צריכת אגוזים במהלך ההריון, בילדות ובבגרות תורמת להתפתחות הקוגנטיבית והביצועית

לא חסרות עדויות של היכולות של אגוזים ושקדים בהרבה מאוד פתולוגיות, החל במניעת ואיזון מחלות מטבוליות, שמירה על כלי דם ולב ומניעת ירידה ביכולות הקוגנטיביות.
כל זאת תודות למגוון גדול של רכיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן חיוניות וסיבים תזונתיים פרה ביוטיים.

לרשימה זו של השפעות בריאותיות מועילות, אנו יכולים כעת להוסיף ראיות חדשות ממחקר בראשות מכון ברצלונה לבריאות גלובלית (ISGlobal), שפורסם במאי 2019 בג'ורנל הרפואי European Journal of Epidemiology.

צריכת אגוזים אימהית במהלך ההריון קשורה לשיפורים בהתפתחות נוירופסיכולוגית אצל ילדים

המחקר בוצע בספרד וכלל למעלה מ-2,200 זוגות אמהות וילדים שנרשמו לקבוצות השייכות לפרויקט INMA שבוולנסיה. מידע על צריכת אגוזים אימהית התקבל משאלונים על הרגלי אכילה, אותם מילאו האמהות במהלך השליש הראשון והאחרון להריונן. ההתפתחות הנוירופסיכולוגית של הילדים הוערכה באמצעות מספר מבחנים סטנדרטיים עם תוקף בינלאומי אחרי 18 חודשים, 5 שנים ו-8 שנים לאחר הלידה.
ניתוח התוצאות הראה כי קבוצת הילדים שאמהותיהם אכלו יותר אגוזים במהלך השליש הראשון להריון השיגה את התוצאות הטובות ביותר בכל הבדיקות שמדדו תפקוד קוגניטיבי, יכולת קשב וזיכרון עבודה.
המחברים מציינים שזהו המחקר הראשון שחוקר את היתרונות האפשריים של אכילת אגוזים במהלך ההריון להתפתחות הנוירופסיכולוגית של הילד בטווח הארוך. המוח עובר סדרה של תהליכים מורכבים במהלך ההיריון, ומשמעות הדבר היא שתזונת האם היא גורם מכריע בהתפתחות המוח של העובר ויכולות להיות לו השפעות ארוכות טווח. האגוזים שהחוקרים לקחו בחשבון במחקר זה היו אגוזי מלך, שקדים, בוטנים, צנוברים ואגוזי לוז. והם חושבים שההשפעות המועילות שנצפו עשויות לנבוע מהעובדה שהאגוזים סיפקו רמות גבוהות של חומצה פולית ובמיוחד חומצות שומן חיוניות כמו אומגה 3 ואומגה 6. רכיבים אלה נוטים להצטבר ברקמות עצביות, במיוחד באזורים הקדמיים של המוח, אשר משפיעים על הזיכרון ותפקודים ביצועיים.
היתרונות המתוארים במחקר זה נצפו בקבוצת האמהות שדיווחו על הצריכה הגבוהה ביותר של אגוזים – ממוצע שבועי של קצת פחות משלוש מנות של 30 גרם. זה מעט נמוך מהצריכה השבועית הממוצעת המומלצת במדריך לתזונה בריאה שפרסם האגודה הספרדית לתזונה קהילתית, שהיא בין שלוש לשבע מנות בשבוע. מה שגורם להם לחשוב שאם האמהות היו תורכות את הממוצע השבועי המומלץ, היתרונות יכולים להיות הרבה יותר גדולים. עוד הם מציינים שצריכת אגוזים משוערת בספרד היא יותר מכפול מהממוצע האירופי (4.8 גרם לעומת 2.2 גרם).

המחקר גם ניתח את צריכת האגוזים של האמהות במהלך השליש השלישי להריונן, אך במקרה זה נצפו קשרים חלשים יותר. זו לא הפעם הראשונה שרואים תופעות בולטות יותר כאשר חשיפה מתרחשת בשלב מסוים של ההריון. והם מסבירים שהספרות המדעית משערת כי קצב התפתחות העובר משתנה לאורך ההיריון וכי יש תקופות שבהן ההתפתחות רגישה במיוחד לתזונה האימהית.
https://www.isglobal.org/en/-/la-ingesta-de-frutos-secos-durante-el-embarazo-se-relaciona-con-un-mejor-desarrollo-neuropsicologico-de-ninas-y-ninos

אהה… וזה ממש לא משמין… נהפוך הוא!

מה לגבי צריכת אגוזים במהלך הילדות והבגרות?

במחקר אקראי מבוקר שפורסם במהדורת מאי 23 בג'ורנל eClinicalMedicine, נמצא כי אכילת אגוזי מלך על בסיס קבוע יכולה להועיל להתפתחות הקוגניטיבית של מתבגרים ולתרום להתבגרותם הפסיכולוגית. אלו הן חלק מהמסקנות של החוקרים ממכון (IISPV) בשיתוף פעולה עם מרכז ISGlobal ומכון (IMIM).

החוקרים מציינים שאגוזי מלך עשירים בחומצת שומן אלפא-לינולנית (ALA), סוג של אומגה 3 הממלאת תפקיד בסיסי בהתפתחות המוח, במיוחד בשלב החיים הזה. כמו כן גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים ביולוגיים גדולים: שינויים הורמונליים, שבין היתר גם אחראים לגירוי הצמיחה הסינפטית של האונה המצחית, החלק מהמוח שמאפשר הבשלה נוירופסיכולוגית. נוירונים שניזונים מסוג זה של חומצות שומן יוכלו לגדול וליצור סינפסות חדשות וחזקות יותר.
הניסוי נערך בין אפריל 2016 ליוני 2017 ב-12 בתי ספר ברמה גבוהה הממוקמים בספרד.
בסך הכל, 771 בני 11-16 בריאים הוקצו אקראית ביחס של 1:1 כדי לקבל 30.0 גרם ביום של אגוזי מלך (קבוצת התערבות) במשך שישה חודשים, כדי לעמוד בכמות המומלצת התזונתית של 2.5 גרם אומגה 3 מדי יום או ללא אגוזי מלך (בקרות).

החוקרים העריכו תפקודים נוירופסיכולוגיים (קשב, זיכרון עבודה, תפקודים ניהוליים), התנהגות (היפר אקטיביות ורגשות).
רמות ALA של אריתרוציטים נמדדו לפני ואחרי ההתערבות.
כל המשתתפים מילאו שאלוני תדירות מזון (FFQ).

צוות המחקר מצא שאצל המתבגרים שאכלו אגוזי מלך במשך 100 ימים לפחות (לא בהכרח ברציפות כל יום) אחוז ALA באריתרוציטים עלה באופן משמעותי, תפקודי הקשב שלהם התגברו, ואלה שהיו להם סימפטומים מסוימים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) שיפרו את התנהגותם באופן משמעותי למשל בשיעור, הם שמו יותר תשומת לב למורה והיו פחות היפראקטיביים.
מצד שני, חלה גם עלייה בתפקודים הקשורים ל'אינטליגנציה נוזלית', שלדברי החוקרים היא פחות מושפעת מלמידה; היא אינהרנטית למעמד הביולוגיה של האדם. החוקרים העריכו זאת במבחנים מורכבים.

The per-protocol (adherence-adjusted) effect on improvement in attention score (hit reaction time variability) was −11.26 ms
For the intervention group as compared to the control group, improvement in fluid intelligence score was 1.78 and reduction of ADHD symptom score was −2.18

החוקרים מציינים שאמנם בסך הכל, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בקבוצת ההתערבות ביחס לקבוצת הביקורת, אך אם מתחשבים בגורם הדבקות, אזי ניצפו תוצאות חיוביות, שכן המשתתפים שהכי פעלו לפי ההנחיות – מבחינת המינון המומלץ של אגוזי מלך ומספר ימי הצריכה – אכן הראו שיפורים בתפקודים הנוירופסיכולוגיים שהוערכו.
לפיכך, מחקר זה מדגים כי הקפדה על תזונה בריאה חשובה לא פחות משמירה על הרגלים אלו לאורך זמן ולא לנטוש אותם כדי שהמתבגרים יתפתחו בצורה נכונה ברמה הקוגניטיבית והפסיכולוגית. החוקרים חושבים שאם בנים ובנות היו מקשיבים להמלצות הללו ולמעשה אוכלים חופן אגוזי מלך ביום, או לפחות שלוש פעמים בשבוע, הם היו מבחינים בשיפורים משמעותיים רבים ביכולות הקוגניטיביות, וזה יעזור להם גם להתמודד עם האתגרים של גיל ההתבגרות והכניסה לבגרות.
גיל ההתבגרות הוא תקופה של התפתחות מוחית גדולה והתנהגויות מורכבות הדורשות כמות משמעותית של אנרגיה וחומרי מזון חשובים, סיכמו החוקרים.

*** תוספת פברואר 25
מחקר שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Food & Function, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת רידינג בחן תוספת של 50 גרם אגוזי מלך לארוחת הבוקר של 32 צעירים בריאים בגילאי 18-30 בשני מחזורים שונים – פעם עם ופעם בלי האגוזים.
המשתתפים השלימו מבחנים קוגניטיביים שונים תוך מעקב אחר פעילות המוח שלהם בשש השעות שלאחר אכילת כל ארוחת בוקר.

• משימת למידה מילולית שמיעתית (AVLT) – משימות למידה וזיכרון של רשימת 15 מילים מרובת ניסויים. מספר מילים שנזכרו או זוהו בצורה נכונה בכל נקודת זמן.
• משימת קשב (MANT) – משימת פונקציית ניהול ששימשה לחקור היבטים מרובים של קשב, זמן תגובה ממוצע (ms) ודיוק בתנאי התאמה ועומס משתנים.
• משימת החלפה (TST) – משימת תפקוד מנהלים. מבחן (stimulus digit) בו נבחנים זמן תגובה ממוצע ודיוק בו המשתתפים היו צריכים לענות אם הגירוי היה אי זוגי/שווה, או גבוה/נמוך מ-5 ב-4 ניסויים מתחלפים בפרק זמן קצר.
• שאלון מצב הרוח (PANAS-now) בו המשתתפים דירגו 20 שמות תואר של מצב רוח (10 חיוביים ו-10 שליליים) בסולם של 1-5.

המחקר מצא זמני תגובה מהירים יותר לאורך היום ולביצועי זיכרון טובים יותר בהמשך היום כאשר התווספו אגוזי המלך לארוחת הבוקר לעומת ארוחת הבוקר (שוות הקלריות) ללא האגוזים.

"מחקר זה עוזר לחזק את הטענה של אגוזי מלך כמזון למוח. חופן אגוזי מלך עם ארוחת בוקר יכול לתת למבוגרים צעירים יתרון מנטלי כשהם צריכים להופיע בשיא ההפעילות שלהם. זה מרגש במיוחד שתוספת תזונתית פשוטה כל כך יכולה לעשות הבדל מדיד לביצועים קוגניטיביים". פרופ Claire Williams

הממצאים הללו מבוססים על מחקרים קודמים שהראו את ההשפעות הקוגניטיביות של צריכה קבועה של אגוזים, כולל אגוזי מלך. זהו המחקר הראשון שבחן את ההשפעות המיידיות של אגוזי מלך על תפקוד המוח אצל מבוגרים צעירים לאורך יום אחד.

החוקרים מציינים שרישומי פעילות המוח חשפו שינויים בפעילות העצבית המצביעים על כך שאגוזי מלך עשויים לעזור למוח לעבוד ביעילות רבה יותר במהלך משימות מנטליות מאתגרות, בעוד שדגימות דם חשפו שינויים חיוביים ברמות הגלוקוז וחומצות השומן – שניהם גורמים שיכולים להשפיע על תפקוד המוח. החוקרים מציעים שתערובת רכיבי המזון של אגוזי מלך הכולל חומצות אומגה 3 (ALA), חלבון ופוליפנולים, עשויים לעמוד מאחורי הביצועים הקוגניטיביים.
https://www.reading.ac.uk/news/2025/Research-News/Eating-walnuts-for-breakfast-may-boost-your-brain-function

איך ניתן לגרום לילדים לאכול מזון בריא ומגוון.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה