, בצל, כרישה).

---

החוקרים מסבירים שהחיים המודרניים מספקים סערה מושלמת לשינוי בהרכב המיקרוביום. החיים מלאי סטרס, מיעוט באינטראקציות חברתיות ופחות זמן בטבע, תזונה חסרה בסיבים תזונתיים, עודף סניטציה, תלות באנטיביוטיקה. כל אלה משפיעים על הרכב המיקרוביום ולכן עשויים להשפיע גם על ההתנהגות שלנו ועל הנפש שלנו.

סיכום מדהים למיקרוביום האנושי וכמה משפיע על המהות שלנו בחיי היומיום!!!

*** תוספת נובמבר 22
צוות של חוקרים מאוניברסיטת אורגון מדווח על ממצאים מעניינים הקושרים בין חיידקי המעי לקישורים חברתיים בשני מאמרים חדשים, שפורסמו בנובמבר 22 בג'ורנל PLOS Biology ובספטמבר 22 בג'ורנל BMC Genomics.
החוקרים מצאו כי חיידקי מעיים מעודדים תאים מיוחדים לגזום קשרים לא הכרחיים במעגלי מוח השולטים בהתנהגות חברתית.
החוקרים גם מצאו כי נוירונים "חברתיים" אלה דומים בדגי זברה ובעכברים. דבר המצביע על כך שהממצאים עשויים להיות מתורגמים בין מינים ואולי להצביע על הדרך לטיפולים במגוון מצבים נוירו-התפתחותיים.

החוקרים מסבירים שבעוד שהתנהגות חברתית היא תופעה מורכבת המערבת חלקים רבים של המוח, הצוות זיהה בעבר קבוצה של נוירונים במוח דג הזברה הדרושים לסוג מסוים של אינטראקציה חברתית. החוקרים מסבירים שבדרך כלל, אם שני דגי זברה רואים אחד את השני דרך מחיצת זכוכית, הם יתקרבו זה לזה וישחו זה לצד זה. אבל דג הזברה בלי הנוירונים האלה לא מגלה עניין.
במחקר הראשון הצוות למעשה מצא מסלול המקשר בין חיידקים במעיים לאותם נוירונים במוח. בדגים בריאים, חיידקי מעיים דרבנו תאים הנקראים מיקרוגליה לגזום בחזרה קישורים נוספים בין נוירונים.
החוקרים מסבירים שהגיזום חיוני לפיתוח התנהגות חברתית נורמלית. הגיזום הוא חלק נורמלי מהתפתחות מוח בריאה. החוקרים מדמים זאת זה כמו עומס על דלפק. עודף של קשרים עצביים יכול להפריע לאלה החשובים באמת, וכתוצאה מכך נוצר חוסר סדר והודעות מבולבלות.
כמו כן החוקרים ראו שבדגי הזברה ללא חיידקי המעיים האלה, הגיזום לא קרה, והדגים הראו חסכים חברתיים.
החוקרים מסכמים שהמיקרוביום משפיע על הרבה דברים במהלך ההתפתחות, אבל לא היו הרבה נתונים קונקרטיים על האופן שבו המיקרוביום משפיע על המוח. במחקר הנוכחי הם "עשו לא מעט כדי לפרוץ את הגבול לשם"

במחקר השני, הצוות זיהה שני מאפיינים מגדירים של אותה מערכת של נוירונים חברתיים שעשויים להיות משותפים לעכברים ודגי זברה. האחת היא שניתן לזהות את התאים הללו על ידי הפעלת גנים דומים, רמז שהם עשויים לשרת תפקידים דומים במוחות שונים. השני הוא שנוירונים עם אותה חתימת גנים בעכברים נמצאים בערך באותם מיקומי מוח כמו הנוירונים החברתיים של דג הזברה.
ממצא זה מחזק את אמונתם של החוקרים שעבודתם בדג הזברה יכולה להיות מתורגת לעכברים או בני אדם.
החוקרים מציינים שקל יותר לחקור את האומים והברגים של התפתחות המוח בדג הזברה, שם מדענים יכולים לצפות במעגלים עצביים שנוצרים דרך גופו השקוף של הדג הצעיר. החוקרים יכלו אז לקחת את התובנות מדג הזברה ולהשתמש בהן כמקום התחלה להבנת מינים אחרים.
החוקרים מציינים שהמדע מכיר בעובדה שגם הפרעה למיקרוביום במעיים וגם גיזום לקוי של סינפסה עצבית נקשרו למגוון מצבים נוירו-פסיכיאטריים כמו הפרעת הספקטרום האוטיסטי, לכן החוקרים חושבים שאם יוכלו לקשר את אלה יחד, זה עשוי להקל על טיפולים טובים יותר עבור מגוון רחב של הפרעות.
הצעד הבא יהיה להבין אילו מולקולות מקשרות את החיידקים למיקרוגליה, מיפוי המסלול בין חיידקים והתנהגות ביתר פירוט.
https://around.uoregon.edu/content/study-finds-gut-brain-link-tied-social-development

*** תוספת מאי 24
מחקר שפורסם במאי 24 בכתב העת PNAS Nexus, מצביע על כך ששינוי המיקרוביום של המעי עם סינביוטיקה (פרוביוטיקה ופרהביוטיקה) יכולה לגרום לאנשים להיות יותר מותאמים להוגנות.
החוקרים גייסו 101 משתתפים, מחציתם נטלו תוסף המכיל חיידקים ממשפחות Lactobacillus ו- Bifidobacterium במשך שבעה שבועות, בעוד שהמחצית השנייה קיבלה פלצבו.
לפני ואחרי תקופת התוספים, כל המשתתפים שיחקו את "משחק האולטימטום", תרחיש של שני שחקנים שבו שחקן אחד שולט בקופה של כסף ומציע חלק ממנה (לפי רצונו ושיקולו). השחקן השני, יכול לקבל את ההצעה או לדחות את ההצעה ואז להשאיר את שני השחקנים בידיים ריקות. דחיית ההצעה ה"לא הוגנת", מכונה 'עונש אלטרואיסטי', כלומר השחקן המקבל העדיף לא לקבל בעצמו כלום כדי להעניש את השחקן הראשון על היותו לא נדיב.
המשחק הזה משמש במחקרים הנוגעים בכלכלה התנהגותית, תורת המשחקים, פסיכולוגיה וקבלת החלטות. במקור המשחק מפגיש בין 2 אנשים זרים שמשחקים אותו פעם אחת בלבד כלומר פעם אחת מציעים ופעם אחת מקבלים או מסרבים וההשלכה על 2 הצדדים.

המחקר הנוכחי מצא שלאחר נטילת הסינביוטיקה, המשתתפים היו בעלי סבירות גבוהה יותר לדחות הצעות, במיוחד אלו בטווח של 30-40%. ההשפעה הייתה בולטת ביותר אצל שחקנים שהתחילו עם יחס גבוה של חיידקי Firmicutes ל-Bacteroidetes במעיים שלהם, ואשר חוו את השינויים הגדולים ביותר בהרכב המעי. באופן מעניין, התוספים הפחיתו את רמות טירוזין בדמם של חלק מהמשתתפים, וקבוצה זו הראתה את העלייה המשמעותית ביותר בעונש האלטרואיסטי.
[טירוזין היא חומצת אמינו לא חיונית שהגוף מייצר מפנילאלנין. בטירוזין הוא מרכיב חיוני לייצור של כמה נוירוטרנסמיטורים, כולל אפינפרין, נוראפינפרין ודופמין].
הממצאים מצביעים על כך שהעברת המיקרוביום של המעי למצב בריא יותר עשויה להפוך אנשים לפחות רציונליים ויותר רגישים לשיקולים חברתיים.
המחברת הראשית של המחקר ד"ר Hilke Plassmann מסכמת שההשלכות יכולות להגיע הרבה מעבר למעבדה. מחדרי ישיבות לאולמות משפט, ממשא ומתן למערכות יחסים. "התושבים הבלתי נראים של המעיים שלנו עשויים לעצב בעדינות את תחושת ההגינות שלנו ואת הנכונות שלנו לעמוד על כך, אפילו במחיר אישי".
https://scienceblog.com/544398/probiotics-linked-to-increased-sense-of-fairness-even-at-a-personal-cost/

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים