האם דגי ים צפוניים טובים לנו

מכירים את זה שאתם מדברים עם מישהו על משהו ואז נשאלת שאלה כללית: באמת??!! ואתם עונים: כן באמת ואז יש מבט של "איזה באסה". ויום אחרי אתם נתקלים במחקר שמדבר בדיוק על זה, כאילו הזמנתם אותו לאותה שיחה, רק באיחור של 14 שעות.
זה קרה לי אתמול כשדיברתי עם אדם בנוגע לתזונה שמכילה דגי ים צפוניים שמכילים שומן בריא כמו אומגה 3, ואז אמרתי לו שזה היה יכול להיות מצוין, רק שהים היום מזוהם ברמות שהנזק כבר עולה על התועלת.

והנה היום נחשפתי למחקר שפורסם ביוני 2019 בג'ורנל הרפואי JN The journal of nutrition.
החוקרים מאוניברסיטת Chalmers מציינים שמחקר על השפעת צריכת דגים על הסיכון לסוכרת הביא תוצאות סותרות בשנים האחרונות. חלק מהמחקרים מראים כי אכילה מרובה של דגים מפחיתה את הסיכון ללקות בסוכרת מסוג 2, בעוד שאחרים מראים שאין לה השפעה, וחלק מהמחקרים מראים שהיא אף נוטה להגביר את הסיכון. לכן הם ערכו מחקר עם עיצוב חדש לחלוטין וכעת הגיעו להסבר אפשרי לחידה הזו.

המחקר הנוכחי הוא מחקר מקרה-ביקורת.
המשתתפים מילאו שאלונים על הרגלי תזונה ואורח חיים, וסיפקו דגימות דם שהוקפאו. סך הכל נכללו 421 אנשים שפיתחו סוכרת מסוג 2 לאחר 7 שנים בממוצע, והם הושוו עם 421 יחידי ביקורת בריאים. לאחר מכן נותחו דגימות הדם המקוריות. בנוסף, נותחו דגימות דם שסופקו עשר שנים לאחר דגימות הדם הראשונות על ידי 149 מצמדי המקרה.

החוקרים מסבירים שהם השתמשו בטכניקה המכונה מטבולומיה מבוססת ספקטרומטריית המונים, בעזרתה הם זיהו כ-30 סמנים ביולוגיים בדגימות דם, כלומר מולקולות ספציפיות שניתן להשתמש בהן כדי למדוד באופן אובייקטיבי כמה דגים צרכו משתתפי המחקר. בסך הכל, המתודולוגיה החדשה מספקת כלים טובים במידה ניכרת לתחום מחקר שכזה. ניתן להשתמש בהם כדי להבחין טוב יותר אילו גורמים תזונתיים הם הגורמים בפועל לסוגים שונים של השפעות בריאותיות. כלומר "מטבולומיקה והדרך החדשה לנתח נתונים נותנים הזדמנויות חדשות להבחין בין השפעות מחשיפות שונות המתואמות. זה חשוב מאוד מכיוון שאחרת קשה לקבוע אם תזונה, מזהמים סביבתיים או שניהם משפיעים על הסיכונים למחלות".

המזהמים הסביבתיים שנמדדו במחקר הנוכחי הם מזהמים אורגניים מתמשכים (POPs), למשל דיוקסינים, DDT ו-PCB.
החוקרים מסבירים שבחרו דווקא אותם כי מחקרים קודמים הראו שהם עשויים להיות קשורים לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2. כמו כן, הם מוסיפים שלפי סוכנות המזון הלאומית השוודית, מזון הוא המקור העיקרי לחשיפה לדיוקסינים ול-PCB. חומרים אלו מסיסים בשומן ונמצאים בעיקר במזונות שומניים מהחי כגון דגים, בשר ומוצרי חלב. תכולה גבוהה במיוחד נמצאת בדגים שומניים כמו הרינג וסלמון בר מאזורים מזוהמים.

המחקר תחילה הראה שלצריכת דגים בכללותה אין השפעה על הסיכון לסוכרת. לכן הם בדקו את ההשפעה של מזהמים סביבתיים באמצעות שיטת ניתוח נתונים חדשה המבוססת על למידת מכונה. לאחריה הם הצליחו לראות שהדגים עצמם מספקים הגנה ברורה מפני סכרת סוג 2. כלומר המסקנות של המחקר היו שלא נמצאו השפעות על רמות סיכון לסוכרת למרות שהפרמטרים הטובים של דגי ים כמו אומגה 3 ידועים כחלק ממניעה של סוכרת היו טובים, וזאת משום שלצידם נמצאו ריכוזים גבוהים של המזהמים שנבחנו, כימיקלים עם נטיה להצטבר בתאי השומן של בעלי חיים באופן כללי ובדגים שמנים כגון הרינג וסלמון במיוחד.
https://www.chalmers.se/en/current/news/life-fish-without-pollutants-protect-against-diabetes-type-2/

מאמרים על הדג הכי מעוטר בבריאות (סלומון) כבר לא מה שהיה פעם:
בעיות בריאותיות בצריכת דגי סלמון.
https://www.ewg.org/news-insights/news/flame-retardants-found-farmed-salmon
https://www.organicconsumers.org/news/farmed-salmon-toxic-flame-retardants
Environmental pollutants: downgrading the fish food stock affects chronic disease risk

אומגה 3 זה בהחלט דבר חשוב. יש 3 שרשראות (ALA, EPA, DHA) והמקור של כולם הוא מהצומח, כלומר הדגים לא מייצרים אומגה 3. כמו כן ישנה גם המרה בגוף. אמנם נטען שלא הרבה, אבל כשבחנו תזונה של טבעונים מול אוכלי דגים, נמצא דווקא שלטבעונים היה בממוצע הכי הרבה DHA ושסך כל השרשראות הארוכות שווה לאוכלי דגים. היכנסו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים