חלב אם מגן על התינוק מפתוגנים ומחזק את תפקוד מערכת החיסון

הנקה…
כמה היא חשובה לבריאות היילוד, לאם ולקשר בינהם!

חלב אם אנושי הוא המקור התזונתי היחיד המומלץ בחודשים הראשונים לחייו של יילוד. עם זאת, בעולם, רק 40% מהתינוקות מתחת לחצי שנה מקבלים חלב אם כמקור התזונה היחיד שלהם.

ברור לי שישנם מצבים שאי הנקה היא מכורח המציאות ולעתים גם מבחירה של האם.
אבל חשוב לי להעביר גם מסר שהנקה חשובה ליילוד ואין לה תחליף בשום מקום. לא במרקם, לא ברכיבים ולא בדיוק המושלם והמותאם לגיל היילוד המתחיל כקולוסטרום שומני סמיך בעל ריכוז גבוה של נוגדנים ולאט לאט משתנה לפי הצורך של הוולד.
תמ"לים הם מזונות מעובדים לכל דבר והם נוטים להכיל גם מתכות כבדות והדברה.
ההמלצה של משרד הבריאות היא הנקה מלאה לפחות חצי שנה (מעבר זה בונוס). כי זה חשוב להתפתחות התקינה של מערכת העיכול ומערכת החיסון… דרך המיקרוביום ולא רק…

מחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי Scientific Reports באוקטובר 2019. מצא שלחומצת שומן בינונית (glycerol monolaurate), הנמצאת בחלב אם (3000 מק"ג/מ"ל לעומת 150 בחלב פרה לעומת 0 בתחליפי חלב) יכולות אנטיבקטריליות/חיידקיות כנגד חיידקים אלימים

(Staphylococcus aureus, Bacillus subtilis, Clostridium perfringens, Escherichia coli).

אין ולא יהיה חיסון יותר טוב מחלב אם לתינוק.
ממליץ למתלבטות ולמתקשות לעשות את כל המאמצים לטובת בריאות היילוד.

*** תוספת דצמבר 22
בסקירה שפורסמה במהדורת דצמבר 22 בכתב העת Current Opinion in Chemical Biology, חוקרים דנו בהתקדמות האחרונה בתכונות האנטי-מיקרוביאליות של חלב אם.
חלב אם מורכב ממספר מולקולות אנטי-מיקרוביאליות, אנטי דלקתיות ואימונומודולטוריות, המסייעות להורדת תחלואה בתינוקות, ביסוס המיקרוביום והתפתחות פסיכומוטורית וקוגניטיבית. תינוקות הופכים רגישים לבעיות בריאותיות בהיעדר חלב אם. במחקר הנוכחי, חוקרים סקרו את הפעילות האנטי-מיקרוביאלית של אוליגוסכרידים בחלב אם (HMO).
מבחינה מבנית, HMO מכילות חמישה פירנוזים (Pyranose): D-glucose; D-galactose; D-N-acetylglucosamine; N-acetylneuraminic acid and L-fucose. עד כה אופיינו 200 HMO והרכבם משתנה בקרב אמהות וכן לאורך ההנקה. ריכוז HMO במהלך ההנקה נע בין 5 גרם/ליטר ל-25 גרם/ליטר.
הרכב חלב אם משתנה בהתאם לדרישות הפיזיולוגיות של התינוק. החלב הראשון (קולוסטרום) מיוצר לאחר הלידה עד שבעה ימים. מטרתו העיקרית היא לבסס חסינות. בשבוע הרביעי HMO מגיעים לריכוזי שיא בשלב מוקדם זה. למרות שאמהות מוציאות כ-300-500 קלוריות כדי לסנתז HMO, הם אינם עוברים חילוף חומרים ובמקום זאת משמשים לחיידקי המעים מקור פחמן.
מיקרוביום המעי של יילודים שאינם יונקים שונה מאלה של יונקים. ילדים שניזונים מפורמולה לתינוקות מפגינים מגוון מיקרוביוטה גבוה יותר. בעוד שלאלה שינקו יש בהתחלה מיקרוביוטה בעיקר ממשפחת Bifidobacterium. בשלבי ההנקה המאוחרים יותר משפחת Bacteroides שופעים יותר.
קבוצת סטרפטוקוקוס B (GBS) גרם חיובי, מיישב את מערכת הנרתיק אצל 15-30% מהנשים הבריאות. במצבים מסויימים זה עשוי לגרום לדלקת קרום המוח ולאלח דם. מדינות מערביות עורכות בדיקה טרום לידתית ל-GBS, ואחריה טיפול מונע אנטיביוטי.

אנטיביוטיקה "כדור שלג" מסוכן – הגנו על התינוקות מפניה

מכיוון שאין טיפול מניעתי או מרפא למחלה מאוחרת. כחלופה, חוקרים בחנו את התכונות האנטי-מיקרוביאליות של HMO נגד GBS.
HMO מעכבים היווצרות ביופילם – צבר של חיידקים על משטח חוץ תאי המורכב על פי רוב מחלבונים, DNA וסוכרים (ECM-extracellular matrix). ה-ECM מעניק הגנה מפני אנטיביוטיקה, מה שמוביל לסבילות לאנטיביוטיקה הקשורה לעתים קרובות לעמידות מיקרוביאלית (AMR). HMO פועלים כמטעי קולטן כדי לעכב את ההתקשרות של פתוגנים למשטחי הרירית.
זנים אופורטוניסטים נוספים עמידים לאנטיביוטיקה, שנמצא כי HMO מפריע לשגשוגם: Staphylococcus aureus, Escherichia coli (EPEC), Acinetobacter baumannii
https://mywonderfulbaby.com/2022/09/10/research-on-the-antimicrobial-effects-of-human-milk-oligosaccharides/

*** תוספת יולי 23
חוקרים מאוניברסיטאות Vanderbilt ו-Michigan (חלקם קשורים למחקר שמעל) מצאו שאוליגוסכרידים (HMOs) בחלב האם יכולים לעצור זיהום טרום לידתי שכיח ברקמות אנושיות ובעכברים בהריון. הממצאים פורסמו באוגוסט 23 בג'ורנל ACS Central Science ובחנו את ההשפעות על סטרפטוקוקוס (GBS) שעל פי החוקרים אם לא מטופלים, זיהומי GBS עלולים להוביל לתופעות שליליות, כולל דלקת ריאות ביילוד או לידה מוקדמת.
החוקרים מוסיפים שלרבות מהתרכובות שכבר קיימות בחלב אם אנושי, כמו אוליגוסכרידים (HMOs), יש באופן טבעי השפעות אנטיבקטריאליות, אך לפני שניתן יהיה להשתמש בתרכובות אלה כדי לתמוך באנטיביוטיקה הקיימת או להפוך לאופציה טיפולית חדשה לחלוטין, החוקרים צריכים להראות כיצד הסוכרים פועלים ברקמות רבות ומול פלסבו.
הצוות ניתח את ההשפעות המגנות של HMOs על רקמות אנושיות שנגועות ב-GBS, תוך שימוש הן ברקמות עובריות לשעבר והן במודל אורגנואידי של הנרתיק. כשהוסיפו תערובת של HMOs שנועדו לחקות את הרכב הסוכר בחלב אם, החיידקים לא יכלו להיצמד וליצור מושבות. לאחר מכן נבדקה תערובת HMOs בעכברים בהריון שנדבקו ב-GBS. לעכברים שטופלו הייתה רמה אופיינית יחסית של דלקת, מספר מופחת של חיידקים במספר רקמות רבייה, ולא חוו מקרים של לידות מוקדמות, קרום קרוע או מוות אימהי. ביחד, תוצאות אלו מוכיחות של-HMOs יכולות להיות השפעות אנטי-מיקרוביאליות ללא אנטיביוטיקה נוספת.

*** הרעיון של החוקרים בא ממקום טוב. אפשרויות חדשות לטיפול בהריוניות שלא על ידי אנטיביוטיקה או בנוסף לה.

עכשיו תשאלו את עצמכם.. האם אנטיביוטיקה יכולה להיות פתרון ךבעיה? מדוע הזיהומים בבתי החולים גורמים לכל כך הרבה מחלות ומוות אם לא בגלל האנטיביוטיקה שמפירה את האיזון? מדוע אנטיביוטיקה נמצאה מעלה סיכון לכל כך הרבה מחלות?
אנטיביוטיקה לעולם לא יכולה להיות חלק מטיפול, כי החיידקים הם לא מקור הבעיה אלא תוצאה של תזונה רעה ומזהמים תעשייתיים ולכן טיפול ממוקד בחיידק בלי לסלק את המקור (מזונות מעובדים, מסוכרים ופחמימות פשוטות, הדברה, ויתר תוצרי תעשיות) ובלי חיזוק המיקרוביום – רק יזיק!

*** תוספת ינואר 24
מרכיב חיסוני של חלב אם המכונה 'מערכת המשלים' מעצב את סביבת המעיים של עכברים תינוקות בדרכים שהופכות אותם לפחות רגישים לחיידקים גורמי מחלה מסוימים כך עולה מחקר בהובלת חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור Johns Hopkins Bloomberg, שפורסם בינואר 24 בכתב העת Cell.

'מערכת המשלים' כוללת בתוכה חלבונים שתומכים בפעילות מערכת החיסון ב-3 דרכים שמביאות לתוצאה זהה – מוות חיידי.
1. נקשרים לפתוגנים ומתווכים פאגוציטוזה (בליעה והשמדת חיידקים).
2. מתווכים פעילות כימוקינית המגייסת תאים חיסוניים לאתר הזיהום ומשפעלים אותם.
3. יצירת חורים בממברנות החיידקים שגורמת למוות שלהם.

במחקר החדש, החוקרים השתמשו בעכברים מהונדסים שחסרו גנים משלימים קריטיים. החוקרים מצאו שלגורי עכברים שהניקו מחלב אימם שחסר 'חלבון משלים' היו אוכלוסיות חיידקי מעיים שונות מאשר גורים שהניקו חלב אם רגיל, מה שהפך אותם לפגיעים מאוד ל-Citrobacter rodentium, פתוגן של עכברים. החוקרים מציינים שחיידק זה דומה לסוגים מסוימים של E. coli הגורמים לשלשול בבני אדם אך לא בעכברים.
הם גילו שחלב אם מעכברים נקבות אלה הותיר גורי עכברים בני מספר שבועות – אפילו כאלה עם גנים משלימים נורמליים – רגישים מאוד לקוליטיס, לרוב קטלנית, מזיהומי ציטרובקטר. לעומת זאת, גורים שניזונו מחלב אם רגיל, המכיל 'חלבון משלים', הראו רק סימנים קלים וחולפים של זיהום במעיים.

הניסויים של החוקרים מצביעים על כך שרכיבי המשלים של חלב אם עכברים מחזקים את בריאות הגור על ידי חיסול ישיר של סוגים מסוימים של חיידקים השוכנים במעיים. העיצוב מחדש הזה של מיקרוביוטת המעיים מותיר את גורי העכברים הרבה פחות רגישים לזיהום ב-Citrobacter rodentium, ובכך מגן עליהם מאיומים זיהומיים. כלומר חלבוני המשלים הורגים מינים מסוימים של חיידקים במעיים, והשחתה זו של חיידקים יוצרת סביבת מעיים כוללת שבה סבירות נמוכה לדלקת מזיקה בנוכחות ציטרובקטר.

"למיקרוביוטה של המעיים יש חשיבות רבה לבריאות. חלבונים משלימים בחלב אם תורמים באופן מכריע להקמת מיקרוביוטה 'מגינה' במעיים בשלבי ההתפתחות המוקדמים, מקדמים את בריאות התינוק ומגנים מפני פתוגנים"

החוקרים גם אישרו בניתוחים חוץ גופיים נפרדים שחלב אם אנושי מכיל רכיבים משלימים אלה, שהדגימו פעילות דומה במיקוד לחיידקים ספציפיים.
החוקרים חושבים כי נראה שהמחקר גם מסמן התקדמות באימונולוגיה בסיסית. חלבונים משלימים בדם, למרות שידוע כי הם מסוגלים לגרום נזק ישיר לתאי חיידקים, נחשבו בדרך כלל עובדים בשיתוף עם נוגדנים בתגובה חיסונית ספציפית. עם זאת, הצוות הראה שהפעילות המשלימה הזו של חלב אם נגד חיידקים אינה דורשת נוגדנים והיא תגובה חיסונית לא ספציפית.

"ממצאים אלה חושפים תפקיד קריטי של 'חלבונים משלימים' בחלב אם בעיצוב הרכב המיקרוביום של הצאצאים והגנה מפני זיהום חיידקי במעי בתחילת החיים. זה מייצג הרחבה חשובה של ההבנה שלנו לגבי מנגנוני ההגנה של חלב אם"

החוקרים מסיימים שהממצא הזה פותח את הדלת להרבה חקירות חדשות, למשל, הבהרת 'ביולוגית המשלים' הספציפית בחלב אם והשוואה להשלמת הביולוגיה בדם, והערכת תפקידו של המשלים מעבר למערכת החיסון הספציפית התלויה בנוגדנים.
https://publichealth.jhu.edu/2024/study-in-mice-uncovers-new-protective-benefit-of-breast-milk

מוזמנים לקרוא גם:
מחקר מציג תגלית חדשה לגבי חשיבות ההנקה לתפקוד מערכת החיסון של היילוד גם לעתיד.
חלב אם לפגים תורם להתבגרות מחסום המעיים ולבריאות המעי.
להנקה מלאה ולמשך ההנקה יש השפעה על אסתמה, אלרגיות ועל זיהומים בדרכי הנשימה.
אמהות שמניקות מורידות סיכון לבעיות קוגנטיביות בעתיד.
חלב אם הוכח כמשפר תפקודי לב אצל פגים.
הנקה אפילו רק בימים הראשונים נקשרה ללחץ דם נמוך בילדים.
הנקה ומשך ההנקה משפרים קישורים קוגניטיביים.
הנקה מורידה ב-25% סיכון להשמנת יתר אצל ילדים.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים