מזון מעובד הוא כל מזון שנגעו בו והוסיפו לו מרכיבים מעבר לחומר הגולמי. אם זה חומרי טעם וריח, חומרים משמרים, צבעי מאכל וכדומה. אך לא רק!
מחקרים רבים מראים שמזון מעובד גורם לבעיות בריאותיות כאשר העיקריות קשורות במחלות מטבוליות (סוכרת והשמנת יתר).
אחד הדברים שתעשית המזון המעובד דואגת הוא, שהמוצר ייראה טוב, יהיה טעים ואם אפשר ברמה של ממכר אדרבה. תעשיית המזון המעובד יודעת היטב מה פותח לנו את החושים (טעם וריח) ומה גורם לנו לרצות עוד. זה הכל כימיה.
תעשית המזון המעובד מקצינה את אותם הדברים שגורמים לנו לרצות אוכל עם ריח מסוים ועם טעם מסוים.אתן דוגמה מה תעשיית המזון יודעת שאתם אולי לא מכירים:
כאשר מבשלים או אופים משהו שמכיל סוכר וחלבון שמכיל חומצת אמינו ל-ליזין (חלב, חמאה, גבינה) נוצר חומר שנקרא Fructoselysine שקורה בתהליך כימי, המכונה תגובת מייאר (Maillard reaction) בטמפרטורות גבוהות.
זה נותן את הריח המדהים הזה של מאפים (עוגות, לחם, בורקסים וכיוצא בזה). כל זמן שזה נעשה בבית, יש גם שליטה על הכמות ועל האיכות של הסוכר ושאר הרכיבים. אבל במקום שכל ייעודו הוא מכירה (מאפיות, סופרים), שם זה מוקצן ולא סתם התנורים ממוקמים היכן שממוקמים.
כלומר המסקנה היא לא לקנות בחוץ, מה שניתן להכין לבד, גם אם בחוץ מריח נפלא. תלמדו להתאפק וכך גם תחנכו את הילדים שהבחוץ לא טוב לבפנים.
החומר fructolysine נמצא כאחד הגורמים המשויכים למחלות מטבוליות כשהוא בריכוז גבוה. ומלבד במאפים ומוצרי חלב מפוסטרים ומעובדים הוא נמצא גם במאכלים כמו דגני בוקר ופסטות.
הנוסחא היא: סוכר + ליזין + חום גבוה = fructolysine
אבל לא רק לשם כך נתתי את הדוגמה הזו, כי מחקר שפורסם באוקטובר 2019 בג'ורנל הרפואי CELL Host & Microbe מראים משהו מדהים, שקשור כמובן למיקרוביום.
חיידק שעונה לשם Collinsella intestinalis יודע לפרק את החומרים הללו ובכך מסייע במניעת מחלות מטבוליות. כלומר המיקרוביום עוזר לנו גם במניעת נזקים של תעשיה מודרנית.
אין את החיידק הזה בכמוסות כמו רבים אחרים.
ולכן הדרך היא לחזק את המיקרוביום הקיים, לעזור לו לשגשג על ידי תזונה פרהביוטית ולהמנע מפגיעה בו.
ועדיין זה שהמיקרוביום יכול לעזור, לא אומר שאפשר להשתולל עם מזונות מעובדים.
איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
superfoodvegan.co.il 
כתיבת תגובה