אבנים בכליות מיקרוביום, קצח ודברים נוספים

אבנים בכליות (נפרוליתיאזיס) ובדרכי השתן (אורוליתיאזיס) הם מצב כרוני של הצטברות קריסטלים. התופעה מגיעה לכ-10% מאוכלוסיית העולם. גם בישראל כל שנה מגיעים לחדרי המיון אלפי אנשים עם כאבים שמקורם באבנים בכליות ואחוז ניכר מהם עוברים גם ניתוח.
רוב האבנים הן אבני סידן אוקסלט או סידן פוספט. כ-10% אבני חומצה אורית והמיעוט הנותר אבני מגנזיום-אמוניום פוספאט.
אבנים בכליות יכולות לגרום לא רק לכאבי תופת, אלא גם קשורות למחלת כליות כרונית, אוסטיאופורוזיס ומחלות לב וכלי דם. אדם שחווה אבן כליה פעם אחת, יש לו סיכוי של 30% ללקות באבן כליה נוספת בתוך חמש שנים. הסיכון כמובן ירד יחד עם שינוי אורח החיים לבריא.

זה נכון שאבנים נקשרו למזונות מהצומח. אם זה הפורינים (מהם נוצרת חומצה אורית) המצויים בזרעים הנאכלים ואם זה האוקסלאטים שנמצאים ברמות שונות בפירות וירקות, אבל אם תיכנסו לשני המאמרים (המודגשים) תוכלו למצוא הסבר מעמיק יותר על הדברים ואילו מזונות נמצאו מעלים יותר את השכיחות לאבנים בכליות. ספוילר – זה לא מהצומח.

החלק של המיקרוביום

אבנים בכליות נוצרות לרוב עקב הרגלי תזונה ושתיה לא טובים עבור האדם. תזונה המשנה את המיקרוביום לרעה שזה בעיקר מזון מעובד ומסוכרר, ריבוי במזון מהחי ותרופות במיוחד אנטיביוטיקה^[1][2][3] אבל לא רק. גם אספירין וסותרי חומצה (PPI)נמצאו תורמים לתופעה^[4].
בנוסף ניתן לראות שישנן מחלות כרוניות מסוימות כמו מחלות מעי וניתוחי קיבה ומעי, השמנה ודלקות חוזרות בדרכי השתן^[5] וכולן קשורות בדיסביוזה של המעי.

• מחקר של מכון Lawson Health Research ואוניברסיטת Western שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת Microbiome מצא ששינויים במיקרוביום במספר מקומות בגוף קשורים להיווצרות אבנים בכליות.
  החוקרים מסבירים שהמיקרוביום האנושי כולל טריליונים של מיקרואורגניזמים, ובשנים האחרונות החל המחקר לחשוף את תפקידו בבריאות ובמחלות רבות. החל ממערכות עיכול, חיסון, מטבולי, כלי דם ולב, מוח ובריאות הנפש.
  במחקר הנוכחי צוות המחקר בחן את המיקרוביום, השתן והרוק ב-83 חולים עם אבנים בכליות והשווה אותם ל-30 מטופלים בריאים. הם גילו ששינויים בכל שלושת המיקרוביום היו קשורים להיווצרות אבנים בכליות.
  החוקרים מציינים שחלה עליה של מקרי אבנים בכליות בשנים האחרונות, וזה פוגע בכ-10% מהאוכלוסיה. בעוד שמחקרים קודמים הראו קשר בין המיקרוביום של המעי ואבנים בכליות אצל אלו שנטלו אנטיביוטיקה, הם רצו לחקור קשרים נוספים. לכן משתתפי המחקר כללו אנשים עם אבנים בכליות, שלא קיבלו אנטיביוטיקה ב-90 הימים האחרונים ועברו ניתוח להסרת האבנים.
  הבדיקה שלהם, שנקראת shotgun metagenomic sequencing מאפשרת לגלות אילו חיידקים קיימים במעיים ואת היכולות הגנטיות של אותם חיידקים, או כיצד הם פועלים.
  סטטיסטית רוב האבנים בכליות מורכבות מסידן אוקסלט (חיבור בין סידן לחומצה אוקסלית) וידוע שחיידקי מעיים ספציפיים, למשל Oxalobacter formigenes מפרקים אוקסלט כלומר מונעים את האפשרות להצטברות אבנים. מחקר זה, מציינים החוקרים מצביע על גורמים נוספים. זה סיפור מורכב יותר. החיידקים יוצרים מעין רשת שהיא יציבה ומועילה לאנשים בריאים, אבל אצל אלה עם אבנים בכליות, הרשת הזו מתפרקת. הם לא מייצרים את אותם ויטמינים ומטבוליטים שימושיים, לא רק במעיים אלא גם בדרכי השתן ובחלל הפה.
  החוקרים מצאו שלמי שהיו אבנים בכליות היה מיקרוביום לא בריא, כזה שמייצר מטבוליטים רעילים לכליות. חיידקים אלה גם נמצאו עמידים לאנטיביוטיקה וזה יכול לקרות במיוחד לאחר לקיחת אנטיביוטיקה בעבר, שכן עמידות לאנטיביוטיקה מועברת בין חיידקים.
  צוות המחקר מסכם שאמנם דרוש מחקר נוסף, אך ממצאים אלו שופכים אור על החשיבות הכוללת של המיקרוביום של האדם ושמירה עליו בריא ככל האפשר, לכן שילוב של תזונה ידידותית למיקרוביום ושימוש מינימלי באנטיביוטיקה (אם בכלל) עשויים להיות חלק מהפתרון לשכיחות הגוברת של אבנים בכליות.
  https://www.lawsonresearch.ca/news/new-study-sheds-light-connection-between-microbiome-and-kidney-stones

• מחקר בהובלת מדענים מ- Cleveland Clinic מציג את הקשר בין מיקרוביום ואנטיביוטיקה לאבנים בכליות.
  רק חשוב לי להדגיש לפני סיכום המאמר שחיידקים אינם מקור הבעיה בשום מחלה שהם מיוחסים אליה ברפואה הקונבנציונלית. לחיידקים יש תפקיד אחד בעולם הזה והוא אקולוגי. [מתי חיידקים יכולים להיות חלק מבעיה? אך ורק כאשר נוצר חוסר איזון שמקורו באורח החיים שלנו – תזונה רעה, אי וויסות רגשי, יושבנות יתר, חשיפה למזהמים תעשייתיים לרבות תרופות. כלומר כאשר כל אלה מאוזנים האפשרות שחיידקים יהיו חלק ממחלה כלשהיא שואף ל-0] זה מוסבר היטב במאמר: "מנגנוני ההגנה של מערכת העיכול והחיסון מפני זיהום חיידקי ואיך מופר האיזון הזה".
  המחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Nature Communications זיהה חיידקים מסוימים בתוך המיקרוביום שיכולים לקדם או לחסום התפתחות אבנים בכליות והראו ששימוש לא נכון באנטיביוטיקה היטה את המיקרוביום לחיידקים מעודדי אבנים.
  הצוות זיהה ואפיין את קהילת החיידקים הקטנה הקיימת בדרכי השתן על ידי ניתוח של מחקרים על בני אדם, חיות ומעבדה. והם הבינו שמערכת השתן איננה סטרילית כמו שנהוג לחשוב, כלומר חיידקים חיים בדרכי השתן גם אם לא בעושר ובמגוון כמו באיברים אחרים והם לא נמצאים שם רק בגלל מחלות, שכן הם מצאו אותם בדרכי השתן של אנשים ללא עדות למחלה אורולוגית.
  החוקרים רצו לראות אם הפעילות המטבולית של הקהילה המיקרוביאלית שהתגלתה משחקת תפקיד ביצירת אבנים בכליות.
  ראשית הם גידלו חיידקים באמצעות תאים המחקים את תנועת השתן בכליות. לאחר מכן הם הוסיפו את "מרכיבי הגלם" של אבנים בכליות, אוקסלט וסידן, כדי לראות מה קרה. הם ראו שמספר מבני גביש גדולים דמויי אבן נוצרו בחדרים שבו היו חיידקי E. coli. ניתוחים אחרים הראו שלא רואים שוני בין גבישים אלה לבין אבנים בכליות אנושיות. כמו כן הם ראו שלא נוצרו גבישים אלה ב"חדר גידול" בו נמצאים חיידקים ממשפחת לקטובצילוס. וב"חדר גידול" של שני מיני חיידקים אלה יחד ראו מבני גביש קטנים מאוד שהיו שונים מבחינה מבנית וכימית מאבנים בכליות, מה שמעיד על כך שלקטובצילוס חוסם איכשהו את יכולתו של E. coli ליצור אבנים בכליות.
  במודלים פרה-קליניים, הצוות גם ראה ששימוש יתר באנטיביוטיקה העביר את האיזון של המיקרוביום של הכליות מלקטובצילוס לכיוון ה-E. coli היוצרים אבנים. הם מאמינים שהממצאים שלהם, ביחד, עשויים להסביר מדוע אנשים בקורסי אנטיביוטיקה ארוכי טווח נוטים יותר לפתח אבנים בכליות.
  https://www.lerner.org/news/article/First full characterization of kidney microbiome unlocks potential to prevent kidney stones

אז מתבקש לשמור על הרכב ומיגוון המיקרוביום

החלק של מינרלים בתזונה

*** תוספת ספטמבר 22
חוקרי Mayo Clinic תכננו מחקר פרוספקטיבי כדי לחקור את ההשפעה של שינויים בתזונה. הממצאים שלהם מראים שהעשרת תזונה במזונות עשירים בסידן ואשלגן עשויה למנוע אבנים סימפטומטיות חוזרות בכליות.
גורמים תזונתיים התבססו על שאלון שנשלח ל-411 חולים שחוו אבנים בכליות סימפטומטיות בפעם הראשונה וקבוצת ביקורת של 384 אנשים – כולם נראו ב-Mayo Clinic שבפלורידה בין השנים 2009-2018. הממצאים פורסמו באוגוסט 22 בג'ורנל Mayo Clinic Proceedings, מראים כי מעט סידן ואשלגן בתזונה, מעט נוזלים, קפאין ופיטאט, קשורים לסיכויים גבוהים יותר לחוות אבן כליה סימפטומטית בפעם הראשונה.
מבין החולים שעברו היווצרות אבנים בפעם הראשונה, 73 חוו אבנים חוזרות בחציון של 4.1 שנות מעקב. ניתוח נוסף מצא כי רמות נמוכות יותר של סידן ואשלגן בתזונה מנבאים הישנות.
החוקרים מציינים שלממצאים תזונתיים אלה עשויה להיות חשיבות מיוחדת מכיוון שההמלצות למניעת אבנים בכליות התבססו בעיקר על גורמים תזונתיים הקשורים להיווצרות אבנים פעם ראשונה ולא חוזרת. כמו כן ייתכן שמטופלים לא יתאימו את התזונה שלהם כדי למנוע שכיחות של אבנים בכליות, אבל סביר יותר שהם יעשו זאת אם זה יכול לעזור למנוע הישנות. כלומר כמו בכל דבר שיש לו סיבה, אם לא משנים את התנאים שגרמו לה – היא תחזור.
החוקרים ראו שצריכת נוזלים של פחות מ-3,400 מיליליטר ליום גם קשורה להיווצרות אבנים בפעם הראשונה. כאשר צריכת נוזלים יומית כוללת גם צריכת פירות וירקות טריים שמלאים במים.
החוקרים מציינים שתזונה דלה בסידן ואשלגן היו מנבא חשוב יותר מצריכת נוזלים של היווצרות חוזרת של אבנים בכליות. זה לא אומר שצריכת נוזלים גבוהה אינה חשובה.
מסקנת המחקר היא שדיאטות עם צריכה יומית של 1,200 מיליגרם של סידן עשויות לסייע במניעת אבנים בכליות. צריכה יומית זו תואמת את התזונה היומית המומלצת של ארגוני הבריאות.
לגבי כמות אשלגן אין הנחיות ברורות, אבל יש כיוון מסוים.
אינני רואה סיבה לצרוך רכיבים אלה כתוסף או כמלח (ללא נתרן), שכן בתזונה מבוססת צומח ומגוונת, זה אפילו קל.

החלק של חומצות שומן בתזונה

במאמר שפורסם בינואר 25 בכתב העת Scientific Reports, חוקרים בחנו את הקשר בין צריכת חומצות שומן – רב בלתי רוויות (PUFA), חד בלתי רוויות (MUFA) ורוויות (SFA) – בתזונה לבין הסבירות להתפתחות אבנים בכליות על פני תתי קבוצות בריאותיות ודמוגרפיות שונות בארה"ב, מצב סוכרת, מין, גיל ואינדקס מסת הגוף (BMI) באמצעות נתונים מסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומית (NHANES) מ-2007 עד 2018.
הצריכה התזונתית של המשתתפים הוערכה באמצעות ראיונות זיכרון תזונתיים של 24 שעות. מודלים של רגרסיה לוגיסטית ניתחו את הקשר בין אבנים בכליות וצריכת חומצות שומן, תוך התאמה לגיל, מגדר, גזע, צריכת אנרגיה ומשתנים אחרים הקשורים לבריאות.
ניתוחים נוספים נערכו כדי לחקור את ההשפעות של צריכת חומצות שומן כאחוז מסך האנרגיה וההשפעה של יחסי חומצות שומן שונים. בניתוח הם חילקו את המשתתפים ל-3 רמות של צריכת שומן.
המחקר כלל 30,716 מבוגרים מתוכם ל-9.51% היה היסטוריה של אבנים בכליות.

הניתוח גילה קשר חיובי בין צריכה מוגברת של כל חומצות השומן לבין סיכויים גבוהים יותר לפתח אבנים בכליות. ובאופן ספציפי יותר ההבדל בין הקבוצה הגבוהה לנמוכה הראה שעל כל עלייה יומית של 10 גרם בצריכת חומצות שומן רוויות (SFA), חד בלתי רוויות (MUFA) ורב בלתי רוויות (PUFA) היתה עליה בסיכון לאבנים בכליות ב-22%, 10% ו-21%, בהתאמה.

אנשים עם סוכרת הראו קשר חזק יותר בין צריכת SFA ואבנים בכליות, דבר המצביע על רגישות מוגברת. זה עשוי לנבוע משינויים הקשורים לסוכרת במטבוליזם השומן ובהרכב השתן.
החוקרים גם ראו הקשרים ספציפיים של חומצות שומן למשל כמו חומצה ארכידונית – סוג של אומגה 6 הנפוץ בבשר, עוף, ביצים, חלב, שמן סויה, שמן תירס, שמן חמניות שמן שומשום/טחינה – היו קשורות בסיכון גבוה יותר (25%+) ומנגד חומצות שומן מסוג אומגה 3 הראו השפעות הגנה (20%-). ממצא הממחיש שוב את החשיבות שאומגה 3 יהיה גבוה יותר מאומגה 6.

החוקרים הציעו מספר מנגנונים שבאמצעותם חומצות שומן עשויות להשפיע על הסיכון לאבנים בכליות.

• הקשר החיובי בין צריכת SFA ושכיחות אבנים בכליות עשוי להיות מוסבר על ידי ההשפעה על חילוף החומרים של שומנים ותפקוד כליות. יתרה מכך, צריכת SFA גבוהה יכולה להחמיר היפרליפידמיה ועקה חמצונית, שניהם קשורים להפרשה מוגברת של סידן ואוקסלט בשתן. בנוסף, SFAs יכולים להשפיע על המיקרוביום במעי, מה שמוביל להפרעות מטבוליות הגורמות לנטייה נוספת של אנשים לאבנים בכליות.
• ל-MUFAs, למרות שהם נחשבים בדרך כלל כבעלי השפעות מועילות על בריאות הלב וכלי הדם, יש קשר מורכב יותר עם היווצרות אבנים בכליות. זה יכול להיות קשור לתפקיד של MUFAs בוויסות חילוף החומרים של שומנים ויצירת תהליכים דלקתיים ובתורם לשינויים בדפוסי הפרשת הכליות. יש להם גם השפעה עקיפה על רגישות לאינסולין ותסמונת מטבולית שעשויים להשפיע על רמות הסידן והאוקסלט בשתן.

החוקרים מציינים שהמחקר לא מצא קשר בין אבנים בכליות לחומצה אולאית – סוג של אומגה 9 שנמצא בשמן זית, אבוקדו ואגוזים מסוימים, שמספקים גם נוגדי חמצון, פוליפנולים ותרכובות ביו-אקטיביות אחרות שיכולות לאזן השפעות פוטנציאליות לקידום אבנים.
היעדר קשר זה עשוי להדגיש את המורכבות של המטריצה ​​התזונתית ולהדגיש כי סיכון לאבן המיוחס ל-MUFAs עשוי להיות תלוי במקורות המזון הספציפיים שלהם ובחומרי המזון הנלווים להם ולא בחומצה אולאית בלבד. שכן יש מזונות שמכילים אומגה 3,6 ו-9 בריכוזים שונים והם תמיד באים עם מרכיבים נוספים שיכולים להוות עוד גורמים שמגבירים או מקטינים את הסיכון להיווצרות אבנים.

בסיכום של החוקרים הם מציינים שבסך הכל החלק של השומן בהיווצרות אבנים הוא יחסית צנוע יחסית לדברים אחרים המשפיעים על היווצרות אבנים. הם מעריכים את העלייה הכללית בסיכון לאבנים בין 1-2%.

גורמי סיכון נוספים:

• חסר ויטמין די^[5]; תוספי סידן לפני השינה^[6].

צמחי תבלין – סגולות מרפא, הן במניעה והן כטיפול

הרפואה העממית משחר ההיסטוריה היתה נעזרת בצמחים ובתבלינים למטרות אלה…
הרפואה המודרנית נוטה לא להתייחס למה שהשתמשו בעבר ולמען האמת היא גם לא מתייחסת לדברים שנבדקו מבחינה מדעית אל מול פלציבו.

• המחקר הבא שפורסם בג'ורנל הרפואי Wiley Online Library במרץ 2019 מדבר על היכולות של הקצח בהקשר לאבנים בכליות.
  60 מטופלים חולקו ל-2 קבוצות אחת קיבלה קצח והשנייה פלסבו למשך 10 שבועות, והתוצאות היו מרשימות. ב-45% מהמקרים האבנים נעלמו לגמרי, ב-52% מהמקרים האבנים קטנו ורק אצל 3% לא היה שינוי בכלל.
  בקבוצת הפלסיבו אצל 15% האבנים נעלמו (שזה גם דורש התייחסות ובדיקה איך זה קרה), ל-12% ירידה בגודל, ל-15% היתה החמרה ול- 58% לא היה שינוי בכלל.
  מאמרים נוספים שמציגים יכולות הגנה של קצח על כליות לרבות אבנים [1][2].
  מידע נוסף על סגולות הקצח.

דברים נוספים שנמצאו יעילים במניעה וטיפול באבנים בכליות:

• פירות וירקות
  • תמצית סלרי ואפיגנין [1].
  • פטרוזיליה [1]. (אבני סידן אוקסלאט)
  • שום (allicin) [1] (אבני סידן אוקסלאט).
  • אורגנו (carvacrol) [1] (חומצה אורית).
  • תפוזים [1][2] (אבני סידן אוקסלאט).
  • לימונים [1] (ציטראט).
  • רימונים.
  • אבטיח [1].
  • בננה.
  • פטל [1].
  • ענבי שועל וחמוציות [1] (חומצה אורית).
  • שעועית ירוקה [1].
• צמחי תבלין ומרפא או מיצוי שלהם (כתוסף)
  • מיצוי שן ארי [1] (אבני סידן אוקסלאט).
  • היביסקוס [1][2][3] (אבני סידן אוקסלאט).
  • מורינגה (חומצה אורית).
  • תה ירוק [1][2].
  • פילנטוס נירורי [1].
  • תמצית חרצני תמר [1].
• נוגדי חמצון
  • קרוטנואידים [1].
• אומגה 3 [1] (אבני סידן אוקסלאט).
• פרוביוטיקה [1] המכילה L. casei ו- B. breve (אבני אוקסלאט).
• חומץ תפוחים [1].
• מאמר סקירה (תה ירוק, פטל, פטרוזיליה, רימונים, אלת המסטיק, סרפד, קצח, היביסקוס, אורגנו ועוד) [1].
• פורמולה (ורבנה רפואית, שן ארי, שבטבט, ענבי דב, Silene saxifraga, Lithospermum officinale ) [1] (חומצה אורית).

מקום נוסף שבו יש מידע לגבי תזונה לאבנים בכליות.

למאמר על אבני חומצת שתן וגאוט היכנסו

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים