תזונה מבוססת צומח (פיטוסטרולים/ portfolio) מול סטטינים – כולסטרול

כולסטרול זה דבר מאוד חשוב לבריאות כל התאים, לייצור הורמונים, ויטמין די ועוד. הוא אחד החומרים החשובים בהגנה מפני עקה חמצונית על תאים עקב חשיפה לרעלנים חלבוניים.
הבעיה היא חמצונו ולא כמותו.
התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בכולסטרול הן סטטינים ולהן השלכות בריאותיות בטווח הקצר (תופעות לוואי) ולטווח הארוך (מחלות כרוניות). הן נקשרו לסוכרת, לסרטן בלבלב, לסרטן מלנומה והערמונית, לדמנציה, למחלות כליה, להפרעות שינה, לבעיות פריון הגבר והשפעה על רמות טסטוסטרון, ללופוס, לכאבי שרירים, למחלת ניוון השרירים ALS ולשלבקת חוגרת.

בשנת 2003 יצא מחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי JAMA. המחקר בחן 46 אנשים עם כולסטרול גבוה וחילק אותם ל- 3 קבוצות (תזונה צמחית מבוססת פיטוסטרולים, תזונה מערבית עם סטטינים או פלסבו). את הרכב התזונה ניתן לראות בתמונה המצורפת.
פיטוסטרולים ממקור שיבולת שועל, סויה/ טופו/ אדממה, פירות וירקות, שקדים, אגוזים, גרעינים, שמנים מהצומח, דגנים מלאים וקטניות.

המחקר הראה בצורה חד משמשית שלתזונה צמחית עם פיטוסטרולים, יש יכולת להוריד כולסטרול LDL בדומה לסטטינים. דבר שממחיש שלתזונה יש משמעות גדולה במניעת מחלות לב וכלי דם גם אל מול תרופה ובלי תופעות הלוואי של התרופה.

המחקר הזה מצטרף לעוד שורה גדולה של מחקרים שמראים שתזונה מבוססת צומח מורידה סיכון להמון מחלות מהן מתים בטרם עת… לדוגמה המאמר "תפוחים או סטטינים – במה לבחור"

*** תוספת ינואר 23 – פיטוסטרולים מסויה
במחקר שפורסם בדצמבר 22 בכתב העת Antioxidants נמצא כי חלבון הסויה מווסת את פעילותו של אנזים כבד המעורב בחילוף החומרים של טריגליצרידים ו- LDL ומונע את חמצונו ובכך מפחית את הסיכונים למחלות מטבוליות כמו טרשת עורקים ומחלות כבד שומני.
החוקרים מציינים שמדענים יודעים מזה זמן רב על תכונות הורדת הכולסטרול והשפעות מווסתות השומנים של פולי הסויה, והפרויקט הנוכחי חקר שני חלבוני סויה שנחשבו כאחראים לתוצאות הללו – glycinin ו B-conglycinin ונמצא שהאחרון משמעותי במיוחד. החוקרים מוסיפים, שההשפעות של פולי הסויה על חילוף החומרים של כולסטרול לא קשורות רק לריכוזי החלבון ולהרכבם, אלא גם לפפטידים המוטבעים בהם ומשתחררים במהלך העיכול במערכת העיכול.
הצוות הסיר שומן וטחן לקמח 19 זני סויה, שכל אחד מהם הכיל פרופורציות שונות של שני החלבונים. שיעור הגליצינין בזנים אלו נע בין 22-60% בעוד שיחס B-conglycinin נע בין 22-52%.
באמצעות סימולציה של תהליך העיכול האנושי שאושר על ידי מחקרים אחרים, הצוות ערבב ברצף את קמחי הסויה עם נוזלים ואנזימים שונים כדי לחקות את שלבי העיכול בפה, בקיבה, במעי הדק והגס.
החוקרים זיהו 13 פפטידים ביו-אקטיביים המיוצרים במהלך העיכול, רובם הגיעו מ glycinin ו B-conglycinin. בבדיקת יכולת החומרים הללו לעכב את הפעילות של HMGCR, חלבון השולט בקצב סינתזת הכולסטרול, החוקרים גילו שהתכונות המעכבות שלהם היו פחות חזקות מאשר התרופה סימבסטטין, ששומשה כקבוצת הביקורת במחקר.
לאחר סיווג זני הסויה לפי הרכב ה glycinin ו B-conglycinin שלהם ותכונות מעכבי ה-HMGCR שלהם, הצוות בחר חמישה זנים לניתוח נוסף. הם התחילו עם תאים שכבר נחשפו לחומצות שומן כדי לחקות מחלת כבד שומני וניסו להבין את תפקידם של חלבוני הסויה המעוכלים. הם מדדו מספר פרמטרים הקשורים למטבוליזם של כולסטרול ושומנים וסמנים שונים אחרים – חלבונים ואנזימים – המשפיעים לחיוב או לרעה על חילוף החומרים של השומנים. סמנים אלה כללו HMGCR ו-angiopoietin-like 3, חלבון המופרש בעיקר על ידי הכבד המהווה ווסת עיקרי לחילוף החומרים של שומנים. גם HMGCR וגם ANGPTL3 מתבטאים יתר על המידה במחלת כבד שומני.
הצוות מצא שפפטידים משלושה מזני הסויה המעוכלים הפחיתו את הפרשת ANGPTL3 ב- 41-81% בקורלציה ליחס הגליצינין וה-B-conglycinin שלהם.
החוקרים מציינים שלמרות שחומצות HMGCR ו ANGPTL3 הפחיתו את ספיגת הכולסטרול LDL של תאי הכבד ביותר משליש, חלבוני הסויה הפכו זאת והגדילו את ספיגת ה-LDL של התאים ב- 25-92%, תלוי בזן הסויה ובפרופורציות הגליצינין וה-B-קונגליצינין שלו.
החוקרים מסבירים שאחד מגורמי הסיכון של טרשת עורקים הוא כולסטרול LDL מחומצן. ריכוזים גבוהים יותר של B-conglycinin נמצאו בקורלציה עם הפחתות גדולות יותר ברמות LDL מחומצן, כולסטרול אסטרי, טריגליצרידים ורמות HMGCR בפלזמה.
החוקרים מסכמים שהפפטידים של פולי הסויה הצליחו להפחית את הצטברות השומנים ב-50-70%, וזה היה דומה לסטטין, שהפחית אותו ב-60%.
https://news.illinois.edu/view/6367/1034685554

מחקר נוסף מאוגוסט 23 בכתב העת Nutrition, Metabolism and Cardiovascular Diseases, שמציג את אותו אפקט.

*** אני יודע שיש להרבה מאוד אנשים רתיעה מסויה וטופו ואולי מקטניות ודגנים באופן כללי. אני יכול להבין זאת. המידע ברשת הוא לא עקבי. אז ראשית, אף אחד לא חייב לאכול דברים שהוא לא מתחבר אליהם ולו רק בגלל אפקט הנוסבו שבכך.
נכון! רוב הסויה בעולם הוא מהונדס גנטית ומרוסס בטירוף. אבל כל זמן שזה לא 100% מהתוצרת. וזה לא! אז ניתן למצוא גם לא מהונדס גנטית ואם רוצים להיות על הצד הבטוח אז מפוקח אורגני = לא מהונדס וללא ריסוס.
נקודה נוספת למחשבה – רוב הסיכויים שהסויה שבמחקרים מהונדסת גנטית ועדין המחקרים מציגים השפעות חיוביות הן במניעה והן בטיפול במחלות רבות ולא רק הקשורות לנשים. הסויה מכילה פיטואסטרוגנים, פיטוסטרולים וריכוז חלבון מלא שווה ערך לבשר ואולי אף יותר ***

*** תוספת יוני 23 – צמחונות וטבעונות
תזונה מבוססת צומח עשויה להוריד את רמות השומנים המזיקים בדם, כך מאשר מחקר שפורסם במאי 2023 בכתב העת European Heart Journal.
לצורך המחקר אספו החוקרים תוצאות מ-30 ניסויים (כולל סך של כמעט 2,400 אנשים) שפורסמו במהלך ארבעת העשורים האחרונים. כל המשתתפים חולקו באופן אקראי לעקוב אחר דיאטה צמחונית (שכללה מוצרי חלב וביצים אך ללא בשר), דיאטה טבעונית (שהשמיטה את כל המוצרים מהחי), או דיאטה אוכלי כל (שכללה בשר ומוצרי חלב). משך הזמן הממוצע של הדיאטות היה 29 שבועות.
בהשוואה לאנשים שאכלו דיאטה אוכלי-כל, אלו שהקפידו על דיאטה צמחונית או טבעונית חוו ירידה ממוצעת של 7%, 10% ו-14% ברמות הכולסטרול הכולל, LDL ואפוליפופרוטאין B בהתאמה, מהרמות שנמדדו בתחילת הניתוח.
למי שלא מכיר אפוליפופרוטאין B הוא חלק ממדדי הסיכון לטרשת עורקים.
https://www.health.harvard.edu/heart-health/vegetarian-and-vegan-diets-may-lower-cholesterol-levels

להבנה טובה יותר על משמעות כולסטרול היכנסו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים