הקשר בין תזונה מערבית (מזונות מהחי, סוכר, שומן רע) למחלות לב ומיקרוביום

במהלך העשור האחרון, התברר כי חיידקים במעיים האנושיים משפיעים על בריאותנו בדרכים רבות.
החיידקים האלה, לא סתם נמצאים אצלנו במעיים. יש להם תפקידים רבים וחשובים. בין היתר הם מפרקים מרכיבי מזון ומייצרים מהם מטבוליטים, החשובים לתפקוד תקין של התאים, המערכות השונות (עיכול, חיסון, עצבים) והאיברים השונים.
אחד הדברים המשפיעים ביותר על אופי החיידקים הוא המזון הנאכל.
תזונה מבוססת צומח מגוונת, עשירה בסיבים היא הטובה ביותר למיקרוביום. מנגד מזונות מעובדים, מסוכרים ופחמימות פשוטות הם הגרועים ביותר.

trimethylamine N-oxide (TMAO) הוא תוצר לוואי של עיכול חיידקי מעי של כולין, לציטין וחומצת אמינו ל-קרניטין, חומרים הנמצאים בשפע במיוחד במוצרים מן החי כגון בשר אדום, כבד, בשר מעובד, ביצים ומוצרי חלב. יש אותם גם במאכלים מהצומח אך ברמות נמוכות יותר.
כאשר סוגים מסוימים של חיידקים במעיים מעכלים את הרכיבים הללו, הם משחררים תרכובת בשם TMA (טרימתילאמין), שהכבד הופך ל-TMAO. אצל צמחונים וטבעונים יש הרבה פחות היווצרות של TMAO^[1].

במחקר ממרץ 2017 בג'ורנל הרפואי Circulation חוקרים Cleveland Clinic הראו, לראשונה בבני אדם, שכולין קשור ישירות לייצור מוגבר של תוצר לוואי של חיידקי המעי המגביר את הסיכון לאירועי קרישת דם כמו התקף לב ושבץ.
החוקרים סיפקו תוספי כולין דרך הפה לקבוצות של טבעונים/צמחונים בריאים (שמונה חולים) ואוכלי כל (10 חולים). שתי הקבוצות הראו עלייה של לפחות פי 10 ברמות הפלזמה של TMAO. על פי החוקרים זהו המחקר הראשון בבני אדם שהוכיח ישירות כי כולין בתזונה מעלה באופן משמעותי את ייצור TMAO על ידי חיידקי המעי, ומשפיע על תפקוד הטסיות. הוא מספק עדות ישירה לקשר מכניסטי בין רמות TMAO וסיכון לאירועי קרישת דם (התקף לב ושבץ).
ד"ר Stanley L. Hazen, המחבר הראשי של המחקר, מומחה לטרשת עורקים, כבר קישר בשנת 2016 בין TMAO לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם והראה שהוא יכול להיות סמן עוצמה לניבוי התקפי לב עתידיים, שבץ ומוות בקרב חולים רבים. מחקרים אלו עוזרים להסביר את הקשר החזק בין רמות TMAO בפלזמה לבין הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי שנצפה במחקר של למעלה מ-4000 חולים.

מחקר מאפריל 13 מראה גם הוא את הקשר בין תזונה מהחי וטרשת עורקים במנגנון ייצור TMAO

*** תוספת אוגוסט 21 – תזונה מערבית משנה מיקרוביום לרעה – TMAO
מחקר מאוגוסט 21 בג'ורנל Science מראה שתזונה מערבית עתירת שומן משבשת את הביולוגיה של הציפוי הפנימי של המעיים ואת המיקרוביום שלה לרעה והתוצאה היא קידום המטבוליט TMAO.
החוקרים מציינים כי תזונה זו גורמת לדלקת ופוגעת בתאי אפיתל המעי. היא פוגעת בתפקוד המיטוכונדריה המייצרת אנרגיה, דבר שגורם לתאי המעי לייצר יותר חמצן וחנקות.
הסביבה הזו שנוצרת במעי גורמת לעליה של חיידקים מזיקים של Enterobacteriaceae, כגון E. coli, שמגבירים את ייצור המטבוליט TMA. שמומר ל- TMAO, אשר ידוע בקידום טרשת עורקים והגדלת הסיכון היחסי לתמותה בטרם עת.
https://news.vumc.org/2021/08/12/link-diet-microbiota-heart-disease/

*** תוספת אוגוסט 22
במחקר מאוגוסט 22 בג'ורנל Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology החוקרים עקבו אחר כמעט 4,000 מתוך 5,888 מבוגרים שגויסו ב- 1989-1990 למחקר 'בריאות הלב וכלי הדם' (CHS). מארבע קהילות בארצות הברית (סקרמנטו, האגרסטאון, וינסטון-סאלם, ופיטסבורג). הגיל הממוצע של המשתתפים בהרשמה היה 73, כמעט שני שלישים מהמשתתפים היו נשים ו-88% מהמשתתפים זיהו את עצמם כלבנים. זמן המעקב החציוני למשתתפים היה 12.5 שנים, ובמקרים מסוימים עד 26 שנים.
בפגישת מעקב, הוערכו ההיסטוריה הרפואית של המשתתפים, אורח החיים, מצב הבריאות והמאפיינים הסוציו-דמוגרפיים.
המשתתפים שנבחרו למחקר הנוכחי היו נקיים ממחלות לב וכלי דם קליניות בזמן ההרשמה ל-CHS.

מספר סמנים ביולוגיים בדם נמדדו בתחילת המחקר ושוב בשנים 1996-1997. כמו כן נבחנו מטבוליטים של מיקרוביום הקשורים לצריכת בשר אדום כולל TMAO, gamma-butyrobetaine ו-crotonobetaine.
בנוסף, כל משתתפי המחקר ענו על שני שאלונים על כמות ותדירות המזונות בתפריט (עם גדלי מנות סטנדרטיים מוגדרים) כולל צריכת בשר אדום, בשר מעובד, דגים, עופות וביצים, בתחילת המחקר ושוב מ-1995-1996 אותם חילקו ל-5 קבוצות.
החוקרים השוו את הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב משתתפים שאכלו כמויות שונות של מזון מהחי (כלומר, בשר אדום, בשר מעובד, דגים, עוף וביצים).
המחקר מצא כי צריכה גבוהה יותר של בשר אדום לא מעובד, סה"כ בשר (בשר אדום לא מעובד בתוספת בשר מעובד), ומזונות ממקור בעלי חיים היו קשורים לשכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם ב- 15%, 22% ו-18% בהתאמה.
הקשרים היו מתווכים בחלקם (8-11% מהסיכון העודף) על ידי רמות פלזמה של TMAO, gamma-butyrobetaine ו-crotonobetaine (תוצרי הפירוק של החיידקים)
הסיכון הגבוה יותר למחלות כלי דם ולב הקשור לצריכת בשר נגרם בחלקו גם על ידי רמות של גלוקוז ואינסולין בדם ועל ידי רמות דלקת (CRP) אך משום מה לא על ידי לחץ דם או רמות כולסטרול בדם.
https://newsroom.heart.org/news/increased-heart-disease-risk-from-red-meat-may-stem-from-gut-microbe-response-to-digestion?preview=0871

ויש גם חיידקים שעושים עבודה שמניעת TMAO, לא כי זו מטרתם, אבל זה פועל יוצא.
מדענים מאוניברסיטת Ohio State עקבו אחר התנהגות חיידקים שלדעתם יכולה להסביר מנגנון מסוים שבו האורגניזמים הטובים תורומים לבריאות האדם. למעשה, החיידקים הללו מתחרים עם חיידקים רעים על גישה לאותם רכיבי תזונה במעיים – ואם החיידקים הטובים ינצחו, הם עשויים למנוע בעיות בריאותיות שיכולות לנבוע מהאופן שבו הגוף מעבד מזון.
החוקרים מציינים שעוד הרבה עבודה לפניהם, אבל כן רואים פוטנציאל לחיידק Eubacterium limosum, שכבר הראו שהחיידק מרגיע דלקת במעיים.
במחקר הנוכחי שפורסם באוגוסט 2020 בכתב העת Journal of Biological Chemistry החיידק השפיע בכך שמנע מתרכובת בעייתית להפוך לגרועה יותר.
החוקרים מסבירים שהכימיקל המקושר לעורקים הסתומים המאפיינים טרשת עורקים נקרא טרימתילאמין (TMA). הוא מיוצר במהלך חילוף החומרים כאשר כמה חיידקי במעיים – בדרך כלל החיידקים אלה הנחשבים לא מועילים לבני אדם – מקיימים אינטראקציה עם חומרים מזינים מסוימים מהמזון. בין אותם רכיבים תזונתיים נמצא L-קרניטין, חומצת אמינו הנמצאת בבשר ודגים.
E. limosum יוצר אינטראקציה עם L-קרניטין בצורה שונה במעיים, וכי אינטראקציה זו מבטלת את תפקידו של L-קרניטין בייצור TMA. החוקרים מייחסים את ההתנהגות המועילה של החיידק לחלבון בשם MtcB, אנזים שמנתק מולקולות ספציפיות מתרכובות כדי לעזור לחיידקים לייצר אנרגיה ולשרוד. התהליך נקרא דה-מתילציה, והוא כולל הסרה של קבוצת מתיל אחת כדי לשנות את המבנה או התפקוד של תרכובת.
https://news.osu.edu/how-good-gut-bacteria-help-reduce-the-risk-for-heart-disease/

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה