הדיון סביב בחירת המזון הטוב ביותר לתינוק בשנות חייו הראשונות הוא אחד החשובים והרגישים ביותר עבור הורים וקובעי מדיניות בריאות כאחד. ארגוני הבריאות המובילים בעולם ממליצים באופן חד משמעי על הנקה בלעדית בחודשים הראשונים לחיי התינוק, ולאחר מכן על המשך הנקה בשילוב מזונות מתאימים. המלצה זו אינה רק בגדר העדפה, אלא נשענת על גוף הולך וגדל של עדויות מדעיות המצביעות על יתרונות בריאותיים מכריעים לחלב האם.
מאמר זה צולל אל עומק ההשפעה של הנקה לעומת הזנה בפורמולה על הבריאות ארוכת הטווח של הילד, ומתמקד בשני אתגרים בריאותיים גלובליים מרכזיים: השמנת יתר וסוכרת. נבחן כיצד הרכב חלב האם הייחודי והמנגנונים הביולוגיים שהוא מפעיל בגוף התינוק, משפיעים באופן מהותי על התפתחותו המטבולית, החל מחילוף החומרים של שומנים ועד להתפתחות תאי הלבלב המייצרים אינסולין. באמצעות ניתוח מחקרים עדכניים, ננסה להבין טוב יותר את המנגנונים המולקולריים המורכבים העומדים מאחורי היתרונות הללו, ובכך להדגיש מדוע הנקה היא גורם כה קריטי בעיצוב עתידו הבריאותי של הילד.
מחקר מציג תגלית חדשה לגבי חשיבות ההנקה לתפקוד מערכת החיסון של היילוד גם לעתיד.
להנקה מלאה ולמשך ההנקה יש השפעה על אסתמה, אלרגיות, על זיהומים בדרכי הנשימה ועוד.
חלב אם מגן על התינוק מפתוגנים ומחזק את תפקוד מערכת החיסון.
הנקה מורידה את הסיכון לתמותת תינוקות בשנה הראשונה לאחר לידה ב-33%
הנקה ומשך ההנקה משפרים קישורים קוגניטיביים.
רכיב בחלב אם משפר את ההולכה העצבית במוח.
הנקה אפילו רק בימים הראשונים נקשרה ללחץ דם נמוך בילדים.
חלב אם הוכח כמשפר תפקודי לב אצל פגים.
חלב אם לפגים תורם להתבגרות מחסום המעיים ולבריאות המעי.
מנגד, פורמולות לתינוקות, למרות שהן מציעות פתרון תזונתי חלופי הכרחי במקרים מסוימים, מעוררות חששות הולכים וגוברים. הן רחוקות מלהשתוות למורכבות הביולוגית הייחודית של חלב האם, ואף עשויות להכיל אלמנטים בעייתיים – החל ממתכות כבדות שזוהו בבדיקות ועד שימוש בחלב פרה שעלול לגרום לאלרגיות ולבעיות בריאותיות נוספות אצל יילודים. למעשה, מדובר במוצר מעובד שאינו יכול לשחזר את האיזון העדין והדינמי של חלב האם.
מומחים קוראים להפסיק את השיווק המשמש את תעשיית תחליפי החלב לתינוקות.
השמנה בילדות: היתרון המובהק של הנקה
אחד היתרונות המרכזיים והמוכרים של הנקה לטווח ארוך הוא הפחתת הסיכון להשמנת יתר בילדות ובבגרות. תופעת ההשמנה בקרב ילדים הפכה למגפה עולמית, והשלכותיה הבריאותיות חמורות ומרחיקות לכת. מחקרים רבים הוכיחו קשר ברור ועקבי בין משך ועוצמת ההנקה לבין סיכון נמוך יותר להתפתחות עודף משקל.
מחקר נרחב שפורסם באפריל 2019 בג'ורנל הרפואי Obesity Fact בחן נתונים מ-22 מדינות אירופה בין השנים 2015-2017, במטרה לבדוק את הקשר בין הנקה להשמנת יתר אצל ילדים. הממצאים הראו באופן חד משמעי כי בהשוואה לילדים שינקו לפחות שישה חודשים, הסיכון להשמנה היה גבוה יותר משמעותית בקרב ילדים שלא ינקו מעולם (22%+) או ינקו לתקופה קצרה יותר (12%+). בנוסף, יחס הסיכוי להשמנה בקרב ילדים שמעולם לא ינקו באופן בלעדי היה גבוה יותר באופן מובהק (25%+) בהשוואה לילדים שינקו בלעדית לפחות שישה חודשים.
https://www.unicef.org.uk/babyfriendly/breastfeeding-reduces-child-obesity-risk-by-up-to-25-per-cent/
חיזוק נוסף לתפיסה זו הגיע ממחקר שפורסם ביוני 2020 בכתב העת PLOS. מחקר זה השווה בין הנקה מלאה למשך חמישה חודשים לפחות, הנקה לתקופה קצרה יותר (שלושה חודשים) והנקה משולבת בתחליף חלב, בהקשר להשמנה אצל ילדים עד גיל 18. החוקרים גילו כי עבור ילדים בעלי נטייה גנטית מוגברת להשמנת יתר, הנקה בלעדית יכולה לנטרל חלק מהשפעות גורמי הסיכון הגנטיים ולסייע במניעת עלייה במשקל בהמשך החיים. ניתוח נתונים גנטיים ומדד מסת גוף (BMI) של למעלה מ-5,000 ילדים במחקר ALSPAC הבריטי הראה כי בקרב נערים בגיל 18 עם סיכון גנטי גבוה להשמנה, הנקה בלעדית עד גיל חמישה חודשים הפחיתה את ה-BMI שלהם ב-1.14 יחידות, ואצל בנות ההשפעה הייתה אף גדולה יותר, עם ירידה של 1.53 יחידות. מסקנת החוקרים הייתה כי למרות השפעת הגנים על סיכון להשמנת יתר, נטייה זו אינה בלתי הפיכה וניתנת לשינוי מועיל על ידי הנקה בלעדית.
https://eipmh.com/childhood-obesity-impacts-mental-health-breastfeeding-can-help-prevent-it/
*** תוספת אוקטובר 23
חיזוק נוסף מגיע ממחקר שפורסם במהדורת נובמבר 23 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition והוצג באוקטובר בכינוס השנתי של האגודה האירופית לחקר סוכרת (EASD) בהמבורג, שבגרמניה, קישר בין תחליף חלב לתינוקות לבין שילוב משקאות "קלים" עם רמות גבוהות יותר של שומן בגוף מאוחר יותר בילדות.
במחקר נמצא שאצל צעירים שינקו לפחות שישה חודשים או יותר היה אחוז נמוך יותר של שומן בגוף עד גיל תשע בהשוואה לאלו שלא קיבלו חלב אם במשך שישה חודשים (קבוצה הכוללת ילדים שמעולם לא ינקו או קיבלו חלב אם במשך פחות מ- 6 חודשים).
גם לילדים שלא קיבלו משקאות קלים לפני 18 חודשים הייתה מסת שומן נמוכה יותר בגיל תשע.
הממצא תומך בתיאוריה לפיה הדרך בה אוכלים ילד בינקות עשויה להיות קשורה לרגישות שלו להשמנה בשלב מאוחר יותר בחיים.
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים רבים בדקו את הקשר בין האכלת תינוקות וסיכון לעודף משקל או השמנת יתר בילדים בהתבסס על מדד מסת הגוף (BMI). עם זאת, BMI הוא מדד גס לשומן בילדות. לכן במחקר זה, הם שאפו להרחיב על ידי בחינת קשרים של שיטות האכלת תינוקות עם מדד מדויק יותר של שומן בילדות (אחוז מסת שומן).
החוקרים ניתחו נתונים על למעלה מ-700 זוגות של אם-ילד שלקחו חלק במחקר העוקבה Healthy Start1. לאמהות היה גיל ממוצע של 29 שנים בזמן הגיוס, 51% מהתינוקות היו בנים.
כאשר צאצאיהם היו בני שישה ו-18 חודשים, האמהות נשאלו על שיטות האכלה, כולל משך ובלעדיות של הנקה לעומת האכלה מפורמולה והגיל שבו ילדיהן התוודעו למזונות משלימים, מונח המכסה מוצקים/כל נוזל אחר מאשר חלב אם או פורמולה. לאחר מכן קבצו החוקרים את התינוקות לפי משך ההנקה (6 חודשים או יותר לעומת פחות מ-6 חודשים); גיל שבו התינוק שלהם הוצג למזונות משלימים (בגיל 4 חודשים או לפני 5 חודשים ומעלה); הגיל שבו הם שתו משקאות קלים (18 חודשים או יותר לעומת פחות מ-18 חודשים).
יותר ממחצית מהתינוקות (65%) ינקו במשך שישה חודשים לפחות, אצל 73% הוכנסו מזונות משלימים בגיל 5 חודשים ומעלה, ואצל 86% הוכנסו משקאות קלים לאחר 18 חודשים.
אחוז מסת השומן (שיעור המשקל הכולל שניתן לייחס לשומן הגוף) הוערך פעמיים. במהלך ההערכה הראשונה (גיל חציוני של חמש שנים), זה היה 19.7% בממוצע. במהלך ההערכה השנייה (גיל חציוני של תשע שנים), זה היה 18.1% בממוצע.
דפוסי האכלה של תינוקות לא היו קשורים להבדלים בשומן הגוף בגיל חמש.
עם זאת, משך הנקה קצר יותר והחדרה מוקדמת של משקאות קלים היו קשורים לעלייה מהירה יותר בשומן הגוף בשני הביקורים בילדות, ולפיכך, לאחוז גבוה יותר של שומן בגוף בגיל תשע.
לתינוקות שינקו פחות מ-6 חודשים היה 3.5% יותר שומן בגוף, בממוצע, בגיל תשע, בהשוואה לאלו שינקו במשך 6 חודשים או יותר.
החוקרים מציינים שלמרות שהמחקר הזה לא יכול להבהיר את המנגנונים הפוטנציאליים שמשחקים, מחקרים קודמים מצביעים על כך שהקשר בין הנקה לסיכון להשמנה עשוי להיות קשור להבדלים בהרכב התזונתי של חלב אם לעומת תחליף חלב לתינוקות, הבדלים בוויסות התיאבון והשפעת חלב האם על המיקרוביום של התינוק.
הניתוח מצא גם שלתינוקות שקיבלו משקאות קלים לפני גיל 18 חודשים היה בערך 7.8% יותר שומן בגוף, בממוצע, בגיל תשע, מאשר אלו שהתנסו לראשונה בגיל 18 חודשים ומעלה.
https://www.eurekalert.org/news-releases/1003053
הנקה וסוכרת בילדות: מניעה מהינקות
מעבר להשפעה על משקל הגוף, להנקה תפקיד מכריע גם במניעת התפתחות סוכרת אצל ילדים בהמשך חייהם. קשר זה נחקר רבות, וכעת מתחילים להתבהר גם המנגנונים המולקולריים המורכבים העומדים מאחוריו.
מחקר מדצמבר 2019 הדגים קשר ברור בין הפסקת הנקה מוקדמת לבין התפתחות ייצור עודף של אינסולין בבגרות – מצב המכונה תנגודת לאינסולין, המוביל בסופו של דבר לסוכרת מסוג 2. ממצא זה מדגיש את החשיבות ארוכת הטווח של הנקה ב"תכנות" מטבולי נכון כבר בגיל הרך.
*** תוספת יולי 25
ובחיזוק לממצאים אלו, מחקר פורץ דרך שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition מציע תובנות חדשות ומרתקות לגבי המנגנונים המולקולריים הספציפיים המונעים סוכרת באמצעות הנקה. סקירה ספרותית זו, שנערכה על ידי חוקרים מובילים, מראה כיצד חלב אם משמש כ"משדר" לתכנות אפיגנטי, החיוני להתפתחות רקמות ואיברים בתינוק לאחר הלידה.
המחקר מתמקד במיוחד במסלול איתות תאי קריטי בשם Wnt signaling, אשר חיוני להתפתחות והתפשטות תאי בטא בלבלב – התאים האחראים על ייצור אינסולין. בעוד שהנקה ממושכת נקשרת להשפעות מונעות סוכרת, היה חסר מידע מדויק לגבי השפעת חלב אם מול פורמולה על התפתחות תאי הגזע של תאי בטא ועל גידול מסת תאי בטא, דרך מסלול ה-Wnt.
הסקירה חושפת כי פורמולות לתינוקות עלולות לגרום לגירוי יתר של מסלול בשם mTORC1, שיכול לדכא את ביטוי גנים הקשורים ל-Wnt. בנוסף, בפורמולה חסרים מרכיבים חיוניים המצויים בחלב אם, כגון מיקרו-RNA (miRNAs) באקסוזומים של החלב, וחומצות שומן ספציפיות (כמו חומצה איקוסאפנטאנואית) וגלוטמין. חומרים אלו קריטיים להפעלה תקינה של איתות Wnt. היעדרם בפורמולה פוגע בתאי גזע במעי, בתאים אנדוקריניים (L-cells) במעי, ועלולות להשפיע לרעה גם על תאי הגזם של תאי בטא בלבלב.
מסקנת החוקרים היא שהזנה בפורמולה פוגעת בציר המעי-לבלב המווסת על ידי Wnt, ובכך משבשת את ההתבגרות וההתפשטות התקינה של תאי בטא. לעומת זאת, חלב אם מספק תנאים אופטימליים לאיתות Wnt פיזיולוגי, מקדם התרחבות נאותה של מסת תאי בטא אצל יילודים, ובכך מסביר את השפעותיו המונעות סוכרת של הנקה ממושכת כבר בשלבי החיים המוקדמים. כפועל יוצא, מניעת סוכרת בילדות המוקדמת תורמת גם להפחתה משמעותית בסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם בהמשך החיים, שכן סוכרת מהווה גורם סיכון מרכזי למחלות אלו.
הנקה: מעבר למניעת מחלות ספציפיות – השפעות מטבוליות וחיסוניות עמוקות
מעבר למניעת השמנת יתר וסוכרת באופן ישיר, חלב אם משפיע על שורה של תהליכים ביולוגיים ומטבוליים התורמים לבריאותו הכוללת של התינוק. ההרכב הייחודי והמורכב של חלב האם מכיל מגוון רחב של מולקולות, שרבות מהן עדיין נחקרות, המסייעות לעצב את התפתחות התינוק ואת תגובותיו המטבוליות והחיסוניות. הבנת מרכיבים אלו והאופן שבו הם פועלים חיונית לפענוח מלוא הפוטנציאל הבריאותי של ההנקה.
*** תוספת יולי 22
במחקר שפורסם ביולי 22 בג'ורנל International Journal of Molecular Sciences הדגיש את החשיבות העצומה של מולקולות שומן ספציפיות המצויות בחלב אם במניעת מחלות מטבוליות. שומנים אלו אינם משמשים רק כמקור אנרגיה, אלא מהווים מפתח לסינתזה של תרכובות מטבוליות ואנדוקריניות רבות, וכן ממלאים תפקיד משמעותי בוויסות מערכת החיסון וניהול תהליכים דלקתיים. החוקרים ציינו כי נוכחותם של סוגי שומנים מסוימים בתינוק היונק מסייעת לייצב את שיעור רקמת השומן החום (Brown Adipose Tissue – BAT) – סוג של רקמת שומן הפעילה מבחינה מטבולית ומשמשת את התינוק בקלות רבה יותר מאשר שומן לבן, ובכך מסייעת במניעת השמנת יתר.
אחד הליפידים המעניינים שהוזכרו במחקר הוא מונוגליצריד אנטי-זיהומי, הנוצר מפירוק טריאצילגליצרידים, ויכול למנוע דלקת. המחקר מדגיש כי דלקת בתחילת החיים עלולה להשפיע לרעה על התפתחות אימונולוגית עתידית. ידוע שלתינוקות יונקים יש פחות זיהומים ועלייה איטית יותר במשקל, שניהם מפחיתים את הסיכון לדלקת. למשל, רמות חלבון C-reactive (סמן דלקתי) נמוכות יותר אצל תינוקות יונקים בשליש בהשוואה לתינוקות שניזונים מפורמולה בגיל שנה.
יתרה מכך, ניתוח ליפידום (פרופיל השומנים) של תינוקות יונקים הראה דפוס שונה של שומנים, הכולל יותר חומצות שומן רב-בלתי-רוויות ארוכות שרשרת, כולסטרול אסטר גבוה יותר, ורמות נמוכות יותר של חומצות שומן בלתי רוויות קצרות שרשרת, בהשוואה לתינוקות שניזונים מפורמולה. סוג אחד של שומנים, הנקראים alkyl diacylglycerols (שומני אתר), יכול להיות גבוה עד פי 17 אצל תינוקות הצורכים חלב אם. שומנים אלה, הנמצאים בעיקר בחלב אם ונעדרים ממזונות שצורכים אנשים בוגרים, הדגימו בניסויים בעכברים יכולת לשמר תאי שומן חום פעילים, להקטין את גודל תאי השומן הלבן ולשפר את קצב חילוף החומרים. זה מתרחש באמצעות וויסות גנים המעורבים בתרמוגנזה (ייצור חום) ובפירוק שומן, ומצביע על כך שתינוקות יונקים מפתחים תגובה מטבולית והורמונלית מועילה להאכלה שנמשכת בהמשך החיים."
סיכום והמלצות:
העדויות המדעיות שהוצגו במאמר זה מדגישות באופן חד משמעי את היתרונות המכריעים של הנקה על פני הזנה בפורמולה, במיוחד בהשפעתן על הבריאות המטבולית ארוכת הטווח של הילד. ושבניגוד לכך, פורמולות לתינוקות, שאף עלולות להכיל חומרים בעייתיים, אינן יכולות לשחזר את האיזון הדינמי של חלב האם, ובכך עלולות להגביר את הסיכון למצבים מטבוליים שליליים בהמשך החיים.
לאור הבנה הולכת וגוברת זו, המסר העיקרי הוא שחלב אם מהווה השקעה קריטית בבריאות הילד לכל החיים. ישנה חשיבות עליונה להמשיך ולחנך את הציבור ולתמוך באמהות מניקות, על מנת להבטיח שילדים יזכו ליתרונות הבריאותיים העצומים של הנקה, ולהפחית את נטל המחלות הכרוניות בעתיד.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
superfoodvegan.co.il 
כתיבת תגובה