חומרי הדברה אורגנופוספאטים פוגעים באזור המוח הקוגנטיבי והחברתי

מחקרים בנוגע לחומרי הדברה והנזקים שהם מייצרים הן במישרין (נשימה) והן בעקיפין (דרך האוכל) וגורמים לנזקים, ממשיכים לצוף…
לפני כחודש פורסם מחקר על כך שחומרי הדברה גורמים לדיכאון וחרדות אצל אנשים שחיים בסביבה של שדות חקלאיים מרוססים.

מבוא: נטל נסתר בסביבה שלנו

תרכובות חומרי הדברה רבות נשארות בקרקעות, במים ובאוויר שמסביב ברמות החורגות מהסטנדרטים של הסוכנויות להגנת הסביבה. לתרכובות אלו תפוצה עולמית, כאשר התאדות ומשקעים מאפשרים הובלה ארוכת טווח דרך האטמוספרה זרמי האוויר והמים. כימיקלים רעילים אלה מוספים לכימיקילים בשימוש שוטף כנטל לגוף.

אורגנופוספטים: כימיקלים קטלניים המשבשים את המוח

משפחת האורגנופוספטים (OP) כוללת מאות סוגים של קוטלי חרקים וכימיקלים המשמשים בסביבה הביתית והתעשייתית. הם כוללים:

• קוטלי חרקים נפוצים: Malathion, parathion, diazinon, chlorpyrifos, ועוד.
• גזי עצבים: Soman, sarin, VX.
• כימיקלים נוספים: תרופות עיניים (Echothiophate), קוטלי עשבים (Tribufos), וחומרים בתעשיית הפלסטיק.

כימיקלים אלו קטלניים לחרקים מכיוון שהם משבשים את פעילות המוח ומערכת העצבים שלהם. הם עושים זאת על ידי עיכוב אנזים מרכזי בשם אצטילכולין אסטראז (AChE).
אצטילכולין הוא נוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) חיוני המשפיע על תקשורת בין עצבים ושרירים, וגם על תפקודי מוח כמו זיכרון, למידה, ויסות טמפרטורה, שינה ותיאבון. והאנזים AChE אחראי על פירוק מהיר של אצטילכולין, ובכך מסיים את האיתות העצבי. כאשר אורגנופוספטים מעכבים את פעולתו, אצטילכולין מצטבר יתר על המידה, מה שעלול לגרום לשיתוק שרירים, פרכוסים, קשיי נשימה ובמקרים חמורים – מוות.

השפעת חשיפה לאורגנופוספטים על התפתחות המוח והקוגניציה

מחקרים רבים, מתחילת ההיריון ועד גיל מבוגר, מצביעים על קשר חמור בין חשיפה לאורגנופוספטים לבין פגיעה מוחית:

• פגיעה במוח העובר והיילוד:
  במחקר שפורסם בספטמבר 19 בכתב העת PNAS בדקו את השפעת חומרי ההדברה ממשפחת ה'אורגנופוספאט' על המוח אצל נשים בהריון, על המוח של היילוד. הם השתמשו בבדיקות הדמיה מסוג (fNIRS), שבודקות את זרימת הדם בחלקים השונים של המוח, דבר שעוזר לראות אילו חלקים במוח פעילים יותר בחשיפה לגירוי זה או אחר. ומה הם מצאו?
  אצל ילדים שאמהותיהם היו חשופות יותר לחומרי הדברה, זרימת הדם באזורים הקוגנטיביים, באזור הקשור להבנת השפה ולמשימות זיכרון ובלשנות, היתה ירודה בצורה לא נורמטיבית.
  במקביל אזורים אחרים של המוח היו פעילים הרבה יותר. שני הממצאים הללו קשורים גם למחלות ניווניות של המוח כמו פרקינסון ואלצהיימר.
  אבל אתם יודעים מה באמת הכי מרגיז?
  הציטוט הבא: "מחקר נוירו-הדמיה פונקציונלי ראשון זה של חשיפה לחומרי הדברה לפני לידה מצביע על כך שחומרי הדברה עשויים להשפיע על הפעלת המוח הקורטיקלית, דבר שיכול להיות בבסיס קשרים שדווחו בעבר בין חומרי הדברה לבין תפקוד קוגניטיבי והתנהגותי."
  כלומר זו לא הפעם הראשונה שמראים את הקשר הזה.
  https://beyondpesticides.org/dailynewsblog/2019/08/brain-function-damage-from-exposure-to-organophosphate-pesticides-including-chlorpyrifos-documented-with-imaging.
  
• *** תוספת אוגוסט 25 – פגיעה במוח העובר והיילוד: הדמיה מוחית
  מחקר עוקבה פרוספקטיבי ואורכי שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת JAMA Neurology מבקש לזהות את הקשרים בין חשיפה לכלורפיריפוס (CPF) למבנה, תפקוד ומטבוליזם של המוח אצל ילדים בגיל בית ספר.
  המחקר נערך בין השנים 1998-2015 באזור צפון מנהטן ודרום ברונקס בניו יורק, וכלל 270 ילדים וילדות בני 6-14, שאמהותיהם היו ממוצא אפרו-אמריקאי או דומיניקני. החוקרים מדדו את רמות ה-CPF בדם חבל הטבור או בפלזמת האם בלידה. הם השתמשו בטכניקות הדמיית תהודה מגנטית (MRI) מתקדמות שונות כדי לבחון פרמטרים שונים של המוח, כולל עובי קליפת המוח, נפח החומר הלבן, מיקרו-מבנה רקמתי, זרימת דם אזורית וצפיפות נוירונים. בנוסף, נמדדו ביצועים מוטוריים וקוגניטיביים של הילדים.
  ממצאי המחקר הראו:
  • רמות CPF גבוהות יותר במהלך ההיריון היו קשורות באופן משמעותי לעובי גדול יותר של קליפת המוח באזורים הפרונטליים, הטמפורליים והפוסטרו-אינפרוריים ונפחי חומר לבן מופחתים באותם אזורים.
  • בדיקות ההדמיה הראו עלייה במדדי צפיפות סיבי העצב (FA) וירידה במדדי קצב הדיפוזיה (ADC) במסלולי התקשורת המרכזיים במוח, מה שמצביע על פגיעה ב'חיווט' של המוח.
  • זרימת דם מוחית אזורית (rCBF) נמוכה יותר ברוב אזורי המוח.
  • רמות נמוכות יותר של מדד לצפיפות נוירונים בריאה (NAA) במוקד החומר הלבן העמוק ובקליפת המוח של האינסולה.
  • ביצועים ירודים במשימות מוטוריות עדינות ותכנות מוטורי.
• החוקרים מציעים כי חשיפה קדם-לידתית ל-CPF משבשת את תהליך ההתמיינות של רקמת העצב, וגורמת לשינויים בממשק שבין החומר האפור ללבן. הממצאים של עובי קליפת מוח מוגבר ונפח חומר לבן מופחת מרמזים על פגיעה בתהליך המיילינציה (התהליך שבו נוירונים מכוסים בשכבה מבודדת שנקראת מיילין, שמעלה את מהירות האותות החשמליים שעוברים בהם). הממצא של ירידה דרמטית בזרימת הדם המוחית מצביע על ירידה נרחבת במטבוליזם של המוח. ייתכן שגורמים כמו עקה חמצונית ודלקת, שאופייניים לחשיפה ל-CPF, פוגעים בפעילות המיטוכונדריאלית, מה שמוביל בתורו לפגיעה במבנה המוח ולביצועים מוטוריים ירודים. מעניין לציין שההשפעות שנמצאו במחקר זה דומות לאלה שנמצאו במחקרים קודמים על חשיפה לזיהום אוויר, מה שמרמז על מנגנון פגיעה משותף, אך ההשפעות של שני המזהמים הן בלתי תלויות ומצטברות.
  המחקר מספק ראיות חזקות לכך שחשיפה קדם-לידתית ל-CPF גורמת לשינויים מתמשכים במבנה, בתפקוד ובמטבוליזם של המוח, שנשארים עד גיל ההתבגרות המאוחר. היעדר סף חשיפה נמוך שמתחתיו לא נצפתה פגיעה, מצביע על כך שגם רמות חשיפה נמוכות עלולות להשפיע לרעה. החוקרים ממליצים למזער חשיפה לכלורפיריפוס ולחומרי הדברה אחרים הגורמים לעקה חמצונית ודלקת, במיוחד בתקופת ההיריון ובילדות המוקדמת, במטרה להבטיח התפתחות מוחית אופטימלית.

• קשר לאוטיזם והפרעות התפתחות:
  *** תוספת יולי 21
  חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בחנו במחקר אורגנואיד מוחי חשיפה להדברה נפוצה אורגנופוספאטים (chlorpyrifos) לאוטיזם.
  השימוש במחקר באורגנואידים במוח מצביע גם על הדרך לעבר ניסויים מהירים יותר, פחות יקרים ורלוונטיים יותר לאדם בתחום זה בהשוואה למחקרים מסורתיים בבעלי חיים.
  המודל האורגניאלי במוח, שפותח על ידי חוקרי בית הספר בלומברג, מורכב תאים מתרבית תאי גזע אנושיים ומחקים את המוח האנושי המתפתח.
  התוצאות שפורסמו ביולי 21 בג'ורנל Environmental Health Perspectives מייצגות אחת מהראיות הברורות ביותר שגורמים סביבתיים עשויים להפריע להתפתחות הנוירון ועשויים לתרום לשכיחות מוגברת של הפרעת ספקטרום האוטיזם, הפרעה התפתחותית המאופיינת בתפקוד קוגניטיבי, ליקויים חברתיים ותקשורתיים.
  החוקרים מצאו במחקר כי כלורופיריפוס, מפחית דרמטית את רמות החלבון CHD8 באורגנואידים. CHD8 הוא מווסת פעילות גנים חשוב בהתפתחות המוח. מוטציות בגן זה, המפחיתות את פעילות ה-CHD8, הן מהחזקות מבין מאה גורמי הסיכון הגנטיים לאוטיזם שזוהו עד כה.
  המדע מתקשה להסביר את הגידול באבחוני האוטיזם בעשורים האחרונים, אבל זה ברור שלא יכול היה להיות שינוי גנטי באוכלוסייה בזמן כה קצר ולכן ההסבר הטוב ביותר כולל שילוב של גורמים סביבתיים שמשפיעים על הגנים.
  קבוצת החוקרים תכננה את התאים המרכיבים את האורגנואידים כך שחסר אחד משני העותקים הרגילים של הגן CHD8. זה דגם החלשה משמעותית של פעילות הגן CHD8, אך לא מבטל את פעילות לגמרי, בדומה לזו שנראתה אצל אנשים שיש להם מוטציות CHD8 ואוטיזם. לאחר מכן החוקרים בחנו את ההשפעה הנוספת של חשיפה לכלורופיריפוס, שעדיין נמצאת בשימוש נרחב על תוצרת חקלאית בארה"ב ומחוצה לה.
  כחלק ממחקרם, החוקרים ריכזו רשימה של מולקולות בדם, בשתן וברקמת המוח שמחקרים קודמים הראו כי הם שונים בקרב חולי ספקטרום האוטיסטי. הם מצאו כי רמות של כמה מהסמנים הביולוגיים לכאורה הללו השתנו באופן משמעותי גם באורגנואידים מוחלשי CHD8, בחשיפה לכלורופיריפוס ובוודאי שבשילוב שלהם, דבר שמשקף את השינויים שנצפו אצל חולי אוטיזם.
  החוקרים מצאו כי אורגנואידים במוח עם עותק אחד בלבד של הגן CHD8 היו רק בשני שלישים מהרמה הנורמלית של חלבון CHD8 בתאים שלהם, אך חשיפה של כלורופיריפוס הורידה את רמות ה- CHD8 בהרבה והפכה מחסור בינוני לחמור. החשיפה הוכיחה בבירור כיצד גורם סביבתי יכול להחמיר את ההשפעה של גורם גנטי, ככל הנראה להחמיר את התקדמות המחלה ואת התסמינים.
  https://www.jhsph.edu/news/news-releases/2021/brain-organoid-study-highlights-potential-role-of-genetic-and-environmental-interaction-in-autism-spectrum-disorder.html

ספקטרום האוטיזם – מזהמים סביבתיים וחסרים תזונתיים.

• השפעות ארוכות טווח על בני נוער:
  *** תוספת מאי 24
  מחקר שפורסם בפברואר 24 בכתב העת Environmental Research בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Berkley שבקליפורניה, מגלה כי "חשיפה לחומרי הדברה אורגנו-פוספטים בתחילת החיים נקשרה לירידה נוירו-התפתחותית מינקות ועד גיל ההתבגרות".
  ממצאי מחקר זה עולים בקנה אחד עם עשרות שנים של ספרות מדעית, שנבדקה על ידי עמיתים, המתעדת את ההשפעות הבריאותיות השליליות של חומרי הדברה על בריאות הציבור והאקולוגיה.
  החוקרים הגיעו למסקנה זו באמצעות גישה רב-כיוונית, הכוללת הערכת חשיפה לחומרי הדברה, ספקטרוסקופיה אינפרא אדום (fNIRS), הערכת משתנים משתנים וניתוח סטטיסטי של הנתונים.
  במהלך תקופה של 18 שנים, 291 בני נוער ממחקרי CHAMCOS ומשפחותיהם נכללו בניתוח זה. רוב האמהות נולדו במקסיקו (90.4%) מתוכם (41.6%) חיו בקו העוני במהלך 18 השנים.
  חשיפה לחומרי הדברה נמדדה מספר פעמים במהלך ההיריון (13 ו-26 שבועות) ולאחר הלידה (6 חודשים, שנה, שנתיים, 3.5 שנים ו-5 שנים).
  החוקרים מדדו את הריכוז של 6 מטבוליטים של דיאלקיל פוספט (DAP) שלושה מטבוליטים של דימתיל פוספט (DM) ושלושה מטבוליטים של דיאתיל פוספט (DE). משם, החוקרים העריכו שינויים בהתפתחות העצבית באמצעות fNIRS כדי למדוד "הפעלה של קליפת המוח באזורים הקדמיים, הטמפורליים והפריאטליים של המוח במהלך משימות של תפקוד ניהולי ושפה. הנתונים נאספו ממשתתפי צמד האם-נוער פעמיים במהלך ההריון, זמן קצר לאחר הלידה, 6 חודשים לאחר הלידה ובגילאי 1, 2, 3.5, 5, 7, 9, 10.5, 12, 14, 16 ו-18).
  DAPs טרום לידתי נקשר עם דפוסי הפעלה משתנים הן באונה הקדמית התחתונה והן באונה הפריאטלית התחתונה של ההמיספרה השמאלית במהלך משימה של גמישות קוגניטיבית – היכולת המנטלית להתאים בין תכנים, שינויים בחוקי משימות ותגובות התנהגותיות מותאמות למתרחש, התנהגות אדפטיבית גמישה.
  DAPs טרום לידתי נקשר גם עם דפוסי הפעלה משתנים באונה המצחית התחתונה והעליונה של ההמיספרה הימנית במהלך משימת זיכרון העבודה – מיומנות שמאפשרת לנו לעבוד עם מידע מבלי לאבד את המעקב אחר מה שאנחנו עושים. מעין "פתק דביק" זמני במוח, שמחזיק מידע חדש כך שהמוח יכול לעבוד איתו ולחבר אותו עם מידע אחר.

• פגיעה קוגניטיבית אצל חקלאים:
  *** תוספת ינואר 24
  סקירה שפורסמה בנובמבר 23 בכתב העת Journal of Neurosciences in Rural Practice מצא קשר בין חשיפה לחומרי הדברה של חקלאים לבין פגיעה קוגניטיבית.
  מחקר זה חיפש מאמרים שפורסמו בין השנים 2000 ל-2021 במאגרי הנתונים של Scopus, Web of Science, ScienceDirect ו-PubMed, באמצעות המונחים "חומרי הדברה וקוגניציה" ו"הדברה וזיכרון".
  בסך הכל, עשרה מחקרים התאימו לקריטריונים שנקבעו ונכללו במדגם. לכולם היו חקלאים שנחשפו תעסוקתית לחומרי הדברה בדגימה שלהם.
  החוקרים ראו ש-90% מהמאמרים מצאו קשר בין פגיעה קוגניטיבית וחשיפה לחומרי הדברה. בסך הכל, חמישה מחקרים מדדו את הפעילות של של האנזים כולין-אסטראז, הקשור להולכה עצבית במוח ומושפע לרעה מחומרי הדברה במיוחד מסוג אורגופוספטים וקבלמטים.
  באופן ספציפי נצפה שחקלאים סובלים יותר מבעיות קשב, פגיעה ביכולת עיבוד מידע, אי הבנה של רמזים מילוליים, אובדן זיכרון, איטיות, קשיי דיבור ופגיעה בתפקוד מוטורי. בנוסף, הסיכון להשפעות שליליות מחשיפה עולה עם הזמן המושקע סביב חומרי הדברה, כמו במסגרות תעסוקתיות אחרות הקשורות לעבודה.
  החוקרים מציינים שחשיפה לחומרי הדברה עשויה להיות כגורם יחיד המעורב בפגיעה קוגניטיבית, או כשילוב עם גורמים אחרים, הגורמים לרעילות עצבית.
  https://beyondpesticides.org/dailynewsblog/2024/01/work-related-pesticide-exposure-puts-farmers-at-risk-of-cognitive-intellectual-harm/

המחדל של הרגולציה: הון מול בריאות הציבור

*** תוספת מאי 21
למרות העדויות המדעיות המצטברות, הרשויות הרגולטוריות, כמו הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA), מתקשות לאסור או להגביל באופן משמעותי את השימוש בחומרים אלו:

• מאבק משפטי בכלורפיריפוס: בית משפט פדרלי לערעורים אף קבע (אפריל 21) כי אלא אם ה-EPA יכולה להוכיח שכלורפיריפוס בטוח, יש לאסור אותו. הכימיקל, שנקשר לבעיות נוירולוגיות בילדים (אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, ירידה במנת משכל), עדיין נמצא בשימוש נרחב.
• העלמת ראיות ועיכובים: ה-EPA מואשמת שוב ושוב בהעלמת ראיות לגבי רעילות חומרי הדברה נפוצים ובעיכוב הטלת מגבלות, מה שמעלה חשש שהיא פועלת לטובת אינטרסים כלכליים ולא לטובת בריאות הציבור.
  https://www.ecowatch.com/chlorpyrifos-ban-2652976387.html
• סכנה למינים בסכנת הכחדה: בדיקה שנכפתה על ה-EPA לגבי הגלייפוסט (קוטל עשבים) מצאה שהוא עלול לפגוע ולהרוג 93% מהמינים הנמצאים בסכנת הכחדה.

הפתרון: לעבור לחקלאות אורגנית ובת קיימא ולמזער חשיפה בבית

זה הורס כל חלקה טובה בגוף שלנו, פוגע בנו ובילדים שלנו וכל זה רק בשביל להרוג חרקים שחלילה לא יאכלו מהגידול.
לכן… כדי להגן על עצמנו ועל הדורות הבאים, עלינו לעבור לחקלאות אורגנית וברת קיימא, ולהפסיק את השימוש בחומרים כימיים מסוכנים אלו גם בבית. זו הדרך היחידה להבטיח עתיד בריא יותר.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה