חשיפה לאדמה ולחיות משק בונה את מערכת החיסון של התינוקות ומונעת התפתחות אסתמה, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות

אנחנו חלק בלתי נפרד מהטבע וככל שנתרחק ממנו כך נפגע בבריאותנו הרגשית והפיזית. זה קשור לשמש, לירוק של הטבע, לכחול של הים, האגמים והנחלים וזה קשור לצהוב/חום של האדמה. וכל אלה למעשה משפיעים על מגוון המיקרוביום שעל עורנו ובתוכנו. המגוון הזה משפיע גם על מערכת החיסון שלנו וככל שמקדימים את החשיפה בגיל ולא נרתעים לגמרי מאדמה וחיות משק כפי הקורה בחיים שבעיר ובמקביל לא חיים בעודף סטריליזציה, כך ניטיב עם מערכת החיסון שלנו.

המיקרוביום – אוסף של טריליוני חיידקים, הוא האדמה של מערכת החיסון שלנו והחשיבות שלו לבריאותנו מתחיל כבר מגיל מינוס 9 חודשים.

מחקר מעניין שמיועד לכל אלה שקצת לכלוך וקצת קרבה לחיות משק גורם להם להוציא את כל תכשירי החיטוי וההיגיינה, שמא החיות והמחיה הקרובה לאדמה יגרמו למחלות.
המחקר שפורסם ביולי 2019 בג'ורנל הרפואי Frontiers in immunology בחן למעשה את הרכב החיידקים במעיים של תינוקות אצל קהילת האיימיש בארצות הברית, שם החיים הם ללא טכנולוגיה, צנועים ומחוברים לאדמה (סביבה כפרית נטולת קידמה) אל מול תינוקות בסביבה עירונית.
הסיבה למחקר הזה נובעת מעצם העובדה שבקרב האיימיש יש הרבה פחות אלרגיות, מחלות אוטואימוניות ואסתמה ורצו לבדוק מה הסיבות.
המדענים מאוניברסיטת Ohio State גילו שהחיידקים אצל תינוקות האיימיש היו הרבה יותר מגוונים – בצורה מועילה – ממה שנמצא במעיים של תינוקות עירוניים. ובניסוי ראשון מסוגו, הם מצאו עדויות לאופן שבו מיקרוביום בריא יותר של המעי עשוי להוביל להתפתחות חזקה יותר של מערכת החיסון של מערכת הנשימה.
החוקרים מציינים שהיגיינה טובה היא חשובה, אבל מנקודת המבט של המערכת החיסונית שלנו, סביבה מחוטאת גוזלת ממערכת החיסון שלנו את ההזדמנות להתחנך על ידי חיידקים. נקי מדי זה לא בהכרח דבר טוב.
צוות המחקר אסף דגימות צואה מ-10 תינוקות באוהיו שהיו בני 6 חודשים עד שנה בערך. חמשת תינוקות האמיש חיו כולם בבתים כפריים עם חיות משק. חמשת התינוקות האחרים חיו בעיר ללא מגע ידוע עם בעלי חיים.
הדגימות חשפו הבדלים חשובים – במיוחד שונות רחבה בחיידקים ושפע של חיידקים מועילים במעיים של תינוקות האמיש שלא נמצאו אצל עמיתיהם בעיר. החוקרים ציפו לכך, בהתבסס על חשיפת התינוקות לבעלי החיים והעובדה שהאמיש נוטים לחיות אורח חיים פחות מחוטא יחסית מרוב האמריקאים האחרים.
מה שהחוקרים באמת רצו לדעת היה כיצד ההבדלים הללו עשויים להשפיע על התפתחות המערכת החיסונית, ולהציב את הבסיס ליכולת של הגוף לזהות ולתקוף מחלות ועמידותו בפני אלרגיות ובעיות אחרות במערכת החיסון. בין היתר בגלל העובדה שטריליוני החיידקים במעיים ממלאים תפקיד חשוב בבריאות כלל המערכות.
החוקרים השתמשו בהשתלות צואה מהתינוקות של המחקר כדי ליישב את המעיים של חזירים שזה עתה נולדו עם מעיים 'נטולי חיידקים'. החוקרים ראו קשר בין חיידקי המעי של האמישים לבין התפתחות חזקה יותר של תאי חיסון, במיוחד תאים לימפואידים ומיאלואידים במעיים (תאי דם המיוצרים במח העצם מהם נוצרות כדוריות דם אדומות, מקרופאגים, טסיות, וגרנולוציטים) והם גם אלה שעוזרים במניעת אלרגיות, מחלות אוטואימונויות ואסתמה.
ואכן, היה הבדל גדול ביצירת תאי חיסון קריטיים אלה.
החוקרים מציינים עובדה נוספת שיכולה גם היא להשפיע על אופי החיידיקים והמגוון מעבר לקירבה לאדמה ולחיות משק. כל התינוקות מבני האמיש יונקים ולא מקבלים פורמולות (תמ"לים), כמו כן בני האמיש מגדלים את התוצרת שלהםללא הדברה.
https://news.osu.edu/keeping-livestock-in-the-yard-just-might-help-your-babys-immune-system/

*** תוספת אוגוסט 20
במחקר מאוגוסט 20 שפורסם בג'ורנל Microbiome, חוקרים מדנמרק בחנו את הרכב המיקרוביום בריאות של ילדים, שמקורו מאבק במיטה. המיטות שלנו שופעות חיים מיקרוביאליים, במיוחד במהלך הילדות המוקדמת וזה משפיע על האופן שבו מיקרואורגניזמים בגופנו מתפתחים, ובכך גם על בריאות הילד.
החוקרים ניתחו דגימות אבק ממיטות של 577 תינוקות לפני שהשוו אותן עם דגימות נשימה מ -542 ילדים. בסך הכל 930 סוגים שונים של חיידקים ופטריות נמצאו באבק שנאסף ממיטותיהם של הילדים בני כחצי שנה. עושר החיידקים היה תלוי במידה רבה בסוג המגורים ממנו נלקחה הדגימה. בבתים כפריים היו רמות גבוהות יותר של חיידקים בהשוואה לדירות עירוניות. מחקרים קודמים הראו שהמיגוון החיידקי תורם מאוד לבריאות במיוחד אצל ילדים ושמפחית את הסיכון למחלות כמו אסתמה. כמו כן מחקרים קודמים הראו שאצל עירוניים המגוון נמוך מזה של הכפריים ושכנראה זה קשור לעצם היותם פחות בטבע ובגלל יתר סטריליזציה כמו שאיבת אבק לעתים תכופות. אולי גם לא צריך להחליף את המצעים לעתים כה תכופות? מסכמים החוקרים
https://www.science.ku.dk/english/press/news/2020/bed-dust-microorganisms-may-boost-childrens-health

*** תוספת אוקטובר 20
במחקר שפורסם באוקטובר 20 בג'ורנל Science Advances בדקו ל-75 ילדים פינים בגילאים 3 עד 5 את הרכב המיקרוביום בעור ובמעיים, לאחר 28 יום משחק על רצפת היער במקום חצץ או מגרשי משחקים מבטון, וגילו שילדים ששיחקו על האדמה היה מגוון רב יותר של חיידקים וזה התבטא בנוכחות רבה יותר של חלבונים אנטי דלקתיים בגופם מאשר אצל ילדים במעונות יום סגורים ורצפות בטון. כלומר היו הרבה פחות חשופים למחלות זיהומיות ומערכת חיסון מתפקדת.

*** תוספת נובמבר 20
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Helmholtz Zentrum ומבית החולים לילדים על שם Dr. von Hauner שבמינכן, הבהירו כיצד מעורב המיקרוביום של מעי הילדים בתהליך ההתחסנות.
בתוך הדקות והשעות הראשונות לחיינו המיקרובים מתחילים לאתגר אך גם לחנך את המערכת החיסונית שלנו. האיבר החיסוני הגדול ביותר הוא המעיים שלנו, שם התבגרות מערכת החיסון והתבגרות החיידקים המתיישבים הולכים יד ביד. לאחר הפרעות בשנה הראשונה לחיים, הרכב המיקרוביום במעיים מתייצב בהדרגה ומלווה אותנו לחיינו.
מחקרים קודמים שלהם הראו השפעה מגנה על אסתמה על ידי מיקרוביום סביבתי מגוון, שהיה בולט במיוחד בקרב ילדי החווה. והם שאלו האם ניתן לייחס השפעה זו לתהליך ההבשלה של מיקרוביום המעי המוקדם.
החוקרים ניתחו דגימות צואה של יותר מ -700 תינוקות שגדלו בחלקם בחוות מסורתיות בגילאים חודשיים עד שנה ומצאו שחלק גדול יחסית מההשפעה החקלאית המגנה על אסתמה בילדות תווך על ידי התבגרות של מיקרוביום המעיים בשנה הראשונה לחיים. דבר שמצביע על כך שילדי החווה נמצאים בחשיפה לגורמים סביבתיים והאינטראקציה עם מיקרוביום המעיים ומובילים לאפקט מגן זה. את הממצאים פרסמו בנובמבר 20 בג'ורנל Nature Medicine 
כמו כן הם ראו שלמרות שלתזונה יש השפעה על התבגרות המיקרוביום במעיים, הם הופתעו לגלות השפעות חזקות של חשיפות הקשורות לחווה (בעלי חיים, אדמה,טבע).
בנוסף החוקרים גילו קשר הפוך של אסתמה עם רמה גבוהה של בוטיראט בצואה, שהיא חומצת שומן קצרה שידועה בהשפעה במניעת מחלות אוטאימוניות ואסתמה והיא מיוצרת על ידי חיידקי מעיים שונים. במקרה זה זוהו Roseburia ו- Coprococcus אצל ילדים החיים בסמיכות לחוות בהשוואה לילדים אחרים.

*** תוספת מרץ 23
ילדים שחיים עם חתולים או כלבים במהלך התפתחות העובר ובינקות מוקדמת עשויים להיות בסיכון נמוך יותר מילדים אחרים לפתח אלרגיות למזון, על פי מחקר שפורסם במרץ 23 בג'ורנל PLOS.
המחקר, ניתח נתונים של למעלה מ-65,000 ילדים מיפן. הוא מצא שלילדים שנחשפו לחתולים או לכלבים בבית היה סיכון נמוך ב-13-16% לכל אלרגיות למזון בהשוואה לתינוקות בבתים ללא חיות מחמד.
החוקרים מציינים שהממצאים שלנו מצביעים על כך שחשיפה לכלבים וחתולים עשויה להועיל נגד התפתחות אלרגיות מסוימות למזון, ובכך להקל על החששות לגבי החזקת חיות מחמד ולהפחית את הנטל של אלרגיות למזון.
המחקר מצא שילדים שנחשפו לחתולים נטו פחות לפתח אלרגיות לביצים, חיטה ופולי סויה, בעוד שלילדים שנחשפו לכלבים יש סיכוי נמוך יותר לסבול מאלרגיות לביצים, חלב ואגוזים.
על פי החוקרים המנגנון המדויק עדיין לא ברור, אך טוענים שחשיפה של חיות מחמד עשויה לחזק את מיקרוביום המעיים של התינוק, במישרין או בעקיפין על פי שינויים במיקרוביום של ההורים או הבית. כמו כן יש הרבה מחקרים שחיידקי המעי משפיעים על התגובות החיסוניות שלנו ועל המערכת החיסונית שלנו במגוון מנגנונים ולמגוון מצבים לרבות אלרגיות.

"זה קריטי לחשיפות אלה בשלב מוקדם ככל שמערכת החיסון מתפתחת, כשהמעיים מתפתחים, מכיוון שזה אכן נראה כדרך חשובה במניעת רגישויות"

החוקרים מסכמים שאם אדם מודאג בגלל שיש לו אלרגיות… יכול להיות שיש יתרון נוסף לחיים עם בעלי חיים, לא רק במונחים של מה שזה עושה למשפחות ולאהבתם הכללית של אנשים לחיות מחמד, אלא גם , כי יכול להגן אם נחשפים אליהם בשלב מוקדם של החיים.

*** תוספת יוני 24
חשיפה למגוון מגוון של חיידקי אדמה יכולה להיות דרך מפתח לילדים להגביר את מערכת החיסון ואת בריאות המעיים שלהם, על פי חוקרים מאוניברסיטת Flinders, שהעמידו את הרעיון במבחן על ידי חקירת אזורי משחק ב-22 מרכזי טיפול בילדים בבירת אוסטרליה הדרומית (Adelaide).
החקירה מצאה חיידקי קרקע מגוונים יותר באזורי משחק עם צמחייה טובה, מה שהדגיש את הצורך בתכנון מגוון ביולוגי יותר בסביבות עירוניות, ציין פרופסור Martin Breed, המחבר הראשי של מאמר שפורסם ביוני 24 בכתב עת Science of The Total Environment.

החוקרים מציינים שמעניין היה לראות שמגוון החיידקים המועילים היה נמוך יותר בארגזי החול בפארקים מאשר בקרקעות עצמן לרבות ערוגות גינה, אזורי 'משחקי בוץ' ומתחת למדשאות. בנוסף, הם מצאו שעושר מיני צמחים בחצרות המרכזים ובמצב בתי הגידול המקיפים את מרכזי הילדים השפיע על קהילות החיידקים בקרקעות, אך לא על אלה שבארגזי החול.

החוקרים מסבירים שההערכה היא שעד שנת 2050, כ-70% מאוכלוסיית העולם יחיו באזורים עירוניים. והמעבר הזה מפחית את העיסוק שלנו בסביבה ובמגוון הביולוגי הטבעי. "מינון טבע" מופחת זה הביא להשלכות בריאותיות שליליות, כולל מערכות חיסון חלשות יותר, אשר נקשרו עם שיעורי אסתמה גדלים ואפילו חרדה.

התרחקות האדם מהטבע וכיצד משפיע על הבריאות – יד מכוונת?

החוקרים מסכמים שיש פוטנציאל גדול בניהול הגורמים האלה כדי לשפר את החשיפה של ילדים לקהילות חיידקים הקשורות לבריאות בזמן קריטי בהתפתחות המערכת החיסונית שלהם וליישם פתרונות מבוססי טבע ואדמה.
https://news.flinders.edu.au/blog/2024/06/18/dose-of-dirt-for-healthy-play/

מחקרים נוספים [1].

מה הן המסקנות המתבקשות?

לא לפחד להיחשף לסביבה הטבעית בגילאים צעירים לרבות תינוקות רכים, כי זה עוזר למערכת החיסון להתחזק, בין היתר על ידי פיתוח מיקרוביום חזק ובריא.

הריחוק מהקדמה משאיר אותנו קרוב לאדמה ולטבע, שם מקומנו, שם הגוף מחובר למקורות שלו…

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים