קונצנזוס או לא קונצנזוס… שימו לב מה פרופסור ניר שביב ראש המכון לפיזיקה באוניברסיטה העברית, אומר על "משבר האקלים" הקרוי התחממות גלובלית.
מוכן לסכן את שמו רק לא לאבד את האמת שלו גם אם מנוגדת למטריה השולטת. ועל כך כל הכבוד לו…
פרופסור ניב איננו היחיד שחושב כך…
להלן מכתב שמכיל חתימות של 1500 מדענים מכל העולם שאומרים שלא מדובר במצב חירום
וכאן ישנה עוד עצומה של 31,487 מדענים אמריקאים מתוכם 9029 עם תואר ד"ר
הקמפיין הזה, שנעזר בנערה תמימה בשם גרטה, יש לו מטרה שתשפיע על בני האדם, שצריך לחשוב כך…
לעומת זאת פרופ' ניב ומדענים אחרים שדעתם עומדת בניגוד לגרטה ושות', מדגישים את התפקיד של השינויים הטבעיים שקורים מהשמש ואומרים במפורש שכל העניין של הפחמן הדו חמצני הוא בפועל שולי. ואף יותר מכך, שפחמן דו חמצני נדרש לחיים של הצמחים, כלומר יש להתייחס אליו באופן חיובי.
פרופ' ניר שביב מבקר את הקמפיין על ההתחממות הגלובלית כי הוא מזהה את חוסר ההתייחסות לגורמים הנ"ל ואת המעורבות של אינטרסים זרים. הוא אמר שיש שם אג'נדות. וזה בדיוק העניין. כשיש אג'נדות יש אינטרסים… אותם אינטרסים עליהם פרופ' ניר שביב ציין, שחסמו אותו לפרסם מאמר בנושא ושללו ממנו מימון, או החוקר הגרמני שאיים עליו בתביעה משפטית.
איפה שיש אינטרסים, המדע תמיד יהיה מוטה וכוחני!!!
זוכרים שלפני קצת פחות מ-30 שנה הקונצנזוס דיבר על "החור באוזון"… אז איפה החור באוזון שמביא על עולמנו חורבן? נעלם? אם נעלם מה קרה לקונצנזוס שהיה בזמנו? אם לא נעלם מדוע לא שומעים עליו יותר? דרך אגב גם בתקופה ההיא היתה נערה שדיברה על האסון של החור.. קראו לה Severn Cullis-Suzuki
לאורך ההיסטוריה היו כל הזמן מצבים של ירידות ועליות של טמפרטורות. במעלה אחת וגם ביותר. ועכשיו ישנה עליה יחסית, אבל היא פחות מזו שהיתה לפני 90 שנה, שמי שחי היום לא מכיר אותה אבל יש תיעוד ואנשים חיו והעולם היה הרבה פחות מזוהם ומזהם.
כלומר יש התחממות אבל לא בהכרח כזו שמצריכה התערבות אדם (כמו ריסוס בשמים).

בלי קשר או עם קשר לשינויי האקלים ישנה איזו שהיא אמירה שקיים קונצנזוס במדע באשר לעובדה שהם הושפעו ומושפעים בעיקר על ידי בני האדם. למעשה בשנת 2013, מאמר מאת Cook et al. שפורסם בג'ורנל Environmental Research Letters טען שסקירתם על התקצירים של מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים מ-1991 עד 2011 מצאה ש-97% מאלה שהצהירו עמדה המצביעה במפורש או במשתמע שפעילות אנושית אחראית להתחממות מסוימת.
מחקר זה הופרך במהירות על ידי מאמר של Legates et al, שפורסם בכתב העת Science & Education. מאמר סקירה זה מצא שרק 41 מאמרים – 0.3% מכל 11,944 תקצירים או 1.0 אחוז מתוך 4,014 מביעים דעה, ולא 97.1%. בסך הכל כ-2/3 בכלל לא הביעו עמדה וקצת יותר מ-30% הביעו עמדה שלבני האדם יש תרומה מסוימת וברמות שונות לשינויי האקלים
of the number of abstracts supporting eachspecified level of endorsement had the effect of not making available the fact that only 41 papers – 0.3% of all 11,944 abstracts or 1.0% of the 4014 expressing an opinion, and not 97.1% – had been found to endorse the quantitative hypothesis ,stated in the introduction to Cook et al. and akin to similar definitions in theliterature, that “human activity is very likely causing most of the current GW(anthropogenic global warming, or AGW)

טוענים שההתחממות הגלובלית גורמת לים לעלות בקצב מסחרר, דבר שעשוי לגרום לשטפונות והצפות.
האמנם כך קורה?
מחקר חדש מצא שמפלס הים השקט והאוקיינוס ההודי עולים 'הרבה יותר לאט מתחזיות מודל האקלים'
בלמעלה מ-700 איים נמוכים באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי יש חופים שמראים יציבות בשטח החופים שלהם מאז שנות ה-80. עליית פני הים היחסית הייתה רק +0.46 מ"מ לשנה באזורים אלה עם "תאוצה כמעט טריוויאלית של +0.0091 מ"מ לשנה²".

*** תוספת ינואר 25 – Atlantic Meridional Overturning Circulation (AMOC)
מי האוקיינוס זורמים כל הזמן במחזוריות. זרמי גאות ושפל מתרחשים קרוב לחוף ומושפעים מהשמש והירח. זרמי פני השטח מושפעים מהרוח. יחד עם אלה זרמים אחרים, איטיים בהרבה, מתרחשים על פני השטח אל קרקעית הים. זרמים אלה מונעים על ידי שינויים במליחות ובטמפרטורת האוקיינוס, תהליך הנקרא זרימה תרמוהלינית. זרמים אלו נישאים ב"מסוע עולמי" גדול הכולל את ה-AMOC.
ה-AMOC מזרים מים מצפון לדרום ובחזרה במחזור ארוך בתוך האוקיינוס האטלנטי. זרימה זו מביאה חום לחלקים שונים בעולם וגם נושאת חומרים מזינים הדרושים לשמירה על חיי האוקיינוס.
תהליך המחזור מתחיל כאשר מים חמים ליד פני השטח נעים לעבר הקטבים (כגון זרם הגולף בצפון האוקיינוס האטלנטי), שם הם מתקררים ויוצרים קרח ים. כאשר קרח זה נוצר, מלח נשאר מאחור במי האוקיינוס. בגלל כמות המלח הגדולה במים הוא הופך צפוף יותר, שוקע מטה ונישא דרומה ובמעמקים למטה. בסופו של דבר, המים נמשכים חזרה כלפי מעלה לכיוון פני השטח ומתחממים בתהליך הנקרא 'עליית מי העומק' (Upwelling), שמשלים את המחזור.
משובר במחזור איטי למדי המוערך ב- 1,000 שנים ליחידת מטר מעוקב של מים.
בפברואר 24 יצא מחקר בכתב העת Science, הראשון שהשתמש בסימולציות מורכבות כדי לעקוב אחר עוצמת זרימת האוקיינוס הכוללת. מאמר שמציג את האפשרות של התמוטטות ה-AMOC שתשנה את מזג האוויר ברחבי העולם. למשל הטמפרטורות של צפון מערב אירופה יצללו מטה בין 5 ל-15 מעלות צלזיוס בטווח של כמה עשרות שנים, תרחיב את הקרח הארקטי הרבה יותר דרומה, תגביר את החום עוד יותר בחצי הדרומי ותשנה את דפוסי הגשמים העולמיים. ובקיצור 2 קצוות של מזג אוויר קיצוני. התמוטטות היין והיאנג של עולמנו.
זה סוקר בהרבה ערוצי חדשות אמריקאיים[1][2][3][4][5][6][7][8].
המחקר הזה עוסק בניבוי והוא מייצר קטסטרופה, גם אם לא בימינו אנו. קטסטרופה שמטרתה לקדם אג'נדות שעל הדרך יפגעו בכל זכות קיום על בני אדם. הגבלות וחוקים של מה מותר, מה אסור וכמה. ומי שיפר את ההגבלות יקבל דירוג נמוך (בדיוק כמו בסין). ערי 15 דקות כבר החלו בפיילוט גם בישראל למי שלא יודע.
אני לא יודע מה יוליד העתיד וכמה השפעה יש לי בהפצת מידע. אבל שלא יגידו שיש גם דיעות אחרות שהן יותר מבוססות על הממצאים שבשטח.
מחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת Nature Communications. מחקר שונה במהות שלו. במקום לחזות את העתיד, צוות מדענים מהמכון האוקיאנוגרפי של (WHOI) כימת את העבר כדי לעזור ליידע לאן אנחנו יכולים ללכת. המדענים מצאו שה-AMOC לא ירד ב-60 השנים האחרונות.
הממצאים מנוגדים לעבודות קודמות, בעיקר מאמר מ-2018 שצוטט במחקר שלהם, שדיווח כי ה-AMOC ירד במהלך 70 השנים האחרונות. עבודה שהסתמכה על מדידות טמפרטורת פני הים כדי להבין כיצד ה-AMOC השתנה, אך "למדנו שטמפרטורת פני הים אינה פועלת טוב כמו שחשבנו בתחילה".
כדי להתמודד עם אי הוודאות, הצוות הסתמך על נתונים חדשים מפרויקט Coupled Model Intercomparison (CMIP), מודלים של אקלים-אדמה שהופקו על ידי תוכנית המחקר העולמית לאקלים. הם השתמשו ב-24 מודלים שונים של CMIP ומצאו שנתוני טמפרטורת פני השטח הזמינים ביותר לא שיחזרו במדויק את ה-AMOC. כדי ללכת צעד קדימה, החוקרים בחנו מדד אחר: שטפי חום אוויר-ים, שהם חילופי החום מהאוקיינוס לאטמוספירה. כאשר AMOC חזק יותר, יותר חום משתחרר מהאוקיינוס לאטמוספירה מעל צפון האוקיינוס האטלנטי.
החוקרים גזרו פרוקסי AMOC זה עם מודלים של CMIP, ולאחר מכן יישמו אותו על נתוני תצפית. הם התמקדו בשני מערכי נתונים של ניתוח מחדש שנמשכים עד סוף שנות ה-50 כדי לשחזר את ה-AMOC. "בהתבסס על התוצאות, ה-AMOC יציב יותר ממה שחשבנו, ייתכן שזה אומר שה-AMOC אינו קרוב לנקודת מפנה כפי שהוצע".
המאמר קבע כי "חריגות בשטף חום אוויר-ים בצפון האוקיינוס האטלנטי קשורות קשר הדוק ל-AMOC וכי ממוצע ה-AMOC העשורי לא נחלש מ-1963 עד 2017".
החוקרים לא פוסלים את האפשרות שתהיה האטה, יחד עם זאת לדבר על התמוטטות זה כבר משהו אחר. כמו כן "עדיין יש זמן לפעול לפני שנגיע לנקודת המפנה הפוטנציאלית הזו"
https://www.whoi.edu/press-room/news-release/no-amoc-decline/
אז מאיפה בא הקונצנזוס?
כנראה שמי שקובע מה יוצג כקונצנזוס הוא הקונצנזוס עצמו – הטיות ועיוותים קובעים מה נכון ומה לא נכון.
מוזמנים לקרוא גם: "חתן פרס נובל לשנת 2022: במודלים האקלימיים הנוכחיים חסר משתנה חשוב אחד שהופך את כל התמונה".
כל זה לא קשור לכך שיש צורך מיידי במעבר לאנרגיה מתחדשת.
כל זה לא קשור בכך שצריך להפסיק לזהם את העולם אתמול.
כל זה לא קשור בכך שצריך לנטוע עצים ולא לכרות אותם (בעיקר תעשיות הבקר, הנפט והקוסמטיקה).
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה