ויטמין די – האם הגיע הזמן לשנות את המינון היומי – לחץ דם וסוכרת

ויטמין די הורמון סטראודי שמוזכר בעיקר עקב חשיבותו למערכת השלד בבניית עצמות. אבל המידע לגביו הוא הרבה מעבר לזה… בעל חשיבות קריטית לתפקוד תקין של מערכת החיסון הוא יכול להשפיע על תגובות דלקתיות ועל הגנה מפני זיהומים נגיפיים וחיידקיים. הוא משפע גם על בריאות הנפש (דיכאון, חרדה והפרעות מצב רוח), הוא חיוני לתפקוד תקין של השרירים ומחסור עלול להוביל לחולשת שרירים ולכאבים. למעשה הוא קשור למניעה של מחלות כרוניות רבות כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם ומחלות אוטואימוניות.

ההמלצה היומית המומלצת של ויטמין די נכון להיום היא 400 יחב"ל ליום עד גיל שנה ו- 600 יחב"ל עד גיל 70…

האם המינון הזה מספיק טוב כדי למנוע מחלות נפוצות אצל ילדים או שמא רק בהקשר של עצמות?
מה לגבי שמירה על כלי דם ולב ולחץ דם תקין?
מה לגבי סוכרת ומטבוליזם של סוכר?

במחקר שפורסם ביולי 2019 בג'ורנל הרפואי Hypertension הראו שילדים עם מחסור של ויטמין די בדם נטו ללחץ דם גבוה ב-60% יותר בגילאי 6-18…
וככל שרמות ויטמין הדי בדם נשארות נמוכות לזמן רב יותר, כך גם הסיכון עולה לפי 2…

על פי תוצאות בית החולים לילדים UPMC בפיטסבורג. ניסוי קליני שפורסם בינואר 2020 בג'ורנל הרפואי Clinical Nutrition ילדים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר של ויטמין D שנטלו מינון גבוה יחסית של ויטמין D בכל יום במשך שישה חודשים, היו בעלי לחץ דם נמוך יותר ורגישות לאינסולין משופרת בהשוואה לבני גילם שנטלו מינון נמוך יותר.
נחוקרים מציינים שההמלצות הנוכחיות לנטילת ויטמין D קשורות לבריאות העצם האופטימלית, אבל אנחנו יודעים שוויטמין D מעורב יותר מאשר בבניית עצמות בריאות. למשל להפעיל ולכבות גנים שמכוונים את התאים לווסת את רמות הגלוקוז בדם, ואת תפקוד מערכת החיסון וכלי הדם.
החוקרים רשמו בבית החולים שבפיטסבורג 225 ילדים בריאים, אך חסרי ויטמין D, בני 10-18, שסבלו מעודף משקל. 211 מהם היו שחורים. חשוב לציין זאת כי לאנשים עם גוון עור כהה יותר יש כמויות גבוהות יותר של מלנין בעור וסיכוי גבוה יותר לסבול ממחסור בוויטמין D. הסיבה לכך היא שוויטמין D נוצר בגוף כאשר העור נחשף ישירות לאור השמש, והמלנין בעור פועל כמקדם הגנה טבעי ומעכב ייצור ויטמין D. כמו כן לילדים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר יש גם סיכון גבוה יותר למחסור בוויטמין D, כמו גם לפתח סוכרת ומחלות לב.
הילדים חולקו לשלוש קבוצות וקיבלו כדורים שנראו זהים, אך הכילו כמויות שונות של ויטמין D, הנמדד ביחידות בינלאומיות (IUs). קבוצה אחת קיבלה 600 IU מדי יום, שהיא הקצבה היומית המומלצת כיום. שתי הקבוצות האחרות קיבלו 1,000 IU או 2,000 IU מדי יום, עדיין הרבה מתחת למקסימום 4,000 IU היומי הנחשב בטוח לילדים בטווח גילאים זה. במהלך הניסוי, לא המשתתפים, ולא הרופאים שלהם, ידעו איזו מנה כל ילד מקבל.
בדיקות הדם הראו שככל שהמינון היומי של ויטמין D גבוה יותר, כך גדל השיפור בריכוז הוויטמין D בדם של המשתתפים. בסיום הניסוי, אף אחת מהקבוצות לא נחשבה לחסרת ויטמין D.
לאחר שישה חודשים, לילדים שקיבלו את התוסף היומי של 2,000 IU הייתה ירידה ברמת הגלוקוז בדם בצום ושיפור הרגישות לאינסולין – שניהם מפחיתים את הרגישות לסוכרת ומשפרים את בריאות הלב וכלי הדם.

המחקר לא מצא שינויים משמעותיים במדדים של בריאות הממברנה שמצפה את כלי הדם או נוקשות עורקים – אינדיקטורים חזקים לבריאות הלב.
על פי החוקרים ישנן סיבות רבות שלא ראו שינויים בתפקוד האנדותל או בנוקשות העורקים. ככל הנראה בגלל שויטמין D במינונים שניתנו לא משפיע על אלה. יכול להיות גם שהמשפט שלנו לא נמשך מספיק זמן.
https://www.chp.edu/news/012120-rajakumar-vit-d

מה אתם אומרים? צריך לשנות את המינון או להשאר בהמלצות שאולי התאימו עשרות שנים אחורה?

מחקרים נוספים שמראים קשר בין ויטמין די ללחץ דם [1][2][3][4][5][6][7][8].
מחקרים נוספים שמראים קשר בין ויטמין די לסוכרת תוכלו למצוא כאן.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים