בדיקות הדמיה – קרינה מייננת

בדיקות הדמיה רפואיות נפוצוץ כמו CT, MRI, ו- EOS משתמשות במינונים נמוכים של קרינה הנחשבים בטוחים, אולם מחקר שפורסם בינואר 20 בכתב העת PLOS Genetics מגלה שבתרביות תאים אנושיים, מינונים אלו יוצרים הפסקות המאפשרות לחלקים נוספים של DNA להשתלב בכרומוזום. כלומר מינונים כאלה של קרינה גורמים לשברים ב-DNA ולהיווצרות של מוטציות.

Common medical imaging procedures use low doses of radiation that are believed to be safe. A new study, however, finds that in human cell cultures, these doses create breaks that allow extra bits of DNA to integrate into the chromosome.

החוקרים מציינים שידוע זה מכבר שחשיפת תאים למינונים גבוהים של קרינה מייננת למשל כחלק מטיפול הקרנות נגד סרטנים מסויימים, מייצרת מוטציות על ידי יצירת שברים כפולים המכניסים מקטעים חיצוניים של DNA.
במחקר החדש, החוקרים בחנו האם למינונים נמוכים של קרינה מייננת יש תופעות לוואי מזיקות על ידי הקרנת תאים אנושיים ועכברים שגדלו במעבדה. כשספרו את התאים שספגו DNA זר, הם גילו שמינונים נמוכים של קרינה, בטווח העליון של הליכי אבחון נפוצים, יוצרים מוטציות דרך DNA שהוכנס בצורה יעילה אפילו יותר מהמינונים הגדולים הרבה יותר שנחקרו קודם לכן.
ניסויים עתידיים באמצעות מודלים של בעלי חיים יהיו הכרחיים כדי לקבוע את ההשפעות המלאות של קרינה במינון נמוך, והאם השימוש בה בהדמיה רפואית משפיע על בריאות המטופל וכיצד.
https://www.eurekalert.org/news-releases/867079

כלומר זה עדין לא אומר יותר מדי, בין היתר כי אין משהו אחר שיכול לתת אבחנה, אבל זה כן חשוב להבנה שגם הקרינה הזו מזיקה ואולי כדאי להערך ולחזק את הגוף לפני ואחרי השימוש במכשירי ההדמיה, גם אלה הנחשבים לבטיחותיים.
צמחים כמו: כורכום, רימונים, מורינגה, ג'ינקו בילובה, טולסי (ריחן הודי), ליקוריץ^[1], תה ירוק, פירות יער, מצליבים
נוגדי חמצון כמו: ויטמין סי, ויטמין E, בטא קרוטן, אסטזנטין, קוורצטין, סלניום ואבץ, העלאת רמות גלוטתיון ועוד.

*** תוספת מרץ 23
לאנשים שנחשפו למינונים נמוכים של קרינה מייננת יש סיכון נוסף לפתח מחלות לב במהלך חייהם, כך עולה ממחקר חדש שפורסם על ידי קונסורציום בינלאומי של חוקרים במרץ 23 בג'ורנל thebmj.
המחקר מצביע על כך שחשיפה לקרינה, בטווח של מינונים, עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לא רק לסרטן, כפי שהוערך בעבר, אלא גם למחלות לב וכלי דם.
על פי החוקרים זה לא צריך להרחיק אנשים מלקבל קרינה במידת הצורך, שכן הם יכולים גם להציל חיים, אבל זה מדגיש את החשיבות של הבטחת השימוש הראוי בקרינה ולשמור עליו נמוך ככל הניתן.
החוקרים מציינים שידוע שחשיפה למינונים גבוהים של קרינה, מטיפול בסרטן למשל, עלולה לפגוע בלב. אבל עדויות מוצקות הקושרות מחלות לב עם קרינה במינון נמוך – בהן נתקלים למשל עובדים בתעשיית הגרעין או ממכשירי הדמיה רפואית אבחנתית – לא נבחנו מספיק.
במיקר הנוכחי החוקרים השתמשו בנתונים מ-93 מחקרים המכסים את כל טווחי החשיפות לקרינה כדי למצוא קשר בין מינון למחלות לב.
הם מצאו סיכון מוגבר לכל החיים של 2.3-3.9 מקרי מוות קרדיווסקולריים לכל 100 אנשים שנחשפו ל Excess relative risk per unit dose (Gy) אחד.
מעטים האנשים מלבד אלו המקבלים טיפול בקרינה יקבלו 1 Gy במהלך חייהם. אבל החוקרים מצאו גם סיכון גבוה יותר למחלות לב בטווחי מינונים נמוכים (<0.1 Gy) הנפוץ יותר בקרב הציבור וגם לחשיפה ממושכת למינונים נמוכים.

כלומר ברור שהסיכון הגדול יותר נמצא אצל אלה שעוברים הקרנות טיפוליות, אבל גם להדמיות במינונים הנמוכים ישנו סיכון ובטח שבמצטבר.

*** תוספת אפריל 25
טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא בדיקת הדמיה שמצלמת את פנים הגוף – איברים, עצמות, רקמות רכות וכלי דם – כדי לסייע באבחון מצבים רפואיים, לרבות סרטן.
על פי מחקר שפורסם באפריל 25 בכתב העת JAMA Internal Medicine סריקות ה-CT עשויות להוות גורם לכ-5% מכלל סוגי הסרטן המאובחנים מדי שנה בארה"ב. כאשר הסכנה הגדולה ביותר היא עבור תינוקות, ואחריהם ילדים ומתבגרים. אך גם מבוגרים נמצאים בסיכון, מכיוון שהם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לעבור סריקות. על פי המחקר כמעט 103,000 מקרי סרטן צפויים לנבוע מ-93 מיליון סריקות CT, שבוצעו בשנת 2023 בלבד. זה פי 3-4 יותר מהערכות קודמות, ציינו המחברים.

והמחקר הזה אינו הראשון המצביע על כך שסריקות CT עשויות לתרום לסיכון לסרטן. הטכנולוגיה חושפת אנשים לקרינה מייננת, שרופאים וחוקרים יודעים זה מכבר שיכולה לגרום נזק ל-DNA.

"בהתחשב בהיקף השימוש הרב ב-CT בארצות הברית, סוגי סרטן רבים עלולים להתרחש בעתיד אם הפרקטיקות הנוכחיות לא ישתנו". ד"ר Rebecca Smith-Bindman

היא הוסיפה שההערכות שלהם מציבות את ה-CT בשורה אחת עם גורמי סיכון משמעותיים אחרים, כגון צריכת אלכוהול ומשקל גוף עודף.

כדי להעריך את ההשפעה של השימוש הנוכחי ב-CT על בריאות הציבור, המחקר העריך את המספר הכולל של מקרי סרטן לאורך החיים הקשורים לחשיפה לקרינה ביחס למספר וסוג סריקות ה-CT שבוצעו בשנת 2023. החוקרים השתמשו בנתוני מינון ושימוש CT מדויקים ואישיים יותר בהשוואה למחקרים קודמים, מה שאפשר להם לייצר הערכות מדויקות יותר של מספר מקרי הסרטן הנגרמים מקרינה.
החוקרים ניתחו 93 מיליון בדיקות מ-61.5 מיליון חולים בארה"ב. מספר הסריקות גדל עם הגיל, והגיע לשיא בקרב מבוגרים בגילאי 60-69. ילדים היוו 4.2% מהסריקות. החוקרים לא כללו בדיקות בשנה האחרונה לחייו של המטופל מכיוון שלא סביר שהן יובילו לסרטן.

הממצאים עוד הראו שמבוגרים בגילאי 50-59 סבלו מהמספר הגבוה ביותר של מקרי סרטן צפויים: 10,400 מקרים אצל נשים, 9,300 אצל גברים. סוגי הסרטן הנפוצים ביותר אצל מבוגרים היו ריאות, מעי גס, לוקמיה, שלפוחית ​​השתן וסרטן השד. סוגי הסרטן הצפויים ביותר אצל ילדים היו בלוטת התריס, ריאות וסרטן השד.

מספר מקרי הסרטן הגדול ביותר אצל מבוגרים נבע מסריקות CT של הבטן והאגן, בעוד שאצל ילדים הוא נבע מסריקות CT של הראש. הסיכון לסרטן צפוי היה הגבוה ביותר בקרב אלו שעברו CT כשהיו מתחת לגיל שנה. הם היו בסיכון גבוה פי 10 לחלות בסרטן בהשוואה לאחרים במחקר.

חשוב שמשפחות יבינו את הסיכון לפתח סרטן מסריקות ילדים. מעט חולים ומשפחותיהם מקבלים ייעוץ לגבי הסיכון הכרוך בבדיקות CT. החוקרים מקווים שממצאי המחקר שלהם יעזרו לרופאים לכמת ולתקשר טוב יותר את הסיכונים הללו לסרטן, ויאפשרו שיחות מושכלות יותר בעת שקילת היתרונות והסיכונים של בדיקות CT.
https://www.ucsf.edu/news/2025/04/429791/popular-ct-scans-could-account-5-all-cancer-cases-year

*** תוספת ספטמבר 25
מחקר רחב היקף שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת The New England Journal of Medicine בחן את הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת מבדיקות הדמיה לבין הסיכון להתפתחות סרטן המטולוגי (כגון לוקמיה ולימפומה) בילדים ובמתבגרים.

במחקר נותחו נתונים מ-3.7 מיליון ילדים שנולדו בין 1996-2016 בארה"ב ובקנדה, עם מעקב עד גיל 21. החוקרים מדדו את המינון המצטבר של קרינה למוח העצם הפעיל מבדיקות הדמיה כמו CT וצילומי רנטגן והשוו את הסיכון לפתח סרטן המטולוגי לעומת ילדים שלא נחשפו לקרינה כזו.

הממצאים העיקריים:

• במהלך תקופת המעקב (מעל 35 מיליון שנות-אדם) אובחנו 2,961 מקרי סרטן המטולוגי, רובם לימפואידיים (79%).
• נמצא קשר ברור ותלוי-מינון: חשיפה של 1-5 mGy (יחידת מידה לכמות הקרינה שנספגה בכל קילוגרם רקמה) העלתה את הסיכון ב-41%, חשיפה של 15-20 mGy ב-82%, וחשיפה של 50-100 mGy ביותר מפי 3.5.
• החוקרים העריכו שכ-10% מכלל מקרי הסרטן ההמטולוגי בילדים ובמתבגרים עלולים להיות קשורים לקרינה מבדיקות הדמיה, בעיקר מסריקות CT.

המחקר מדגיש את הצורך בצמצום חשיפה מיותרת לקרינה, בשימוש במינון הקרינה הנמוך ביותר האפשרי ובשקילה של חלופות ללא קרינה מייננת, כגון MRI או אולטרסאונד, כאשר הדבר אפשרי.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים