השפעת השינה על מערכת החיסון בזמן מחלה

האינסטיקט הבסיסי של אדם שחלה במשהו אקוטי, כמו זיהום, שפעת או סתם התקררות, הוא לנוח.
האינסטיקט הזה לפעמים מתבטל אצל מבוגרים שלא רוצים להפסיד ימי עבודה או כי יש להם מחויבויות אחרות.
אז לחזק את מערכת החיסון זה תמיד חשוב ונכון גם כמניעה דרך תזונה וגם כטיפול על ידי ויטמינים וצמחי מרפא, אבל מסתבר שהשינה היא לעתים הדרך הטובה ביותר לעבור את האפיזודה יותר מהר ויותר בקלות.

למרות שהדבר הזה מאוד הגיוני, חוקרים מגרמניה החליטו למצוא את המנגנון של השפעת השינה על מערכת החיסון שלנו והציגו אותו במחקר שפורסם בפברואר 2019 בג'ורנל הרפואי JEM – Journal of Experimental Medicine. המחקר עוזר להסביר כיצד שינה יכולה להדוף זיהום, בעוד שמצבים אחרים, כגון מתח כרוני, יכולים להפוך את הגוף לרגיש יותר למחלות.

חלק ממערך ההגנה שלנו כולל את כדוריות הדם הלבנות מסוג T, הם משתמשים בחלבון דביק שנקרא 'אינטגרין' כדי להצמד לגורמים חיצוניים כדי לאותת/להציג לתא או לרקמה במה מדובר. זה יכול להיות קשור במצבים כמו גידולים, זיהומים, סטרס והיפוקסיה (מצב פתולוגי שבו ישנו חסר של חמצן). והיה ומדובר בפתוגן הם גם יודעים לחסל אותו.

החוקרים השוו תאי T שנלקחו ממתנדבים בריאים בזמן שהם ישנו או נשארו ערים כל הלילה.
החוקרים הצליחו לאשר שההשפעה המיטיבה של שינה על הפעלת אינטגרין של תאי T נבעה מהירידה בהפעלת קולטן-Gαs.
החוקרים למעשה מצאו שחומרים מסוימים כמו אדרנלין, נוראדרנלין, פרוסטגלנדין ואדנוזין מונעים מתאי ה-T להפעיל את האיטגרינים כשהם מזהים פתוגן. חומרים אלה (חלקם הורמונים וחלקם נוירוטרנסמיטורים) משתייכים לקבוצת רצפטורים אגוניסטים (משפעלים) מסוג Gαs-coupled receptor רמתם וכמותם עולה בזמן שאנחנו ערניים ויורדת בצורה משמעותית כשאנחנו ישנים.

ובקיצור, כשאנחנו ישנים תאי ה-T עובדים טוב יותר ולכן כשחולים חשוב לישון.

החוקרים מסכמים שהממצאים מראים שלשינה יש פוטנציאל לשפר את היעילות של תגובות תאי T, וזה רלוונטי במיוחד לאור השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה ומצבים המאופיינים בשינה לקויה, כגון דיכאון, מתח כרוני, הזדקנות ועבודה במשמרות.
https://www.newswise.com/articles/german-researchers-discover-how-sleep-can-fight-an-infection

*** תוספת מרץ 24
חוקרים מאוניברסיטת LMU שבמינכן הראו ששינה משפרת את פוטנציאל הנדידה של תאי T לעבר בלוטות הלימפה.
הממצאים פורסמו במהדורת מאי 24 בכתב העת Brain, Behavior, and Immunity.
המדענים בחנו שוב ושוב את הריכוז של תת-קבוצות שונות של תאי T בדם של קבוצה של גברים ונשים בריאים במהלך שני מפגשים של 24 שעות. באחד משני תנאי הבדיקה הורשו המשתתפים לישון בלילה שמונה שעות, בעוד שבשני הם נרגעו במיטה בלילה אך נשארו ערים. צנתר אמה המחובר לחדר סמוך באמצעות צינור איפשר איסוף דם מבלי להפריע לשנתו של המשתתף.
ניתוח דגימות הדם גילה הבדלים משמעותיים בין תנאי הבדיקה: "התוצאות הראו ששינה מקדמת את פוטנציאל הנדידה של תת-אוכלוסיות שונות של תאי T". הם מסבירים שהשינה מגבירה את ההגירה המכוונת של תאי T לעבר חלבון איתות הנקרא כימוקין CCL19. מולקולה זו מתווכת את ההגירה של תאי T, בעלי הקולטן CCL19, אל בלוטות הלימפה, שם מתבצעות פעילויות חיסוניות למשל על ידי הצגת אנטיגנים.
בניסויים נוספים, החוקרים הראו כי דגירה של תאי T עם פלזמת דם שנלקחה ממשתתפים ישנים הגדילה גם את פוטנציאל הנדידה. מה שמרמז שגורמים בפלסמת הדם במהלך השינה מתווכים את נדידת תאי T. החוקרים זיהו את הורמון הגדילה והפרולקטין כגורמים המכריעים להתנהגות הגירה זו. שני ההורמונים הראו שינויים תלויי שינה בריכוז בפלזמה, עם ערכים גבוהים יותר בקרב המשתתפים שישנו במהלך הלילה.

החוקרים חושבים שלתוצאות שלהם יש השלכות קליניות פוטנציאליות. אולי תוספת של הורמון גדילה ופרולקטין (למשל בחיסונים) יכולים לקדם תגובות חיסוניות במיוחד אצל אנשים מבוגרים, אשר בדרך כלל מציגים רמות מופחתות של הורמונים אלו במהלך השינה.

אני פחות מתחבר לזריקות המכונות חיסונים יש בהם די והותר רכיבים בעייתיים שלא באמת נבדקו ונמצאו כבטוחים. אני הייתי הולך על כיוון טבעי יותר לחיזוק החיסון אצל מבוגרים או בכל מצב שהגוף דורש תמיכה נוספת.

אפשר לראות חיבור נוסף בין שינה למערכת החיסון דרך הורמוני הסטרס.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים