חיידקי המעיים מייצרים רכיבים שמיטיבים עם מערכת החיסון כאשר היא מאותגרת על ידי מזהמים ורעלנים ('וירוסים').
להלן עוד מחקר מיני רבים, שמראה את החשיבות של המיקרוביום למערכת החיסונית של הגוף והצורך הגדול לשמר אותו ולהזין אותו במיטב המזון, כדי שנהיה יותר חזקים מול מזהמים. המחקר שפורסם ביולי 2019 בג'ורנל הרפואי eLIFE מראה, שלא רק שהוא חשוב למערכת החיסון, אלא שהוא גם מונע פגיעה במערכת העצבים ההיקפית (לדוגמה טרשת נפוצה) על ידי חיזוק תיפקודי המיקרוגליה (תאי תמיכה לא עצביים לנוירונים) בין יתר תפקידם:
- בליעת זיהומים חידקיים.
- סילוק שברי תאים מתים.
- שליחת סיגנלים לתאי טי של מערכת החיסון.
- הפרשת חומרים שתומכים בהישרדות תאי עצב פגועים.
- מחקר מדצמבר 20 שפורסם בג'ורנל nature neuroscience החוקרים מראים את החשיבות של המיקרוגליה גם במניעת פעילות יתר של תאי העצב. כלומר התפיסה הקבועה בקרב מדעני המוח הייתה כי התאים מחפשים מחוללי מחלה, פולשים או ראיות לנזק. החוקרים בעצם שאלו את עצמם מדוע איבר מסוים יבזבז אנרגיה אך ורק בעבור איתור של משהו שאולי לעולם לא יקרה. במחקר הזה הם הראו שהתאים משתמשים בתהליכים שלהם כדי לפקח על תאי עצב שכנים עם סימני פעילות יתר וכאשר הם נוגעים בתאים אלה, התהליכים מגבילים את פעילותם ומונעים התקפים. כלומר המיקרוגלייה חשה איזה נוירון עומד להיות פעיל יתר על המידה, ושומרת עליו על ידי יצירת קשר איתו. מה שמונע מפעילות של נוירון לעלות מדרגה. כלומר הם לא משמשים רק כמתג אלא כווסת.
המחקר הזה לא עוסק במערכת החיסון, אלא בהבנה של פעילות יתר עצבית במוח שגורמת בין היתר למחלות ניווניות כמו אלצהיימר, פגיעה מוחית טראומטית, אפילפסיה ואוטיזם… וזה מתחבר גם לקשר GBA – מיקרוביום מוח.
https://gladstone.org/news/unexpected-role-brains-immune-cells
הדבר הזה מדהים אותי כל פעם מחדש, למרות שכבר הצגתי המון מחקרים עם הקשרים דומים. המיקרוביום יכול למעשה למנוע המון בעיות ולתמוך בגוף כאשר הוא מותקף' אבל המסר שהכי חשוב לי לחזור עליו גם אם דיברתי עליו כמה פעמים באותו החודש, והוא גם נאמר על ידי החוקרים עצמם. עכברים ללא מיקרוביום ועכברים שטופלו באנטיביוטיקה, לא הצליחו להלחם בוירוסים וכתוצאה מכך סבלו משיתוקים. בעוד שאלו עם חיידקי מעיים תקינים הצליחו להילחם טוב יותר בנגיף.
עכברים שטופלו באנטיביוטיקה לפני הופעת המחלה לא הצליחו להגן על עצמם. כמו כן, היו להם פחות תאי חיסון הנקראים מיקרוגליה, המסייעים לסמן וירוסים להשמדה על ידי תאי חיסון אחרים.
מיקרוביום חזק = גוף חזק.
מיקרוביום חלש = בעיות רפואיות.
רכיבים פרו/ה ביוטיים מחזקים מיקרוביום ותפקודיו.
רכיבים אנטיביוטיים פוגעים במיקרוביום ובתפקודיו.
איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה