שמירה על 5 הרגלים בריאותיים בסיסיים מעלה תוחלת חיים ובאיכות טובה

מדענים חישבו כמה זמן אפשר להוסיף לחיים כאשר מאמצים 5 הרגלים בריאותיים, וגם בדקו אם השנים האלה יאלצו אותנו להתמודד במהלכן עם מחלות לב, סוכרת מסוג 2 וסרטן.
את המספרים והתחשיבים ביססו על מחקר אחיות Nurses’ Health Study שנערך בין השנים 1976-2014(את מרכיב התזונה הוסיפו בשנת 1980).

בשנת 2018 קבוצה של חוקרים מהרווארד מצאו שאימוץ של חמישה הרגלים בריאים עשוי להאריך את תוחלת החיים שלנו: ב-14 שנים עבור נשים ו-12 שנים לגברים. את הממצאים פרסמו בג'ורנל הרפואי Circulation

• תזונה מבוססת צומח ופחות שומן מהחי.
• פעילות גופנית.
• שמירה על משקל תקין.
• הימנעות מעישון.
• הגבלת צריכת אלכוהול לכוס אחת (נשים) עד 2 כוסות (גברים) עם דגש על יין אדום.

השאלה שנשאלה לאחר מכן היתה: האם התוספת הזו היא באיכות חיים טובה? כלומר האם גם חלו פחות במחלות כרוניות שמורידות איכות חיים כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן.
ואת זאת הם גם בדקו ופרסמו את הממצאים בינואר 2020 בכתב העת bmj.
הם מצאו שאורח חיים בריא אכן עשוי לתרום ליותר שנות חיים עם פחות מחלות – עבור נשים מדובר בהארכת תוחלת החיים לאחר גיל 50 בערך בעשור (לעומת אנשים שאין להם הרגלים כאלה), ועבור גברים מדובר בהוספה של כשמונה שנים ללא אותן מחלות.
נשים שדיווחו על קיום ארבעה או חמישה מההרגלים הבריאים חיו בממוצע 34 שנים נוספות ונטולות מחלות אלו לאחר גיל 50, לעומת 24 שנים אצל נשים שהעידו שלא קיימו אף הרגל בריא. הגברים שדיווחו על קיום ארבעה או חמישה מהרגלי החיים הבריאים חיו בממוצע 31 שנים נוספות, לעומת הממוצע של 23 שנים נוספות לגברים שלא אימצו את אורח החיים הבריא.

עוד הסיקו מהמחקר שלא מדובר בהכל או כלום, אלא על כל הרגל שמאמצים יש עוד תוספת. ועדיין אימוץ של 4-5 יהיה הכי טוב! ויפה שעה אחת קודם!

שיפור איכות החיים, מן הסתם, יהיה גם כרוך בהורדת הנטל הכלכלי על המדינה ולכן צריך להיות גם צורך וגם רצון לעודד את אותו אורח חיים בריא מצד המדינה וארגוני הבריאות ולא לקדם תרופות במקום, כפי שקורה היום.

*** תוספת דצמבר 24
מחקר בהובלת מדענים של Mayo Clinic בחן נתונים על 183 בנוגע לאריכות ימים ולאיכות הבריאות. המחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת JAMA Network Open בראה שהעלייה באריכות ימים אינה תואמת להתקדמות זהה באריכות חיים בריאה. כלומר "התבגרות משמעה לעתים קרובות יותר שנות חיים עמוסות במחלות".
המחקר מציג שהפער בין תוחלת חיים לתוחלת בריאות הגדול ביותר נמצא דווקא בארה"ב שם תוחלת החיים אמנם עלתה בין השנים 2000-2019, מ-79.2 ל-80.7 אצל הנשים ומ-74.1 ל-76.3 שנים אצל הגברים. יחד עם זאת על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי והנתונים מ-Healthspan רואים שמספר השנים שאדם חי חיים בריאים, פעילים וללא מחלות לא גדל בהתאם ואף להיפך, הוא קטן.
עוד המחקר מציג שארה"ב רשמה גם את הפער הגבוה ביותר בעולם בין תוחלת חיים-בריאות, כאשר אמריקאים חיים 12.4 שנים בממוצע עם נכות ומחלה לעומת 10.9 שנים בשנת 2000. עלייה זו מגיעה כאשר ארה"ב דיווחה גם על הנטל הגבוה ביותר של מחלות כרוניות. בריאות הנפש, הפרעות שימוש בסמים ומצבי שרירים ושלד היו התורמים העיקריים למחלות במדינה.
בנוסף, המחקר מצא פער של 25% בין המינים ברחבי העולם. נשים חוו תוספת של 2.4 שנים עם מחלות כאשר הפרעות נוירולוגיות, שלד-שריר, הפרעות בדרכי השתן ודרכי המין תרמו לשנים ארוכות של בריאות לקויה בקרב נשים.

עכשיו נשאר רק להבין מדוע זה קורה? מה לא עובד לארגוני הבריאות ולרפואה הקונבנציונלית שמטפלת בחלק הגדול ביותר של האנשים בעולם.
האם זה רק התזונה המעובדת או שזה קשור גם ל"קידמה" המזהמת כל חלקה טובה? לתרופות שלא עוסקות בגורמים אלא בתוצאות ולכן אין ריפוי משום מחלה? לסטרס/חרדות ומצוקות אחרות ממצבים כלכליים, ביטחוניים?

במאמר: "שבט בוליביאני שנקרא Tsimané – תוחלת חיים" כל הנושא מוסבר היטב

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה