תזונה מבוססת צומח – אבנים בכיס המרה

כיס המרה הוא שק שממוקם מתחת לכבד ותפקידו להכיל את מיצי המרה אותם הכבד מייצר.
כיס המרה מחובר אל הכבד ואל המעי הדק באמצעות תעלות, או מבנים דמויי-צינורות, שבהם עובר מיץ המרה. כיס המרה ומערכת צינורות אלה מכונים 'מערכת דרכי המרה'.
מיצי המרה מיוצרים על ידי הכבד והם מכילים מים, כולסטרול, פוספוליפידים (שומנים), מלחי מרה (דטרגנטים טבעיים המפרקים שומן) ובילירובין, שמעניק למיץ המרה ולצואה את צבעם האופייני. מכאן ניתן ללמוד שמיצי המרה נחוצים כדי לסייע בעיכול ובספיגה של שומן וויטמינים המסיסים בשומן (A,D,E,K). אותות ממערכת העיכול לאחר אכילה מפעילים את שחרור המרה למעי הדק.

כאשר מיצי המרה מגיעים למעי הם מקיימים אינראקציה גם עם חיידקי המעי שמהווים סוג של משוב לרמות לייצור מיצי מרה.כלומר ייצור מלח מרה קשור גם לאופי חיידקי המעי שמושפעים גם על ידי רכיבי תזונה.

אבנים בכיס המרה מכילים שילוב של כולסטרול, בילירובין ומלחי סידן והן נוצרות כאשר כל אלה נמצאים בעודף וכשאין ריקון טוב של השק. הן עלולות לגרום לכאב עמום ולהפרעות עיכול עקב דלקת כרונית של כיס המרה, או כאב חריף, לעתים קרובות חמור, אם הן חוסמות את זרימת המרה.
אבני מרה נפוצות מאוד בחברות מערביות, ושכיחותן עולה. על פי הערכות 10-15% מתושבי ארצות הברית עם אבנים בכיס המרה, ומיליון אבחנות חדשות נעשות מדי שנה. עם זאת, עד 80% ממקרי אבני המרה אינם גורמים לתסמינים מידיים^[1].
גודלם של אבני מרה יכול לנוע בין גרגיר זעיר ועד גודל של כדור גולף.
אנשים עם אבני מרה נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן כיס המרה, סרטן הלבלב וסרטן המעי הגס. כמו גם למחלות לב וכלי דם. זה לא האבנים אלא התנאים ואורח החיים שגורמים בין היתר להיווצרות אבנים.

הטיפול הרפואי הוא בהתאם למצב האבנים והתסמינים, יש פה ושם שיציעו טיפול תרופתי הכולל סטטינים ומדללי דם (להן השלכות שליליות) ועדיין ניתוח הסרת הכיס הוא הנפוץ ביותר.
כיס המרה הוא אמנם מתפקד ככיס בלבד. כלומר הוא לא מייצר שום דבר, אבל חשיבותו קיימת בוויסות הפרשת מלחי המרה למעי. כלומר בלעדיו הוויסות ייפגע. מלחי מרה יופרשו למעי בין אם צריך ובין אם לאו.

ניתן להבין מכל האמור לעיל שתזונה נכונה ופעילות גופנית ימנעו את התופעה ולהיפך… תזונה רוויה במוצרים מהחי, ומועטה בפירות, ירקות, סיבים תזונתיים ופעילות גופנית יעלו סיכון להופעת אבנים בכיס המרה. לכן לפני שהולכים להוריד את כיס המרה ובכך לפגוע ביכולת עיכול המזון וספיגת ויטמינים חשובים לבריאות כדאי מאוד להעזר בדברים המצוינים מטה:

1. תזונה מבוססת צומח
   • להרבות בפירות וירקות שלמים [1][2][3][4] כאשר דגש גדול ניתן לירוקים שמשפרים תפקודי כבד ומנקים אותו.
   • שום ובצל יכולת למנוע ולהוריד גודל של אבני מרה [1][2][3][4].
   • מזונות המכילים קרוטנואידים (בחלק של מחלות מטבוליות).
   • מזונות עשירים בסיבים תזונתיים תורמים להפחתת יצור האבנים [1][2][3][4][5] ולחיזוק המיקרוביום שעושה עבודה גם כן בנושא [6].
     • מחקר שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, בחן את הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין אבני מרה ב-9,273 מבוגרים בארה"ב. המחקר השתמש בנתונים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי (NHANES) מהשנים 2017-2023. הנתונים על צריכת סיבים תזונתיים נאספו באמצעות תשאולי תזונה של 24 שעות. החוקרים השתמשו בניתוחי רגרסיה לוגיסטית, ניתוחי תת-קבוצות וניתוחים נוספים לשם מציאת קשר "מינון-תגובה" בין צריכת סיבים לסיכון לאבנים בכיס המרה.
       שכיחות האבנים בכיס המרה עמדה על 10.47% (971 מקרים).
       המחקר חשף קשר הפוך ומובהק בין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון לאבנים בכיס המרה. ניתוח מפורט הראה כי עלייה ביחידת צריכת סיבים קשורה לירידה של כ-2% בסיכון למחלה. נכון לעכשיו, לא ברור באופן חד משמעי האם "יחידת סיבים" זו מתייחסת לגרם אחד (מה שהרבה פעמים מוצג במחקרים אחרים כיחידה), ואם כך, הרי שתוספת של 10 גרם סיבים ליום קשורה לירידה משמעותית של כ-20% בסיכון.
       בנוסף כאשר השוו החוקרים בין קבוצות הצריכה לפי רבעונים, אנשים ברבעון הגבוה ביותר של סיבים נהנו מסיכון נמוך באופן ניכר של 35% לאבנים בכיס מרה, בהשוואה לאלה שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר.
       המחקר מסכם כי צריכת סיבים תזונתיים קשורה באופן הפוך למחלת אבנים בכיס המרה בקרב מבוגרים בארה"ב. צריכת סיבים מספקת עשויה להיות מועילה בהפחתת שכיחות אבנים בכיס המרה. ממצאים המחזקים את ההמלצה הכללית של הגברת צריכת סיבים תזונתיים כחלק מאסטרטגיה כוללת לשמירה על הבריאות.
   • מומלץ לשלב אגוזים ושקדים שמכילים חומצות שומן חיוניות שתורמות למאזן תקין של כולסטרול וכמו גם סיבים תזונתיים [1][2][3].
   • תזונה המכילה מעט נוגדי חמצון ושינוי בהומאוסטזיס של גלוטתיון נמצאו מנגד מעלים סיכון לאבנים בכיס המרה[1].
2. רכיבי תזונה ספציפיים שכדאי לוודא רמות טובות
   • מחסור בויטמין די מעלה סיכון לאבני מרה [1][2].
   • מחסור בויטמין סי מעלה סיכון לאבני מרה [1][2][3][4][5].
   • מחסור במגנזיום מעלה סיכון לאבני מרה [1][2].
   • אומגה 3 תורם באיזון הכולסטרול ומונע אבני מרה [1][2][3][4][5][6].
   • רמות נמוכות של ברזל מעלות סיכון לאבני מרה [1][2].
   • חומצה אלגית (Ellagic Acid) הנמצאת בפטל שחור, פטל, תותים, חמוציות, אגוזי מלך, אגוזי פקאן, רימונים, גוג'י [1].
   • ללציטין יש יכולת גם במניעה וגם בהורדה של גודל האבנים [1][2].
3. צמחי תבלין ומרפא
   • כורכום יכולות מניעתיות (כתבלין) וטיפוליות באבני מרה [1][2][3][4]. עם זאת יש לבחון אותו בהתאם לגודל ומיקום האבנים כי הוא גם מעודד התכווצות כיס המרה כבר ב-20-40 מ"ג כורכומין (1 גרם תבלין = 30 מ"ג כורכומין).
   • גדילן מצוי יכול לסייע בהקטנת אבני מרה [1][2][3].
   • חילבה [1][2][3].
   • תבלינים כורכום, פלפל אדום (קפסיקום), חילבה, שום ובצל [1].
   • תה ירוק (EGCG) יכולת למנוע אבני מרה [1][2][3].
   • סקוטלריה [1][2].
4. קזאין (חלבון חלב) מעלה סיכון לעומת חלבון סויה שמוריד סיכון [1].
5. פעילות גופנית [1][2].

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים