ויטמין די – האם הגיע הזמן לשנות את המינון היומי – לחץ דם וסוכרת

ויטמין די הורמון סטראודי שמוזכר בעיקר עקב חשיבותו למערכת השלד בבניית עצמות. אבל המידע לגביו הוא הרבה מעבר לזה… בעל חשיבות קריטית לתפקוד תקין של מערכת החיסון הוא יכול להשפיע על תגובות דלקתיות ועל הגנה מפני זיהומים נגיפיים וחיידקיים. הוא משפע גם על בריאות הנפש (דיכאון, חרדה והפרעות מצב רוח), הוא חיוני לתפקוד תקין של השרירים ומחסור עלול להוביל לחולשת שרירים ולכאבים. למעשה הוא קשור למניעה של מחלות כרוניות רבות כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם ומחלות אוטואימוניות.

ההמלצה היומית המומלצת של ויטמין די נכון להיום היא 400 יחב"ל ליום עד גיל שנה ו- 600 יחב"ל עד גיל 70…

האם המינון הזה מספיק טוב כדי למנוע מחלות נפוצות אצל ילדים או שמא רק בהקשר של עצמות?
מה לגבי שמירה על כלי דם ולב ולחץ דם תקין?
מה לגבי סוכרת ומטבוליזם של סוכר?

במחקר שפורסם ביולי 2019 בג'ורנל הרפואי Hypertension הראו שילדים עם מחסור של ויטמין די בדם נטו ללחץ דם גבוה ב-60% יותר בגילאי 6-18…
וככל שרמות ויטמין הדי בדם נשארות נמוכות לזמן רב יותר, כך גם הסיכון עולה לפי 2…

על פי תוצאות בית החולים לילדים UPMC בפיטסבורג. ניסוי קליני שפורסם בינואר 20 בכתב העת Clinical Nutrition ילדים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר של ויטמין D שנטלו מינון גבוה יחסית של ויטמין D בכל יום במשך שישה חודשים, היו בעלי לחץ דם נמוך יותר ורגישות לאינסולין משופרת בהשוואה לבני גילם שנטלו מינון נמוך יותר.
נחוקרים מציינים שההמלצות הנוכחיות לנטילת ויטמין D קשורות לבריאות העצם האופטימלית, אבל אנחנו יודעים שוויטמין D מעורב יותר מאשר בבניית עצמות בריאות. למשל להפעיל ולכבות גנים שמכוונים את התאים לווסת את רמות הגלוקוז בדם, ואת תפקוד מערכת החיסון וכלי הדם.
החוקרים רשמו בבית החולים שבפיטסבורג 225 ילדים בריאים, אך חסרי ויטמין D, בני 10-18, שסבלו מעודף משקל. 211 מהם היו שחורים. חשוב לציין זאת כי לאנשים עם גוון עור כהה יותר יש כמויות גבוהות יותר של מלנין בעור וסיכוי גבוה יותר לסבול ממחסור בוויטמין D. הסיבה לכך היא שוויטמין D נוצר בגוף כאשר העור נחשף ישירות לאור השמש, והמלנין בעור פועל כמקדם הגנה טבעי ומעכב ייצור ויטמין D. כמו כן לילדים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר יש גם סיכון גבוה יותר למחסור בוויטמין D, כמו גם לפתח סוכרת ומחלות לב.
הילדים חולקו לשלוש קבוצות וקיבלו כדורים שנראו זהים, אך הכילו כמויות שונות של ויטמין D, הנמדד ביחידות בינלאומיות (IUs). קבוצה אחת קיבלה 600 IU מדי יום, שהיא הקצבה היומית המומלצת כיום. שתי הקבוצות האחרות קיבלו 1,000 IU או 2,000 IU מדי יום, עדיין הרבה מתחת למקסימום 4,000 IU היומי הנחשב בטוח לילדים בטווח גילאים זה. במהלך הניסוי, לא המשתתפים, ולא הרופאים שלהם, ידעו איזו מנה כל ילד מקבל.
בדיקות הדם הראו שככל שהמינון היומי של ויטמין D גבוה יותר, כך גדל השיפור בריכוז הוויטמין D בדם של המשתתפים. בסיום הניסוי, אף אחת מהקבוצות לא נחשבה לחסרת ויטמין D.
לאחר שישה חודשים, לילדים שקיבלו את התוסף היומי של 2,000 IU הייתה ירידה ברמת הגלוקוז בדם בצום ושיפור הרגישות לאינסולין – שניהם מפחיתים את הרגישות לסוכרת ומשפרים את בריאות הלב וכלי הדם.

המחקר לא מצא שינויים משמעותיים במדדים של בריאות הממברנה שמצפה את כלי הדם או נוקשות עורקים – אינדיקטורים חזקים לבריאות הלב.
על פי החוקרים ישנן סיבות רבות שלא ראו שינויים בתפקוד האנדותל או בנוקשות העורקים. ככל הנראה בגלל שויטמין D במינונים שניתנו לא משפיע על אלה. יכול להיות גם שהמשפט שלנו לא נמשך מספיק זמן.
https://www.chp.edu/news/012120-rajakumar-vit-d

מה אתם אומרים? צריך לשנות את המינון או להשאר בהמלצות שאולי התאימו עשרות שנים אחורה?

מחקרים נוספים שמראים קשר בין ויטמין די ללחץ דם [1][2][3][4][5][6][7][8].
מחקרים נוספים שמראים קשר בין ויטמין די לסוכרת תוכלו למצוא כאן.

*** תוספת מרץ 26
מחקר אפידמיולוגי רחב היקף שפורסם במרץ 26 פורסם בכתב העת Nutrients, בחן את הקשר בין רמות ויטמין D בדם לבין מדדי לחץ דם בקרב 923 צעירים בריאים בגילאי 18-45. החוקרים ביקשו לבדוק האם ההשפעות המוכרות של הוויטמין על מערכת הלב וכלי הדם רלוונטיות גם לאוכלוסייה צעירה שאינה סובלת ממחלות רקע.
באמצעות ניתוח סטטיסטי מרובה משתנים, המחקר מעניק אישור סופי וחד-משמעי לקשר בין רמות ויטמין D ללחץ הדם. הנתונים מראים כי לאחר נטרול גורמים מעכבים כמו גיל, מין ומדדי BMI, כל עלייה של 10 ננוגרם למ"ל (ng/mL) בריכוז הוויטמין בדם קשורה לירידה מובהקת של כ-1.07 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי וכ-1.19 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי. אחד הממצאים החשובים ביותר במחקר זה, שהתקבל באמצעות ניתוח סטטיסטי מתקדם, הוא שהקשר הינו ליניארי לחלוטין לכל אורך הגרף. כלומר, אין "נקודת עצירה" – ככל שרמות הוויטמין בדם גבוהות יותר, כך ההגנה על כלי הדם משתפרת, מה שמחזק את ההשערה כי ויטמין D פועל כמעכב טבעי וקריטי של מערכת הרנין-אנגיוטנסין (RAAS) האחראית על כיווץ כלי הדם בגופנו.

הערך המוסף של מחקר זה עבורנו הוא בעמידות הממצאים; גם כאשר החוקרים הוציאו מהחשבון אנשים הסובלים מסוכרת או מלחץ דם גבוה, התוצאות נותרו עקביות ומובהקות. עובדה זו מוכיחה כי ויטמין D אינו רק "כלי לתיקון חוסרים" אצל חולים, אלא מהווה רכיב חיוני למניעה ראשונית ושמירה על בריאות כלי הדם בקרב צעירים בריאים. האינטגרציה בין מחקר זה לראיות הקודמות לגבי ילדים עם עודף משקל מדגישה את הפער המסוכן שבין המלצות הצריכה המיושנות (600 יחב"ל) לבין הצורך הפיזיולוגי האמיתי. נראה כי כדי להשיג את אותה הגנה מולקולרית על המיטוכונדריה ומערכת הלב, עלינו לשאוף לרמות סרום אופטימליות שניתן להשיג רק באמצעות תיקון המינונים היומיים בהתאם למחקרים העדכניים ביותר.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים